הבדלים בתחלואת לב בין גברים ונשים, חלק ב`.
פרופ' בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא,
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית
וביוכימיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
קיפוחן של נשים בכל הקשור לטיפול בהתקפי-לב:
איגוד הלב האמריקני (AHA) פרסם לאחרונה את האמירה המדעית הראשונה מאז ומתמיד על התקפי-לב
בנשים.
אחת המסקנות במסמך זה, שבמהלך שנה לאחר התקף-לב ראשון, שיעורי ההישרדות של נשים
נמוכים מאלה של גברים, גם כאשר לוקחים בחשבון את גיל הגבוה יותר של נשים בתרחיש
התקף הלב הראשון.
במהלך 5 שנים מההתקף 47% מהנשים שחוו התקף לב ראשון תמותנה, תפתחנה אי-ספיקת לב,
תסבולנה מאירוע מוחי, וכל אלה בהשוואה ל-36% מהגברים עם סיפור דומה. מחקר של
כ-50,000 מטופלים בגיל 65 שנה ומעלה שאושפזו בגין מחלת-לב (לעתים קרובות התקף-לב),
שופך אור על הסיבות להבדלים בין-מגדריים אלה.
החוקרים אספו נתונים על ההסברים והטיפולים שקיבלו משתתפי המדגם בבית החולים, ומצאו
שבהשוואה לגברים, נשים קבלו טיפול-חסר של אספירין, ותרופות מפחיתות כולסטרול,
ונשים אף הוזהרו פחות מגברים לגבי החובה להפסיק לעשן.
מחקר זה מצא גם שההיענות בקרב נשים לטיפול תרופתי מטבי בהשתחררן מהאשפוז היה נמוך
יותר מזה של גברים, וכן שנשים נטו פחות מגברים להיצמד בקפדנות לטיפול מניעתי
המומלץ.
מחקר זה של קבוצה ממרכז רפואי בבוסטון מצא שנשים נוטות להתעלם
יותר מגברים מסימנים מזהירים ככאב או לחץ בחזה. הן גם נוטות יותר לעכב את ההגעה
לרופא או לחדר המיון לקבלת טיפול.
מחקר אחר מצא זמן ממוצע של 54 שעות לפני שאישה מגיעה למרכז רפואי מתחילת הופעת
הסימנים, כאשר בגברים פרק הזמן הממוצע האמור היה 16 שעות.
סקר שנערך על ידי איגוד הלב האמריקני מצא שכמחצית מהנשים שנסקרו ידעו אמנם
שמחלת-לב היא סיבה עיקרית למוות בנשים, אך רק 13% מהנשאלות הצהירו שלדעתן זו הסכנה
הבריאותית העיקרית שלהן.
סקר נוסף מצא שעל בסיס יומיומי נשים עדיין יותר מודאגות מהאפשרות שהן תחלינה בסרטן
השד, למרות שמחלת-לב הורגת כל שנה הרבה יותר נשים מאשר סרטן שד.
הבדלים מגדריים של מחלת לב:
מחלת לב ממיתה מדי שנה בארה"ב 500,000 נשים, או פי-10 יותר מסרטן שד וכל סוגי
הסרטן האחרים במקובץ.
מחלת לב היא גם הסיבה העיקרית למוּגבּלוּת פיזית. נכון להיום, 8 מיליון אמריקאיות
חיות עם מחלת לב. בה בשעה שנשים מפתחות מחלה קרדיו-וסקולרית בגיל המבוגר ב-8-10
שנים בהשוואה לגברים, ההערכה היא שאחת מכל 10 נשים בארה"ב בגיל שבין 45 ו-64
שנים, לוקה בצורה כלשהי של מחלת לב, כאשר בגיל מעל 65 שנה, אחת מארבע אמריקאיות,
סובלת מלקות זו.
היסטורית, מחקרים שקבעו את הסטנדרטים לזיהוי וטיפול במחלת לב, היו מבוססים על
נתונים שהושגו בעיקר במחקרים בקרב גברים. כיום, מחקרים רבים של מכוני הבריאות
הלאומיים בתחום מחלות לב וריאות, מקדישים תשומת לב רבה יותר להבנת המאפיינים של
מחלת לב בנשים.
אמנם נשים עלולות לחוות את התסמין הקלאסי של כאב פולח בחזה,
הזעת יתר וקוצר נשימה, אך הן יכולות לחוות תסמינים פחות מוכרים כגון תחושת
אי-נוחות בחזה, בשדיים, בגב ובכתף, וכן בגרון, כמו גם תחושות בחילה, בעיות עיכול,
הפרעות שינה, ועייפות בלתי מוסברת.
מספר גורמי-סיכון ספציפיים לנשים, או כאלה העלולים להשפיע על נשים באופן
לא-פרופורציוני כוללים: רמות יחסית גבוהות של טסטוסטרון לפני גיל המעבר; לחץ-דם
מוגבר בגיל המעבר; מחלות אוטו-אימוניות דוגמת- rheumatoid arthritisהשכיחות יותר בנשים
מאשר בגברים; תחושות לחץ ודיכאון השכיחות יותר בקרב נשים.
דפיקות-לב וסחרחורת קלה. בדיקות המזהות באמינות נזק לבבי
בגברים, לא תמיד יישימות בנשים. מדובר בעיקר בבדיקות במאמץ, אך גם
באנגיוגרמות סטנדרטיות.
נשים אחדות חסרות כוח לבצע מבחן שלם של פעילות הלב במאמץ, ואילו מחלה של כלי-דם
בודד של הלב, שהיא אופיינית יותר בנשים מאשר בגברים, עלולה לא להיות מזוהה במבחני
מאמץ שגרתיים.
נשים המתלוננות על כאבים בחזה ותסמינים לבביים אחרים, נמצאות בסבירות גבוהה יותר
מאשר גברים ללקות במחלה מיקרו-וסקולרית, למרות שהבדיקות מצביעות על עורקים כליליים
גדולים תקינים.
לנשים יש לבבות קטנים יותר ועורקים דקים יותר מאשר לגברים. אחת
הסיבות בגללן נשים מגיבות פחות טוב מגברים לאחר ניתוח מעקפים אן לאחר פרוצדורה של
הרחבת עורק כליל על ידי בלון, היא שכלי הדם הקטנים יותר בנשים עלולים לעבור היצרות
או להיסתם שוב וביתר קלות לאחר ביצוע הפרוצדורה.
בנוסף, מנתחים המבצעים ניתוח מעקפים בנשים, בדרך כלל לא ישתמשו בעורק שיילקח מתוך
דופן החזה, שכן עורק זה קטן יותר ומסובך יותר לניצול במהלך הניתוח, למרות שעורקים
הנלקחים מהחזה כרוכים בהישרדות טובה יותר לטווח ארוך במנותחים.
מספר מחקרים באיכות גבוהה שיותר נשים מאשר גברים סובלות ממחלת
עורקים כליליים מיקרו- וסקולרית (MVD).
מוערך שמתוך 8 מיליון הנשים האמריקאיות עם מחלת לב, כ-3 מיליון מתוכן סובלות מ-MVD. האבחון של MVD מהווה אתגר
ייחודי.
כאב בחזה ותסמינים נוספים לכך ששריר הלב אינו מקבל מספיק דם, מסמנים באופן מסורתי
על חסימה באחד או יותר מכלי הדם הגדולים של הלב, מצב שניתן לאבחן בקלות
באנגיוגרמה.
אך בערך ב-50-60% מהנשים התסמיניות, וב-20%
מהגברים, הבעיה אינה בעורקים הראשיים אלא בענפים הדקים יותר שאינם נראים
ברוב האנגיוגרמות הסטנדרטיות של כלי הדם הקורונריים. נציין ש-MVD כלילי כמו
מחלת העורקים הכליליים הסטנדרטיים, מגדילה את הסיכון להתקף לב.
נשים מסתמנות כמושפעות יותר ממספר גורמי סיכון כגון לחץ-דם
גבוה, עישון וסוכרת בהשוואה לגברים. רמת אסטרוגנים הנמוכה בנשים בגיל המעבר, היא
כמובן גורם סיכון נשי ייחודי:
א) אסטרוגנים משחקים תפקיד בעיבוד של חומצה ניטרית (NO), המסייע להרחבת כלי-דם, ושכבת האנדותל עלולה
לסבול ברמות NO נמוכות.
ב) פעילות יתר של מערכת החיסון הגורמת לדלקת, כאשר דלקת מעודדת את הגוף להשתמש
בכולסטרול, לצפות אזורים מגורים בדופן כלי דם.
ג) אנמיה בשיעור גבוה יותר בנשים כנראה מאיטה את שגשוגם של תאים היוניים לתיקון
נזק בלי-דם.
ד) רמה נמוכה יותר של המוגלובין עלולה
להרעיב את שריר הלב, וכן להפחית את הרמה של NO.
ה) רמות נמוכות יותר של HDL. יש ראיות לכך שרמת HDL נמוכה, מנבאת טוב יותר התפתחות של מחלת לב כלילית בנשים, אף יותר
מאשר רמת LDL גבוהה.
אל תתעלמי מתסמינים של מחלת לב:
מחלה כלילית מיקרו-וסקולרית (להלן MVD) קשה לאבחון. אם הרופא חושד שאת נמצאת בסיכון למחלת לב, ישנם מספר
מבדקים אבחוניים מסורתיים לבחון אפשרות של חסימה בזרימת דם בעורקים הכליליים הגדולים.
יחד עם זאת, בדיקות סטנדרטיות כא.ק.ג, בדיקות הלב במאמץ, בדיקת אקו ואנגיוגרמות,
לא מגלות תמיד מחלה מיקרוסקולרית, בה מושפעים העורקים הכליליים הקטנים ביותר.
ככול שנלמדים יותר המאפיינים של מחלה כלילית מיקרו-וסקולרית, מופיעים פרוטוקולים
וטסטים חדשים.
כיוון שהתסמינים של מחלה כלילית מיקרו-וסקולרית לרוב מופיעים תחילה במהלך פעולות
יומיות שגרתיות, שאלון הידוע כ-DASI או Duke Activity Status Index, המברר מהי יכולתו של הנבדק לבצע פעילויות
יומיות מסוימות, עשוי להיות חיוני. שאלון זה מספק מידע כיצד זרימת הדם תקינה בעורקים
הכלליים.
Duke Activity Status Index שאלון פעילות גופנית
האם את יכולה לדאוג לעצמך באכילה, בהלבשה, ברחצה – ניקוד: 0.8
האם את מסוגלת להתהלך בביתך, בחצר הבית? – ניקוד: 0.5
האם את מסוגלת להתהלך למרחק של 300 מטר בסביבת הבית? – ניקוד:
0.8
האם את מסוגלת לטפס בגרם המדרגות או במעלה גבעה? – ניקוד: 1.6
האם את מסוגלת לרוץ מרחק קצר? – ניקוד: 2.3
האם את מסוגלת לבצע עבודות קלות בית (רחיצת כלים, גיהוץ)? – ניקוד:
0.8
האם את מסוגלת לבצע עבודה מתונה בבית, (שטיפת רצפות, נשיאת סלים
מהמכולת)? – ניקוד: 1.0
האם את מסוגלת לעבוד קשה בבית (קרצוף רצפות, הזזת רהיטים)? – ניקוד: 2.3
האם את מסוגלת לפעולות גינון כגון איסוף עלים , כיסוח דשא? –
ניקוד: 1.3
האם את מקיימת יחסי מין? – ניקוד: 1.5
האם אתה משתתפת במסיבות ריקודים, במשחק גולף? – ניקוד: 1.7
האם את מסוגלת לפעילות ספורטיבית תובענית יותר (סקי, שחייה,
טניס יחידים)? – ניקוד: 2.1
כאשר התשובה לשאלה בשאלון זה חיובית, יש לסמן את הניקוד, ולצרף
את סכום הניקוד המסומן. אם סך הניקוד הוא 4.7 או פחות מכך, את נמצאת בסיכון של
זרימת דם לא תקינה בעורקים הכליליים.
מספר עובדות שנשים יכולות לשלוט עליהן למניעת מחלת לב:
אל תעשני! הסיכון ללקות בהתקף-לב כפול גם אם את מעשנת רק 1-4 סיגריות ביום. הימנעי
ככל האפשר משהייה בקרבת מעשנים, כי גם עישון כפוי מיד שניה עלול להגדיל את הנזק
ללב. הגבירי את הפעילות הגופנית! הקדישי מדי יום לפחות 30 דקות לתרגול בעצימות
מתונה כגון הליכה מהירה.
השתמשי יותר בחדר המדרגות מאשר במעלית, תקדישי זמן לעבודה בגינת ביתך אם יש כזו,
ואל תתאמצי להחנות את המכונית ממש בסמיכות לנקודת היעד! הליכה ברגל של מספר דקות
מהמכונית רק תיטיב אתך. פעילות גופנית סדירה מפחיתה לחץ-דם, מפחיתה את הסיכון
ללקות בסוכרת, מסייעת למשקל גוף בריא יותר, ומפחיתה מצבי לחץ.
הקפידי על מזון בריא, כדגנים מלאים, מגוון של ירקות ופירות,
אגוזים (כ-150 גרם בשבוע), שומנים רב וחד בלתי רוויים, דגים שמנוניים דוגמת סלמון,
וצריכה מוגבלת של שומני טרנס הנמצאים בשפע במזון מעובד. הפחיתי מצבי עקה נפשית
וטפלי בדיכאון: הסיכון למחלת-לב גדל אם את מדוכאת, או חשה לחוצה באופן כרוני. מצבי
לחץ ניתנים לטיפול על ידי פעילות גופנית, שינה נאותה, טכניקות של הרפיה, ואף
מדיטציה. פסיכו-תרפיה עשויה לסייע במיוחד במצבי דיכאון ודאגנות.
|
תסמינים עיקריים של התקף לב בנשים |
|
|
חודש אחד לפני ההתקף |
במהלך התקף הלב |
|
עייפות בלתי רגילה ב-72% מהמקרים |
קוצר נשימה ב-55% מהמקרים |
|
הפרעות שינה ב-48% מהמקרים. |
חולשה ב-55% מהמקרים |
|
קוצר נשימה ב-48% מהמקרים |
עייפות בלתי רגילה ב-43% מהמקרים |
|
קשיי עיכול ב-32% מהמקרים |
זיעה קרה ב-32% מהמקרים |
|
דאגנות ב-36% מהמקרים. |
תחושת טשטוש ב-39% מהמקרים |
|
קצב לב מואץ ב-32% מהמקרים |
בחילה ב-36% מהמקרים |
|
ידיים חלשות ותחושת כובד ב-25% מהמקרים |
ידיים חלשות ותחושת כובד ב-35% מהמקרים |
|
המקור: Ciculation |
|
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
