פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
מקרא לתמונה: שתי שיטות צביעה של עור בריא (למעלה) ושל עור פסוריאטי (למטה). בעור הפסוריאטי מוצאים הסננה של ניטרופילים (סימון ב-⃰ ) או של תאי T מסוג CD3 (סימון בחיצים).
במחקר תחת השם VIVID BE השוו Reich וחב' (ב-Lancet מתחילת פברואר 2021), את היעילות ואת רמת הבטיחות של bimekizumab לאלה של התכשיר ustekinumab ושל פלצבו, במדגם של 567 מאובחנים עם פסוריאזיס (406 גברים ו-161 נשים) למשך תקופת מעקב של מעל 52 שבועות:
ממצאי מחקר זה היו כדלקמן: כבר לאחר 16 שבועות של מעקב נמצא שב-321 מהמטופלים עם bimekizumab (שהם 85% מהמטופלים עם תכשיר זה) הושג טיהור של 85% של עור המטופלים מנגעי פסוריאזיס (מה שמוגדר כ-PASI90 או Psoriasis Area Severity Index, בהשוואה ל-81 מהמטופלים עם ustekinumab מתוך 163 מטופלים עם התכשיר הזה (שהם 50% מהמטופלים עם תכשיר זה), שהוא הבדל מאוד משמעותי (p<0.0001). הבדל דומה ביעילות הטיפול נמצא כאשר משווים את bimekizumab לטיפול בפלצבו כאשר באחרון רק ב-4 מתוך 80 מטופלים (שהם 5%) הושגה תוצאה של PASI90.
משכנע לא פחות הוא ההבדל בין השפעת bimekizumab לבין השפעת ustekinumab או פלצבו: ב-270 חולי פסוריאזיס המהווים 84% מתוך המטופלים עם bimekizumab נמצאה תגובה חיסונית עם IgA אפסית למעשה של 0 או 1, בעוד שבקרב 53% מבין המטופלים עם ustekinumab הושגה תגובה חיסונית כה נמוכה (וכאן המקום להזכיר שפסוריאזיס היא מחלה אוטו-אימונית שמקורה בתגובה של תאי חיסון על אנטיגנים עוריים). אגב, בקרב המטופלים עם פלצבו תגובה חיסונית כה נמוכה התקבלה רק ב-4 מתוכם (5%).
במחקר המצוטט של Reich וחב' נמצא שטיהור מוחלט של העור מנגעים פסוריאטיים (דהיינו PASI100 או רמת IgA של 0) לאחר 16 שבועות של טיפול של 59% מטופלים עם bimekizumab במינון של 320 מיליגרם אחת ל-4 שבועות, זאת בהשוואה לטיהור מוחלט של נגעי הפסוריאזיס שהושג רק ב-21-22% מהמטופלים עם ustekinumab.
בניסוי קליני שני של Gordon וחב' (מפברואר 2021 ב-(Lancet תחת השם BE READYהשתתפו 435 חולי פסוריאזיס שטופלו עם bimekizumab או עם פלצבו לאורך 56 שבועות. בניסוי זה הושגPASI90 ב-317 חולי פסוריאזיס המהווים 91% והמטופלים ב-bimekizumab, לעומת רק מטופל אחד (1.3%) בו הושג PASI90 מתוך 86 מטופלים בפלצבו (עם מובהקות סטטיסטית שלp קטן מ-0.0001).
גם בניסוי זה תגובה החיסונית העצמית עם IgA של 0 עד 1 הושגה ב-323 מטופלים (93%), כאשר תגובה חיסונית עצמית אפסית זו נמצאה רק במטופל אחד עם פלצבו (p<0.0001). בנוסף, טיהור יציב של העור מנגעי פסוריאזיס לאחר הפסקת הטיפול ב-bimekizumab נמשך 32 שבועות לאחר הפסקת הטיפול. כמובן שהשאלה הלא פחות חשובה כאשר יעילות של תרופה מרשימה כל כך, מהו הפרופיל הבטיחותי של התרופה. בניסוי BE VIVID, תועדו תופעות לוואי משמעותיות רק ב-24 מתוך 395 מטופלים עם bimekizumab (המהווים 6% מהמטופלים בתכשיר זה), וב-13 משתתפי הניסוי מתוך 163 המטופלים ב-ustekinumab (המהווים 8% בקבוצת טיפול זו).
מבחינת הפרופיל הבטיחותי נראה ש-bimekizumab יכול להיחשב כתכשיר בטוח לשימוש, שכן רק מטופל אחד מתוך 744 מטופלים ב-bimekizumab בשני הניסויים האמורים, פיתח מחלת מעי דלקתית, והשיעור של candidiasis היה בערך 10% במהלך שנה אחת לאחר תחילת הטיפול בניסוי BE READY, ורק 15% בניסוי BE VIVID, שיעורי הידבקות בקנדידה שהיו גבוהים פי-5-10 מאלה שנמצאו עם מעכבי IL-17.
אלא ששיעור ההידבקות בקנדידה בטיפול עם מעכבי IL-17 העומד על 1-2% מכלל המטופלים הוא כה נמוך, עד כי אפילו עלייה של פי-10 בשיעורי ההדבקה אינה משמעותית כל כך מבחינה קלינית, בפרט עם הקנדידיאזיס מוגבל כמעורבות פומית קלה עד מתונה הניתנת לטיפול עם גלולה חד-יומית עם fluconazole.
בשני הניסויים נרשם רק מקרה בודד של קנדידיאזיס חמור (Langley וחב' ב-Journal European Academy of Dermatology & Venereloogy משנת 2019).
המנגנון דרכו חוסם bimekizumab את תאי Th17 בדרכם לפגוע בתאי היעד בעור.
לסיכום, אין כלל ספק שעד סוף העשור הנוכחי אנו נחווה את הצלחת המאבק רב השנים בפסוריאזיס. מחלת עור זו שעושה שמות בחלקי עור כה נרחבים על פני הגוף, עם תחושות הגרד, הפגיעה האסתטית והדיכאוניות הנלווית, תיכנע לבסוף לתכשירים ההולכים ונערמים על המדפים, של נוגדנים חד-שבטיים הפוגעים באופן מבוקר בתגובות מערכת החיסון השוגה בפגיעתה באפידרמיס ובהתגבבות של תאים ליצירת מסה רב-שכבתית של תאי עור.
Bimekizumab הוא תכשיר טוב מקודמיו, אך עדיין לא הפיתרון האולטימטיבי, ואלה שיבואו אחריו עוד ייטיבו לעשות.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
28/02/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
