היפראקטיביות – חלק א`
זהו הילד שפועל מתוך דחף פתאומי, הילד שעושה לפני שהוא חושב. זהו הילד שיכול לרדוף אחר פרפר עד שנעלם. זהו הילד שנחבל ראשון, צורח בקול רם כשכולם מסביב שקטים ואנו פשוט רוצים שהאדמה תבלע אותנו. ילד שהתנהגותו בולטת לעין גם לעיני צופה בלתי מקצועי, ילד שמתנועע רוב הזמן, עובר מפעילות אחת לשנייה במהירות רבה, נוגע בכל דבר, אומר מה שהוא חושב, מגיב לכל מה שקורה עד שכמעט אנו מקבלים סחרחורת.
מהי היפראקטיביות ?
היפראקטיביות פירושה פעילות יתר שמלווה את הילד בכל מהלכיו. פירושה : חוסר ריכוז, חוסר התמדה וקשב, קושי בארגון משימות, קושי לעקוב אחר הוראות, הפרעה זו מתגלה לפני גיל שבע ונמשכת לאורך גיל ההתבגרות. במסגרת בית הספר הילד ההיפראקטיבי יסבול מבעיות למידה כמו : קושי בקריאה, בעיות בהבנת הנקרא, קושי בריכוז, ליקוי בזיכרון, קורדינציה גסה ועדינה לקויה.
השערות איטיולוגיות להיפראקטיביות.
ישנן תיאוריות רבות המתחרות זו בזו, במטרה להסביר את תופעת ההיפראקטיביות. הסיבות שיכולות להביא לתופעה זו הם: גורמים נוירולוגים, הפרעות ביוכימיות , גורמים גנטיים, איחור בשילתי, הרעלה ממתכות כמו עופרת וכספית, קרינה, אלרגיות למזון, חומרי טעם וצבעי מאכל או שתיית אלכוהול בעת ההריון של האם.
גורמים נוירולוגים
אחת הדעות המקובלות המשתייכות לתופעת ההיפראקטיביות היא נזק מוחי – פגם המכונה "נזק מוחי מזערי" . למרות שלאחר עשרות שנים בדקו ומצאו כי רק פחות מ – 10% מבין הילדים המופנים בגלל היפראקטיביות אכן נמצאה בעיה נוירולוגית ברורה.
הפרעות ביוכימיות
"וונדר" היה זה שקשר בין חומרים כימיים הפועלים כנוירוטרסמיטורים מעכבים לבעיות ההיפראקטיביות. הוא טען כי היפראקטיביות נובעת מאי יכולתו של המוח לאזן בין התגובות המעוררות לבין התגובות המעכבות. הכוונה בעיקר לנוראדרנלין שאינו מצוי בכמות מספקת אצל ילדים היפראקטיביים .
הנוראדרנלין היינו הורמון המופרש מיותרת הכליה מביא להגדלת לחץ הדם וקצב הלב, בניגוד לאדרנלין אין לו השפעה על הפחמימות בפירוק גליקוגן) . חוסר בנוראדרנלין מאפיין ילדים היפראקטיבים אשר כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון בין עירור לעכבה ולכן נגרם חוסר שקט מוטורי.
איחור בשילתי
עפ"י תיאוריה זו היפראקטיביות מוסברת כאיחור בבשילה נוירולוגית בגלל התפתחות איטית של הבקרה הסרבלית. השערה זו התבססה על כך שהילד ההיפראקטיבי המבוגר מתפקד כפי שהיה צריך לתפקד ילד שאינו היפראקטיבי.
במחקרים מצאו אומנם פערים התפתחותיים בהשוואה לילדים רגילים, אך קשה לבודד את האיחור הבשילתי כגורם סיבתי יחיד בהיפראקטיביות, אך סביר כי איחור בתפקודים שונים מלווה את התופעה.
גורמים גנטיים
עפ"י תיאוריה זו קיים קשר בין התנהגות היפראקטיבית ותורשתית כמו חוסר איזון כימי. אך, עדיין קשה לייחס לתיאוריה זו משקל רב מדי.
גידול ילדים עפ"י השערה זו התנהגות היפראקטיבית קשורה לדרישות המופנות כלפי הילד ובתנאי הלחץ בו הוא שרוי. כתוצאה ממצב זה הוא מגיב בהתנהגות היפראקטיבית. השפעה זו היא דו צדדית, מצד אחד הסביבה מפעילה לחץ על הילד ומצד שני התנהגותו של הילד משפיעה על הסביבה. כאן נוצרים מעגלי תגובה בין הילד להוריו, אשר נקלעים למבוי סתום. תיאוריה זו קשה לבדיקה משום שאין לדעת בוודאות מהו הגורם הנעוץ בהיפראקטיביות, גישת ההורים לילד או תכונותיו המולדות.
הרעלת מתכות רעילות
מתכות רעילות כמו : עופרת וכספית הנספגות בדם, במערכת העיכול או בכלי הנשימה , גורמות קשיים למערכת העצבים ולתופעות היפראקטיביות אצל ילדים. המתכות הרעילות עלולות לגרום לאוטיזם ובעיות נוירולוגיות רבות. כספית הינה מתכת רעילה המרוכזת בשרירי דגים שגדלים באגמים ובנהרות רבים, עקב השפכים של מפעלי תעשיה סמוכים. הכספית מצויה בדג הטונה ובמוצריו, באצות ים, בחומרי ריסוס נגד פטריות וכמו כן בסתימות השיניים. עופרת היא יסוד מתכתי רעיל המצוי באופן טבעי במים, בחומרים משמידי חרקים, צבעים מיושנים, כלי בישול או אחסון בכלי אמייל העשויים מעופרת, שאיפת אדי צבע או חומרים אחרים כמו פליטה של כלי רכב. סיבות נוספות להרעלה ממתכות הן: עישון של האם בתקופת ההריון, תוספי מזון עודף כמו ברזל, חשיפה לצבעי מאכל וצבעים המכילים עופרת.
אלרגיות למזון
תוספות כימיות,צבעי מאכל או חוסר בויטמינים עלולים לגרום שינויים במצב הרוח ובהתנהגות הכללית אשר חלקן יכולים להתבטא בהיפראקטיביות . תיאוריה זו התפתחה ע"י פיינגולד" בשנת 1878 ששיער כי ילדים מפתחים היפראקטיביות כתוצאה מחומרי טעם וצבע שהוסיפו למזון, חומרים משמרים וחומרים המכילים אספירין ומשחות שיניים. תיאוריה זו הביאה להצלחה של 30% ויותר בקרב ילדים היפראקטיבים. אך הקושי בישומה מונע מהורים רבים להתמיד בה.
חוסר איזון ברמת הסוכר
חוסר איזון ברמת הסוכר גורם לשינויים רגשיים ועצביים אצל ילדים ומבוגרים כאחד. מצב זה נגרם בשל חוסר איזון אנדוקריני בין האדרנל לבין הלבלב . תת סוכר מביא לפעלתנות יתר, כשהאדרנלין ומעוררים אחרים משוחררים ע"י בלוטת האדרנל בתגובה לרמה נמוכה של סוכר בדם. פחמימות פשוטות הם הגורם לחוסר איזון ברמת הסוכר.
דלקת אוזן תיכונה
ילדים הלוקים בהפרעות שמיעה ברמה מסוימת, דלקת אוזן תיכונה או נוזלים באוזניים, לוקים בהתפתחותם הלשונית ובקושי בלמידה. מכאן אפשר להבין שיכול להיות קשר בין בעיה שמיעתית לאבחון מוטעה כמו היפראקטיביות. לכן חשוב לנטרל סיבה זו כאשר יש אבחנה של ילד היפראקטיבי.
מחסור בברזל
מחסור בברזל מתקשר לחוסר הקשבה או ירידה ביכולת ההקשבה, חוסר התמדה וחוסר תשומת לב . ברזל בנוסף להיותו גורם לקשיים נשימתיים, אשר מכניסים את מערכת העצבים למצב של כוננות מביא לחוסר חמצן ללב, לשרירים ולכלי הדם אשר מוליכים חמצן אל המוח.
בחלק זה מובאות הסיבות או ההשערות להיפראקטיביות בחלק השני של הכתבה נתייחס לטיפול הקונבנציונלי מול הטיפול האלטרנטיבי בהיפראקטיביות והפרעות קשב .
חלק ב` יגיע בהמשך…