פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
נתחיל בתשובה: כנראה שלא!
אין לצרוך תוספי מגנזיום לזמנים קצרים (פחות מ-60 יום) לטיפול בהתכווצויות שרירי רגליים בלילות מסיבה לא ידועה או בעת הריון.
עוצמת המסקנה הזו היא בדרגה B, והיא מבוססת על סקירות סיסטמטיות של ניסויים אקראיים-מבוקרים על מחקרים מאוד הטרוגניים.
ישנן ראיות מוגבלות שמגנזיום אוקסיד עשוי לשפר כיווצי שרירי רגליים שמציקים בשעות הלילה, לאחר טיפול של 60 יום. סקירה סיסטמטית משנת 2020 שהתבססה על 11 מחקרים כפולי סמיות, שהתבצעו במקביל ל-9 מחקרי ביקורת וסך של 735 נבדקים, ביצעה הערכה של יעילות הטיפול עם תוספי מגנזיום בבני גילים שונים משני המגדרים, כטיפול מניעתי של התכווצויות רגליים המופיעות בעיקר בשעות הלילה והכרוכות בהריון, בשחמת הכבד או באטיולוגיה בלתי ידועה (Garrison וחב' ב-Cochrane Database Systematic Review משנת 2020).
סקירה זו לא מצאה הפחתה של כיווצי רגליים אלה.
מתוך 11 המחקרים חמישה האמורים, חמישה ניסויים גייסו 408 נשים הרות הסובלות מכיווצים אלה, חמישה ניסויים שכללו 271 סובלים מכיווצי לילה מסיבות לא ידועות ועוד ניסוי אחד שגייס 29 סובלים משחמת הכבד שהתלוננו על כיווצים תכופים ליליים ברגליים.
ברוב הניסויים מגנזיום ניתן בצורה פומית בתדירויות שונות: שלושה ניסויים טיפלו עם מגנזיום פעם אחת ביום, חמישה ניסויים העניקו מגנזיום פעמיים ביום, ושני ניסויים טיפלו עם מגנזיום שלוש פעמים ביום. בניסוי אחד מגנזיום ניתן בסדרה של 5 ימים של עירוי מגנזיום תוך-ורידי איטי שנמשך 4 שעות, בתשעה מהניסויים הושוותה השפעת מגנזיום כנגד טיפול בפלצבו, בניסוי אחד השפעת מגנזיום הושוותה לאי-טיפול, לקלציום קרבונאט או לוויטמין ' Bוניסוי אחד השווה מתן מגנזיום לטיפול עם סידן או עם ויטמין E.
באשר להתכווצויות רגליים ללא סיבה ברורה השינוי הממוצע במספר האירועים השבועיים מבסיס הניסוי לאחר 4 שבועות של טיפולים, לא היה שונה בין קבוצת מטופלי המגנזיום לבין זו שטופלה עם פלצבו.
בשלושה ניסויים שכללו 177 מטופלים, ההבדל הממוצע ביו שתי הקבוצות הייתה ירידה של 9.59% במטופלי מגנזיום (ראייה מתונה במשמעותה).
בחמישה ניסויים שכללו 307 מטופלים, לא נמצא כל הבדל במספר התכווצויות הרגליים לאחר 4 שבועות של טיפולים, ירידה זעומה של 0.18% במספר ההתכווצויות השבועי קבוצת מטופלי המגנזיום.
בשלושה ניסויים שכללו 177 מטופלים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מטופלי מגנזיום לבין מטפלי פלצבו בתוצאים שניוניים כלשהם עם דרגת סיכון (RR) של 1.04.
בשני ניסויים שכללו 91 מטופלים, מספר אלה שמגדירים את התכווצויות הרגליים כמתונות עד חמורות לאחר 12 שבועות של טיפולים פחת ב-12.09% בקבוצת המגנזיום לעומת מטופלי פלצבו.
ניסוי אחד עם 43 משתתפים, מצא דווקא עלייה של 22% בתדירות האירועים בקרב מטופלי מגנזיום.
באשר לנשים הרות, בגיל הממוצע של 29.3 שנה, הנתונים על התכווצויות הכרוכות במצבן, מאוד הטרוגניים מה שמנע את הסקת המסקנות.
מחקר אחד שהשווה טיפול במגנזיום לעומת אי-טיפול, לא מצא כל הטבה ביעילות הטיפול. מבין שלושת הניסויים שהשוו טיפול במגנזיום לעומת פלצבו, אחד הניסויים לא מצא כל יתרון בשכיחות או בעוצמת האירועים, וניסוי אחר מצא יתרון בשני פרמטרים הללו, בעוד שהניסוי השלישי דיווח על חוסר עקביות בתוצאות לגבי שכיחות האירוע.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בתופעות לוואי מינוריות בין מטופלי מגנזיום או פלצבו כמשמע מ-4 ניסויים עם מספר כולל של 254 נשים הרות, עם סיכון מוגבר לתופעות ללוואי אלו של 33% בקבוצת המטופלות עם מגנזיום.
נטילה פומית של מגנזיום הייתה כרוכה בתופעות לוואי של מערכת המעיים בעיקר בצורת שלשולים, שחוו נשים הרות ב-11-37% מקבוצת המגנזיום לעומת 10-14% במטופלי פלצבו.
מטה אנליזה משנת 2021 שהתבססה על 4 ניסויים, בחנה את היעילות של מגנזיום במניעת התכווצויות רגליים ליליות ב-332 מטופלות (Liu וחב' ב-Journal of Obstetrics & Gynecology משנת 2021). נמצאה רק הפחתה קלה ביותר של 4.7% במספר התכווצויות הרגליים במטופלות מגנזיום, כאשר 2 נשים בכל קבוצה סבלו מתופעות לוואי של המעיים בצורת בחילה או שלשולים.
ניסוי פרוספקטיבי, רב-מוסדי, אקראי, כפול-סמיות ומבוקר כנגד פלצבו, שכלל 184 מטופלים, בחן את היעילות של מגנזיום במניעת התכווצויות רגליים ליליות, על ידי נטילה יומית של 226 מיליגרם magnesium oxide בהשוואה לפלצבו במאושפזים ובמטופלים אלקטיביים באוקראינה (Barna וחב' ב-Nutrition Journal משנת 2021).
משתתפי הניסוי היו בני 45 שנה ומעלה, ללא כל הפרעה נוירולוגית ברגליים, והתלוננו על לפחות ארבע אפיזודות של התכווצויות שרירי רגליים בתקופת בחינתם להשתתף בניסוי, תקופה שנמשכה שבועיים.
לאחר תקופת ה-screening קיבלו המטופלים תוסף מגנזיום למשך 60 יום במקביל לקבוצת מטופלים עם פלצבו.
המשתתפים בניסוי נבחנו להתכווצויות השרירים ביום 1 של הניסוי, ובימים 30 ו-60 של הניסוי.
כך נוטר מספר האירועים האמורים בהתבסס על יומן אירועים שניהלו המטופלים, כולל חומרת הכאבים, משך האירוע, איכות השינה ואיכות החיים.
ביום -30 לניסוי, לא נמצא כל הבדל משמעותי בהפחתת מספר אירועי ההתכווצויות, (5.4 אירועים בשבוע לעומת 3.2 אירועים בשבוע, בקבוצת מטופלי מגנזיום, לעומת 5.4 אירועים בבסיס הניסוי ו-3.2 בקרב מטופלי פלצבו ביום ה-30 של הניסוי (p=0.099). לא נמצא גם הבדל במשך האירוע: 244.5 שניות בבסיס הניסוי לעומת 99.9 שניות לאחר 30 ימי טיפול, לעומת 266.5 שניות בבסיס הניסוי לעומת 137.4 שניות לאחר 30 ימי טיפול בפלצבו (p=0.057).
לאחר 60 ימי טיפול, מצא הבדל משמעותי בהפחתת תדירות ההתכווצויות (5.4 התכווצויות בשבוע בבסיס הניסוי לעומת 1.9 התכווצויות בשבוע לאחר 60 ימי טיפול עם מגנזיום, לעומת 5.4 ההתכווצויות בבסיס הטיפול בהשוואה ל-3.7 התכווצויות בשבוע בטיפול עם פלצבו (p=0.005). גם במשך ההתכווצות ניכר הבדל משמעותי בין בטיפולים עם מגנזיום או עם פלצבו: 244.5 שניות לשבוע לעומת 67.9 שניות לשבוע בקרב מטופלי מגנזיום ביום ה-60 לטיפול, בהשוואה ל-266.6 שניות לשבוע בבסיס הניסוי לעומת 127.2 שניות לשבוע בקבוצת הפלצבו p=0.004.
לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בתלונות על כאבים שגורמות התכווצויות אלו במסגרת של visual analog scale, לאחר 30 או 60 יום של טיפולים.
דרגות 1-10 ב- visual analog scale בהערכת כאב
מחקרים עדכניים מעלים שמקור כיווץ שרירי הרגליים בקרב אנשים מעל גיל 60 שנה, קשור בתפקוד לא תקין של מערכת העצבים, האחראית על הכיווצים הלא רצוניים. שרירים מכילי חיישנים עצביים מדווחים למערכת העצבית המרכזית על המתח המכאני שמפעילים השרירים, והאחרונה מווסתת את מידת כיווץ השרירים. נראה אם כן שנטילת מגנזיום המשפרת את תפקוד הלב אינה הפתרון למניעת כיווצי הרגליים בשעות השינה.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
17/03/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
