חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הורים בגיל ההתבגרות – להתמודד ביעילות עם הילדים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

הורים בגיל ההתבגרות

רבות נכתב ביחס לשינויים שעוברים המתבגרים בתחומי ההתפתחות השונים ועל חשיבות ההתמודדות היעילה עם שינויים אלו על מנת להפוך לבוגר.

מעט יחסית נכתב על השינויים שעוברים המבוגרים המשמעותיים למתבגר- ההורים, כתוצאה מהשינויים שילדם עובר. שינויים שהמבוגר חייב להיות מודע להם, משום שהם קורים בו ומשפיעים על איכות הקשר עם המתבגר.

ברור לכולנו שהמתבגר חווה ועובר תהליכים של שינוי, אך חשוב לזכור שהשינוי למעשה מתרחש בשני הצדדים: ילד והורים.

בהתייחסות למערכות היחסים בין ההורה למתבגר, ניתן למעשה לבחון את הקשר המשתנה ביחס לשלושה מרכיבים:
1. קשרי הגומלין היום יומיים.
2. הרגשות המתלווים לקשרים הנ”ל.
3. אופן היכולת להבין ולתפוס את הקורה לאחר.

ביחס למרכיב הראשון, ניתן למעשה לומר שעם הכניסה לגיל ההתבגרות, הורים וילדיהם יבלו פחות ופחות שעות ביחד. המתבגר מטבע הדברים, ימצא עצמו בד”כ מבלה שעות רבות יותר מחוץ לבית ולמשפחה. גם כשהוא בבית הוא יטה יותר לחפש פרטיות בחדרו, תוך שיחה בטלפון עם חברים, הקשבה למוסיקה וכו`.
הדוגמא הנ”ל, יוצרת למעשה שינוי גם בהתייחסות הרגשית (המרכיב השני לעיל) שמתרחשת בצל ההורה. ממקום בו ההורה רוצה להרגיש דומיננטי, עוזר ובעל שליטה, “ההתרחקות” של המתבגר מאיימת למעשה על ההורה, איום שבבסיסו הפחד: “לא זקוקים לי כמו בעבר, וזה בוודאי רק ילך ויחמיר”.
כאשר אחד המרכיבים היותר חזקים הנמצאים בתפקיד ההורות עומד בסכנה, אמורות באופן הגיוני להופיע התנהגויות שמטרתן למנוע את איבוד השליטה ועמו את תחושת הערך העצמי.
לפיכך, החשש עלול להתבטא במרכיב השלישי לעיל, שבו גם המתבגר וגם ההורה מרגישים לא מובנים, מרוחקים, וזאת בהשוואה לגילאים הצעירים יותר.
כפי שציינתי, השינויים במרכיבים הנ”ל, יכולים להתבטא אצל ההורה בשינוי התנהגותי שמנסה להגן על מקומו וכבודו.

כך לדוגמא, ההורה הופך להיות למתערב יותר ויותר במה שקורה אצל המתבגר, ולמעשה חודר (לעיתים מבלי לשים לב) לפרטיותו (האזנה לטלפונים, כניסה לחדר מבלי לקבל רשות, ישיבה עם חבריו, שאלות חוזרות ונשנות לגבי סדר יומו וכו`), מבלי להבחין שהתנהגותו גורמת להתרחקות נוספת, בה המתבגר מנסה בכוח לשמור על עצמאותו. המעניין הוא שבהרבה מקרים ההורה אכן לא מודע לאינטנסיביות בה הוא “חודר” לעולמו של המתבגר, והוא מרגיש שחשוב לעשות זאת על בסיס המחשבה: “זהו גיל בעייתי ולכן עלי לדעת יותר מה קורה כדי שאוכל להגן על ילדי”. למעשה, כפי שציינתי קודם, ברוב המקרים ההתנהגות הנ”ל באה להגן על רצונו של ההורה להרגיש חשוב ובעל ערך.

בקצה השני של ניסיון ההורה להגן על מקומו והקשר עם המתבגר מופיע “ההורה החבר”, זה שעובר שינויים המבטאים למעשה רצון להיות כמו המתבגר: בלבוש, בבילוי, בהעדפת סרטים, שירים, דיבור בסלנג המתבגר וכו`. גם במקרה הזה, ההורה מנסה להתחבר לילד/נער על בסיס של התנהגות חברית- ידידותית, שלעיתים יוצרת אצל המתבגר מבוכה, כשההורה מתנהג כמו מתבגר, ו”דוחף” עצמו לקשר עם ילדו תוך ביטוי התנהגויות המתאימות למתבגר ולא למבוגר. כך לדוגמא, הורה המציע לבנו המתבגר ולראות ולצפות יחדיו ב”סרט כחול”, או ללכת ביחד לפאב ל”תפוס ראש”.

בהתנהגויות הקיצוניות הנ”ל, שההורה עובר כשילדו נמצא בגיל ההתבגרות, ההורה למעשה פוגע משמעותית בניסיונו של המתבגר לעצב לעצמו “זהות עצמית”. עיצוב הדורש הורה סמכותי, מקשיב ומתעניין, אך לא חודרני, מתערב או קרוב מדי- קירבה שלא מאפשרת להורה להיות תקיף ולהציב גבולות כשצריך.
מודעות טובה יותר של ההורה עשויה לכן ליצור מינון נכון יותר במרכיבי הקשר, ולאפשר למעשה למשפחה כולה התמודדות יעילה יותר עם תקופה ההתבגרות.

בברכה, דר` שרגא שדה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים