ההשפעות הגלובאליות של עישון על הבריאות ומשמעות הפסקת העישון, חלק ב`

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

לקריאת חלק א' לחץ כאן

טבק כבר אשם ב-12-25% ממקרי המוות בקרב גברים במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה כמו סין, הודו, בנגלדש ודרום אפריקה.

בהתחשב בנתוני העישון כיום במדינות אלה, אין ספק שאחוזים אלה ילכו ויגדלו.

בעולם כולו, בערך מחצית מהילדים ומהמבוגרים מתחת לגיל 35 שנה כבר מעשנים או שיתחילו לעשן אם שיעורי העישון הנוכחיים יתמידו, ורק מעטים מהם יחדלו מכך.   

היתרונות המיידיים של הפסקת עישון:

מעשנים שהחלו בפעילות זו כנערים, אך חדלים לעשן לפני גיל 40 שנה, ימנעו יותר מ-90% מסכנות הבריאות להם היו צפויים בעשרות שנות חייהם הבאות, אם המשיכו לעשן. גם אלה שמפסיקים לעשן בגיל 50 שנה עדיין חוסכים יותר ממחצית הסכנות הבריאותיות, אם כי חלק מסכנות אלה כבר לא ניתן למחוק.  

מחקר הבריאות הגדול שנערך בנשים בריטיות (UK Million Women Study) התייחס בין השאר למשמעות הפסקת עישון בקרב נשים בריטיות.

מנתוני המחקר ניתן להסיק שהפסקת עישון בכל גיל כדאית. מחלקה העליון (A) של התמונה משתמע שעישון רצוף כל השנים מעלה פי שלושה את הסיכון לתמותה מסיבה כלשהי, הרי הפסקת עישון בגיל 30 שנה מעלה סיכון זה רק ב-5%, הפסקת עישון בגיל 40 שנה תעלה סיכון זה ב- 20%, ואילו הפסקת עישון בגיל 50 שנה תעלה את הסיכון של האישה הבריטית למות מסיבה כלשהי ב-56% זאת בהשוואה לאישה הבריטית שמעולם לא עישנה.

יחד עם זאת אחוזים אלה עדיין משובחים יותר מאותה עלייה ב-200% למות מסיבה כלשהי אם היא תתמיד לעשן.

ומה באשר לתמותה מסרטן הריאות בקרב נשים בריטיות ביחס לעישון?

חלקה התחתון של התמונה (B) מראה שנשים בבריטניה המעשנות ברציפות וגם מעשנות בהווה מגדילות את הסיכון למות מסרטן ריאות פי 24 (!!), בהשוואה לחברותיהן שלא עישנו מעולם.

לעומתן נשים בבריטניה שתחדלנה לעשן בגיל 29 שנה, תעלינה את הסיכון למות מסרטן ריאות בעתיד רק פי 1.8, אלה שתרפינה מהסיגריה בגיל 39 שנה תסבולנה מעלייה של פי-3.3 למות מסרטן ריאות בעתיד, ואילו אלו שתפסקנה לעשן בגיל 49 שנה, תהיינה בסיכון מוגבר פי-5.9 למות בעתיד מסרטן ריאות, כל אלה בהשוואה לשנים בריטיות שאינן מעשנות, אך עדיין טוב בהרבה מאותו סיכון מפחיד של פי-24 למות ממחלה זו אם הן מתמידות לעשן.

השפעת העלאה של מחירי הסיגריות:

המגמה של עישון מוגבר בקרב צעירים שעדיין אינם מרוויחים לפרנסתם, כמן גם עישון מוגבר בקרב אנשים עניים יחסית שהפרוטה אינה מצויה בכיסם בשפע, מעלה את הסבירות שככל שמחיר הסיגריות יעלה, יקשה על אלה לרכשן.

דוגמה יפה ניתן לראות בשתי מדינות שכנות בדרום אמריקה, אורוגוואי וארגנטינה. הראשונה מבין שתיהן העלתה באופן משמעותי את מחירי הסיגריות, ורמת העישון שם הגיבה בירידה משמעותית. בארגנטינה שנהגה במעשנים ביתר חמלה, והעלתה את המחירים בצורה מתונה יותר, אחוז המעשנים ירד באופן מתון.

העלאת מס הבלו על סיגריות היא בעלת השפעה מהירה על צריכת הסיגריות.

סקירה של ההשפעה של העלאת מס הבלו במדינות השונות בארה"ב, מצאה שלמרות שארה"ב מסווגת כמדינה עם הכנסה ממוצעת גבוהה לנפש, עדיין העלאה משמעותית של הבלו מביאה באופן מיידי לירידה בממדי העישון.

בדומה, גם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בליון (צרפת), סקרה למעלה מ-100 מחקרים אקונומטריים, שאישרו שהעלאת מיסוי על סיגריות היא הדרך היותר יעליה להפחת  עישון מאשר כל אזהרות, ושכנוע חינוכי אחר.

קיימים 2 סוגי מס: מס בלו (excise tax) המבוסס על כמות או משקל הסחורה המקשה על ביצוע מניפולציות חשבונאיות של התעשייה הרלוונטית), ומס על פי ערך מוגדר של המוצר(ad valorem) וניתן ביתר קלות למניפולציה.

ברוב המדינות עם ההכנסה הגבוהה לנפש, כ-50-60% מהמחיר הקמעונאי של סיגריות נובע מהבלו על טבק, אם כי במדינות עניות הבלו מהווה רק 35-40% ממחיר הסיגריות.

המחיר הנמוך יחסית של הבלו במדינות עניות יותר, היא הסיבה העיקרית לעלות סיגריות הנמוכה שם ב-70% בהשוואה למחירן בארצות העשירות. זו גם הסיבה לכך שהעישון בארצות העניות רב יותר. בארה"ב ובבריטניה לקח יותר מ-30 שנה להפחית את העישון כדי מחצית, ואילו צרפת ודרום-אפריקה לדוגמה הפחיתו תוך 15 שנה את צריכת הסיגריות למחציתה על ידי העלאות מס ניכרות (ראה תרשים):

 

משנת 1990 עד 2005 העלתה צרפת את מחירי הסיגריות פי שלושה על ידי העלאה שנתית של 5% או יותר מעל שיעור האינפלציה, מה שהוריד למחצית את מספר הסיגריות הנצרכות במדינה זו. כיום היחס של מעשנים לשעבר/מעשנים בהווה בצרפת הוא הגבוה באירופה.

בפרק זמן דומה של 15 שנה עשתה דרום אפריקה צעד זהה בשילוש מחיר הסיגריות, ואף שם העישון ירד למחציתו.  

התערבויות יעילות נוספות בהפחתת עישון:

למרות איסורים על פרסומות לסיגריות שהופעלו במדינות האיחוד האירופי, בסין ובמספר מדינות אחרות, עדיין סיגריות עומדות כמעט בראש רשימת המוצרים הזוכים לפרסומת ניכרת בעולם.

רק בארה"ב מוציאות חברות הטבק מדי שנה 8.6 מיליארד דולרים על פרסום מוצריהם. אוסטרליה הייתה חלוצה ביישום הרעיון של חפיסות סיגריות "ערומות" עליהן מופיעה רק האזהרה הנדרשת על הסכנה שבעישון, וציון שם החברה היצרנית באותיות קטנות מתחת אזהרה זו.

נמצא שחפיסות ירקות מתוכן (plain packaging) אף הגבירו את ניסיונות המעשנים לחדול מעישון, וניו-זילנד מיישמת לקראת סוף שנת 2014 את השיטה האמורה של שכנתה הגדולה.

עד כה נחשבה השיטה של פרסום תמונות  נוגעות ללב של נזקי עישון בקורבנות העישון, שיטה יעילה ביותר שכן תמונות לעתים קשות לצפייה אלו, מדברות אל אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, ובהודו למשל 50% ממקרי המוות מתרחשים בקרב אנאלפבתים.  

האיסור במדינות רבות של עישון במקומות ציבוריים, מקומות עבודה, בתי אוכל ובילוי הוכיח אף הוא יעילותו בעיקר כיוון שמעשנים החלו חשים נרדפים ומוקצים, ונאלצו להסתפק בעישון בד' אמות ביתם, וגם שם העישון אינו מתקבל בברכה על ידי בני משפחה שאינן מעשנים.

ברחבי העולם רוב המעשנים לשעבר הצליחו לנטוש את הסיגריה ללא עזרה חיצונית, אך ורק בכוח הרצון והשכנוע הפנימי. יחד עם זאת, המלצה והטפת מוסר מצד הרופא המטפל, עשויים לסייע במאמצי הגמילה. 

אמצעי גמילה פרמאקולוגיים כתחליפי ניקוטין ותכשירים אחרים, כמו גם סיגריות אלקטרוניות עשויים אף הם לסייע במאמצי הגמילה. תפקידן של סיגריות אלקטרוניות עדיין אינו ברור, בעיקר כיוון שתעשיית הטבק שולטת בשיווק של סיגריות מסורתיות כמו גם אלקטרוניות.

אלה מתים ואלה חוגגים:

גם אם מוצרי טבק ובעיקר סיגריות כבר הוכתרו כאויב המשמעותי ביותר לבריאות הניתן למניעה, עדיין עישון סיגריות חוקי בעולם, וחברות הטבק יודעות כיצד להמשיך ולעשות רווחי עתק ממכירת מוצר ממית.

בשנת 2012 לדוגמה עשו חברות הטבק בעולם כולו רווחים של 50 מיליארד דולר

(או 10,000 דולר לכל מקרה מוות המיוחס לעישון).

 לחברות אלה יש השפעה פוליטית ושתדלנים ועורכי דין חרוצים הדואגים לכך שאש התמיד של עישון לא תדעך.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע