פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
מדי פעם אנו נתקלים בביטוי "החטא הקדמון" בהקשרים שונים, אך
הוגי דעות ותיאולוגים חוזרים ומעלים את ה"אכילה מעץ הדעת" כ"חטא הקדמון", שחטאו בו אדם וחווה בגן העדן, אולי בשל הפיתוי של הנחש שלא יכלו לעמוד בו, ואולי האשם הוא ביצר-הרע הטבוע בנו מאז ומעולם. וכשמנסים לנתח את הרעה שמביאים על עצמם המעשנים ב"מעשה העישון",
אם צריך להשתכנע שאפילו המעשנים עצמם כבר הפנימו שאין זה מעשה ראוי שכדאי לחדול ממנו, הבה נתבשם בעובדה שרוב המעשנים בארה"ב ובבריטניה, מצהירים שהם מבקשים לחדול מעישון, בנקודת זמן זו או אחרת. ועל מנת להיות יותר ספציפיים: מחקר Toolkit הבריטי לסקר ממדי העישון שם, מספק נתונים מעודכנים לנובמבר 2006, ובו נמצא שבקרב אלה בגיל 16 שנה ומעלה מעשנים סיגריות בבריטניה 24% מבין הגברים ו-23% מבין הנשים, בעוד 2% מבין הגברים מעשנים טבק בצורותיו האחרות (סיגרים, מקטרות) כאשר נשים שם נמנעות באופן כמעט מוחלט מעישון סיגרים ומקטרות. מבין אלה שעישנו במהלך השנה האחרונה 46% הצהירו על כל שעשו בממוצע 1.7 ניסיונות להפסיק לעשן במהלך שנה זו, ו-8% הצהירו שהם אף הפסיקו לעשן בעת קיום הסקר. חמישים ושבעה אחוז מהמעשנים דיווחו שהם מנסים בעת קיום הסקר לפחות להפחית במספר הסיגריות שהם מעשנים.
אין כל ספק שמגמת העישון במדינות המערב נמצאת בנסיגה מתמדת בחמישים השנים האחרונות.
בשנת 1950 עישנו בבריטניה 62% מבין הגברים ו-38.5% מבין הנשים; בשנת 1992 עישנו בבריטניה 31% מבין הגברים ו-30% מהנשים; בשנת 2006 כאמור 24% ו-23% מבין הגברים והנשים, בהתאמה.
נראה שההיגיון מתחיל לעשות את שלו. אך הקושי האובייקטיבי להיגמל הוא קושי אמיתי: כמעט מחצית מהמעשנים בבריטניה בסקר האח
רוב המעשנים מזכירים תחושת עונג והקלה בעת דכדוך כסיבה לעישון, אך הסיבה האמיתית היא בתלות שהם מפתחים בניקוטין. המנגנון הנוירו-פרמאקולוגי של ניקוטין במח המרכזי מביא לתגובה הגורמת "לרעב לניקוטין" אם המעשן נמנע מעישון לתקופת מה. וזו הסיבה לתסמיני הגמילה (withdrawal symptoms) שמתחילים בדרך כלל כבר לאחר השבוע הראשון "ללא סיגריה": לעתים דיכאון, או חוסר שקט, נטייה לרגזנות, קושי להתרכז, נדודי שינה ועוד.
למעלה ממחצית המעשנים באנגליה נגמלים בדיעבד מעישון בשלב זה או אחר בחייהם בדרך כלל בגיל מתקדם, באופן שהנזק הבריאותי המצטבר הוא בלתי הפיך. מחקר הרופאים הבריטיים מצא שכל שנה של דחייה בהפסקת העישון מעבר לגיל 40 שנה, מפחיתה את תוחלת החיים בשלושה חודשים.
