האם עישון סביל הוא עישון נסבל?

האם עישון סביל הוא עישון נסבל? מסר לשוהים במחיצת מעשנים

מאת: פרופ` בן-עמי סלע. מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא החוג לביוכימיה קלינית, ב"ס לרפואה אוניברסיטת תל-אביב.

המונח passive smoking מתורגם בדרך כלל כ"עישון סביל", למרות היותו בלתי נסבל לחלוטין. דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל שפורסם לאחרונה, מציין ש- 87.9% מכלל הבוגרים והילדים בישראל מעשנים סבילים, באדיבותם של כ- 30% מכלל האוכלוסייה המעשנים באופן פעיל. כלומר בממוצע כל מעשן גורם לעוד שני אנשים במחיצתו לנשום אויר מזוהם בעשן הסיגריה או הסיגר או המקטרת.

משרד הבריאות קובע גם שמדי שנה נפטרים בישראל מעישון כ- 10 אלפים מעשנים פעילים, ועוד כ- 1,500 מעשנים שלא מדעת, וזה ממש בלתי נסבל.
מסתבר שמי ששוהה באופן משמעותי במחיצת מעשן, אינו קולט לריאותיו אלא
כ- 8% מכלל כמות הניקוטין שסופג המעשן הפעיל. אך יש מספר מרכיבים כימיים פעילים במיוחד במה שקרוי side stream או עשן הסיגריה הצדי, העושה דרכו דווקא אל ריאות המעשן "מיד שניה", ומכאן הפגיעה הבריאותית.

פעם פניתי במכתב לחברת כנסת ששמה הולך לפניה במאבקים לזכויות הפרט, ומעשנת כבדה בזכות עצמה, וניסיתי לשכנעה ברע שבעישון, ואף במסר הלא חיובי שהיא משדרת כחכ"ית שעה שהיא מעשנת בפומבי במהלך פעילותה הציבורית. נעניתי במכתב קצר וזעוף ומשום מה זכור לי שצוטט בו חוק "כבוד האדם וחרותו", על פיו יש לכאורה להרפות מן המעשנים להנאתם, שהרי לכל אדם החירות לבחור בעשייתו כטוב בעיניו ובפרט שאין בכך כדי להפריע, ולגרום נזק לזולתו. הרפיתי מאותה חכ"ית ולא שלחתי אליה את שלל הנתונים העדכניים על נזקי הגוף הנגרמים למי שכל חטאו בהיותו סמוך למעשן, ואני סבור שגם לו עשיתי זאת, לא הייתי מצליח לשכנעה. אמנם כן, קשה מעט לקלוט שהתוספת של הרעלנים השונים בעשן הסיגריה המיתמרים בתכלכליות אלגנטית לחלל האויר, יש בהם כדי להוסיף פסולת משמעותית למה שממילא נפלט מכלי רכב, ומארובת רידינג, וממפעלי הזיקוק במפרץ חיפה, ועוד תוצרי בערה ופליטה של חברתנו המתועשת. אך את העובדות אי אפשר להכחיש.

בשנת 1992 הגדיר המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב את העישון הסביבתי
(environmental tobacco smoke) כגורם מסרטן מדרגה "A” (בעיקר בתחום סרטן הריאות). מדי שנה על פי דו"ח רשמי של EPA, העישון הסביבתי ממית מסרטן הריאה, 3,500 בקרב מבוגרים שאינם מעשנים בארה"ב, רובם אנשים אוהבי חיים ומתעבי עישון. אמת, כשמשווים את המספר האחרון לזה של 140,000 אמריקאים הנפטרים מדי שנה מסרטן הריאה כפועל יוצא ישיר של עישון, מדובר על
כ- 2.5% בלבד, אך האחרונים כזכור עישנו עצמם לדעת במודע, ומתוך הנאה מלאה…

עשרות מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו את הנזק למעשן הסביל המתבטא במחלות ריאה, כדלקות בדרכי הנשימה התחתונות כמו דלקת הסימפונות (ברונכיטיס), דלקת הריאה, ובעיקר חמורה הופעת גנחת הריאות (אסטמה) בהיחשפות ילדים בגיל הרך לעשן הסיגריות שמפריחים ההורים האוהבים.

