חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

היפראקטיביות אצל ילדים. חלק ב`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

היפראקטיביות חלק ב` לחץ כאן לקריאת פרק א`

בחלק הראשון של הכתבה הבאתי בפניכם השערות איטיולוגיות להיפראקטיביות. בחלק זה של הכתבה אתייחס לטיפולים קונבנציונלים תרופתיים ואחרים כמו : טיפול התנהגותי קוגניטיבי, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק באומנות. וטיפולים אלטרנטיביים כמו : טיפול בתוספי מזון, פרחי באך, רפלקסולוגיה, אלרגיות למזון, ניקוי הגוף ממתכות רעילות, תזונה, ביופידבק ומלחי שוסלר.

הטיפול הקונבנציונלי בילדים היפראקטיבים

ילדים היפראקטיביים מטופלים במסגרת הטיפול הקונבנציונלי בריטאלין. תרופת הריטאלין הוכנסה לישראל לפני עשרות שנים, אך מדי פעם מתעורר ויכוח סוער סביב תרופת הריטאלין הניתנת לילדים היפראקטיביים האם היא סם או תרופה?
הריטאלין היא תרופה מעוררת, ממריצה שהשפעתה על ילדים היפראקטיביים הפוכה, היא מפחיתה את העירור ומרגיעה לעומת ילדים רגילים ומבוגרים. תרופה זו מגבירה את לחץ הדם, מגבירה את קצב הלב, מגבירה פעילות חשמלית של מערכת העצבים ואכן אם נבדוק מהם תופעות הלוואי המשויכות לריטאלין נמצא רשימה לא קטנה כמו : פגיעה בערנות , תלות פסיכוטית, הפרעות בגדילה, עצבנות, הפרעות שינה וירידה בתאבון.

פרופ` “קוסטף” מציין כי אכן הריטאלין לא רק דומה בהרכבו לקוקאין, אלא גם יכול לשמש תחליף בתהליכי גמילה, ועל כן עלול לגרום להתמכרות .

מורים, הורים, פסיכולוגים ומחנכים אכן ממליצים בפה מלא על נטילת ריטאלין בכדי לעשות להם חיים קלים. ואכן קשה להתמודד עם הילד השונה, החריג, הילד שמפריע לעצמו במהלך השיעור. על כן מורים רבים ימליצו על שימוש בריטאלין בשיתוף פעולה עם הפסיכיאטר כפתרון זמין ומהיר.
הלחצים הרבים המופעלים על ההורים מצד הממסד החינוכי והן מצד הממסד הרפואי שברוב המקרים משתפים פעולה, מביא את ההורה למצב של חוסר אונים וכניעה לטיפול.
חשוב לציין שלא בכל המקרים נערכות בדיקות מקיפות ומתאימות בטרם יינתן הטיפול . גם רופאים כלליים שאינם פסיכיאטרים רשאים לתת מרשם לריטאלין לילד שעל פי דעתם היינו ילד היפראקטיבי. הורים ומורים לא תמיד מודעים לתופעות הלוואי המתלוות לתרופת הריטאלין.

בשנת 1977 סוכמו ע”י ברקלי 24 מחקרים שדיווחו על תופעות לוואי קצרות טווח הקשורות בריטאלין, תופעת הלוואי השכיחה ביותר הייתה אינסומניה (חוסר שינה) שנמצאה ב – 90% מהמחקרים, אחריה ירידה בתאבון שדווחה ב – 79% מהמחקרים. כעסנות ואובדן משקל היו התופעות השכיחות שנמצאו במחצית מהמחקרים. תופעות לוואי ארוכות טווח טרם נחקרו אך, תופעות לוואי אפשריות עקב שימוש ממושך הם : עיכוב בצמיחה ובגדילה כתופעה משנית לדיכוי התאבון או כמשפיעה על הורמון הגדילה וכמו כן השפעה על המערכת הקרדיווסקולית
(לב וכלי דם) . לתרופות סטימולנטיות יש השפעות קלות על קצב הלב ולחץ הדם אשר יכולות לבוא לביטוי בגיל מאוחר יותר.

הטיפול האלטרנטיבי

אלרגיות למזון

מהי אלרגיה ? אלרגיה היא תגובה הנגרמת מחשיפה לחומרים החודרים לגוף ע”י אכילה או חומרים הבאים במגע עם העור או שאיפת אוויר. אלרגיה יכולה לפגוע במערכות רבות בגוף כמו : מערכת העיכול , מערכת השתן והמין , מערכת החיסון, מערכת הנשימה, עור ועוד. הסיבות לאלרגיה הם : גנטיקה, לחצים נפשיים וגופניים, שימוש מוגבר בתרופות, חשיפה לרעלנים סביבתיים ומזון.

צבעי מאכל הם חומרים שנוהגים להוסיף למוצרי מזון רבים בכדי שימשכו את העין.ממחקרים רבים שנעשו מצאו כי חומרים כמו טאטרזין גורמים לפעילות מוטורית עודפת, חוסר ריכוז, תוקפנות והפרעות שינה. אצל רוב הנבדקים שנמנעו מצבעי מאכל חל שיפור משמעותי בהתנהגותם. ישנן קבוצות נוספות של תוספי מזון כמו : חומרי טעם, חומרי שימור, חומרי תחליב,מייצבים, מווסתי חמיצות, מתפיחים וסולפטין העלולים לגרום לתופעות כמו : שלשולים, כאבי בטן, כאבי ראש, איבוד ההכרה , שינויים בטמפרטורת הגוף ובקצב הלב .