נתון זה מדגיש שבעתיים עד כמה חיוני שרופאי המשפחה או כל רופא בתחום מומחיות נתון, ייעצו ויטיפו למטופלים שלהם לחדול מעישון. היחס
העיקרון של שכנוע מעשנים לחדול מעישון הוא נכון ורלבנטי
דומה, שהניסיון לגמול מעשן וותיק ומ
אך למרות הנתונים הבסיסיים על אחוז נמוך של מצליחים להיגמל מעישון, נראה שאחוז נמצא בקו עליה מ
כשאנו באים לדון בדרכים להיגמל ולהפסיק לעשן, יש צורך להצטייד במסה נכבדה של "שכנוע עצמי", שלמרות הסיכוי הנמוך יחסית בשכנועם של המעשנים, שהרבה מכנים אף "מאמץ סיזיפי", עדיין יש תוחלת למאמצנו. ונחזור כאן שוב ללא לאות על העובדות הקשות שאין מנוס מהן: בשנת 2006 עישון הרג בעולם כ-5 מיליון בני-אדם, והתחזית היא שבשנת 2025 יגיע מספר הנספים מעישון 10 מיליון. למעלה ממאתיים מיליון מתוך למעלה ממיליארד המעשנים בעולם כיום, ואשר מחלותיהם תולדות העישון לא יכריעו אותם, יסבלו משך כ-17 שנים בממוצע מאיכות חיים פגועה כתוצאה ממפגעים כרוניים שעישון גרם להם או החמיר את מהלכן. כשאנו, רופאים, מחנכים, הורים ובני-משפחה, חברים וסתם אנשים אכפתיים והגיוניים, "מטפטפים" באזני המעשן דברי תוכחה, אזהרה ושכנוע על הצורך להרפות מהסיגריה, סיגר, מקטרת, טבק ללעיסה, טבק להסנפה ונרגילה, עלינו להעלות את רשימת המפגעים דלהלן, ללא כחל וסרק: זו שורת המחלות הקטלניות או הפגעים הכרוניים להן צריכת מוצרי טבק גורמת באופן ישיר או שהם גורמים אפשריים או משמשים כגורם המחמיר את התחלואה:
סוגי סרטן: סרטן ריאות, סרטן הפה והג
מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD) כולל נפחת הריאות (אמפיזמה), דלקת ריאות התקפי גנחת (אסתמה).
מחלות קרדיו-וסקולאריות, כמחלת לב כלילית, מפרצת (aneurism) אבי העורקים, מחלת עורקים היקפיים, אירועים מוחיים.
מחלות של הגיל המתקדם: ניוון המאקוּלה, יְרוֹד (קאטרקט), שיטיון (דמנציה) וסקולארי, אובדן שמיעה.
מפגעים של מערכת הפריון-רבייה: פגיעה באונות המינית, ירידה בפריון [ירידה בספירת הזרע, ירידה ביכולת להרות ( fecundity)], לידה טרם-עת, ירידה במשקל היילוד ולידת תינוק מת, פגיעה התנהגותית בילדים שאמהותיהן עישנו בעת ההיריון.
שונות: תסמונת המוות בעריסה, כאבי גב תחתון, אוסטאופורוזיס, סוכרת type 2, כיב קיבה, פגיעה בעור הפנים, סיבוכים לאחר ניתוחים.
רשימה בהחלט לא מכובדת של מחלות נכבדות, שהעישון גרם להן ישירות או החמיר את מהלכן.
מחקרים בהיקף גדול בבריטניה וארה"ב מצביעים על כך שבסופו של דבר כמחצית מן הנגמלים מעישון עושים זאת בהחלטה עצמית, מתוך שכנוע עצמי וללא כל
השיטות התרופתיות כמו גם הטיפולים הלא-תרופתיים רבים מספור, ואנו נתרכז כאן רק באותן שיטות שנעשו בהם ניסויים קליניים מבוקרים ומתועדים, מה שנהוג להגדיר כ-evidence based. לפני שנדון באותן שיטות שזכו להכרה והן אף המקובלות ביותר, נסקור בקצרה גישות שונות שנוסו במרוצת השנים, כשחלקן עדיין אקטואליות. תרופות שונות שמשו בניסיונות לגמילה ורובן היו מבוססות על התקשרות תרופות אלה לקולטנים במוח שהיו אמורים להתחרות עם הניקוטין. קְלוֹנידין, ניקוֹבּרֶבין, מֶקַאמִילָאמין, סְקוֹפּוֹלָאמין נוסו בשלבים שונים, אך לא זכו להצלחה מרובה וחלקן אף נאסרו לשימוש למטרת גמילה מעישון, בגין תופעות הלוואי המשמעותיות שלהן. גישות לא תרופתיות כגון היפּנוזה, דיקור סיני (אקופונקטורה) טוענות להצלחה ניכרת, אך בדרך כלל אינן מתועדות בניסויים מסודרים.
נקדים ונדגיש שאין תרופת פלא שיעילותה לגבי אלה המנסים להיגמל מעישון, עולה באופן מובהק על התכשירים האחרים המככבים היום בשוק התכשירים לגמילה מעישון. התכשירים הדומיננטיים ביותר בשוק זה הם תכשירי ה-NRT או nicotine replacement therapyכאשר העיק
דרך נוספת היא על ידי תרסיס ניקוטין לתוך האף (nasal spray). העיק
אגב, מי שמעשן חפיסת סיגריות אחת מדי יום אמור לקבל סה"כ כ-15 מיליגרם של ניקוטין שהרי רמת הניקוטין בכל סיגריהLight היא כ-0.75 מיליגרם. גם מי שישתמש בדסקית העורית של 14 מיליגרם, יקלוט בדמו בהדרגה את כל תכולת הניקוטין בדיסקית, אלא שהיא תיספג בהדרגה באופן שרמת הניקוטין בדם תהיה שווה משך רוב שעות היום ברמה מתונה של כ-10 מיקרוגרם לליטר.
קיום רמת ניקוטין ממוצעת ויציבה בדם, מביאה את הנגמל באופן חלקי אל סיפוקו, אך בעיקר מונעת את העלייה התלולה ברמת הניקוטין בדם כ-5 דקות לאחר תחילת עישון סיגריה, רמה שמגיעה בממוצע ל-25 מיקרוגרם לליטר, ודועכת במהירות מספר דקות לאחר השלמת עישון הסיגריה. העלייה התלולה ברמת הניקוטין, ובעקבותיה הדעיכה התלולה הן שאחראיות לכמיהה (craving) של המעשן לסיגריה הבאה, שהרי רמת הסם הממכר בדם מתפוגגת מהר והמעשן שואף להעלות רמה זו כדי שהקולטנים (receptors) לניקוטין במוחו יהיו שוב רוויים, והתחושה הנעימה תישמר. עשרות מחקרים התפרסמו על ההצלחה היחסית של תחליפי הניקוטין בתהליך הגמילה מעישון, והקונצנזוס הוא ש-15 עד 20% מאלה הנעזרים בתכשירים אלה בנוסף ל
הקבוצה השנייה של תכשירי-עזר בתחום הגמילה מעישון הן תרופות נוגדות-דיכאון. אחד הממצאים הידועים הוא שמעשנים החדלים לעשן לוקים במצב רוח דיכאוני כחלק מתסמיני הגמילה שלהם. אחד הידועים בין התכשירים האחרונים הוא Zyban אוbupropion שהחל בשנת 1997 את דרכו כתוצר עזר לגמילה מעישון, ו-31 מחקרים עד היום הראו שיעילותו היא בהכפלה של אחוזי ההצלחה בהשוואה לפלצבו (OR=1.94). תכשיר תרופתי אחר, nortriptyline, היא תרופה אנטי-דיכאונית ממשפחת הטריציקליים, וידועה בארץ בשם המותג נורטילין, שאמנם לא קבלה רישוי באנגליה או בארה"ב לטיפול בגמילה מעישון, אך ניתוח סטטיסטי (meta-analysis) של ששה מחקרים הראה שנורטריפטילין מגביר את סיכויי הגמילה פי 2.34 בממוצע. נראה ממחקרים אלה שטיפול בן 8-12 שבועות בנורטיפטילין במשולב עם מדבקה עורית של ניקוטין, וחמש פגישות ייעוץ פסיכולוגי, מניבות תוצאה טובה יותר מאשר טיפול בנוגד הדיכאון בלבד. תרופה חדשה יחסית , varenicline, משווקת על ידי חברת Pfizer בשם המותג Champix והיא למעשה אגוניסט או חומר הנקשר לקולטן הניקוטיני מסוג α4β2 ומונע את קישור הניקוטין עצמו לקולטן. בניסויים של החברה המייצרת כנגד פלצבו נמצאה יעילות גמילה מעישון הגבוהה פי-3.22, ולכאורה נמצאה ה- champixיעילה יותר מ-zyban. גם כאן מומלץ על פגישות ייעוץ ו
באופן גורף בכל הניסויים לגמילה מעישון בטיפולים השונים, עולה הצורך ב"מגע האנושי" של
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע