Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הגמילה מעישון: כיצד הופכים אקט בלתי אפשרי-לאפשרי?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


מדי פעם אנו נתקלים בביטוי "החטא הקדמון" בהקשרים שונים, אך תמיד הדגש הוא בפעולה ראשונה מסוגה, שאולי אף לא נעשתה מדעת, והיא ממשיכה להציק ולהטריד מאז ולעולם.


הוגי דעות ותיאולוגים חוזרים ומעלים את ה"אכילה מעץ הדעת" כ"חטא הקדמון", שחטאו בו אדם וחווה בגן העדן, אולי בשל הפיתוי של הנחש שלא יכלו לעמוד בו, ואולי האשם הוא ביצר-הרע הטבוע בנו מאז ומעולם. וכשמנסים לנתח את הרעה שמביאים על עצמם המעשנים ב"מעשה העישון", תמיד צץ ההרהור על החטא הקדמון, ואולי במקרה זה- "הסיגריה הראשונה" שנטלו המעשנים אל פיהם אי-שם לפני כמה עשרות שנים, באקט פזיז שעשו מבלי דעת, מעין משובת-נעורים, בחולשה של רגע, מתוך פיתוי של חבר מעשן, ואין לכאורה דרך חזרה. האם אמנם אין דרך חזרה?


 


אם צריך להשתכנע שאפילו המעשנים עצמם כבר הפנימו שאין זה מעשה ראוי שכדאי לחדול ממנו, הבה נתבשם בעובדה שרוב המעשנים בארה"ב ובבריטניה, מצהירים שהם מבקשים לחדול מעישון, בנקודת זמן זו או אחרת. ועל מנת להיות יותר ספציפיים: מחקר Toolkit הבריטי לסקר ממדי העישון שם, מספק נתונים מעודכנים לנובמבר 2006, ובו נמצא שבקרב אלה בגיל 16 שנה ומעלה מעשנים סיגריות בבריטניה 24% מבין הגברים ו-23% מבין הנשים, בעוד 2% מבין הגברים מעשנים טבק בצורותיו האחרות (סיגרים, מקטרות) כאשר נשים שם נמנעות באופן כמעט מוחלט מעישון סיגרים ומקטרות. מבין אלה שעישנו במהלך השנה האחרונה 46% הצהירו על כל שעשו בממוצע 1.7 ניסיונות להפסיק לעשן במהלך שנה זו, ו-8% הצהירו שהם אף הפסיקו לעשן בעת קיום הסקר. חמישים ושבעה אחוז מהמעשנים דיווחו שהם מנסים בעת קיום הסקר לפחות להפחית במספר הסיגריות שהם מעשנים.


 


אין כל ספק שמגמת העישון במדינות המערב נמצאת בנסיגה מתמדת בחמישים השנים האחרונות.


בשנת 1950 עישנו בבריטניה 62% מבין הגברים ו-38.5% מבין הנשים; בשנת 1992 עישנו בבריטניה 31% מבין הגברים ו-30% מהנשים; בשנת 2006 כאמור 24% ו-23% מבין הגברים והנשים, בהתאמה.


נראה שההיגיון מתחיל לעשות את שלו. אך הקושי האובייקטיבי להיגמל הוא קושי אמיתי: כמעט מחצית מהמעשנים בבריטניה בסקר האחרון הביעו את המשאלה והתקווה לא לעשן מקץ שנה, אך רק 2-3% מהמעשנים בבריטניה אכן מפסיקים לעשן שם לצמיתות מדי שנה.


רוב המעשנים מזכירים תחושת עונג והקלה בעת דכדוך כסיבה לעישון, אך הסיבה האמיתית היא בתלות שהם מפתחים בניקוטין. המנגנון הנוירו-פרמאקולוגי של ניקוטין במח המרכזי מביא לתגובה הגורמת "לרעב לניקוטין" אם המעשן נמנע מעישון לתקופת מה. וזו הסיבה לתסמיני הגמילה (withdrawal symptoms) שמתחילים בדרך כלל כבר לאחר השבוע הראשון "ללא סיגריה": לעתים דיכאון, או חוסר שקט, נטייה לרגזנות, קושי להתרכז, נדודי שינה ועוד.


 


למעלה ממחצית המעשנים באנגליה נגמלים בדיעבד מעישון בשלב זה או אחר בחייהם בדרך כלל בגיל מתקדם, באופן שהנזק הבריאותי המצטבר הוא בלתי הפיך. מחקר הרופאים הבריטיים מצא שכל שנה של דחייה בהפסקת העישון מעבר לגיל 40 שנה, מפחיתה את תוחלת החיים בשלושה חודשים.


נתון זה מדגיש שבעתיים עד כמה חיוני שרופאי המשפחה או כל רופא בתחום מומחיות נתון, ייעצו ויטיפו למטופלים שלהם לחדול מעישון. היחס תמיד משמעותי יותר כשמדובר בהמלצות של רופא משפחה המכיר את מטופלו באופן קרוב ואישי, ממליץ או מטיף לחדול מעישון.


העיקרון של שכנוע מעשנים לחדול מעישון הוא נכון ורלבנטי תמיד, אך הניסיון לשכנע מעשנים צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם מצטייר תמיד כיותר חיוני ומאתגר, כיוון שמעשן צעיר הנוטש את הסיגריה מונע מעצמו ומסביבתו עשרות שנות עישון, והוא גם "מרוויח" באופן יחסי יותר מהחלטתו האמיצה במובן של "שנות בריאות טובה". יחד עם זאת האתגר בשכנוע מעשנים צעירים נראה גדול יותר: מקובל לחשוב, ובמידה רבה של צדק, שמעשנים בני 25 חשים ש"עדיין לא מיצו מן העישון את מרב ההנאה שהם ראויים לו" ויש להם פחות "מחשבות שניות" לגבי הרעה שבעישון בהשוואה למעשנים בני 45 שנה.


דומה, שהניסיון לגמול מעשן וותיק ומתמיד ממנהגו, סיכויו קלושים באותה מידה כמו הסיכוי לשכנע גרגרן מטפח-פימה להפסיק לאכול לשובעה, או כמו הסיכוי לשכנע רבצן ללא תקנה להתחיל בפעילות גופנית סדירה ונמרצת. אמנם כן, קשה להילחם בשלושת מוסדי-ארץ אלה של החיים המודרניים, עישון, אכילה מוגזמת וחוסר פעילות גופנית, האחראים במידה רבה לתחלואה ותמותה טרם-עת של האדם המודרני, שהרי הם מְסבים הנאה ונוֹחוּת למתמסרים להם.


אך למרות הנתונים הבסיסיים על אחוז נמוך של מצליחים להיגמל מעישון, נראה שאחוז נמצא בקו עליה מתמיד, אם כי מתון, ואין להרפות.


 


כשאנו באים לדון בדרכים להיגמל ולהפסיק לעשן, יש צורך להצטייד במסה נכבדה של "שכנוע עצמי", שלמרות הסיכוי הנמוך יחסית בשכנועם של המעשנים, שהרבה מכנים אף "מאמץ סיזיפי", עדיין יש תוחלת למאמצנו. ונחזור כאן שוב ללא לאות על העובדות הקשות שאין מנוס מהן: בשנת 2006 עישון הרג בעולם כ-5 מיליון בני-אדם, והתחזית היא שבשנת 2025 יגיע מספר הנספים מעישון 10 מיליון. למעלה ממאתיים מיליון מתוך למעלה ממיליארד המעשנים בעולם כיום, ואשר מחלותיהם תולדות העישון לא יכריעו אותם, יסבלו משך כ-17 שנים בממוצע מאיכות חיים פגועה כתוצאה ממפגעים כרוניים שעישון גרם להם או החמיר את מהלכן. כשאנו, רופאים, מחנכים, הורים ובני-משפחה, חברים וסתם אנשים אכפתיים והגיוניים, "מטפטפים" באזני המעשן דברי תוכחה, אזהרה ושכנוע על הצורך להרפות מהסיגריה, סיגר, מקטרת, טבק ללעיסה, טבק להסנפה ונרגילה, עלינו להעלות את רשימת המפגעים דלהלן, ללא כחל וסרק: זו שורת המחלות הקטלניות או הפגעים הכרוניים להן צריכת מוצרי טבק גורמת באופן ישיר או שהם גורמים אפשריים או משמשים כגורם המחמיר את התחלואה: 


 


סוגי סרטן: סרטן ריאות, סרטן הפה והגרון, סרטן הלוע וחלל האף, סרטן הוושט, סרטן הכבד, סרטן צוואר הרחם, סרטן הקיבה, סרטן דרכי השתן (כליה, שופכן ושלפוחית השתן), לויקמיה.


 


מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD) כולל נפחת הריאות (אמפיזמה), דלקת ריאות התקפי גנחת (אסתמה).


 


מחלות קרדיו-וסקולאריות, כמחלת לב כלילית, מפרצת (aneurism) אבי העורקים, מחלת עורקים היקפיים, אירועים מוחיים.


 


מחלות של הגיל המתקדם: ניוון המאקוּלה, יְרוֹד (קאטרקט), שיטיון (דמנציה) וסקולארי, אובדן שמיעה.


 


מפגעים של מערכת הפריון-רבייה: פגיעה באונות המינית, ירידה בפריון [ירידה בספירת הזרע, ירידה ביכולת להרות ( fecundity)], לידה טרם-עת, ירידה במשקל היילוד ולידת תינוק מת, פגיעה התנהגותית בילדים שאמהותיהן עישנו בעת ההיריון. 


 


שונות: תסמונת המוות בעריסה, כאבי גב תחתון, אוסטאופורוזיס, סוכרת type 2, כיב קיבה, פגיעה בעור הפנים, סיבוכים לאחר ניתוחים.


 


רשימה בהחלט לא מכובדת של מחלות נכבדות, שהעישון גרם להן ישירות או החמיר את מהלכן.


 


מחקרים בהיקף גדול בבריטניה וארה"ב מצביעים על כך שבסופו של דבר כמחצית מן הנגמלים מעישון עושים זאת בהחלטה עצמית, מתוך שכנוע עצמי וללא כל תמיכה בייעוץ ותדרוך חיצוני או באמצעים תרופתיים כלשהם. נראה אפוא שהמוטיבציה להפסיק לעשן, אמורה להיות הכוח המניע  בבסיס של כל מהלך לנטוש את הסיגריה. ניתן להיגמל מעישון בהחלטה עצמית נחושה אף ללא אמצעים אחרים; לא ניתן להיגמל באופן מתמשך מעישון רק בעזרת ייעוץ והדרכה חיצוניים וטיפול בתכשירים שונים, אם אין בבסיס המהלך החלטה ושאיפה לחדול מעישון.


השיטות התרופתיות כמו גם הטיפולים הלא-תרופתיים רבים מספור, ואנו נתרכז כאן רק באותן שיטות שנעשו בהם ניסויים קליניים מבוקרים ומתועדים, מה שנהוג להגדיר כ-evidence based. לפני שנדון באותן שיטות שזכו להכרה והן אף המקובלות ביותר, נסקור בקצרה גישות שונות שנוסו במרוצת השנים, כשחלקן עדיין אקטואליות. תרופות שונות שמשו בניסיונות לגמילה ורובן היו מבוססות על התקשרות תרופות אלה לקולטנים במוח שהיו אמורים להתחרות עם הניקוטין. קְלוֹנידין, ניקוֹבּרֶבין, מֶקַאמִילָאמין, סְקוֹפּוֹלָאמין נוסו בשלבים שונים, אך לא זכו להצלחה מרובה וחלקן אף נאסרו לשימוש למטרת גמילה מעישון, בגין תופעות הלוואי המשמעותיות שלהן. גישות לא תרופתיות כגון היפּנוזה, דיקור סיני (אקופונקטורה) טוענות להצלחה ניכרת, אך בדרך כלל אינן מתועדות בניסויים מסודרים.


 


נקדים ונדגיש שאין תרופת פלא שיעילותה לגבי אלה המנסים להיגמל מעישון, עולה באופן מובהק על התכשירים האחרים המככבים היום בשוק התכשירים לגמילה מעישון. התכשירים הדומיננטיים ביותר בשוק זה הם תכשירי ה-NRT או nicotine replacement therapyכאשר העיקרון הוא בהספקה של מינונים מתונים של ניקוטין לגוף, אם על ידי לעיסת טבליות המכילות כמויות מדודות של ניקוטין (Nicorette), או בעזרת דסקית שמצמידים לעור אחת ליום (Nicotinnel) המכילה ניקוטין ברמה של 7 מ"ג, 14 מ"ג או 21 מ"ג, והניקוטין עובר דיפוזיה דרך העור ומגיע לדם.


דרך נוספת היא על ידי תרסיס ניקוטין לתוך האף (nasal spray). העיקרון הוא שמי שמבקש להיגמל מעישון, יוכל להסתגל בעזרת תחליפי-ניקוטין טוב יותר בתקופת הביניים שבין עישון להינזרות מוחלטת מהסיגריה, תקופה שיכולה להימשך שבועות אחדים ואולי אף חודשים אחדים. באותו פרק זמן, מקבל הנגמל-שבדרך את מנת הניקוטין שלו על ידי לעיסה מתונה או על ידי החומר הנספג דרך העור מתכשירי הניקוטין.


 


אגב, מי שמעשן חפיסת סיגריות אחת מדי יום אמור לקבל סה"כ כ-15 מיליגרם של ניקוטין שהרי רמת הניקוטין בכל סיגריהLight  היא כ-0.75 מיליגרם. גם מי שישתמש בדסקית העורית של 14 מיליגרם, יקלוט בדמו בהדרגה את כל תכולת הניקוטין בדיסקית, אלא שהיא תיספג בהדרגה באופן שרמת הניקוטין בדם תהיה שווה משך רוב שעות היום ברמה מתונה של כ-10 מיקרוגרם לליטר.


קיום רמת ניקוטין ממוצעת ויציבה בדם, מביאה את הנגמל באופן חלקי אל סיפוקו, אך בעיקר מונעת את העלייה התלולה ברמת הניקוטין בדם כ-5 דקות לאחר תחילת עישון סיגריה, רמה שמגיעה בממוצע ל-25 מיקרוגרם לליטר, ודועכת במהירות מספר דקות לאחר השלמת עישון הסיגריה. העלייה התלולה ברמת הניקוטין, ובעקבותיה הדעיכה התלולה  הן שאחראיות לכמיהה (craving) של המעשן לסיגריה הבאה, שהרי רמת הסם הממכר בדם מתפוגגת מהר והמעשן שואף להעלות רמה זו כדי שהקולטנים (receptors) לניקוטין במוחו יהיו שוב רוויים, והתחושה הנעימה תישמר. עשרות מחקרים התפרסמו על ההצלחה היחסית של תחליפי הניקוטין בתהליך הגמילה מעישון, והקונצנזוס הוא ש-15 עד 20% מאלה הנעזרים בתכשירים אלה בנוסף לתמיכה טיפולית פסיכולוגית, אכן מצליחים להישמר נקיים מעישון כתום 12-18 חודשים.  


 


הקבוצה השנייה של תכשירי-עזר בתחום הגמילה מעישון הן תרופות נוגדות-דיכאון. אחד הממצאים הידועים הוא שמעשנים החדלים לעשן לוקים במצב רוח דיכאוני כחלק מתסמיני הגמילה שלהם. אחד הידועים בין התכשירים האחרונים הוא Zyban אוbupropion  שהחל בשנת 1997 את דרכו כתוצר עזר לגמילה מעישון, ו-31 מחקרים עד היום הראו שיעילותו היא בהכפלה של אחוזי ההצלחה בהשוואה לפלצבו (OR=1.94). תכשיר תרופתי אחר, nortriptyline, היא תרופה אנטי-דיכאונית ממשפחת הטריציקליים, וידועה בארץ בשם המותג נורטילין, שאמנם לא קבלה רישוי באנגליה או בארה"ב לטיפול בגמילה מעישון, אך ניתוח סטטיסטי (meta-analysis) של ששה מחקרים הראה שנורטריפטילין מגביר את סיכויי הגמילה פי 2.34 בממוצע. נראה ממחקרים אלה שטיפול בן 8-12 שבועות בנורטיפטילין במשולב עם מדבקה עורית של ניקוטין, וחמש  פגישות ייעוץ פסיכולוגי, מניבות תוצאה טובה יותר מאשר טיפול בנוגד הדיכאון בלבד. תרופה חדשה יחסית , varenicline, משווקת על ידי חברת Pfizer בשם המותג Champix והיא למעשה אגוניסט או חומר הנקשר לקולטן הניקוטיני מסוג α4β2 ומונע את קישור הניקוטין עצמו לקולטן. בניסויים של החברה המייצרת כנגד פלצבו נמצאה יעילות גמילה מעישון הגבוהה פי-3.22, ולכאורה נמצאה ה- champixיעילה יותר מ-zyban. גם כאן מומלץ על פגישות ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית במקביל לטיפול התרופתי.


 


באופן גורף בכל הניסויים לגמילה מעישון בטיפולים השונים, עולה הצורך ב"מגע האנושי" של תמיכה אישית או במסגרת של קבוצה, בה רופא, או פסיכולוג או כל מי שהוסמך מקצועית לכך, מסביר במספר פגישות, ומשכנע ותומך ומעודד. בארה"ב נהוגה גם שיטת התמיכה בטלפון על ידי "קו חם" לצורך הגמילה מעישון, שיעילותה היחסית מוכחת. נחזור שוב על האמירה הנדושה שהגמילה מעישון קשה יותר מההחלטה להתחיל לעשן. אך בהתחשב בנזק הגופני האנוש של עישון, כדאי שהמעשנים ישאפו להגיע לשלב הגמילה בגיל צעיר ככל האפשר, כדי למנוע את החמרת הנזק הבריאותי. הגמילה קשה, אך אפשרית.


 


בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן