פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל המכון (בדימוס) לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
אסתמה:
השכיחות של אסתמה בקרב מטופלים עם שיעול כרוני נעה בין 24-32% (Cotѐ וחב' ב-Chest משנת 2020).
מטפלים עם אסתמה לוקים בקוצר נשימה, בנשימה שורקנית ושיעול העלולים להיגרם על ידי אלרגנים, גריינים סביבתיים, או על ידי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. אם הממצאים אינם דיאגנוסטיים, הקלינאי יכול לשקול ביצוע של טסט לבחינה של methacholine challenge test שנועדה להעריך את הפעילות או התגובתיות של הריאות.
במהלך הבדיקה מתבקש הנבדק לשאוף מינונים של ,methacholine שהוא תכשיר הגורם להיצרות של דרכי האוויר. מבחן נשימה יחזור על עצמו לאחר כל מינון של methacholine למדוד את דרגת ההיצרות של דרכי האוויר. המבחן מתחיל עם מנה קטנה מאוד של התכשיר, ובתלות בתגובת הנבדק מינוני התכשיר מוגדלים עד שהנבדק חש בירידה של 20% ביכולת הנשימה.
תת-אבחון או אבחון-יתר של אסתמה שכיח ועלול להביא לתוצאים חמורים יותר של הנבדק, או לטיפולים בלתי נחוצים ועלויות כספיות מיותרות (Aaron וחב' ב-Am J Respir CritCare med משנת 2018).
ברונכיטיס אאוזינופילי לא-אסתמטי:
מדובר בשיעול כרוני בתגובה לקורטיקוסטרואידים במטופלים לא מעשנים ם דלקת אאוזינופיליתשל דרכי הנשימה ללא סימנים של חסימת דרכי אוויר כתוצאה מתגובת-יתר (Gibson וחב' ב-Lancet משנת 1989).
תרחיש זה מוערך כמהווה כ-17% מכלל המטופלים עם שיעול כרוני (Lai וחב' ב-Chest משנת 2013).
אאוזינופיליה של ה-sputum (הריר המופרש מדרכי האוויר התחתונות) מועילה באבחון של ברונכיטיס אאוזינופילי לא-אסתמטי, אלא שהזמינות של טסט זה מוגבלת כיוון שהוא דורש נבוליזציה עם סליין (הפיכת נוזל לתרסיס דקיק ערפלני) שהוא הליך מורכב.
איגוד CHEST ממליץ על שאיפה של קורטיקו-סטרואידים כטיפול קו-ראשון במבוגרים ובבני-נוער עם ברונכיטיס אאוזינופילי לא-אסתמטי.
לפחות חודשיים של טיפול זה יעיל בהפחתת משבר (Zhan וחב' ב-Ther Adv Respir Dis משנת 2019). אם אין תגובה לטיפול עם קורטיקו-סטרואידים, הקלינאים צריכים לשקול אפשרות שלא מדובר בשיעול כרוני. אם ה-ברונכיטיס אאוזינופילי לא-אסתמטי עדיין נחשד ניתן להגדיל את המינון של הקורטיקו-סטרואידים, או לטפל עם מעכב של leukotriene כגון montelucast.
מחלות רפלוקס של gastroesophageal (להלן GERD) או של laryngopharygeal (להלן LPR):
השכיחות של שני תרחישים אלה במבוגרים עם שיעול כרוני, מוערכת בין 2-86% במחקרים שונים (Kahrilas וחב' ב-Chest משנת 2016). שיעול כרוני הכרוך ב-GERD או ב-LPR נגרם על ידי גירוי של רפלוקס קיבתי של הגרון.
התבטאויות שכיחות כוללות שינוי בקול, dysgeusia (פגיעה בחוש הטעם), רפלוקס חומצי, ו-regurgitation או הַעֲלָאַת גֵּרָה (Everett ו-Morice ב-Respir Med משנת 2007).
הנוכחות של רפלוקס חומצי במטפלים עם שיעול כרוני אינו מצביע בהכרח שהשיעול הוא בגלל GERD או בגלל LPR (Sidhwa וחב' ב-Ann Surg משנת 2017), לפיכך יש אמנם צורך לברר את המשמעות של GERD או של LPR בשיעול כרוני.
שינויים באורח חיים, עשויים להפחית תסמינים הקשורים ל-GERD, כמו לדוגמה הפסקת עישון, ירידה במשקל, הליכה עם ראש זקוף, והימנעות מפריטי מזון גריינים או מארוחות בשעות מאוחרות (Katz וחב' ב-J Gastroenterology משנת 2022 ו-Ness-Jensen ו-Lagergren ב-BEST Prct Res Clin Gastroenterl משנת 2017).
למרות שהראיות של תועלת של מעכבי משאבת המימן במטופלים עם שיעול כרוני שניוני ל-GERD או ל-LRP אינן מספיקות, הניסיון של טיפול למשך 8-12 שבועות עם מעכבי משאבת המימן 30-60 דקות לפני ארוחת הבוקר יכולות להילקח בחשבון לאחר שלילת גורמים שכיחים אחרים להופעת שיעול כרוני.
שיעול הנגרם על ידי מעכבי angiotensin converting enzyme (ACE):
שיעול כרוני הנגרם על ידי מעכבי ACE, מתאפיין על ידי שיעול יבש המתפתח שעות עד חודשים לאחר התחלת הטיפול. השכיחות של שיעול זה נעה בין 5-30% (Depinigaitis ב-Chest משנת 2006). המנגנון המדויק נותר בלתי פוענח, אך ההשערה המקובלת ביותר היא היא שמעכבי משאבת המימן מונעים את הפירוק של bradykinin ושל substance P, מה שגורם לכיווץ הסמפונות ולשיעול (Borghi וחב' ב-Eur J Internal Med משנת 2023).
הגישה האבחונית והטיפול היא להפסיק את הטיפול בתרופה ולעקוב אחר ההתפוגגות של השיעול תוך 1-4 שבועות. יחד עם זאת, מספר מחקרים הראו שהשיעול יכול להתפוגג ספונטנית ב- 25-50% , אפילו בקרב אלה מהמטופלים המפסיקים ליטול מעכבים של ACE (Reisin ו-Schneeweiss ב-J Hum Hypertens משנת 1992 ו-Sato ו-Fukuda ב-Clin Exp Hypertens משנת 2015).
אם המטופלים מפתחים שיעול כרוני יש להחליף מעכבי ACE בטיפול חלופי כגון חוסם הקולטן של אנגיוטנסין.
בברכה, פרופ׳ בן-עמי סלע.
17/11/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