פיינגולד היה זה שהצביע על הקשר הישיר בין תוספות מזון לפעלתנות יתר. בקרב 1200 נבדקים, נמצא קשר ישיר בין תוספות מזון להפרעות למידה והתנהגות.
ניגוד האינטרסים בין תעשיות המזון הגדולים לבין תוצאות המחקרים שאיששו כי אכן תוספות המזון מזיקות לבריאות לא הביאו לשינוי בהרכב המזונות.

הרעלה ממתכות

מתכות רעילות כמו : כספית, נחושת, עופרת, סידן ומנגן נוטות להצטבר במוח ובכליות ובכך יכולות לשבש את תפקידו התקין של הגוף. רוב המתכות הרעילות מגיעות מזיהום סביבתי הנמצא בפסולת תעשייתית , דלק המכיל עופרת, קופסאות פח מולחמות, עשן סיגריות, כספית המצויה בסתימות השינים, דגים מזוהמים, אלומיניום המצוי בסותרי חומציות וכלי בישול . מחקרים רבים הראו קשר מובהק בין קשיי למידה אצל ילדים היפראקטיביים לבין נוכחותן של מתכות כבדות ורעילות בגוף. רעילות ניתן לבדוק ע”י בדיקת שיער, תרבית צואה, בדיקת שתן ותפקודי כבד. לאחר שאיתרנו כי אכן יש רמה גבוהה של מתכת רעילה יש לנטרל את הרעילות ע”י צמחי מרפא ותזונה המנטרלת רעלים מן הגוף. להימנע מתזונה עתירת סוכר, תזונה בעלת סיבים מסיסים בעלת השפעה מעוררת על מיצי המרה .

חסרים בויטמינים

בקרב ילדים היפראקטיבים נצפו רמות נמוכות של אבץ, ברזל, מגנזיום, ויטמין B6 וחומצות שומן הכרחיות.

סימני חסר בברזל – עייפות, חולשה, פגיעה ביכולת הלמידה, קשיי נשימה אשר מכניסים את מערכת הנשימה לכוננות יתר.
סימני חסר באבץ – פגיעה בגדילה ובהתפתחות מינית, הרעלה ממתכות המביאים לסניליות והפרעות נפשיות, פגיעה במערכת העצבים וריפוי איטי של פצעים.
סימני חסר במגנזיום – לחץ דם גבוה, עוויתות שרירים,התרחבות צינורות הדם וגירויים עצביים.
סימני חסר בסידן – אוסטאופורוזיס ורככת , גירויים עצביים לא מבוקרים והתכווצויות שרירים.
סימני חסר ב B6 – הפרעות במערכת העצבים, הפרעות נוירולוגיות ונפשיות, עייפות , חוסר דם וחוסר שינה.
סימני חוסר בחומצות שומן – יתר לחץ דם, רמת סוכר גבוהה , דיכאון, רגישות יתר במערכת העצבים והמוח .

תזונה מוח והתנהגות

האם אכן יש קשר בין תזונה והתנהגות ? האם סוכרים אכן משפיעים על התנהגותן של ילדים?

כדי לענות על שאלות אלו, יש להבין כי כדי להבטיח שאכן סוכר ייכנס למוחנו , הסוכר חייב להיקשר לחלבון מסוים המעביר אותו דרך מחסום דם – מוח אל המוח. ואכן מזון העשיר בטריפטופן (חומצה אמינית חיונית) הוא זה שמביא לעלייה ברמת האינסולין, עקב פעילות האינסולין עולה רמתו של הטריפטופן בדם וכך הוא מעביר את הסוכר בדם אל המוח. במקביל נוצר סרטונין מוגבר במוח. לסרטונין השפעה מיטיבה על התנהגותנו. הסרטונין מרגיע, מגביר עייפות ומשפר את מצב הרוח. מכאן יוצא אפוא שהסוכר לבדו אינו האשם הבלעדי בהיפראקטיביות . שילוב של סוכר בארוחה חלבונית אינו גורם לבעיות התנהגותיות מחקרים הראו כי ילדים שאכלו ארוחת בוקר עתירת פחמימות חלה הרעה במצבם ההתנהגותי, לעומת ילדים שאכלו ארוחת בוקר חלבונית. המסקנה המתבקשת היא שילדים היפראקטיבים אכן זקוקים לדיאטה עתירת חלבונים ודלת סוכרים. ככל שהיחס בין פחמימות לחלבון יהיה גבוה יותר כך התנהגותם תהיה הרסנית ותוקפנית . (רמת פחמימות גבוהה מחלבונים).

כפי שציינתי בתחילת הכתבה ישנן גישות אלטרנטיביות נוספות בהיפראקטיביות והפרעות קשב . כאשר בכתבה זו לא ניתן היה להעמיק בכל הגישות המקובלות אך מנסיון אישי השילוב בפרחי באך , רפלקסולוגיה , תוספי מזון ותזונה מאזנים את אותם ילדים היפראקטיביים והתוצאות אכן טובות .

לשאלות בנושא הכתבה ניתן לפנות לד”ר ענת גרינשטיין.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים