פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל בדימוס של המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; חבר בדימוס של החוג לגנטיקה וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
יעוצים התנהגותיים קצרים נמצאו מסייעים לצרכני אלכוהול להפחית את מספר "השתיות" בשבוע, עם הפחתה ממוצעת של של 5.68 צריכות אלכוהול שבועיות לאלה הצורכים משקה זה למעלה מ-4 פעמים ביום, ב-2.1 שתיות בשבוע לאלה השותים 3-4 פעמים ביום, וב-2.52 שתיות בשבוע לאלה הנהנים מאלכוהול 2-3 פעמים ביום.
העמותה האמריקנית למניעת מחלות (USPSTF) זיהתה 65 ניסויים קליניים שהעריכו את יעילות ההתערבות ההתנהגותית. המרכיבים הספציפיים של התערבות זו, הכוללים את שיטת ההתערבות, משך ועוצמת ההתערבות, והמשך הממוצע של פגישות התערבות אלו היו שונים, אך רובן הסתפקו בפגישה אחת או שתיים.
בנוסף, התערבויות קצרות היו יעילות במגוון של צורות התערבות.
סקירה אחת הראתה שפגישה התערבותית כזו יכולה להימשך 5-15 דקות בלבד, ללא קשר בין משך הפגישה האמורה לבין יעילותה (Kaner וחב' ב-Drug Alcohol Reviews משנת 2009).
הייעוץ הקצר שמטרתו להסביר את הסכנות בצריכת אלכוהול, דומה לייעוץ שניתן במקרים של התערבויות בניסיון למנוע מצבים מסכני בריאות אחרים כגון הפסקת עישון, צריכת מזון לא-בריא, או אורח חיים רבצני ללא פעילות גופנית כלשהי.
למרות שהיעילות של פגישות קצרות משתנה באופן ניכר בין אופיין של פגישות אלו, סקירה אחת הראתה שמתן עצות יעילה יותר מהגברת המוטיבציה לשתיית יתר. לפיכך, פגישות אלו חייבות לכלול עצות מעשיות על כמות השתייה המומלצת, ולהראות כיצד שתיית יתר משפיעה על סיכונים שניתנים למניעה (Beyer וחב' ב-Alcohol & Alcoholism משנת 2019).
מרכיבים אחרים של פגישות אלו, יכולים לכלול משוב נורמטיבי אישי, גילוי ובחינה של אמביוולנטיות לשינוי המתבקש, הבעת צורך לשינוי, הכנה לקראת תהליך השינוי, והגברת המחויבות לשינוי. כל אלה מחזקים את הנטייה להמעיט בשתיית אלכוהול, ולהיצמד לתיעוד מדויק של של צריכת אלכוהול.
לאחר קיום פגישות תמיכה ראשוניות אלו, כדאי להציע למטופלים פגישות מעקב נוספות, כדי לעמוד על הצלחת הסיוע הפסיכולוגי הזה, ולהעריך עד כמה חלה התקדמות בהתנהגות השתייה של המטופל. מספר פגישות קצרות, נראות יעילות יותר מפגישה בודדה אחת, עם ירידה של 3.02 לעומת 0.95 ירידות במספר השתיות השבועיות, בהתאמה.
הטיפול במפגע של צריכת אלכוהול:
במטופלים עם שתיית אלכוהול חמורה יותר, ובאלה שאינם מגיבים בהפחתת רמת השתייה שלהם, עזרה יותר אינטנסיבית היא הכרח. החלופות הטיפוליות כוללות טיפולים תרופתיים, פגישות אינדיבידואליות יותר תכופות, או אפילו פגישות קבוצתיות. תסמינים של השתיין (Hallgren וחב' ב-Journal of General Internal Medicine משנת 2022), מצבים קליניים נלווים, הוויות חברתיות, והחלטת המטופל להירתם לטיפול, כל אלה חיוניים להצלחתו (Lee וחב' ב-Kaiser Permanente משנת 2020).
תרופות לתסמונת שתיית יתר:
מספר תכשירים תרופתיים נמצאו מסייעים למטופלים לתחזק את ההימנעות משתייה או לפחות להפחית שתייה כבדה (McPheeters וחב' ב-JAMA משנת 2023, ו-Perry וחב' ב-Annals of Internal Medicine משנת 2022).
צריכה פומית של naltrexone במינון של 50 מיליגרם/יום, היא תרופת הקו-הראשון כיוון שהיא נלקחת רק אחת ליום.
Naltrexone יכולה להילקח גם בזריקות תוך-שריריות במינון של 380 מיליגרם אחת ל-4 שבועות. המטופלים יכולים להתחיל עם התרופה אם הם ממשיכים לשתות.
סקירה סיסטמטית משנת 2023 כללה 118 ניסויים קליניים בהם השתתפו 20,976 איש, מצאה שהמספר שצריך לטפל כדי למנוע חזרה לשתייה כבדה בנטילה פומית של naltrxone היה 11 בעוד שהמספר שהיה נחוץ כדי למנוע חזרה להימנעות מוחלטת משתייה היה 18.
הזרקה של naltrexone הייתה כרוכה בשתיית מופחתת של 5 שתיות ביום למשך תקופה של 30 יום. ההחלטה להתחיל צריכה פומית של naltrexone או לקבל תכשיר זה בזריקות תלויה בהעדפת המטופל, בשיקולים של היענות לטיפול, והעלויות הכספיות. תופעות הלוואי של naltrexone מינימליות, אך צריכת תכשיר זה אינה מומלצת למטופלים באופיואידים ולאלה עם מחלת כבד (כגון שחמת או הפטיטיס). Naltrexone הוא אנטגוניסט חלופי של אופיואידים, שאינו זמין בארה"ב.
מספר תרופות של הקו-השני גם כן משפרות את נתוני השתייה.
Acamprosate (הנלקחת במינון של 666 מיליגרם 3 פעמים ביום), היא חלופה יעילה לאנשים שאינם רשאים לצרוך naltrexone, שכן acamprosate אינו משפיע על מחלת כבד, אם כי נטילת התרופה הזו 3 פעמים ביום עלולה לגרום לשלשולים, מה שעלול למנוע אתה בחלק מהמטופלים.
מספר המטופלים שדרוש לטפל בהם עם acamprosate למנוע חזרה מוחלטת לשתייה הוא 11. תכשיר יעיל נוסף הוא topiramate, אך תכשיר זה עדיין לא קיבל את אישור ה-FDA לטיפול בתסמונת צריכת האלכוהול.
תכשיר זה אמנם התקבל לשימוש בהמלצות הקו הראשון של ה-Veterans Administration, אך יש לו יותר תופעות לוואי מאשר naltrexone (כגון הפרעה קוגניטיבית, תחושת טשטוש, רדימות ואיבוד חוש הטעם. תרופות קו-שני אחרות הן disulfiram ,gabapentin ו-baclofen.
השפעות פסיכו-חברתיות של טיפולים בתסמונת צריכת אלכוהול:
התערבויות פסיכו-חברתיות כוללות תוכניות טיפוליות המיועדות למטופלים אינדיבידואליים לזוגות, למשפחות ולקבוצות. הגישות כוללות תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, תרפיה לעידוד המוטיבציה, ההתערבויות מבוססות על mindfulness (קשיבות, שהיא שיטת תרגול מדיטטיבי הכרוכה בהפניית הקשב באופן לא שיפוטי לחוויות ותופעות המתרחשות ברגע.
הקשיבות מתוארת כ"מודעות מכבדת ונטולת שיפוט"), או על ייעוץ משפחתי או גישה של cotingency (קונטינגנציה מתייחסת לאירוע, מצב או מהות שאינם הכרחיים, שאינם קורים בהכרח, אלא תלויים בתנאים או בנסיבות מסוימות.
כאשר משהו הוא קונטינגנטי, המשמעות היא שהוא לא הכרחי, אלא תוצאה של התנאים וההחלטות שמתקבלות. קונטינגנטיות היא אקראיות או תלויה בתנאים, ולא עקביות (Kelly וחב' ב-Cochrane Database Systematic Review משנת 2020).
דוגמאות לטיפולים קבוצתיים כוללות את Alcoholics Anonymous ,SMART Recovery ו-Women for Sobriety. תוכניות של 12 שלבים, כגון Alcoholics Anonymous, מדגישות את ההימנעות היחידנית הנתמכת בעידוד חברתי, תוכנית המשפרת את ההימנעות משתייה למשך 12 חודשים עם יחס סיכון של 21%. רק 17.4% מהמבוגרים המכורים לשתיית אלכוהול מעלים את הנושא לפני רופא המשפחה שלהם (McKnight וחב' ב–MMWR MorbIdity Mortality Weekly Repot משנת 2014).
מחקר עדכני על אלכוהול מצא שלמרות שהקלינאים מציינים את השימוש באלכוהול על ידי 75.7% ממטופליהם, הם קבעו שימוש זה רק ב-2.1% מתוכם, ממצא המדגיש שרוב אלה הצורכים אלכוהול באופן לא בריא, לא תועדו (Huffstetler וחב' ב-JAMA Health Forum משנת 2024).
חוקרים מתחום הרפואה יכולים לעשות שינויים יותר יעילים בטיפול במכורים לאלכוהול (Krist וחב' ב-JAMA Internal Medicine משנת 2023).
תחומים של אי ודאות: הUSPSTF- זיהה מספר אזורי אי ודאות המחקר, כולל הצורך להבנה טובה יותר של נזקים הכרוכים בזיהוי צרכני השתייה ובטיפול בהם, בהבנת נתונים של מעקב לטווח ארוך של ההזדקקות לאלכוהול, והבנה טובה יותר של הזיהוי והטיפול בבני נוער שתיינים.
גם EvidenceNow זיהתה את הצורך לשיפור הנתוים האלקטרוניים לצורך סריקה אוטומטית של שתיינים, שתהפוך את ההגשה החינוכית לקלה יותר (Huffstetler וחב' ב-JAMA משנת 2022). המלצות: ה-USPSTF ממליץ לסרוק בני 18 שנה ומעלה, לצריכה לא בריאה של אלכוהול, זאת בתמיכת ה-Surgeon General משנת 2016.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
01/06/2025
