חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

החיידקים הפרוביוטיים מפגינים ידידותיות לנוטלים אותם, בהיבטים גסטרו-אנטראליים רבים, פרק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

לקריאת פרק א’ לחץ כאן


 


פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


שלשולים הנגרמים כתוצאה מהידבקות בחיידקי מעי פתוגניים:


סקירת Cochrane היוקרתית בחנה 23 מחקרים שכללו סה”כ 1,917 מטופלים שסבלו משלשולים על רקע הידבקות חריפה בחיידקי מעי פתוגניים, להשפעת הטיפול הפרוביוטי.


מסקנת מחקרים אלה הייתה שפרוביוטיקה הפחיתה משמעותית את הסיכון להופעת שלשולים, למעשה הפחתה של 34% בהשוואה לטיפול בפלצבו. גם משך השלשולים הופחת בטיפול הפרוביוטי בממוצע מ-73 שעות ל-42 שעות, כאשר סיבות לשלשולים היו מגוונות, וכללו שלשולים על רקע נגיפים, שלשולים של מטיילים, ועוד.


 


המסקנה הייתה שטיפול פרוביוטי יכול להיות טיפול משלים יעיל לעירוי נוזלים כדי למנוע התייבשות, ובטיפול בשלשולים על רקע הדבקות חריפות במבוגרים ובילדים.


נציין שדווקא בשנתיים האחרונות מסתמן גל גואה של מאמרים בנושא הזה, לדוגמה מאמר שהתפרסם ב-2007 ב-Ailment Pharmacological Therapy, שבחן  4 מחקרים בהם נבחן השפעת הטפול בשמר הפרוביוטי Saccharomyces boulardii ב-617 ילדים עם שלשולים חריפים, ונמצא שטיפול זה הפחית את משך תקופת השלשולים בלמעלה מיום, בממוצע.


מאמר אחר משנת 2007 ב-British Medical Journal, דווקא קובע שהניסיון שהצטבר עם 571 ילדים עם שלשולים, מצביע על החיידק הפרוביוטי Lactobacillus rhamnosus GG כעל הטיפול היעיל ביותר, בהקטנה חומרת השלשולים ומשך התרחשותם.


 מחקר אחר משנת 2005 ב-Pediatrics, בסקר שנערך ב-14 מרכזי בריאות  הילד אשר בו השתתפו 201 תינוקות בגיל של 4-10 חודשים, נמצא שכאשר טופלו משך 12 שבועות בפורמולה המכילה Lactobacillus reuteri, או ב-Bacillus lactis Bb-12, התקבל שיפור ניכר הן בתדירות השלשולים והן באורך התקופה בהם היו השלשולים בתוקף.


 


אחת התופעות המוכרות בקרב אלה היוצאים לטיולים ממושכים בחו”ל, היא הופעת שלשולים מטרידים בתקופת השהייה בחו”ל, מה שנוהגים לכנות traveler’s diarrhea. בשנת 2007 מתפרסמת  מטה-אנליזה של  McFarland ב-Travel Medicine Infectious Diseases , בה נמסר ש-12 מחקרים שכללו 4,709 מטיילים מצאו ירידה של 15% בסיכון להתרחשות “שלשולי מטיילים” כאשר אלה נטלו פרוביוטיקה.


 


שלשולים כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה נגרמים בעיקר על ידי צמיחה מהירה של החיידק קלוסטרידיום דיפיציל.


כבר במאמר משנת 1989 ב- Gastroenterology  נמצא שטיפול בחיידק הפרוביוטי Saccharomyces boulardii היה יעיל להפחתת מפגע זה בלמעלה מ-50%, אך כאמור מחקרים מודרניים יותר נמצאים יעילים ובנוסף לאלה שכבר הוזכרו, נוסיף את החיידק הפרוביוטי Enterococcus faecium SF68.


 


מפגעים דלקתיים של המעי ותסמונת המעי הרגיז:


מספר מחקרים משנת 2005 ואילך מצביעים על פרוביוטיקה כטיפול בעל יעילות בהקלה חלקית של תסמונת המעי הרגיז, בעיקר כאבי בטן ותחושת נפיחוּת.


מחקר אחד שבמדגם של 362 מטופלים, מצא ירידה של 20% בתסמינים בשימוש בחיידק הפרוביוטי 35624Bifidobacterium infantis (שם מותג (Align שניתן במינון של 100 מיליון חיידקים למנה.


מחקר משנת 2007 ב-Ailment Pharmacological Therapy, הראה שיוגורט (Activia), המכיל  את החיידק הפרוביוטי Bifidobacterium animalis DN-173 010, שיפר את איכות החיים והפחית תחושת נפיחות (bloating) במטופלים.


מחקר נוסף הראה שהחיידק הפרוביוטי Lactobacillus plantarum 299V, יעיל אף הוא בהפחתת תסמיני המעי הרגיז.


גם מחלה דלקתית של המעי המתאפיינת בעיקר בשני מפגעים, מחלת Crohn’s ודלקת מכייבת של המעי הגס (ulcerative colitis), פוגעת בעיקר במעי הגס אך גם בחלק היורד של המעי הדק, ואין ספק שגם מחלות אלה קשורות לפלורה של החיידקים במעי.


אכן מספר הרכבים פרוביוטיים נמצאו מקלים בתסמונות אלה במובן של הקטנת מספר ההתקפים, והארכת תקופות הרגיעה (רמיסיות).


מספר מחקרים העלו שחיידקים פרוביוטיים דוגמת L.salivarius UCC118, וכן L. rhamnosus GG, אך גם Saccharomyces boulardii ו- E. coli (Nissle)  יעילים בהקלת תסמיני המעי הרגיז. 

 

Atopic dermatitis בילדים: יש עדויות לכך שפרוביוטיקה עשויה לסייע במניעת התפתחות התופעות העוריות של גרד ופריחה המופיעות בילדים בסיכון גבוה לעתים בגיל חודשים אחדים.


מחקר בפינלנד שהתפרסם בשנת 2001 ב-Lancet, התמקד ב-132 ילדים עם סיפור משפחתי מובהק של אטופיק דרמטיטיס. כאשר טפלו באופן מניעתי באמהות של אותם תינוקות עוד בהיותן בהריון (2-4 שבועות לפני הלידה) במינון יומי של 10 מיליארדי חיידקי  Lactobacillus rhamnosus GG, והתינוקות שנולדו טופלו ב-6 חודשי חייהם הראשונים טיפול דומה.


באותם תינוקות שטופלו בפרוביוטיקה השכיחות של דרמטיטיס אטופית (הידועה גם כאקזמה של העור) פחתה כדי מחצית המקרים בילדים שטופלו בפלצבו (46% מקרי אקזמה בקבוצת הפלצבו לעומת 23% אקזמה במטופלים בפרוביוטיקה).


ראוי יחד עם זאת לציין, שכאשר עקבו אחרי כל הילדים במחקר זה עד גיל 7 שנים, לא נמצאה בילדים המטופלים בפרוביוטיקה ירידה בתופעות אלרגיות אחרות כאסתמה, אלרגיות למזון או נזלת אלרגית.


מחקר גדול יותר אף הוא בפינלנד שכלל 925 תינוקות, שטופלו מיד לאחר הלידה בקוקטייל פרוביוטי שכלל L. rhamnosus, Bifidobacterium breve Bb99 ו-Propionicbacterium freudenreichii, עם הפחתה דומה של מקרי דרמטיטיס אטופית עד גיל שנתיים.


 


סדרת מקרים שהופיעה בכתב העת Allergy בשנת 2006, הראו יתרונות מסוימים בטיפול פרוביוטי בילדים עם דרמטיטיס אטופית.


מחקר נוסף מ-2007 ב-Archives of Disease in Children, בחן 56 ילדים בגיל 6-18 חודש, עם דרמטיטיס אטופית מתונה עד קשה, שטופלו פעמיים ביום במינון של מיליארד חיידקי Lactobacillus fermentum, למשך שבועיים, בהשוואה למטופלי פלצבו מצא שיפור ניכר בתסמינים בקבוצת המטופלים בפרוביוטיקה.


 


תופעות לוואי של טיפול פרוביוטי: למעשה עד כה לא הופיעו אזהרות ממשיות על תופעות לוואי מהותיות הקשורות לטיפול פרוביוטי עם סוגי חיידקים או שמרים פרוביוטיים כגון לקטובצילוס, ביפידובקטריום, סטפטוקוקוס טרמופילוס וסכרומיצס בולורדי.


באופן אופייני, תופעות הלוואי שניתן מדי פעם לחוות היא תחושת נפיחנוּת (flatulence) ואי נוחות קלה בבטן, שהיא גם בדרך כלל קצרה ומתפוגגת מאליה.


היו גם דיווחים על כך שמטופלים במצב גופני מאוד ירוד, או אלה עם מערכת חיסונית לקוייה, כמו גם ילדים עם תסמונת המעי הקצר עברו ניתוח לקיצור המעי הדק מסיבות של הופעת נמק ואחרות, בכל אלה לא מומלץ לטפל טיפול פרוביוטי מתוך חשש להתרחשות של אלח-דם (ספסיס).


סקירה סיסטמטית שהתפרסמה ב-2006 ב-British Medical Journal על ידי שלושה רופאים מ”שערי צדק” בירושלים, המרמן, בן-נון וקפלן, המעידה על כך שהסיכון לספסיס מטיפול פרוביוטי מאוד נדיר אם בכלל באנשים הבריאים בדרך כלל.  


 


מינוני הטיפול הפרוביוטי: בניסויים הקליניים הרבים ב-20 השנים האחרונות בהם נבחנה הגישה הפרוביוטית, השתמשו בטווח רחב של מינונים של חיידקים לקטובצילים או אחרים, טווח שנע בין 100 מיליון חיידקים עד 1.8 טריליון חיידקים ליום, כאשר בממוצע המינון המקובל הוא בסדר גודל של 1 עד 20 מיליארד חיידקים ליום.


באופן כללי, מינוני פרוביוטיקה יומיים של יותר מ-5 מיליארד חיידקים ליום בילדים, או יותר מ-10 מיליארד חיידקים במבוגרים, הם גם אלה הנותנים את ההשפעה המיטבית.


אין כל ראיות לכך שמינונים גבוהים יותר עלולים להיות לא-בטיחותיים, אך מדובר בעלות גדולה יותר שלא לצורך.


השמר Saccharomyces boulardii ניתן בדרך כלל במינון של 250-500 מיליגרם ליום.


פרוביוטיקה משווקת בדרך כלל בכמוסות, כאבקה, כטבליות כנוזל או שהם מוחדרות ישירות לפריטי המזון.


מחקר שהתפרסם באוגוסט 2008, בחן מגוון רחב של 19 סוגי פרוביוטיקה המשווקת בחנויות ממכר ומרכולים, ומצא שבחמישה מתוך אלה לא הייתה התאמה בין מספר החיידקים שהופיע על האריזה, ומספר בפועל.


 


כיום פועל אתר אינטרנטי המספק לציבור הרחב תשובות והדרכה בסוגיות פרוביוטיות: http://www.usprobiotics.org.


 


אלה מהצרכנים, המסתייגים מנטילת גלולות או אבקה, ימצאו פיתרון הולם באותם מותגים של יוגורט המכילים חיידקים פרוביוטיים.


מותגי היוגורט המסורתיים אינם מכילים מספיק חיידקים אנטיביוטיים הנהוגים בדרך כלל בניסויים הקליניים.


מוצרי יוגורט כגון Danacive (אקטימל בגרסא המקומית) מכילים 10 מיליארד חיידקי Lactobacillus casei לכוסית, ואילו אקטיביה מכילה בין 5 ל-10 מיליארדי של Bifidobacterium animalis  או Bifidobacterium essensis בגרסא המקומית, כאשר כל אלה מיועדים לשיפור פעולת המעי ותחושת עיכול טובה יותר.


יוגורטים מסוג Yo-plus או Stonyfield מכילים כמויות לא מוגדרות של החיידקים הפרוביוטייםBifidobacterium lactis  או Bifidobacterium animalis, בהתאמה, כאשר הגרסא המקומית של יוֹפּלֶה (Yoplait) מכילה את החיידק ביפידוס ואסידופילוס, גם כאן בכמות לא מוגדרת.


 


טענה מושמעת תדירות כנגד חברות מוצרי החלב המקומיות על כך שכמות החיידקים הפרוביוטיים הכלולה במוצריהם קטנה מדי, ואין בה כדי להעניק לצורכים אותם את היתרונות המיוחסים לחיידקים פרוביוטיים כתוצאה מניסויים קליניים בהם המינון גבוה בהרבה.


לכאורה הכמות המופיעה על אריזת מותגים אלה (10 מיליארד חיידקים), כן תואמת את סדרי הגודל של חיידקים המשמשים בניסויים הקליניים, ופסק הדין לגבי יעילותם של המוצרים הללו, בסופו של דבר הוא פסק דינו של ציבור הצרכנים: אם יעילותו של המוצר מוכחת, והציבור חש טוב איתם, הצלחתם מובטחת. וָלא, הם יוסרו מהמדפים לאחר זמן לא רב.  


 

    בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים