דיכאון- כתבה שנייה בסדרה
סוגי דיכאון – לחץ כאן לקריאת פרק א` – מבוא
כאמור הדיכאון הוא שם לקבוצת תסמונות (קבוצת תלונות וסימנים) בעלות אופי נפשי שהמרכזיות הן תסמיני עצב, צער ותסמינים גופניים. בחולה הדיכאוני ניתן להבחין בשני גורמי השפעה מרכזיים על מצבו הנפשי:
א. גנטיים וביוכימים.
ב. פסיכו חברתים.
על פני סרגל מ-0% ל- 100% ניתן למקם כל חולה את אחוז התרומה למצבו הנוכחי.
את התקפי הדיכאון החריף ניתן להגדיר על פי חומרה. מבחינים בארבעה מצבי חומרה והם; התקף קל, בינוני, חמור וחמור עם פסיכוזה.
ההתקף יכול להיות חד קוטבי (רק מצב אחד, דיכאון) או דו קוטבי המכונה גם דיכאון מאני. הדיכאון המאני מאופיין במחזורים של דיכאון ומאניה (עליצות) לסירוגין.
תסמיני המאניה
> עליצות יתר
> נטיה לרגזנות, תוקפנות עד כדי אלימות
> נדודי שינה חמורים
> דיבור מהיר וקולני
> פעלתנות יתר ללא התעייפות
> אובדן תאבון
> עליה בדחף המיני
> ביטחון עצמי מופרז
> חשיבות עצמית מוגזמת
> רעיונות גרנדיוזיים
> בזבזנות וקניות רבות ומיותרות
> כושר שיפוט לקוי
> אובדן ריכוז מגירויים חיצוניים
> מחשבות שווא והזיות
> ירידה בשמירה על ההיגיינה העצמית
תסמונת המלנכוליה
תסמונת זו מכונה גם בשם "דיכאון עם תסמינים גופניים". ניתן לומר שמרבית מצבי הדיכאון המוכרים לנו מהסביבה הינם תסמונת המלנכוליה. תסמונת זו אינה נובעת בהכרח מהפרעות אישיות חמורות אלא אם היא מתדרדרת למצבים קשים.
תסמונת שלאחר לידה
זוהי תסמונת דכאונית המופיעה עד ששה שבועות שלאחר הלידה. מצבים המוגדרים כקלים מופיעים לעד 80% מהיולדות והוא נחשב כמצב נורמלי. באחוזים בודדים מצב זה עלול להדרדר עד להתקף חמור עם פסיכוזה עם סכנה ממשית לפגיעה בתינוק (הרג) ו/או פגיעה עצמית (התאבדות).
תסמונת עונתית
זהו מצב החוזר על עצמו בכל שנה באותה התקופה ולפחות שלוש שנים. משך כל התקף עד חודשיים. ההתקפים יכולים להיות חד קוטביים או דו קוטביים. בין התסמונת העונתית ניתן להבחין במצב המכונה "דיכאון חורף". מצב זה מופיע בחורף כתוצאה מהתקצרות הימים וירידה בשעות האור. חוץ מהמאפיינים של דיכאון ישנם סימפטומים נוספים שהחזק שבהם הוא תשוקה למאכלים מתוקים ושוקולד. עם בוא האביב הסימפטומים מתחילים לחלוף עד לחורף הבא. מעבר לטיפולים הרגילים קיים טיפול הכולל שהייה בחדרי אור בעוצמה רבה.
תסמונת לא טיפוסית
תסמונת בעלת אופי חד קוטבי או דו קוטבי שבה החולה מגיב בהטבה להתרחשויות חיוביות. בתסמונת זו ישנם סממנים בולטים שהם: עלייה ניכרת בתאבון ובמשקל, היפרסומניה (עודף שינה) ותחושת כובד עז בגפיים. לשם אבחנה שניים מתוך שלושה תסמינים חייבים להופיע.
תסמונת קטטונית
כתסמונת הלא טיפוסית גם בתסמונת זו ניתן להבחין בחד קוטבי או דו קוטבי שהביטוי המרכזי כאן הוא קיפאון מוטורי (תנועתי) או יתר פעילות מוטורית כמו כן יתכנו תנועות ותנוחות אנורמלית.
זדיסתימיה
תסמונת זו מאופיינת במצב דיכאוני כרוני משתנה או קבוע מעל לשנתיים. שיפור במצב בד"כ נמשך מספר ימים בודדים בלבד.
בעיית ההתאבדות
אחת הסכנות החמורות והמסוכנות ביותר מתסמונות הדיכאון היא סכנת ההתאבדות. חולים אילו יכולים לאותת סימני מצוקה או התאבדות ללא שום התראה או סימנים שיעידו על כונותיו של המתאבד. ישנה סברה בציבור הרחב שאדם המודיע על כונותיו אינו מתכון ברצינות להתאבד ובכן להפך הוא הנכון. סכנת ההתאבדות נמצאת ביחס הפוך לתמיכה הנפשית לה זוכה החולה מקרב בני משפחתו ומקרב חבריו. ככל שהחולה הדיכאוני יוקף באהדה, אהבה ותמיכה כך תקטן סכנת ההתאבדות.
אבחון
האבחון הראשוני יכול להתבצע ע"י אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים או עבדים סוציאליים ובהמשך האבחון והטיפול יכולים לעבור לפסיכיאטר (רופא המטפל בבעיות שמורן בנפש).
שלבי האבחון מתמקדים בהיסטורית תסמיני החולה והם:
1. מתי הסימנים החלו?
2. למשך כמה זמן זה נמשך?
3. מה חומרת התסמינים?
4. האם תסמינים אילו הופיעו בעבר ואם כן כיצד טופל ואילו טיפולים עזרו?
5. האם החולה משתמש או השתמש בתרופות או סמים ואם כן איזה חומר? מהמינון? ולמשך כמה זמן?
6. האם החולה חשב על התאבדות ו/או פגיעה בעצמו?
7. האם ידוע על מצב דיכאוני הקרב בני משפחתו של החולה? אם כן מה הטיפול שהועיל לבן משפחתו?
8. האם הזיכרון נפגע?
9. האם קצב הדיבור השתנה?
לצערי אין כיום בנמצא בדיקה היכולה להוכיח באם החולה בדיכאון ומידת הדיכאונו. בכל זאת ישנן פגיעות גופניות העלולות לגרום למצבים דיכאוניים ולכן יש לבצע בחלק מהמקרים מספר בדיקות מעבדה ורנטגן כגון; תפקוד בלוטת התרים, צילום ראש ו- CT או MRI בדיקות אחרות היכולות לשלול פגיעה פזית במוח או שינויים הורמונלים.
שאלון
שאלון זה מכונה שאלון ואקפילד ומטרתו לאפשר לקוראים להכיר את תסמיני הדיכאון ולבדוק האם קיימת סיבה או צורך לפנות לגורם מקצועי לאבחון וקבלת עזרה מקצועית. רק בעל מקצוע מתחום בריאות הנפש יכול לאבחון מצב דיכאון קליני.
קרא בעיון כל שאלה ובחר את התשובה המתאימה ביותר לתיאור תחושתך ומצבך הנוכחי.
אני חש אומלל ועצוב
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
קל לי להוציא לפועל את רצונותי
> כן, בהחלט
> לפעמים
> לא כל-כך
> אף פעם
אני חש מפוחד מבוהל ללא סיבה
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
יש לי התקפי בכי או תחושת בכי
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
אני חש הנאה מדברים שאני עושה בד"כ
> כן, בהחלט
> לפעמים
> לא כל-כך
> אף פעם
אני חש חוסר מנוחה ואיני מסוגל להתגבר על כך
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
אני נרדם בקלות ללא תרופות לשינה
> כן, בהחלט
> לפעמים
> לא כל-כך
> אף פעם
אני חרד בעת יציאה מהבית בגפי
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
איבדתי עניין בדברים שנהניתי מהם
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
אני חש תשוש ללא סיבה
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
אני מתרגז בקלות
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
אני מתעורר מוקדם והשינה בלילה לא רצופה
> אף פעם
> לא כל-כך
> לפעמים
> כן, בהחלט
חישוב התוצאה: האפשרות הראשונה אינה מקבלת ניקוד, האפשרות השניה מקבלת נקודה אחד, האפשרות השלישית שתי נקודות והאפשרות האחרונה מקבלת 3 נקודות.
אם סה"כ הניקוד הסופי עולה מעל ל- 15 נקודות רצוי לפנות לגורם מקצועי.
המשך בפעם הבאה,
יוסי תומר