חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

החורף מתקרב….ואיתו הצורך להגביר צריכת ויטמין D.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


ויטמינים הם אותם חומרים כימיים שאנו מקבלים במזוננו, אשר מקובל לחשוב שאין גופנו יכול ליצרם בעצמו, פרט לשניים: ויטמין K שחלקו מגיע במזון מאכילת ירקות וחלקו הקטן המיוצר על ידי חיידקי מעי בגוף שהגוף אמנם יכול לנצל, אך אולי חשוב יותר ויטמין D, שחלק ניכר מצריכת הגוף עשוי להגיע מהעור, בו נוצר ויטמין אחרון זה בסיוע חשיפה לקרני שמש.


מספר מאמרים בנושא של ויטמין D הקדשנו באתר זה בעבר, שכן יצירתו בגוף, וחילוף החומרים שלו בכבד ובכליה מרתק ביותר, אך תמיד טוב לחזור עם התקרב חודשי הסתיו והחורף העגמומיים-אפרוריים, בהם השמש נחבאת מאחורי העננים, ולהדגיש את חשיבות ההשלמה של ויטמין D, בתקופה בה יצירתו בעור פוחתת.


 


סוף ספטמבר מסמל את סוף הקיץ בחצי כדור הארץ הצפוני, ולרבים מאיתנו משמעות הדבר חשיפה מועטה באותן שעות מעטות בהן השמש מאירה פניה.


קרני השמש מספקות אנרגיה של קרינה אולטרה-סגולה מסוג B אוUVB , ושכבת האפידרמיס של העור מנצלת אנרגיה זו לייצר את צורת הקוֹדמָן (precursor) של הוויטמין, ההופכת בכבד ובכליות לצורה הפעילה שלו.


אמנם, בכל האזורים הגיאוגרפיים הממוקמים מעל קו רוחב ˚37 בחצי הכדור הצפוני או מתחת לקו רוחב ˚37 בחצי הכדור הדרומי, כמות שעות השמש בתקופת החורף נמוכה יחסית, ובאותה תקופה העור מייצר פחות ויטמין D. ויטמין D מוכר בעיקר בשל החיוניות שלו לבריאות עצמות הגוף, שכן בלעדיו מתקשה הגוף לספוג את הסידן המגיע מהמזון, וכך מתרחשת “ספיגת עצם” בה סידן מופרש מהעצמות אל הדם כדי לסייע לרקמות הגוף האחרות הזקוקות ליסוד חיוני זה.


כך עלול להתרחש תהליך האוסטאופורוזיס, התדלדלות העצם ושברי העצם.


אך ויטמין D מסייע גם לשמור על רמה נורמאלית של זרחן (phosphor) בדם, וזרחן כידוע הוא מינראל חיוני נוסף לבניית ושלמות העצם.


 


משימה זו של ויטמין D, של שמירה על בריאות העצם, היא משימה מכובדת כשלעצמה. אך בשנים האחרונות, הולכת ומתבררת ביתר שאת חשיבותו של ויטמין זה ברקמות ובתאים מלבד העצם, ומסתבר שוויטמין D  משתתף בפיקוח ובוויסות של מספר רב של גֶנים, כולל אלה הכרוכים לתהליכים סרטניים, למחלות אוטו-אימוניות, ולתהליכי דלקת.


מספר הדיווחים על הסכנות שאנו נחשפים להן בחסר ויטמין D, עולה בתלילות.


לפתע, נכרך חסר ויטמין זה לסרטן השד, לטרשת נפוצה (multiple sclerosis), ואפילו להופעת תהליכים נפשיים כשסעת (סכיזופרניה(.


בחודש יוני 2008 התפרסם מחקר ב-Archives of Internal Medicine, שמצא שרמות נמוכות של ויטמין D בדם מכפילות את סכנת המוות ממחלות כלי-דם ולב, בנשים וגברים שהשתתפו במדגם הנחקר שהיו בגיל ממוצע של 62 שנה, ואשר הופנו למכוני לב לצורך מבדקי אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים.


במאי 2008 התפרסם מחקר קנדי בו נמצא שנשים עם סרטן שד ורמת ויטמין D נמוכה, הן בעלות סיכויי הישרדות נמוכים יותר. מחקר הולנדי רחב-ממדים שהופיע במאי 2008 בכתב העתArchives of General Psychiatry , מצא קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D ומצבי דיכאון בגברים ונשים בהולנד בגיל שמעל 65 שנה.


הולנד מדינה עתירת עננים וגשם, ואנו נוטים לייחס בדרך כלל הופעת מצבי דיכאון לחודשי החורף הקודרים.


האם אמנם הקשר הביוכימי בהופעת דיכאונות חורף, מקורו בין השאר בחסר הוויטמין שהשמש אמורה לסייע בייצורו?


 


 חדשות לבקרים מתפרסמים מחקרים רפואיים בעלי אופי אפידמיולוגי, בהם מנסים לכרוך במחקרים באוכלוסיות גדולות חסרים בחומרים שונים המצויים בדמנו, או שמא רמות מוגזמות שלהם, לתחלואות שונות.


אך לא תמיד העובדה שיש מתאם סטטיסטי מובהק בין חסר בוויטמין למשל לבין מפגע גופני, מעידה על כך שאותו חסר גרם באופן ישיר למפגע, במלים אחרות שקיים קשר מנגנוני-סיבתי בין השניים. וכך גם אם אנו מוצאים קו מובהק הנמתח מחוסר בחשיפה לשמש לחוסר בוויטמין D, ובין שני אלה למפגע בריאותי מסוים, לא תמיד ברור מה הקשר הישיר בין כל אלה, אם אמנם קיים. וזו אמנם הסיבה לכך שלעתים קרובות ממצאים “מבטיחים” מתצפיות קליניות (observational studies), אינם ערובה לכך שבניסויים קליניים בהם יספקו את “הוויטמין החסר”, יביא הדבר להקלה או לריפוי המצוקה הקלינית.


אך דווקא באחד מהניסויים בהם נבחנה השפעת נטילת ויטמין D על התרחשות מחלה סרטנית, נבדקו נשים בגיל חידלון הווסת, ונמצא שאלו מהן שנטלו מדי יום 1,100 יחידות ויטמין D ועוד כ-1,500 מיליגרם סידן, הפחיתו את הסיכון ללקות בסוגי סרטן שאינם סרטן עור ב-77% לאחר 4 שנים של טיפול וזאת בהשוואה לנשים שנטלו פלצבו ואותו מינון של סידן. מנה יומית של 1,100 יחידות ויטמין D גדולה פי שלושה כמעט מהמנה המומלצת בדרך כלל של 400 יחידות ויטמין ליום, מביאה להעלאת רמת ויטמין זה בדם ב-35% בממוצע. במחקר האקראי הנוסף היחיד על השפעת נטילה קבועה של ויטמין D וסרטן, שהיווה חלק מהמחקר הענק בנשים הידוע כ-WHI או Women’s Health Initiative, לא מצאו החוקרים כל השפעה של נטילת 400 יחידות ויטמין D ליום על סרטן המעי הגס, אך מבקרים של מחקר זה טענו שמינון יומי של 400 יחידות, אין בו די.


 


 אמנם כן, שניים או שלושה מחקרים, המתוכננים ומבוצעים ברמה הגבוהה ביותר, אין בהם עדיין כדי לבסס ממצא כה חשוב. מחקרים נוספים יידרשו לפרש את יתרונות נטילת ויטמין D, כמו הסיכונים שהוא עלול לגרום במינונים שונים ובאוכלוסיות שונות.


למעשה, בסוף שנת 2008 מתוכנן בארה”ב מחקר רחב שיכלול 20 אלף גברים ונשים, במימון מכוני הבריאות הלאומיים (NIH) בוושינגטון, שיטופלו בוויטמין D לאורך תקופה ארוכה ויימצאו כל אותו זמן במעקב רפואי. אך כבר היום, יש נטייה הולכת למתרחבת של רופאים להמליץ למבוגרים על נטילת 800 עד 1,000 יחידות של ויטמין D מדי יום.


 


כאמור, בתנאים המתאימים של שמש תספיק חשיפה של 10 עד 15 דקות לכך שהעור בגפיים ייצר כמעט את כל כמות הוויטמין שהגוף זקוק לה. ברור שהעור מייצר ויטמין D בתלות בגיל, באופן שאלה מעל גיל 65 שנה מייצרים רק רבע מכמות הוויטמין שעורם ייצר כאשר היו בשנות ה-20 לחייהם. גורם אחר המשפיע על מידת יצור הוויטמין בעור הוא גוון או צבע העור: שחורים מכילים בדמם כמחצית מרמת ויטמין D בהשוואה ללבנים בני גילם. חשיפה בלתי מספקת לקרני השמש הייתה פחות בעייתית, אם היינו מקבלים את הוויטמין מסוגים מגוונים של מזון.


אך מסתבר שגם כאן לא שפר חלקינו, ואין סוגי מזון רבים העשירים במיוחד בוויטמין זה, והיה צורך לצרוך לכאורה כמות גדולה שלהם כדי לספוג כמות יומית של 800 עד 1,000 יחידות ויטמין.


לשם התרשמות נביא כאן מספר פריטי מזון ורמת הוויטמין שניתן להפיק באכילתם: ב-100 גרם של דג סלמון נמצא 360 יחידות ויטמין D, כאשר בכמות זהה של דג מקרל נקבל 345 יחידות, בעוד כמות זהה של דג טונה בקופסה מכילה 200 יחידות של הוויטמין.


ספל מיץ תפוזים המועשר בוויטמין D, מכיל 100 יחידות ויטמין זה, בדומה לספל חלב באותו נפח המועשר בוויטמין D. מנת דגני-בוקר (cereals) המועשרת בוויטמין, מכילה בין 40 ל-100 יחידות שלו. כיוון שוויטמין D, הוא אחד הוויטמינים המסיסים בשומן, הרי שאלה הסובלים מליקוים בספיגת שומן כגון חולי קרוהן או צליאק, מתקשים לקבל במזונם את כמות הוויטמין הדרושה, ואילו באלה עם מחלות כבד או כליה, לא תהא הפיכה מספקת של צורת הוויטמין הפחות פעילה לצורתו הפעילה, המתרחשת כזכור בשני האיברים האחרונים.


 


מהסיבות שהוזכרו ואחרות, מספר מפתיע של אמריקנים, יותר ממחצית אלה בגיל שמעל 65 שנה, סובלים מהחסר שלו.


אכן, אחת מבדיקות המעבדה שהולכות והופכות שכיחות יותר, היא הבדיקה למדידת רמת הנגזרת של ויטמין D, הידועה כ-25-hydroxyvitamin D3, או25(OH)D , שהיא צורת הוויטמין המיוצרת בעור, והופכת בגוף לצורה הפעילה.


מי שגילו שמעל 70 שנה, בעל גוון עור כהה, או מתגורר במדינה צפונית, כל מי שיש לו בעיית ספיגה כרונית במעי, או אלה הנוטלים תרופות הידועות כמפריעות לפעולת ויטמין D, כגון גלוקו-קורטיקו סטרואידים, אמורים בתדירות של אחת לשנה למדוד את רמת הוויטמין בדמם.


אם אתם נוטלים תוספי ויטמין זה במינון של 800 עד 1,000 יחידות ליום, אין צורך לחזור על מדידה זו, מעבר למדידה הראשונה, בה נקבעה רמת החסר של הוויטמין.


למרות שאין הסכמה גורפת מה היא הרמה האופטימאלית של 25(OH)D בדם, חסר מוגדר בדרך כלל כאשר רמת מדד זה נמוכה מ-20 ננוגרם למיליליטר. רמות נמוכות יותר כרוכות במצבים של צפיפות עצם נמוכה, נפילות, שברי עצם, תהליכים סרטניים, תפקוד לקוי של מערכת החיסון, מחלות קרדיו-וסקולאריות וכן יתר לחץ-דם.


 


רבים המומחים הממליצים על רמת 25(OH)D של לפחות 30 ננוגרם למיליליטר, כאשר תחום רמות הוויטמין שבין 20-29 ננוגרם למיליליטר, נחשבת לבלתי מספקת, אם כי אינה נחשבת לרמת חסר מובהק.


לעומת זאת לעתים התמכרות יתר לתוספי ויטמין D העלולים במקרים מסוימים להגיע אף לרמות ויטמין בדם של מעל 150 ננוגרם למיליליטר, עלולות אף להזיק.


רבים מטבליות הסידן המשווקות כיום, מכילות גם 200 יחידות של ויטמין D, אם כי לא בהכרח כולן. בכל מקרה, הרופא המטפל, ברוב המקרים מתחום האנדוקרינולוגיה, או המחלות המטבוליות, ייטיב להנחות ולהמליץ על מינון הוויטמין שרצוי לקחת כתוסף, אם יגיע למסקנה שקיים אמנם חסר בוויטמין כה חיוני זה לשלמות העצמות, ולתהליכים מרכזיים של חילוף חומרים בגופנו.  


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים