חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הכל אודות טיפול קולוניק – ניקוי המעי הגס וחשיבותו הרבה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

טיפול קולוניק – ניקוי המעי הגס




מהו טיפול קולוניק?



שטיפות מעיים עמוקות, הן בעצם צורה מושלמת יותר של החוקן. התהליך כולל הזרמת מים מסוננים ומעט חמימים דרך פי הטבעת, לתוך המעי הגס. תהליך זה מסלק חומרי צואה מהמעי, חומרים שנדבקו לקירות המעי, והפרשות רעילות של חיידקים . לאחר מס’ טיפולים יש שיפור ניכר בתפקודי המעיים. פעילות שרירי המעיים היא טובה יותר, מוגברת ספיגת מזינים חשובים, החלק הנקרא צקום במעי הגס העולה מתנקה, ופוחתת מאד הספיגה של חומרים רעילים. הטיפול מונע היתקעות של חומרי ריקבון במעי ושגשוג של חיידקים מזיקים.



חומרי פסולת שחודרים לדם גורמים ל: עייפות, כאבי ראש, בטן נפוחה, עוויתות, פריחות בעור, דלקת מפרקים, סרטן מעי גס.





המטפל ממלא ומרוקן את המעי לסירוגין בהתאם להרגשת המטופל. בזמן ההתרוקנות של המעי עושה המטפל עיסוי לבטן כדי להקל שחרור של צואה תקועה ודבוקה. מן המטופל לא נדרש שום מאמץ על מנת להתרוקן. הטיפול הוא עדין, אין ריחות רעים ואין בכך שום סיכון בריאותי.



הקולוניק לא רק מסלק צואה ישנה, פרזיטים, גזים ושאריות תאיות שנדבקו לקירות המעי אלא הוא גם מנקה ומחדש את תאי מע’ החיסון הנמצאים בשפע באזור המעיים. כידוע קשריות לימפתיות ותאים לימפתיים הנמצאים בכמות רבה מאד באזור המעיים מגיבים לכל מזון לא מתאים, ולחיידקים מזיקים. תאים אלו נחלשים כאשר המעיים חולים. בטיפול הקולוניק זוכים גם הם לחידוש, הבראה וחיזוק. ישנים אנשים החוששים שבטיפולים אלו על ידי שימוש בחוקנים זמן ממושך נאבד מינרלים רבים. על כן חייבים קודם כל בתזונה מתאימה של ירקות אורגניים. תוספת אצות ים תורמת הרבה מינרלים. חשוב לציין שלאחר שטיפות מעיים מכל סוג שהוא יש צורך להכניס עשב חיטה למעי. במידה והמעי יבריא יותר מהר הוא יוכל לספוג טוב יותר את המינרלים הניתנים. ספיגה לקויה היא הסיבה העיקרית לאיבוד.



יש החוששים מאיבוד של חיידקים מעיים מועילים יחד עם חיידקים המעיים המזיקים שמהם אנו רוצים להיפטר. זה יכול לקרות ולכן מומלץ לקחת אצידופולוס.





סוגי מזון בעלי השפעה שלילית


ישנם מס’ חומרים שיכולים להזיק לתפקוד ההורמונלי. הם יכולים להפחית את פעילותם של הורמונים מסויימים או לגרום לפעילות הורמונלית עודפות.





אלכוהול


אלכוהול יכול להשפיע בצורה שלילית על הספיגה והניצול של רכיבי תזונה.



יש להימנע מאלכוהול, במיוחד במהלך טפול הורמונלי חליפי.



אלכוהול גורם למעמסה על בלוטת האדרנל



השפעה נוספת של אלכוהול היא ביכולתו להרחיב כלי דם ועל ידי כך להגביר גלי חום.





סטרס


לחץ כרוני מחליש את התפקודים הכללים של בלוטות יותרת הכילה. יש לזכור שהשחלות מפסיקות לפעול, בגיל המעבר, ובלוטות האדרנל הן המקור העיקרי לאסטרוגן.



לחץ גורם להפרשת אדרנלין התוצאה תהיה עמידות נמוכה ללחץ וכן עייפות, דכאון וסמפטומים שליליים אחרים.





עשון


עשון מנטרל אסטרוגן. העשון מסלק מהגוף חומרים מזינים במיוחד C. ויטמין C הוא החומר המזין ביותר לבניית הקולגן.



הניקוטין גורם לשחרור אדרנלין ואחראי לדריכות היתר ולאנרגיה המנטלית המוגברת עקב העישון. הניקוטין גם אחראי לפתוח לחץ דם גבוה, עצבנות ואי שקט.





גורמים סביבתיים



במחקרים שבדקו את הקשר בין תחלואה בסרטן שד לבין גורמים גנטיים ולעומתם את הקשר בין תחלואה בסרטן שד לבין גורמים סביבתיים, הובהר כי לגורמים סביבתיים הכוללים איזורים גיאוגרפיים וזיהום סביבתי, משקל רב בגרימת המחלה. הקשר בין קרינה אל4קטרומגנטית או רדיואקטיבית בשיעור גבוה לבין תחלואה מוגברת בסרטן ידוע מזמן. בשנים האחרונות נמצא כי חומרי הדברה חקלאיים וביתיים, חומרים ממשפחת ה-DDT וקרוביו, חומרי פסולת של התעשיה הכימית המכילים הלוגנים ובעיקר כלור, וכן הרעלן דיוקסין – הם בעלי מבנה כימי דומה לאסטרוגן ונקרא קסנואסטרוגן. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו תלות חיובית בין החשיפה לחומרים אלה ובין עליה בתחלואה בעיקר בסרטן השד. היום מוסכם כי ל- 30% ממקרי סרטן השד יש קשר להורמון אסטרוגן.





קפאין


קפאין וכימיקלים קרובים לו נמצאים בקפה, תה, שוקולד, משקאות קלים רבים ובכמה משככי כאבים. שתייה מרובה של קפה גורמת לקשיי הרדמות, עצבנות וכו’. קפאין גם גורם לשחרור כמויות עודפות של אדרנלין. זה גורם לאי שקט, עצבנות, נדודי שינה, לחץ דם גבוה ועוד. קפה מפריש החוצה אבץ וברזל. ועוד חומרים מזינים מפני שהקפה משתן. הקפאין יכול להפריע להשפעה המועילה של האסטרוגן על ניצול הסידן.



קפאין הוא אחת הסיבות העיקריות לרגישות בשדיים ולכאב שלפני הווסת ולגושים פיברוציסטיים או ציסטות בשדיים.





חלבונים


כמות גדולה של חלבון גורמת לעלייה בסכון לאוסטיאופרוזיס. חלבון עודף גורם לאיבוד סידן בשתן.



בשר מכיל כמויות גדולות של זרחן ומעט סידן. היחס בין זרחן לסידן בבשר נע בין 20-30 :1





משקאות קלים


בקולה יש המון סוכר וקפאין שגורמים לאיבוד סידן וח. זרחתית.

סובין חיטה


רצוי לצרוך סיבים שלא על בסיס חיטה. לסובין יש יכולת לקשור סידן ומינרלים בוני עצם אחרים במע’ עכול ולהפחית ספיגתם.





מעי גס



התזונה המערבית משתמשת הרבה בפחממות מזוקקות, במיעוט סיבים ובחלבונים מהחי המגבירים את התרבות חיידקי הריקבון במעיים. חיידקים אלה גורמים לעצירות, הדבקות חומרים מזיקים לדפנות המעיים ולשינוים אנטומיים בתוכו. החיידקים מפרישים חומרי רעל רבים כולל גזים הגורמים למחלות בכל מערכות הגוף. המתח והדאגות תורמות אף הן רבות להפיכת המעיים לחולים.



פסולת צואתית ששוהה זמן רב בקולון גורמת לתסיסה, גזים ריקבון ועצירות. ברגע שמזון מצוי בקולון זמן רב מצטברים רעלים שעלולים להיספג לדם.



תפקיד המעי מלבד לסלק שאריות ותהליכי עיכול הוא מסננת רעלים.



הפסולת מהווה קיר חוסם והיא עלולה להיווצר גם במעי של אדם שאינו סובל מעצירות.



כאשר המעי מאבד את יכולת פעולתו הריתמית האותות העיצביים שמפעילים את המעי מפסיקים לפעול ומשקעים גדולים של פסולת מונחים זמן רב בסיסים ובפיתולם של המעי. פסולת זו הורסת את מבנה הסיסים וגם את השסתום האיליוצקלי. לעיתים הפסולת הצואתית חוזרת למעי דק ונספגת לדם. ריפלקס אוטוטוקסמיה.





עם הזמן מתרבדים על דופנות המעי שכבות של חומר קשה הבנוי מפסולת ומריר עודף שהופרש במעי. החומר נדבק לקירות המעי ומפריע לספיגה של חומרים מועילים בין המעי לדם. הצורה והתפקוד הנורמלי נפגעים ומחלות קשות פוקדות את מע’ העיכול ואיברים אחרים.



באופן נורמלי על המעי הגס להיות חומצי מעט. בתנאים אלה הצואה רכה יותר וחיידקי הריקבון יוצרי גזים אינם משתלטים על אוכ’ החיידקים הטובים.



אצל רוב בני האדם מופר האיזון בקולון לטובת אי קולי וזה קורה בגלל תזונה מקלוקלת.



סמפטומים: עודף גזים, בסיסיות מעי, תגובות אלרגיות, גרד, דלקת פרקים.





הפרשה וניקוי פסולת דרך המעי



הפרשת הצואה היא תהליך שבו הגוף מתפטר מחומרי פסולת מוצקים . יש 4 קבוצות עיקריות של חומרי הפרשה בתוך הצואה:



1. חומרים שלא יכולים להתעכל ולהיספג – סיבים, עודפי מינרלים, חיידקים מתים וחיים ותוצריהם, תאים מתים ממע’ העיכול המשתפשפת.



2. חומרי לוואי של המטבולזים במזונות – חומרים חנקניים, עודפי מים, צבעי מרה, ועוד.


3. חומרים המוכנסים לגוף בעודפים גדולים. הכמות הרבה לא מנוצלת ויכולה אפילו להזיק. למשל עודפי חלבון, עודפי ויטמינים.


4. חומרים מזיקים שאנו אוכלם במזון מתועש, צבוע משומר. חומרים אלה נספגים בחלקם ומובלים לתאים. הגוף לא רוצה ולא יכול להשתמש בהם. אם לתאים אין מספיק יכולת לסלק חומרים אלה על ידי החזרתם לדם ומשם למע’ הפרשה – הם יצטברו בתאים ויגרמו נזק בריאותי. חלק מהחומרים המזיקים לא מגיע לדם ומופרש ישר בצואה.





טיפולי קולוניק



שטיפת מעיים בצורת חוקנים מוזכרות בכתבים מצריים עתיקים, במגילות הפפירוס העוסקות ברפואה כבר 1500 שנה לפני הספירה. חוקנים אלו תוארו כהכנסת מיצויים מימיים של צמחי מרפא, דרך פי הטבעת למעי הגס. היפוקרטוס שחי במאה הרביעית והחמישית לפני הספירה מזכיר שימוש בחוקנים בזמן עליית חום.





היסטוריה


במאות האחרונות היו חילוקי דעות לגבי הטיפול בקולוניק, בעיקר בגלל חוסר המיומנות של המטפלים. אך כבר לפני כמאה שנה, המליצו רופאים דגולים שונים על טפולים אלו. הם טענו שפעילות לא תקינה של מע’ העיכול היא הסיבה הראשונית להתבססות של מחלות בגוף, בעיקר מחלות כרוניות, סילוק של פסולת מהמעי הגס, היא הצעד הראשון להחלמה ולשיקום בריאות כל המערכות.





מקרים בהם כדאי לעשות טיפולי קולוניק:



1. ניקוי פסולת מהגוף ומניעת מחלות



2. הרזיה


3. בעיות בכל דרכי העיכול


4. עצירות ממושכת או נטייה לעצירות


5. שלשולים במקרים מסוימים


6. מעיים עצלות


7. שיתוק בגפיים


8. בעיות בכלי הדם


9. דלקת פרקים


10. מחלות דרכי נשימה


11. עייפות תמידית


12. כל מחלות הסרטן. אין לעשות כאשר יש סתימה עם הגידול במעיים


13. במקרים מסוימים של חום, הצטננויות ועוד.


14. אין לעשות טיפולם אלו במשך מס’ חודשים אחרי ניתוח בטן.




לאחר טיפול הקולוניק וניקוי מעיים טוב חשוב מאד לעשות השתלה עם מיץ עשב חיטה. מיץ עשב חיטה המוחדר בדרך זו עוזר מאד לריפויה המעי. הוא ממשיך את פעולת הניקוי של המעי הגס על ידי סילוק של שכבות פסולת יותר עמוקות שנמצאות על קירות המעי. המיץ מגיע מהר מאד אל הכבד ועוזר לכבד החלש בסילוק פסולת מתוכו על ידי כך משקם את תפקוד הכבד. אצל כמעט כל בני האדם בתרבות המערבית הכבד לא מתפקד בצורה תקינה. כאשר תפקוד לא תקין נמצא נמצא בבדיקות מעבדה – הכבד במצב של חולי רציני. הכנסת מיץ עשב חיטה עוזרת מאד לכל המחלות שהוזכרו לרבות אחרות ומניעת מחלות. השתלת עשב חיטה עוזרת גם לנקות את השכבות של פסולת וריר, הנדבקות אל קירות המעי הגס, כדי לאפשר מגע טוב יותר בין תוכן המעי ודופנותיו.




כלורופיל


הצבעו הירוק, הנמצא בעלים הירוקים שבצמחים. הוא מהווה בצמחים, מה שההמוגלובין מהווה אצל האדם – הוא אחראי להסעת החמצן וחומרי התזונה אל הרקמות.



הצמחים משתמשים בכלורופיל, כדי לקלוט את אנרגיית השמש, יחד עם דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. במהלך תהליך הפוטוסינתזה בו מומרת אנרגיית השמש למזון עבורם, בצורת פחממות.



תנוספת של התהליך היא יצירת מולקולות חמצן.



בתהליך הפוטוסנטזה נקלטים בצמח מינרלים שונים מן הקרקע והם מומרים לויטמנים, שומנים, חלבונים ועמילנים.



אדם האוכל צמחים, אוכל למעשה את כל אותם המרכיבים.



אדם הצורך כלורופיל, עוזר בכך לטיהור דמו, משפר את בריאות תאי גופו ואת מע’ החיסון העצמית שלו.



התועלת הישירה לאדם כוללת ריפוי פצעים, טהור אויר מזוהם, הקטנת לחץ הדם ושיפרו אצל חולי אנמיה.



הכלורופיל מסייע גם במלחמה בדלקת החניכיים – הוא מחדש רקמות פגועות ומנע דימומי חניכיים.



לכלורופיל תכונות אנטי בקטיריאליות מובהקות ולפיכך הוא מוסף לטווח רחב של תרופות, במיוחד לאלו שנגד הדקות.



המינון המומלץ לאדם בוגר הוא 100-200 מ”ג ביום.



הכלורופיל מהווה גם מנטרל ריחות טבעי, מי פה ומרענן נשימה.





תוספת צמחי מרפא וויטמינים



כחלק מתהליכי הניקוי חשוב להיעזר בצמחי מרפא שידוע כי הם מסייעים לתהליכי ניקוי וסילוק פסולת ורעלים מהגוף.



חשוב להיעזר בויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון העוזרים לייצורם של האנזימים הפועלים לסילוק אותם חומרים כימיים ומתכות כבדות מן הכבד.





כליות



לגורמים תזונתיים השפעה רבה על עבודת הכליות. המזונות המזיקים ביותר הם: חלבון מהחי, שומנים רווים, עודפי מלח ממתקים מוקפאים כמו גלידות, סוכר, קפה, אלכוהול ותרופות.





קופאין



מגביר הפרשת שתן בדרך שמביאה נזק. מגביר זרימת דם לכליה ומשנה את ההולכה והספיגה הטבעיים של המלחים והמים. כל מזון קלוי אינו בריא .



הקפה מגרה את מע’ העצבים והא גורם לשינויים בלחץ דם, דופק מהיר, איש שקט, מתח, התרגשות, עצבנות, הפרעות נפשיות, נדודי שינה, יתר חומציות בקיבה, עליה בשומני הדם והכו’, בריחת סידן , פגיעה בקליטת ויטמינים ומינרלים.



בכמות מופרזת עלול לפגוע בלב ובריריות מע’ עיכול.





אלכוהול



מגביר הפרשת שתן על ידי עיכוב הפרשת ADH מההיפופיזה. תפקידו לאזן הפרשת שתן לפי צורכי הגוף. מדכא את מע’ עצבים מרכזית. נחשב לפחממה פשוטה. גורם לפגיעה בכבד, מוח, קיבה, אובדן סידן, לחץ דם גבוה, מחלות לב.





מלח


את הפרשת הנתרן והאשלגן בשתן מווסת אלדוסטרון המופרש מקליפת יותרת הכיליה. כליות מתפקדות היטב יכולות לטפל בעודפים קטנים של מינרלים. אם מצויים בהן עודפי מלח, דרושים מים נוספים כדי לדלל אותם והכיליה עובדת בעומס יתר. אם מסיבה כל שהיא השתייה מוגבלת, הכיליה תיקח מים מנוזלי הגוף.



התזונה הממוצעת מכילה פי 10-50 מלח מן הכמות הנחשבת בטוחה. מלבד מלח שולחן נמצא נתרן בהרבה תוספי מזון כגון: מונוסודיום גולטמט, סודה לשתיה, סודיום ניטריט, דברי מאפה, ריבות, בשר משומר, משקאות קלים.





תופעות לוואי



1. אצירת נוזלים בגוף



2. אובדן גמישות כלי הדם


3. יתר לחץ דם


4. יתר חומציות בקיבה



5. כאבי ראש מיגרניים


6. ארוע מוחי


7. מועקה ומתח


8. פגיעה בתפקודי כליות


9. התרחבות החדר השמאלי של הלב


10. אסטמה


11. בריחת סידן


12. החמרה בתופעות קדם מחזור


13. רעלת הריון




לקיום דרוש 1 גר’ נתרן ביום. לא מומלץ לעבור 5 גר’. בכפית יש 7 גר’.



מומלץ להימנע מהמלחת המזון, חמוצים, פיצוחים, גבינות מלוחות, דגים מלוחים וחטיפים מלוחים.





קולה


מכיל חומצה זרחתית, כמות רבה של סוכר.





חלבון



הפרשת כמויות שתן גדולות מידי עלולה להיגרם בגלל אכילה מופרזת של חלבון. עודפי חנקן צריכים להיות מופרשים. אכילת חלבון רבה בעיקר מהחי מעמיסה על עבודת הכליות וגורמת לבלאי.





תרופות



גורמות להרעלה. אין תרופה ללא תופעות לוואי, חלקן ממכרות, בד”כ מספקות טיפול סמפטומטי בלבד, עלולות להסוות מחלה קשה.



גורמות לעצירות, שלשול, הפרעה בספיגת ויטמינים ומינרלים, פגיעה בכבד, דמומים בדרכי עיכול.





פלואור



נזק לעצמות, סיכון לסרטן עצמות, שברים באגן, התנוונות שיניים, נזק לכליות, תפקוד שרירים ועצבים.





כלור



חומר חיטוי הורס פלורת מעיים, פוגע בקרום התא, פוצע את הדופן הפנימית של כלי הדם.





מזונות יוצרי חומצה



הכיליה שומרת על PH הדם. אם אוכלים הרבה מזונות יוצרי חומצה המכילים תרכובות סולפטים ופוספטים – נוצר עודף חומציות. תרכובות אלה מצויות בשפע בעיקר בחלבון בע”ח המכיל תרכובות זרחניות וגופרתיות. הכליות מקשרות את שאריות החומצה ליונים בסיסיים ומפרישות אותם. זו העמסת יתר. חומצות אורגניות הנמצאות ברוב הפירות והירקות לא מייצרות חומצות חזקות. הן מתחמצנות לco2 ומים. הפירות והירקות מכילים אשלגן ויסודות בסיסים אחרים.



אם שומן לא מתחמצן עד הסוף יכולים להיווצר גופיפים קטנים שצריכים להיות מנוטרלים על ידי מינרלים בסיסיים. תזונה עשירה בשומן ודלה בפחממות יכולה לגרום למצב זה.





בברכה, דר’ שושנה קנדל


אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים