חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הורמון גדילה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

הורמון גדילה

הורמון הגדילה הוא הורמון בונה רקמות (אנבולי), בעל השפעות מעודדות גדילה, מפרק שומן (ליפוליטי) וגורם להטיית חילוף החומרים לכוון של יצירת סוכרים. השימוש הנרחב ביותר בהורמון גדילה הינו לטיפול בילדים עם הפרעת גדילה כתוצאה מחוסר בהורמון גדילה. ההורמון מגרה יצור של חלבון וגורם לעליה במסת שריר. בחילוף חומרים של שומן – חשיפה ממושכת של תאי שומן (מעבר לשעה אחת) ל-הורמון גדילה, גורמת לעידוד הפרוק של רקמת שומן ועל כן עליה ברמות חומצות שומן חופשיות וגליצרול בדם. פעולה זו נוגדת את פעילות האינסולין המוריד את רמת הסוכר בדם. להורמון הגדילה השפעה לכוון בנית עצם. הורמון הגדילה גורם לשמירה בתוך התאים של המינרלים התוך תאיים העיקריים כמו: אשלגן מגנזיום וזרחן.

ההורמון מעלה רמות זרחן בנסיוב, דרך השפעה ישירה על הכליה, להגברת הספיגה של הזרחן. טיפול ב-הורמון גדילה באנשים במיוחד במבוגרים גורם לשמירת נתרן בגוף, ירידה בהפרשת נתרן בשתן, וכתוצאה מכך עליה בנפח הנוזלים בגוף עד כדי מצב של יתר לחץ דם ובצקות בילדים, תופעה זו מזערית קצרה וחולפת. הצטברות הנוזלים מתרחשת בעיקר בשבועות הראשונים לאחר תחילת הטיפול.

רמות הורמון גדילה בילדים שמנים
ילדים עם השמנת יתר פגיעים בהפרשת הורמון גדילה. במצב של השמנה יש ירידה בהפרשת הורמון גדילה, זמן חיי מולקולת הורמון הגדילה יורדת ב 25% ובנוסף לכך יש ירידה של פי 4 בהפרשה הכוללת של הורמון גדילה בשמנים בהשוואה לאנשים במשקל תקין. בילדים עם השמנת יתר נמצאה פגיעה בהפרשת הורמון גדילה בתגובה לגירויים מקובלים להפרשת הורמון גדילה. מצב הדומה לנמצא בילדים הסובלים ממחסור ב- הורמון גדילה . ההבדל בין שתי קבוצות אלה הוא שבילדים עם השמנת יתר הצמיחה לגובה תקינה ואילו בילדים הסובלים ממחסור בהורמון גדילה הצמיחה לגובה נפגעת. הפגם בהפרשה בתגובה לגירוי אצל שמנים הוא כנראה באזורי המוח הנקראים היפותלמוס והיפופיזה. אולם פגם זה אינו תפקודי כיוון שגדילתם תקינה. בילדים עם השמנה קיצונית, נמצאו רמות תקינות או גבוהות של IGF- 1 . ה- IGF- 1 הוא הורמון הנוצר ברקמות שונות בגוף בהשפעת הורמון הגדילה. לא נמצא כל מתאם בין רמות IGF- 1 לרמות הורמון גדילה או לגובה הנבדקים. נתונים אלה רומזים לכך שהגדילה הנורמלית של ילדים עם השמנת יתר הקיימת למרות הרמות הנמוכות של הורמון גדילה היא הודות לרמות התקינות של IGF- 1.

הפרשת הורמון הגדילה אינה רציפה אלא בשיאים (פולסים) בגיל צעיר השיאים נראים רק בשינה בלילה. עם העליה בגיל ובהתבגרות מופיעים שיאי הפרשה גם ביום. בגיל ההתבגרות עולה גובה השיאים מאוד ובזיקנה ההפרשה יורדת לרמה נמוכה מאד. על כן אין יכולת לקחת רמת הורמון גדילה בצום כדי לוודא אם יש הפרשה אלא, לקחת דגימות דם רבות, כל 20-30 דקות במשך לפחות 8 שעות, כדי ל”תפוס את השיא” – פעולה זו אינה מעשית. או לתת תרופה המגרה הפרשת הורמון גדילה ולבדוק את יכולת הגוף להגיב לתרופה זו.

אופן בדיקת הורמון הגדילה
בצום נותנים את החומר המגרה ולוקחים דם להורמון גדילה כל 30 דקות. שיא הורמון הגדילה מופיע בדרך כלל כ-60 עד 30 דקות לאחר מתן התרופה. שיא מעל 20 מילי יחידות \מיליליטר נחשב תקין. החומרים המקובלים הניתנים לגירוי הפרשת הורמון גדילה הם:

כלונידין – גורם לירידת לחץ דם ונמנום תוך כדי הבדיקה. ארגינין- ניתן בעירוי במשך 30 דקות. באופן נדיר תתכן אלרגיה לארגינין. אינסולין – גורם לירידת סוכר הדם והרגשה לא טובה. יש צורך בשמירה צמודה ע”י רופא תוך בדיקת הורמון גדילה ע”י אינסולין, כיוון שאם יש ירידת סוכר מתחת רמה מסוימת יתכן איבוד הכרה והתכווצויות.

גלוקגון – הבדיקה ממושכת יותר עד 3 שעות גורם לבחילות וכאבי בטן. חייבים לבצע שתי בדיקות שונות כדי לוודא חוסר בהורמון גדילה. מעל גיל 8 בבנות ומעל גיל 9 בבנים, נהוג לתת מנה קטנה של הורמוני מין לפני בצוע הבדיקה. כמו כן יש לוודא שפעולת בלוטת התריס מאוזנת. בתת פעילות של בלוטת התריס, הפרשת הורמון גדילה נמוכה.

טפול בילדים ללא חוסר בהורמון גדילה
בכל העולם מתלבטים בשאלה האם נתן לשפר את גדילתו של ילד נמוך הגדל בקצב תקין על ידי טיפול בהורמון גדילה? כדי לענות על שאלה זו יש צורך בעבודות מבוקרות המשוות שתי קבוצות ילדים דומות בתכונותיהן כאשר אחת מטופלת בהורמון גדילה והשניה איננה מטופלת. החשוב מכל הוא שלא ניתן להסיק מסקנות על יעילות הטיפול לפני הגיע המטופלים וקבוצת הביקורת שאינה מטופלת לגובה המבוגר.

קיים מספר מצומצם של עבודות שנערך בצורה זו. רוב העבודות הראו שילדים ללא חסר בהורמון גדילה, שקבלו טיפול בהורמון גדילה, הגיעו לאותו גובה מבוגר כילדים שלא טופלו בהורמון גדילה. ההבדל העיקרי הוא שילדים מטופלים בהורמון גדילה עיקר צמיחתם בשנתיים הראשונות לטפול, ואילו ילדים ללא טפול עיקר צמיחתם בשנים מאוחרות יותר. במחקר הנערך מזה 10 שנים ביחידה האנדוקרינית הצלחנו לאתר קבוצה מיוחדת של ילדים שבבדיקות המסורתיות לא נמצא חוסר בהורמון גדילה, אולם בבדיקות מיוחדות הדגמנו חוסר תפקודי של הורמון גדילה. טיפלנו בקבוצה כזו עד הגיעם לגובה מבוגר ואמנם הוכחנו שפור בגובהם לעומת קבוצת בקורת שלא טופלה. התכונות המייחדות קבוצה זו הן: קצב גדילה איטי מהנורמה למין ולגיל, גיל עצמות צעיר מהמצופה והפרשה פיזיולוגית נמוכה של הורמון גדילה. קבוצה זו מהווה מעוט בין הילדים הנמוכים.

התבגרות מוקדמת
בהתבגרות מוקדמת נפרשים הורמוני מין בגיל צעיר מהמקובל. ההורמונים הנפרשים בהתבגרות גורמים להתבגרות העצם ולהפיכת הסחוס הגדל לעצם שאינה גדלה. המחזור החודשי מופיע בילדה בגיל עצמות של 13 שנים. לאחר הופעת המחזור לילדה נמוכה נותרו עוד כ- 6 ס”מ לגדול. כי לא נותר פוטנציאל גדילה רב במרכזי הגדילה. ככל שההתבגרות מתחילה בגיל צעיר יותר, הסיכוי לקומה נמוכה גדול יותר. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לעכב את ההתבגרות כדי להאריך את תקופת הגדילה ולהגיע לגובה מבוגר טוב יותר.

מחקרים הדגימו שההצלחה טובה אם הטיפול ניתן בגיל צעיר מ 7 שנים. ההצלחה מפוקפקת בגיל מעל 10 שנים. מחקרים שבוצעו ביחידתנו הדגימו שהתקדמות ההתבגרות תוך טיפול בהורמון גדילה מבטלת חלק מההישגים בגדילה. עיקר התוספת לגובה מתרחשת לפני גיל ההתבגרות על כן יש צורך להתחיל טפול בגיל צעיר ככל האפשר כדי להגיע לתוצאות טובות יותר.

עם כל הקדמה וההתקדמות הטכנולוגית מסתבר שאין תחליף להתבוננות מעמיקה ובדיקה קפדנית של הילד כדי להביא לאבחנה מהירה של סיבת ההפרעה בגדילה.

המסקנות המעשיות לדואגים לגדילת ילדים:

1. אם קצב הגדילה תקין, למרות שהילד נמוך, אין מקום לבצוע ברור מעבדתי ואין מקום לטיפול.

2. אם קצב הגדילה נמוך: יש לבצע בדיקות כדי להוכיח שאין מחלה כללית.

3. אם העלייה במשקל אינה מספקת, יש לוודא שהתזונה מספקת ומאוזנת.

בקבוצות סיכון: ילדים עם עליה בלתי מספקת במשקל, ילדים שתזונתם לא שגרתית וילדים המוציאים קלוריות רבות (ספורטאים, ילדים היפראקטיביים).

בברכה, פרופ` צבי צדיק

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים