חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הילד ההיפראקטיבי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

הילד ההיפראקטיבי

מעטים ההורים שלא חלפה בראשם המחשבה, בתקופה זו או אחרת, שאולי הילד שלהם הוא היפראקטיבי, ילד המגלה פעילות יתר, מעבר למה שנחשב נורמלי. ההרגשה הזאת מתגנבת אל ליבם פעמים רבות בשעות שאחרי העבודה, כשדרגת האקטיביות שלהם עצמם היא בשפל, וכל מה שמתחשק להם זה שיניחו להם לשבת בשקט, הגב על מסעד הכורסא, הרגליים על השרפרף, הראש בתוך העיתון.
ודווקא בשעה זו הילד מתעורר משנת הצהרים שלו, והוא – כמו שאומרים – במיטבו.
מצבים דמויי היפראקטיביות יש מדי פעם כמעט אצל כל ילד נורמלי.

כיום מגדירים היפראקטיביות כצורת התנהגות המשבשת את החיים התקינים של הילד, את יכולת הריכוז שלו ואת למידתו. כאשר מדובר בילד רגיל, הנתקף מדי פעם בהתפרצויות של מרץ ופעילות יתר, אפשר לשער כי מעט סבלנות והבנה מצד ההורים יכולים לפתור את הבעיה ללא צורך בטיפול מיוחד. במקרים יותר קשים אפשר להיעזר בשיתוף פעולה של מורה או פסיכולוג ויש סיכוי טוב שהבעיה תיפתר.

היפראקטיביות אמיתית פירושה תנועה מתמדת, חוסר מנוחה, אימפולסיביות, אי יכולת להתרכז ולהקשיב. בד”כ תופעה זו שכיחה אצל בנים יותר מאשר אצל בנות. ברפואה אין יודעים בדיוק את הסיבה להיפראקטיביות. יש המייחסים אותה לנזק מוחי מזערי שאינו מתגלה בבדיקות מעבדה. אחרים מדברים על מעין אלרגיה לחומרים שמוסיפים למזון המתועש. צריך להבדיל בין התנהגות שהיא בבירור היפראקטיביות לבין צורות התנהגות דומות, שסיבותיהן הן תסכולים של ילדים בשל קשיים אובייקטיביים, כגון ילדים עם הפרעות למידה, דיסלקציה וכדומה.
הגדרת המושג אצל האגודה האמריקאית לפסיכיאטרייה מתמקדת בתחום הריכוז. שם מגדירים את ההיפראקטיביות ע”י אי יכולת להקשיב הקשבה מרוכזת, אימפולסיביות רבה ועודף תנועה – תופעות שהחלו לפני שמלאו לילד שבע שנים והן נמשכות לפחות שישה חודשים רצופים.

הטיפול הקונבנציונלי בבעיית הילד ההיפראקטיבי מורכב לא רק מתרופות, כפי שאפשר היה להניח, אלא גם מטיפול התנהגותי. כמובן, הטיפול של הורה רגיל או מורה, אפילו הוא פדגוג דגול, לא יספיקו במקרה זה. דרוש כאן מומחה, המסוגל להפעיל תוכניות לימודים מיוחדות לאותו ילד.

כאשר מדובר בילד היפראקטיבי בעל כל הסימפטומים, כדאי שההורים יידעו על שיטת הבדיקה הקרויה “אנאליזת מינרלים של השיער”. בדיקה זו יוצאת מן ההנחה שהיפראקטיביות נובעת מחוסר איזון בחילוף החומרים בגופו של הילד. מבחינה זו יש, אפוא חשיבות מרכזית לתזונה: כשמרכיבים את לוח התזונה של הילד, חייבים להתחשב באלרגיות האישיות שלו, אך את תוספות המזון, כגון מינרלים וויטמינים, יש לתת לפי אנאליזת השיער.

שילובם של ההורים והמורים בטיפול פסיכולוג שמטרתו להחזיר לילד מעט מן הביטחון העצמי, וסילוק גורמי אלרגיה לאחר מיון וחיפוש מדוקדק, עשויים במספר קטן של המקרים לסייע לילד להיפטר מן הבעיה. מחקרים הראו כי עודף של מתכות כבדות – כמו עופרת, למשל עלול לעורר היפראקטיביות אצל ילדים. כדי לאתר כמויות חריגות של חומרים אצל ילד, אפשר אולי להיעזר ב”אנאליזת מינרלים של השיער”. זוהי שיטת בדיקה נפוצה בארה”ב. יש לחזור על הבדיקה אחרי שישה חודשים עד שנה, כדי לאתר את השינויים.
בדרך כלל מגלים בבדיקה כזו אצל ילדים היפראקטיביים מחסור במתכות כגון, מגנזיום, נחושת ומנגן ולעומת זאת עודף של מתכות – אלומיניום, עופרת, קדמיום, ניקל וכספית. הפרעות באיזון בין הסידן לזרחן במשק המינרלים של הגוף מתגלות במיוחד אצל ילדים המרבים באכילת בשר וממתקים ובשתיית משקאות תוססים קלים, כמו קוקה קולה ודומיהם, העשירים בזרחן ועניים בסידן. תזונה עשירה מעכבת גם את קליטת המגנזיום, ומחסור בסידן ובמגנזיום גורם כיוצרי שרירים והפרעות שינה.

בנוסף להתאמה נכונה של התזונה, כדאי לנסות גם שיטות ריפוי אלטרנטיביות אחרות, גם כאלה שאולי אינן כל כך מקובלות, בתנאי שברור שאין בהן כדי להזיק. טיפולים מתאימים יכולים להיות מתחום הביו אנרגיה או המגנטיזם, הריפוי בנשימה, הריפוי בעזרת מדיטציה וכדומה.

מאת: רחל וחיים ברנשטיין

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים