הטיפול בילד בעל לקות הלמידה
הוריו של דוד הגיעו נסערים לפגישה הטיפולית הראשונה: בית הספר החליט לשלוח את דוד לוועדת השמה כדי לכוונו לבית ספר לחינוך מיוחד בגלל קשיי הלמידה שלו. הוריו של דוד אינם רוצים שבנם ילמד בבית ספר לחינוך מיוחד כי דוד הוא ילד נבון ונעים הליכות, מקובל בחברת הילדים ויש לו חברים רבים בכתתו, עוד מימי גן הילדים.
אבל הוריו של דוד אינם יודעים שהם יכולים להתנגד לבדיקת וועדת ההשמה ובכך להתערב בקביעת עתידו של בנם. הם גם לא מכירים את חוק החינוך המיוחד ואת זכויותיו של בנם דוד.
המושג "לקויות למידה" הינו מורכב ויש לו הגדרות רבות. הבסיס המשוער ללקויות הלמידה הינו נוירולוגי ומזוהה עם קבוצה מגוונת של הפרעות תפקודיות הבאות לידי ביטוי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות: קריאה וכתיבה, חשבון, קשב וריכוז, דיבור ומיומנויות תקשורת, רכישת שפות זרות ועוד. הגישות המקובלות לטיפול בלקויות למידה הנן הוראה מתקנת ,גישות טיפול פרה- רפואיות וטיפול רפואי נוירולוגי במקרה של צורך בהתערבות תרופתית: הפרעת קשב לדוגמא.
הוראה מתקנת וחינוך מיוחד
מערכת החינוך מתמודדת עם לקויות הלמידה בטכניקות של הוראה מתקנת הן במסגרות החינוך הרגיל ובמקרים קשים יותר במסגרת של בתי ספר לחינוך מיוחד.
הנחת היסוד של ההוראה המתקנת היא שלקות הלמידה הנה נתון בלתי ניתן לשינוי, ועל כן יש ללמד את התלמיד אסטרטגיות שיאפשרו לו ללמוד למרות הלקות. טכניקות אלה יעילות עד לרמה מסוימת אך אינן פותרות את הבסיס הנוירולוגי של הלקות. חלק גדול מהתלמידים יכולים להשתלב בכיתה רגילה אך הלמידה נשארת תמיד פעולה "לא טבעית", מאומצת, רווית מתח ותסכול. תלמיד זה יזדקק לשיעורי עזר לגישור פערים ביחס לרמת הכיתה על בסיס עקבי ורמת הישגיו תהיה כמעט תמיד מתחת ליכולתו האינטלקטואלית.
יש תלמידים שבשל חומרת הלקות אינם מוצאים מענה במסגרת הכיתה הרגילה והם זקוקים למסגרת חינוך טיפולית מיוחדת. הם לומדים בכתות קטנות המוגדרות ככיתות לחינוך מיוחד במסגרת בתי הספר הרגילים. בכתה קטנה לומדים 8-12 תלמידים והתלמיד זוכה לתשומת לב ממוקדת על ידי מורות שהנן מורות לחינוך מיוחד בהכשרתן. התלמידים לומדים בקצב איטי ומותאם לסוג וחומרת הלקות. לתלמידים נבנית תוכנית לימודים אישית שבה מוגדרות המטרות הטיפוליות ואמצעי הטיפול והיא מקנה לתלמיד אסטרטגיות מפצות, כמעין קביים כעזר.
בבתי ספר לחינוך מיוחד לומדים תלמידים בעלי לקויות למידה קשות או ליקויים בעייתיים נוספים בנוסף ללקויות הלמידה. בבתי ספר אלו יש מערך תמיכה מתוגבר של צוות רב מקצועי הכולל פסיכולוג חינוכי, רופא ועובד סוציאלי ובכיתות מסוימות גם סייעים. תלמידי החינוך המיוחד זכאים ללמוד במסגרת זו עד גיל 21 שנים. הפנית התלמיד לבית ספר לחיוך מיוחד נעשית על ידי וועדת השמה. וועדה זו קיימת במחלקת החינוך שבכל רשות מקומית במקום המגורים .הורים רבים אינם מודעים לזכויותיו של הילד בעל לקות הלמידה. לדוגמא: בית הספר מחליט להפנות את הילד לוועדת השמה בהמלצת היועצת החינוכית בבית הספר. לעיתים קורה שהתלמיד מופנה לבית ספר לחינוך מיוחד למרות התנגדות ההורים להחלטה. הורים רבים אינם יודעים, לדוגמא, שהם יכולים להתנגד לוועדת השמה באם ברצונם להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ניתן לקבל חוברת הסברה להורים שילדם מופנה לוועדת השמה באמצעות פניה ל"קו פתוח" במשרד החינוך. הכרת חוק חינוך מיוחד וזכויות התלמיד בעל לקות הלמידה חיונית על מנת לאפשר לתלמיד השתלבות לימודית, ביטוי הפוטנציאל האינטליגנטי על אף הלקות ובנית דימוי עצמי חיובי.
גישות פרה-רפואיות.
גישות אלה פותחו על בסיס התובנות המעודכנות בתחום חקר המוח בשנים האחרונות. בבסיס גישות אלה עומדת ההנחה שאת הבסיס הנוירולוגי ללקות כן ניתן לשנות ולתקן. גישות אלה מבוססות על הבנת מנגנוני הפיצוי של המוח. בדיוק כמו במקרים של טראומה למוח: תאונה או שבץ, בהם המוח יוצר או באופן ספונטאני או באמצעות התערבות מכוונת מבנים נוירולוגיים חדשים המאפשרים תפעול מחודש של תפקוד שנפגע. במקרה של לקות למידה מגורה המוח על ידי תוכניות ספציפיות לבניית מבנים נוירולוגיים חדשים ומאומן לרכישה מחודשת של אותן המיומנויות שאינן מתפקדות כהלכה בהקשרים של למידה: קריאה וכתיבה, חשבון, קשב ריכוז וזיכרון וכו`.
תוכניות אלה מבוססות על ההבנה שהתפתחות קוגניטיבית תקינה תלויה בהתפתחות כל המיומנויות המתפתחות בשלבים ומאפיינים את התפתחותו של האדם:
מיומנות מוטורית [תנועתית].
מיומנות סנסורית [חושית].
מיומנות ויזואלית [ראייתית: חזותית-מרחבית].
אינטליגנציה: חשיבה.
מיומנות שפתית –לשונית.
תקשורת בין אישית.
מוכנות לבית הספר: המיומנויות הנ"ל + בשלות רגשית תואמת את קבוצת הגיל.
תוכניות אלה סורקות את התפתחות השלבים וכשנמצא פער התפתחותי נעשית התערבות מכוונת לגישור על פער זה. לדוגמא: לעיתים קרובות נמצא תואם בין עיכוב התפתחותי בתנועה לבין עיכוב בדיבור. חלק מהשיטות מוכרות ומופעלות במסגרות מכונים להתפתחות הילד: ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, ריפוי ביצירה ובהבעה.
התוכנית הנוירו-קוגניטיביות המתקדמת ממוקדת ויעילה במיוחד. היא יוצרת את התשתית הנוירולוגית הנדרשת ללמידה טבעית וזורמת. רק על בסיס זה נכון ורצוי ללמד אסטרטגיות למידה [ולא של הוראה מתקנת] ולהתערב בהוראה מכוונת לגישור פערים ביחס לרמת הכיתה: במתמטיקה, שפות זרות וכו`.
רב תוכניות המוכנות לכיתה א` מתייחסות ליכולת הקוגניטיבית בלבד. מלמדות את הילד אותיות, מילים, תפיסת רצף וסדרות וכו`. תוכניות אלה יעילות רק באם הבסיס הנוירולוגי קיים ומבוסס בהתאם לגיל. באם הבסיס לא קיים הגננת תבחין בקיומה של בעיה אפשרית ורצוי שתסב את תשומת לה ההורים לכך. ראה כתבה קודמת: בשלות ללמידה מהי?.
במקרים של הפרעת קשב מושג שיפור משמעותי והאדם לומד לשלוט בחלק מביטויי ההפרעה. נעסוק בהפרעה מורכבת וחמקנית זו בפירוט בכתבות המשך.
תוכנית זו אינה מופעלת במסגרת משרד החינוך אלא רק במסגרת של פרקטיקה פרטית ובטיפול פרטני. משרד החינוך מכיר בהשתלמויות המורים [הן בנקודות גמול והן בקורסים בשנות שבתון] בתוכנית זו ואנשי הוראה רבים מטפלים במסגרת של פרקטיקה פרטית בנוסף למכון המרכזי.
טיפול רפואי: נוירולוגי / פסיכיאטרי
בעיקר במקרים של הפרעת קשב ותסמונות נדירות יותר כמו תסמונת טורט, הפרעות חרדה, אובססיביות- קומפולסיביות ועוד. לעיתים קרובות נדרשת התערבות תרופתית לטיפול בתסמונת כחלק מהטיפול המשולב והאבחנה כמו המלצות הטיפול צריך שיעשו על ידי רופאים שזה תחום התמחותם. כמעט בכל מרכז רפואי גדול בישראל קיימות יחידות לטיפול בנוירולוגית ילדים או יחידה לטיפול בהפרעת קשב.
ודוד:
הוריו התנגדו לוועדת ההשמה, דוד טופל בשיטה הנוירו-קוגניטיבית המתקדמת והפך תלמיד מן המניין עם הישגים ממוצעים ומעלה.