פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
מחלת קורונה שהתפשטה במהירות ברחבי העולם, הפכה סכנה מוחשית למודבקים בנגיף SARS-CoV-2 כאשר המקרים הקשים התבררו כקטלניים ממש (Guan וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2020, ו-Piroth ןחב' ב-Lancet Respiratory medicine משנת 2021).
סכנת התמותה מ-COVID-19 גדולה יותר בבעלי גיל מתקדם וכן באלה עם מחלות כרוניות קיימות כגון סרטן, תחלואה קרדיו-סקולרית, השמנת-יתר, סוכרת ומחלת ריאות (Gosain וחב' ב-Current Oncology Report משנת 2020, Chen וחב' ב-Chest משנת 2020, ו-Chidambaram וחב' ב-PLos One משנת 2020).
תסמיני המחלה כוללים קוצר נשימה, עייפות, חום, חולשה ותַּתְרָנוּת (Garg וחב' ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2020). תסמינים אלה עלולים להתפתח ל-ARDS או מצוקה נשימתית חריפה (Berlin וחב' ב- New England Journal of Medicine משנת 2020).
חלופות טיפול שונות נוסו במרוצת השנתיים האחרונות עבור מטופלים עם COVID-19 (Beigel וחב' ב- New England Journal of Medicineמשנת 2020, ו-Cavalcanti וחב' באותו כתב עת מאותה שנה, כולל עירוי פלזמה של מַחְלִימים (Joyner וחב' משנת 2021), כמו גם סדרה של אימונו-מודולטורים (Salama וחב' ב- New England Journal of Medicineמשנת 2021).
אך התוצאות של טיפולים אלה לא היו חד-ערכיות.
בחודש דצמבר 2020 נתן ה-FDA אישור חירום לשני סוגי חיסון המבוססים על הזרקת mRNA המכוונים כנגד חלבון ה-spike של הנגיף. חיסון זה אמנם הוכיח את עצמו במניעת הדבקה עם SARS-CoV-2 במאות מיליוני מחוסנים בעולם כולו, עדיין בולט הצורך בתרופות לטיפול באלה עם תסמיני המחלה שאינם מחוסנים, או באלה שלקו במחלה למרות שחוסנו.
החלופה המתבקשת במקרים האחרונים היא גישה אימונו-תרפיוטית של שימוש בנוגדנים חד-שבטיים המסוגלים לנטרל את הנגיף. זאת במטרה למנוע אשפוזים ואף תמותה (Marston וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2018).
שני נוגדנים חד-שבטיים מנטרלים כאלה, bamlanivimab ו-etesevimab בודדו מהפלזמה של מטופלים שהחלימו מהמחלה בארה"ב (Jones וחב' במאמר שהוגש לפרסום משנת 2021) ובסין (Shi וחב' ב-Nature משנת 2020).
שני נוגדנים חד-שבטיים פוטנטים אלה מכוונות כנגד הגליקופרוטאין הידוע כ-spike המתווך בחדירת הנגיף לתא הפונדקאי (Benton וחב' ב-Nature משנת 2020, ו-Li וחב' באותו כתב עת משנת 2003). Bamlanivimab פותח על ידי Eli Lilly, ואילו etesevimam פותח אף הוא על ידי Eli Lilly בשיתוף עם החברה הסינית Junshi Biosciences.
ניסויים קדם-קליניים במחקר BLAZE-1 ב-phase 2 ובשלבים המוקדמים של phase 3, הראו שמונו-תרפיה עם Bamlanivimab , או תרפיה משולבת של תכשיר זה עם etesevimab, היו יעילים בהפחתה של הסיכון לאשפוז כתוצאה מהדבקה ב-COVID-19, ובהפחתת החמרת המחלה עד תמותה.
לאחר שה-FDA נתן הרשאת חירום למונו-תרפיה עם bamlanivimab בנובמבר 2020, השתנתה הרשאה זו וניתנה על ידי ה-FDA הרשאה מתוקנת לטיפול המשולב עם שני נוגדנים אלה בפברואר 2021. ניסוי BLAZE תואר על ידי Dougan וחב' ב-New England Journal of Medicine באוקטובר 2021, והוא מתאר את גיוסם של 1,035 מטופלים בתקופת שלושת החודשים מתחילת ספטמבר עד תחילת דצמבר 2020.
משתתפי הניסוי קיבלו עירוי לווריד של 2,800 מיליגרם של כל אחד משני הנוגדנים האמורים, או על ידי פלצבו, בעירוי שנמשך שעה אחת. הטיפול ניתן לאלה בתחום של 3 ימים מאז קבלת תוצאות המעבדה המעידות על הדבקה בנגיף ותופעות של מצוקה נשימתית קשה. הייחוס הראשוני באשר לתוצאות הטיפול היה מצבו הקליני של המטופל, שהוגדר בצורך לאשפוז או בתמותה מסיבה כלשהי תוך 29 יום ממתן הטיפול.
תוצאות ניסוי BLAZE היו כדלקמן: 1,035 משתתפי המחקר חולקו באקראי לשתי קבוצות: אלה שטופלו במשולב עם שני הנוגדנים, והאחרים שטופלו בפלצבו. הגיל הממוצע של משתתפי הניסוי היה 53.8 שנה, ו-52.0% מהמשתתפים היו נערות או נשים בוגרות. ביום ה-29 מאז הטיפול נמצאו רק 11 מתוך 518 המטופלים עם הנוגדנים (2.1%) שאושפזו בגין ההדבקה בנגיף או שנפטרו במחלה, לעומת 36 מקרים אלה בין 517 המטופלים בפלצבו (7.0%). דהיינו ירידה של 70% בצורך להתאשפז או בתמותה.
בקבוצת המטופלים עם הנוגדנים לא נמצא אף לא מקרה מוות אחד, בעוד שבקבוצת הפלצבו נרשמו 10 מקרי מוות כאשר 9 מתוכם יוחסו לתסמיני COVID-19.
ביום השביעי מהטיפול עם הנוגדנים נרשמה ירידה משמעותית ברמת הנגיפים בגוף הנדבקים בהשוואה לאלה שטופלו עם פלצבו. הטיפול היה בטיחותי, כאשר ב-7 מתוך 518 (1.4%) המטופלים עם הנוגדנים נרשמו תופעות לוואי מתונות כגון בחילה, פריחת עור, תחושת טשטוש, שלשולים ועלייה בלחץ הדם. בקבוצת הפלצבו נרשמו 5 מקרים (1%) עם תופעות לוואי דומות בקרב 517 מטופלים.
בשנה האחרונה, מנינו לא פחות מ-34 תרופות ש"תושענה" אותנו מפני הקורונה, ואיני כולל ברשימה זו את האקונומיקה ששותה נשיא אמריקני שוטה.
אך את "גיזת הזהב" עדיין לא מצאנו, ונראה בשלב זה שמסיכת הפנים היא התרופה היעילה ביותר.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
27/11/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
