חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הוויכוח שעדיין לא הסתיים: האם לסיגריה האלקטרונית יתרון בהנעת מעשנים לחדול מעישון.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז
רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,  אוניברסיטת תל-אביב.

לפני שבוע, ב-31 במאי צוין יום העישון הבינלאומי, מעין ריטואל
קבוע המתרחש כבר למעלה מ-30 שנה, בהקדשת יום אחד לנושא האמור, יום בו מעשנים
אינם חדלים מעישון, ואלה שאינם מעשנים כנראה שאינם מתחילים לעשן דווקא ביום זה.

אך פרט להגברת המודעות לנזקי העישון שמקבלת במה מעט בולטת
יותר ב-31 למאי, אין בו כנראה כדי לשנות את הנתון שבישראל כרבע מהאוכלוסייה
מעשנים. גם בעובדה ששמונת אלפי מעשנים לא יעשנו בשנה הבאה מסיבה בהחלט עצובה, אין
לראות נחמה פורתא: אלפי מעשנים חדשים, צעירים ומלאי התלהבות ימלאו את השורות
החסרות.

מזה עשור מתנהל ויכוח האם יש יתרונות בסיגריה האלקטרונית (להלן
סיג”א) על פני הסיגריה הרגילה, לפחות בהיבט שהיא עשויה לסייע למעשנים להיגמל
ממנהגם. ומסתמנים שני מחנות: הממסד הרפואי האמריקני מתנגד לרעיון שיש בעישון
סיג”א מעבר קל יותר לחדול מעישון, בעוד שהממסד הרפואי האירופי דווקא כן רואה
בעישון סיג”א יתרונות מסוימים.

בחוברת יוני של כתב העת הרפואי החשוב מכולם, New England
Journal of Medicine
, מתפרסמים גב-אל-גב שלושה מאמרים קצרים המקדישים מחשבה לנושא
המדובר.

נתחיל בתיאור מקרה על ידי Yeh של גבר השוקל מעבר לסיג”א: מדובר במר ישראל ישראלי, צעיר
בן-29 שנה, המגיע לרופא לבדיקה שגרתית ראשונה. יש לאיש היסטוריה של משקל-יתר, יתר
לחץ-דם, ופרכוסים בילדותו.

במהלך הבדיקה, הוא מציין את העובדה שהוא מבקש לחדול מעישון אותו התחיל
בגיל 15 שנה, בעישון צנוע של חצי חפיסה לחודש, או סיגריה אחת ליומיים. 

בשנות לימודיו במכללה, הוא החל לעשן באופן תכוף יותר, וב-6 השנים
האחרונות הוא עבר לעשן חפיסה וחצי ליום, בהחלט עישון כבד.

הוא מציין שמספר פעמים בעבר הוא הפחית כדי מחצה את מידת העישון על ידי
שימוש בתחליפי ניקוטין שונים, ואף פעמים אחדות חדל לעשן, אך נאלץ לחוזר אל הסיגריה
מקץ שבועיים או שלושה שבועות.

מר ישראלי, הוא מכונאי רכב, המכלה מדי שבוע בנוסף גם 3-4 בקבוקי בירה.

הוא נשוי 3 שנים ללא ילדים, ומעשן לעתים אף בביתו, אם כי אשתו
אינה מעשנת. התרופה היחידה אותה הוא צורך, היא כלורתלידון לטיפול בלחץ הדם המוגבר
שלו, במינון של 25 מיליגרם ליום.

אין לו אלרגיות לתרופות, ואינו מתלונן על קוצר נשימה, שיעול
כרוני או נשימה שורקנית. בבדיקה גופנית לחץ דמו 128/76 מ”מ כספית, משקלו 95.3
ק”ג, ומדד ה-
BMI שלו הוא 31 ק”ג/מ2, כאשר  BMI של 25 ק”ג/מ2
נחשב לגבול העליון המומלץ. ריאותיו נשמעות נקיות נשימתו אינה שורקנית,
ובדיקה סטטוסקופית אינה מבחינה בקולות לא תקינים. כללית, הבדיקה הגופנית אינה מעלה
ממצאים ראויים לציון.

במהלך הבדיקה הוא מציין שאחדים מחברים המעשנים עברו לצריכה של
סיג”א על בסיס קבוע, וחלקם אף חדלו לעשן באופן מוחלט. הוא מעונין גם כן
לעבור לשימוש של סיג”א ושואל בעצת רופאו, האם כדאי לעשות זאת. בפני הרופא
מוצגות שתי דעות מנוגדות באשר לשימוש בסיג”א על מנת לחדול מעישון. 

Christopher Bullen ממכוני הריאות הלאומיים באוקלד, ניו זילנד, קובע שרופאים צריכים
לסייע למטופליהם לחדול מעישון, אפילו אם אלה אינם מעוניינים להפסיק לעשן או אינם
בטוחים ביכולתם לעשות זאת.

כמו רוב המעשנים, מר ישראלי ניסה קודם לכן לחדול מעישון תוך שימוש
בשיטות שונות. אחת הסיבות לניסיונות אלה שכשלו, היא העובדה שאשתו שאינה מעשנת,
“סובלת” ממנהגו זה. אם כי מר ישראלי אדם צעיר שאינו סובל עדיין
מפגעי העישון, הוא סובל מיתר לחץ-דם, ומהשמנת יתר. יש להסביר לו שהפסקת עישון
תפחית בהרבה את הסיכון לחלות בעתיד במחלות קרדיו-וסקולאריות.

בראש ובראשונה, הרופא צריך לספק למעשן נתונים מבוססים על ראיות  בדבר טיפולים קיימים לגמילה מעישון, המלווים על
ידי תמיכה פסיכולוגית והתנהגותית. במקרה של מר ישראלי האפשרויות הטיפוליות
מוגבלות: באנשים עם היסטוריה של פרכוסים, אין לטפל ב-
bupropion וגם הטיפול ב-verenicline חייב להיות
זהיר.

כיוון שמר ישראלי כבר ניסה בעבר פעמים אחדות טיפול בתכשירים תחליפי
ניקוטין, לא סביר שכדאי לייעץ לו לחזור לסוג כזה של טיפול שלא הוכיח עצמו
במקרה שלו בעבר.

לכן , טוען Bullen, במקרה של מר ישראלי אין למנוע ממנו טיפול בעזרת סיג”א, שזו
שיטה בעלת סיכוי מסוים לחלץ אותו מעישון. יתרונה של סיג”א שהיא יכולה לספק
ניקוטין בדרך דומה לזו שבבסיס הטיפול עם משאף ניקוטין (
inhaler), אך יש בה גם
“היתרון” שהיא מספקת למעשן הוותיק תחושה של החזקת סיגריה בידו, באופן
שהוא נוטל את סיג”א לפיו, ויונק ממנה את תכולתה, במה שיכול להיראות בנסיבות
חברתיות כעישון לכל דבר.

ראיות מניסויים גדולים ואקראיים בהם השתתפו בסך הכול 657 מעשנים
שהשתמשו בסיג”א מ”הדור הראשון” שסיפקו לצורך אותה יחסית כמות קטנה
של ניקוטין, הראו שיעילות סיג”א דומה לזו של דסקיות העור (
patches) המכילות ניקוטין דוגמת
“ניקוטירט”, ויעילים במידה מסוימת בהפחתת כמות העישון של סיגריות
רגילות (
Bullen וחב’ ב-Lancet משנת 2013).

סקירת Cochrane משנת 2014 הראתה שסיג”א המכילה ניקוטין, בהשוואה לסיג”א
שאינה מכילה ניקוטין, סייעה למעשנים לחדול מעישון (
McRobbie וחב’ ב-Cochrane Data
Base System Review
).

מחקר של Brown וחב’ שהתפרסם בשנת 2014 ב-Addiction, ואשר נערך בקרב 6,000 מעשנים שניסו לאחרונה
להפסיק עישון, הראה שהסיכוי לגמילה היה גדול ב-60% אם השתמשו בסיג”א, בהשוואה
לאלה לא השתמשו בשום שיטה לסיוע בהיגמלות, או בקרב אלה שניסו תחליפי ניקוטין
מקובלים. 

השימוש בסיג”א בטיחותי הרבה יותר מאשר המשכת עישון רגיל (שירותי
הבריאות הבריטיים בחוזר משנת 2015), אם כי המידע על השפעות ארוכות טווח של שימוש
רצוף בסיג”א עדיין מוגבלות. לכן, המטרה היא להפחית בהדרגה את השימוש
בסיג”א לאורך זמן, עם השאיפה לחדול כליל מעישון, או לפחות לצמצמו בצורה
ניכרת.

העצה שרופא צריך לתת למטופלו המעשן, היא שיסמן לעצמו תאריך יעד בו
יחדול מעישון באופן מוחלט, כולל סיגריות אלקטרוניות, ואם הוא נמצא במשבר של תסמיני
גמילה חמורים מעת לעת, שיחזור לסיג”א בלבד כתחליף לעת מצוא. ייתכן שבתרחיש
כזה כדאי לנסות לצרוך אפילו סיג”א נטולת ניקוטין.

בחירה של סיג”א מתוך המבחר הגדול של מותגים הקיים כיום, אינה
החלטה פשוטה כלל ועיקר, שכן היעילות של סיג”א יכולה להשתנות בין מעשנים שונים
ובין מותגים שונים. ייתכן שכדאי לנסות סיג”א מהדור השני והשלישי, בהן
נעשו שיפורים טכניים המגבירים יעילותן בהשוואה לסיג”א מהדור הראשון.

הפסקת עישון היא תהליך מורכב ודינאמי, וייתכן שמרבית המבקשים
לחדול מעישון יראו בעצם יכולתם להפחית משמעותית את כמות העישון כהישג, אף אם אינם
מסוגלים להיגמל ממנו באופן מוחלט.

מטה-אנליזה שעשו Moore ואנשיו שהתפרסמה בשנת 2009 ב-British Medical
Journal
, מצביעה על שימוש בתחליפי ניקוטין כדרך יעילה באופן יחסי לגמילה
מעישון, ובהחלט ניתן לראות בסיג”א המעילה ניקוטין, אחת הדרכים לספק ניקוטין
למנסה להיגמל מסיגריות רגילות. 

כיוון שהפסקת עישון כרוכה ברוב המקרים בעלייה מסוימת במשקל הגוף, כדאי
לשלב מעבר למזון “בריא” ולפעילו גופנית סדירה כדי למנוע עליה לא רצויה
במשקל, ויש בשני אמצעים אלה ערך מוסף שיוסיף מספר שנים בריאות לתוחלת חייו של מר
ישראל ישראלי. 

אך מסתבר שיש גם דעות מנוגדות לאלו של Bullen באשר ליעלות של
סיג”א בנסיונות להיגמל מעישון.

אחד הכוהנים הגדולים במלחמה בעישון, ואולי אף הנחרץ מכולם בדעותיו,
הוא
Stanton
Glantz
מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. הכותרת של דבריו לרופאים שהם
אינם אמורים להמליץ על סיג”א כאמצעי להפסקת עישון. יש להדגיש למעשנים צעירים
מתחת גיל 30, שהפסקה מידית של עישון בגיל זה תגרום לכך שתוחלת החיים שלהם תהיה
כמעט זהה לזו של אלה שלא עישנו מעודם. למרות שסיג”א לא אושרה על ידי ה-
FDA לשימוש כאמצעי לגמילה,
היא זוכה לתמיכה רבה כאמצעי יעיל למטרה זו דווקא בקרב מעשנים צעירים, וזו גם הסיבה
לפופולאריות שלה (
Rutten וחב’ ב-Nicotine Tobacco Research משנת 2015).

ואכן עד חודש מאי 2016 אף לא חברה אחת המייצרת סיגריות אלקטרוניות,
פנתה ל-
FDA לקבל את ברכתה. 

בשנת 2015 הגיעה ה-USPSTF (או ה-US Preventive Services Task Force) למסקנה שאין עדיין די ראיות להמליץ על
סיג”א להפסקת עישון במבוגרים בשל פרסומים ונתונים סותרים (
Siu ב-Annals of Internal
Medicine
משנת 2015).

למרבה ההפתעה, יש ראיות לכך שסיג”א שעשויה כביכול לסייע להיגמל
מעישון, אף מפחיתה את הסיכוי להיחלץ מעישון.

מטה-אנליזה של 20 מחקרים הכוללים קבוצות ביקורת, מצאה שסיג”א
הפחיתה את הסיכוי להיגמל ב-28% בממוצע הנחשבת הפחתה משמעותית, בהשוואה לאלה שצרכו
תחליפי ניקוטין (מקובלים, או לאלו שלא כל אמצעי לגמילה (
Kalkhoran ו-Glantz ב-Lancet
Respiratory Medicine
משנת 2016).

ה-FDA אישר לשימוש כאמצעי גמילה מגוון של תכשירים כגון תחליפי ניקוטין
במדבקות עוריות או בטבליות מציצה,
varenicline ו-bupropion.

לגבי תחליפי ניקוטין, המידע בזמנו הראה שיעילותם גבוהה באופן ניכר
כאשר הם נצרכים במשולב עם תמיכה והדרכה פסיכולוגית-חברתית מקצועית.

אך מרגע שתחליפים אלה החלו להימכר ללא מרשם בבתי מרקחה וחנויות
סופרפארם, הצורכים אותם לא קיבלו במשולב את החלק ההדרכתי-תמיכתי, וכך התברר
שיעילותם כשלעצמם נמוכה (
Pierce ו-Gilpin ב-JAMA משנת 2002 ו-Kotz וחב’ ב-Mayo Clinic Proceedings משנת 2014).

על ציבור המעשנים המנסים להיגמל להבין שבקרת הטיב והאיכות על אופן
ייצורה של סיג”א לוקה בחסר, ויש מותגים רבים שאין אף אפשרות להבין מה רמת
הניקוטין שהם מכילים באופן אמיתי ומדויק.

ההצתה של הנוזל במיכל של המתקן לעישון סיג”א, מייצרת חלקיקים
נדיפים זעירים ביותר, אלדהידים, וחומרים בעלי פוטנציאל רעילות שונים. אין לדעת מהי
ההשפעה הלא רצויה של כל אלה לטווח הארוך.

נראה אם כן שבנקודת זמן זו קיימת עדיין אי-הסכמה בין העוסקים בנושא
מניעת עישון, לגבי יעילותה של סיג”א לסייע לגמילה.

אין ספק שסיג”א בטיחותית יותר מסיגריה רגילה בהקשר של היותה
נקייה מחומרים מסרטנים בהשוואה לסיגריה רגילה, אך האם סיג”א היא
“הבשורה” כאמצעי גמילה, זו שאלה שרק הזמן יפתור.  

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים