הורים כבני אדם
מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני
א. מה זה הורה כבן אדם?
הורה שמבטא חלקים אנושיים ביחסים שלו עם ילדיו: רגשות מגוונים (גם חיוביים וגם שליליים, גם של חוזק וגם של חולשה), צרכים אישיים, הן בתוך הבית (צורך באהבה ובהערכה, צורך במנוחה, צורך בקבלת עזרה וכיו"ב) והן מחוצה לו (צורך בבילוי בחברת בן הזוג ו/או חברת מבוגרים, צרכי הגשמה עצמית בעבודה וכיו"ב).
ב. מה המקום שאתם נותנים כ- הורים במשפחה להיענות לצרכי הילד לעומת היענות לצרכיכם האישיים?
קיים קונפליקט טבעי מתמיד בהורות בין היענות לצרכי הילד לבין היענות לצרכי ההורה. אפשר להבחין בארבעה סגנונות בהתמודדותם של הורים עם קונפליקט הנאמנות בהורות. הסגנונות הם תוצאה של צירופים בין מידת ההתרכזות של ההורה בצרכי הילד, לבין מידת התרכזותו בצרכיו הוא. סגנונות אלה הם:
1. המצמצם (הן את עצמו והן את ילדו) – חי בצורה המצמצמת צרכים, הן של עצמו והן של ילדו.
2. המוותר (על עצמו) – מתרכז הרבה בצרכי הילד ומעט בצרכיו האישיים.
3. המתעלם (מהילד) – מתרכז הרבה בצרכיו האישיים ומעט בצרכי הילד.
4. המאזן (בין עצמו לבין הילד) – מצליח לאזן בצורה טובה בין היענות לצרכי הילד לבין היענות לצרכיו האישיים.
5. המגזים (הן לגבי עצמו והן לגבי הילד) – מגזים בחשיבות שהוא מעניק גם להיענות לצרכיו האישיים וגם להיענות לצרכי הילד.
ארבעת הסגנונות מוצגים בטבלה הבאה:
|
התרכזות מועטה בצרכי הילד |
התרכזות רבה בצרכי הילד |
התרכזות מעטה בצרכי ההורה |
1. מצמצם |
2. מוותר |
התרכזות רבה בצרכי ההורה |
3. מתעלם |
5. מגזים |
ג. למה קשה להורים לתת מקום גם לעצמם כבני אדם בהורות?
1. הם – הורים חוששים לפגוע בילד
2. הם לא רגילים בדרך כלל לתת מקום משמעותי לעצמם, בחיים בכלל ולא רק בהורות
3. הם – ההורים חוששים להיתפש על ידי הסביבה כאנוכיים
4. אין להם שיתוף פעולה של בן/בת הזוג בהיענות לצרכי הילד כך שיוכלו גם לתת מקום לעצמם
ד. למה חשוב כי הורים ירשו לעצמם להיות גם בני אדם ולא רק בעלי תפקיד בהורותם?
1. הורים שלא נוכחים באופן מלא בהורות לא מאפשרים תהליך למידה מלא של הילד דרך הזדהות ודוגמה אישית. ילדיהם חסרים מודל מגוון להזדהות.
2. הורים "מושלמים" – ללא טעויות ו/או חולשות – מקשים על ילדיהם להזדהות איתם, שכן הם מהווים עבורם מודל לא מושג ומתסכל. ילדיהם חסרים מודל אנושי שניתן להזדהות איתו.
3. הורים ללא צרכים אישיים מתקשים להציב גבולות אמיתיים לילדיהם ומגדלים ילדים שתלטניים. ילדיהם חסרים למידה של התחשבות ושל הדדיות.
4. הורים שלא נותנים מקום לצרכים האישיים והזוגיים שלהם במשפחה עלולים להיות הורים לא טובים מספיק לילדיהם. הם ירגישו מותשים, מתוסכלים וממורמרים וישדרו זאת לילדיהם. הורה שחש טוב עם עצמו, יקרין את הטוב שבו לכל בני משפחתו. הורה מתוסכל ומריר, גם נתינתו תהייה מרירה ורוטנת. לכן, הורה טוב הוא הורה שטוב לו.
לעוד מבחר כתבות על הורות – הורים וילדים לחץ > הורות
ה. מה חשוב לזכור כשאנחנו מתלבטים לגבי נתינת מקום לעצמנו כבני אדם בהורות?
1. הורות פירושה הראשוני הוא היכולת להכיל צרכים של אחר, שהוא תקופה ארוכה חלש, פגיע ותלוי. לכן, להיות הורה פירושו קודם כל לוותר על עצמך במרכז לטובת ילדך בחלק גדול מקיומך.
2. קיים תהליך התפתחותי הדרגתי בין להיות כל כולי הורה לבין נתינת מקום משמעותי גם לאדם שבי בהורות. בתקופת החיים הראשונה התינוק תלוי בנו לחלוטין ואז חשוב שנהיה מרוכזים בעיקר בו ונשים בצד חלק ניכר מהצרכים האישיים שלנו. יחד עם זאת, גם בתקופת החיים הראשונה אסור לוותר על צרכים אישיים בסיסיים. ככל שהילד גדל רצוי וחשוב, כאמור, לתת מקום גם לצרכים האישיים שלנו בהורות.
3. להיות שלם עם עצמי בהורות חשוב יותר מ"לעשות נכון". חשוב להגיע לשלמות עם עצמנו לגבי המקום שאנחנו נותנים לעצמנו בהורות. הורה שלא שלם עם עצמו יתקשה מאוד להיות הורה מספיק טוב.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה