מין על פי התורה הסינית
חלק שלישי – לחץ כאן לקריאת חלק ב` – לחץ כאן לקריאת חלק א`
שיטת הלחיצה הסינית העתיקה
שיטת הלחיצה ניתנת ליישום כמעט בכל התנוחות. בטכניקה זו, הגבר עצמו מפעיל את הלחץ. ע"י אצבע אגודל ואצבע אמה של יד שמאל, הוא לוחץ על הנקודה בין שק האשכים לפי הטבעת למשך 3- 4 שניות עם לקיחה שאיפה עמוקה. יתרונות שיטה זו:
א) איו צורך בנסיגת הפין מהנרתיק.
ב) אין אובדן זמן ע"י דיבורים.
ג) אין צורך ליידע את בת זוגתו. גברים רבים יעדיפו שיטה זו מאחר ואין עליהם להסגיר את חולשתם.
אנשים מבוגרים מגלים שליטה קלה יותר מאשר הצעירים. בעייתו העיקרית של הגבר המבוגר היא להתנער מרעיון חובת השפיכה בכל משגל. זה יכול לקחת זמן מה, לאחר שנים של התניה מודעת או לא מודעת.
לאחר ההתנסות הראשונה ומעט תרגול הוא ימצא שהוא יכול לתנות אהבים משך 20 דקות. הדבר ידרוש מצדו מאמץ במודע על מנת להתנער מדעה קדומה של ההכרח לשפיכה.
במקום להתעכב על הקושי שבלימוד השליטה בשפיכה, כדאי לו למבוגר שישים ליבו ליתרונותיו של האי שפיכה. הוא יוכל, כמובן, להתנות אהבים בתדירות גבוהה וממושכת. הוא ימצא שגם בת זוגתו תהנה מכך יותר. וכך יתפנה לגילוי הנאות רבות- כמו סגולותיה המיוחדות של האישה בזמן משגל, ואולי אף חשוב מכך הצמיגות המיוחדת הריח והטעם של הרוק, ושל סיכוך הטבעי של נרתיקה.
תדירות השפיכה
כאשר הגבר מתבגר, היחס של שפיכה לתדירות המשגלים חייב לרדת. במלים אחרות, לאותו מספר של משגלים צרכים להיות פחות שפיכות. הוא יכול להתנות אהבים מספר רב של פעמים ביום או בשבוע, ככל שיחפוץ אך אין הוא צריך לשפוך יותר מפעם או פעמיים בשבוע אם הוא מעל גיל 50. דבר זה נכון ללא קשר למספר הפעמים שהוא מתנה אהבים או לכוחו הפיסי.
מומחי האהבה של הטאו הדגישו בצורה מיוחדת את אצירת הזרע והסדרת השפיכה כדרך אריכות ימים. מספר תיאוריות נידונו בספר שנקרא "עקרונות אריכות הימים" מהמאה השביעית שנכתב ע"י שנג שאן chang chan.
אבן הבוחן להסדרת השפיכה שהוצע ע"י מומחה האהבה של הטאו לי שינג liu ching כללה: באביב הגבר יכול להרשות לעצמו לשפוך פעם בשלושה ימים, בקיץ ובסתיו, פעמיים בחודש. במשך החורף הקר אל לו לגבר לשפוך כלל ועיקר, עליו לאצור את זרעו.
הדרך לגן עדן היא לצבור את חיוניות/ תמצית של יאנג במהלך החורף. הגבר יזכה באריכות ימים אם יישם אמות מידה אילו. שפיכה אחת בחורף הקר מזיקה פי מאה יותר מאשר בזמן האביב.
שימור החיוניות של היאג מחזקת את כוח היאנג של הגבר ומקרבת אותו לגן עדן. חשוב שהוא יזין את החיוניות היאנגית שלו עם חיוניות יינית באופן מתמשך. זאת הסיבה לכך שהטאואיסטים הקדמונים ציינו בכתוביהם את החשיבות של התניית אהבה בתדירות גבוהה ושפיכה ותדירות נדירה. כל המרבה להתנות אהבים, כך הוא מרבה בהרמוניות היין והיאנג. ככל שהוא שופך פחות, כך הוא מפסיד פחות מהרמוניה זו.
ב"סודות חדר הירקן" ישנו דיאלוג בין קיסר הואנג טי huang ti וסו נו su nu
על נושא:
הואנג טי: "אני מבקש לשמוע על יתרונות התניית האהבה עם שפיכה נדירה"
סו נו: "כאשר הגבר יתנה אהבים פעם ללא אובדן זרעו, הוא יחזק את גופו. אם יתנה אהבה פעמיים ללא אובדן הזרע שמיעתו וראייתו יהיו חדים יותר. אם בשלישית כל המחלות עשויות להעלם. אם ברביעית תשרור שלוה בנפשו. אם בחמישית מחזור דמו והלב יזכו בחיים חדשים. אם בשישית מותניו יתחזקו. אם בשביעית עכוזו וירכיו עשויות להתחזק. אם בשמינית עורו יחליק. אם בתשיעית יזכה באריכות ימים. אם בעשירית ידמה לבן תמותה".
ככתבי טאואיסטים קדומים, זה מוגזם ופואטי. בסין העתיקה לא נלקחו כתבים אילו פשוטו כמשמעו. ע"י ההגזמה המחבר חפץ להעביר את מסרו- שעל הגבר לשמר את זרעו ולשלוט בשפיכתו.
סיכום
אין ספק שמאמר זה שתוכנו נלקח ממספר רב של ספרים עתיקים מביא לפנכם הקוראים זווית שונה ומעניינת. אם לפני מספר עשורים איש במערב לא חשב על תזונה נכונה וכיום למרבה שמחתי כמעט כולם מדברים על כך יתכן וגם עשיית אהבה באופן הנכון והבריא יכנס לאופנה אט אט.
ניתן להזמין הרצאות וסדנאות "סקס ותענוגות על פי המזרח" בטלפון: 442655-052.
יין ויאנג Yin & Yang פירושה המילולי של המילה יין הוא הצד האפל של הגבעה שהוא גם הצד הקר, ולכן הוא מייצג את הצבע השחור, ומנגד היאנג שפירושו הצד המואר של הגבעה שהוא גם הצד החם. קיימים שנים עשר חוקים שהומצאו ע"י התבוננות בטבע. חוקים אלו באים להבהיר את האינטראקציה בין היין והיאנג שהרי בלעדיהם אין חיים. ואלו החוקים:
האחד (הטאי-צ`י) המפצל את עצמו ליין ויאנג.
היין והיאנג נובעים ללא הרף מהמקור הראשוני. כלומר הטאי-צ`י משמש כמעיין נובע המזין את היין והיאנג, ובלעדיו אין יין ויאנג כלומר אין חיים.
היין והיאנג מייצרים את ה"עשרת האלפים הדברים" אצל הסינים המספר עשרת אלפים מייצג את הכל (בפי הילדים מאלאנת`לפים שהוא הכל)
היין מושך את היאנג. קיימת משיכה מגנטית בין הכוחות הנוגדים אחד את השני למניעת התפצלותם והתנדפותם. התפצלות היאנג מהיין מסמל את המוות על-פי תפיסה זו.
יין דוחה יין ויאנג דוחה יאנג. גם כאן הכח המגנטי בא לידי ביטוי. בהמשך לתיאורית המגנטיזם מבחינים בשני עקרונות נוספים:
יין גדול מושך יין קטן, ויאנג גדול מושך יאנג קטן. כוח המשיכה או כוח הדחייה בין יין ויאנג תלוי בעוצמת הקוטביות שלהם.
אין דבר היכול להיות יין מוחלט או יאנג מוחלט.
אין דבר שהוא נטרלי מפני שתמיד נתייחס לכל דבר ביחס לדבר אחר.
כל הדברים משתנים ללא הרף.
בקצוות היין הופך ליאנג ויאנג הופך ליין.
כל הצורות הנובעות הינם יאנג בחיצוניותם ויין בפנימיותם.
עקרונות היין והיאנג מוצגים בדמות של דרקון ונמר השרויים במאבק קוסמי של בריאה ובהיפרדם הדרקון (היאנג) מרחף השמיימה. ואילו הנמר (היין) שוקע ויוצר את המים והאש שבעולם התחתון. מבחינים בשלוש קומות של יקום והם: שמים, מים ועולם תחתון.
"השניים מולידים את השלשה":
עולם התחתון המימי, עולם עליון שמימי, ומתווך עולם האמצע ארץ.
במיקרו קוסמוס השמיים מיצגים את ראש האדם המכיל את התבונה השוכן באדם. הארץ מייצג את החזה, ובמישור הרגשי את האהבה. עולם תחתון מימי מייצג את הבטן ומייצג את האינטואיציה שבאדם. האדם החי על הארץ ראשו נתון כלפי השמיים המייצגים את היאנג ורגליו על הקרקע או במים המייצגים את היין.
בריאות ואיזון באדם מיוצג כמצב של איזון בין כוחות היין והיאנג ובמישור האיזון הנפשי באיזון שבין תבונה, אהבה והאינטואיטיביות. לאחר המוות הנשמה יורדת לעולם היין שהוא הגיהינום ובו עוברת טיהור שלאחריו מרחפת הנשמה השמיימה לעולם היאנג שהוא הגן עדן.