במחקר רחב-היקף באוסטרליה נמצא שמדי שנה כ- 47 אלף ילדים אוסטרליים המהווים כ- 1% מכלל הילדים במדינה זו, לקו באסטמה באופן מובהק בשל עישון ההורים, ויש להניח שנתונים אלה תקפים גם לגבי ילדים בישראל. אחד ממאה ילדים ילקו במחלת ריאות כרונית ומייסרת זו, והתקפי קוצר הנשימה ומשאפי הונטולין והדימוי העצמי הנמוך, כפועל יוצא של מחלת העשנת של הוריהם.

היריעה תקצר מפירוט כל מיפגעי הבריאות לילדים ההופכים בעל כורחם למעשנים.
דלקות כרוניות של האוזן התיכונה בקרב ילדי מעשנים מתרחשות פי 3 בהשוואה לילדים נושמי אויר נקי, ומי היה מאמין שחשיפה לעשן סיגריות של ההורים גורמת לעלייה משמעותית ביותר של מקרי הפזילה בילדיהם, בשל הנזק לעיניים שהוכח במחקרים של פרופ` בלקין ופרופ` לבנשטיין ממחלקות העיניים בשיבא ובאיכילוב.

חמישה מתוך ששה תינוקות הנפטרים מהתסמונת המסתורית הידועה כ"מות העריסה" (זוכרים? התינוק המתוק הנרדם בריא בערב ונמצא קר ונוקשה בעריסתו בבוקר), נולדים למציאות של הורים מעשנים, ונראה שבאותם תינוקות אומללים העשן הרע הביא להתהוות של מצוקה נשימתית, העלולה בצרוף גורמים גנטיים ואחרים לגרום לתשניק ולמוות.

מלבד הקשר ההדוק למחלות כלי הנשימה, מראים מחקרים רבים מיתאם בולט בין עישון פסיבי ומחלות כלי-דם ולב בקרב לא-מעשנים. העישון הפסיבי מגדיל את הסיכון למחלת לב כלילית בנשים וגברים כאחד, ביחס ישר לרמת החשפותם לעשן של אחרים בבית ובמקום העבודה. הסיכון של אלה לחלות במחלת לב כלילית גבוה בכ- 25% בהשוואה לאלה שלא נחשפו. מימצאים מהשנים האחרונות מצביעים על השפעה ישירה של עישון פסיבי על נשים צעירות שאינן מעשנות בעצמן, והמנסות להיכנס להריון. מחקר רב-משתתפים שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת בריסטול באנגליה בקרב 8,500 זוגות בהם הגבר עישן חפיסה ומעלה ביום ובת זוגו קלטה את העשן, הראה ירידה של כ- 34% בשיעור התחלת ההריונות במשך השנה הראשונה לנסיונות בני הזוג לראות פרי-בטן לאהבתם.

אלה אך מספר דוגמאות לנזקים בריאותיים משמעותיים הנגרמים על ידי מעשנים לאלה העומדים מהצד. ומה בדבר הריח החריף, החמצמץ, המתקתק והדוחה של העשן המיתמר בכל מקום ציבורי ומציק לסולדים מעישון? האם חברת הכנסת שגרונה ניחר מעישון ואשר דאגתה נתונה לשמירת חופש המעשן וחרותו, תקדיש בדל מחשבה לחירותם של המתעבים עישון, ולזכותם לנשום אויר נקי עד כמה שאפשר במסעדה אפופת עשן לדוגמא, בה הם משלמים במיטב כספם עבור אוכל טוב, ואוירה טובה….ואויר נקי.

למה כותב שורות אלה ועוד אלפי עובדים ומבקרים בבית החולים שיבא נאלצים מדי יום לפלס דרכם לאורך מסדרונות ארוכים המדיפים ריח רע של סיגריות, שמפריחים מאות רבות של "ממתינים לתור ברנטגן", ובני משפחות מתוחים ומודאגים "ליד חדרי הניתוח", וסתם מעשנים בכיף הסבורים שכולם נהנים כמותם מריח הסיגריות שהם מדיפים. וסצנות אלה הם כמובן נחלתם של העובדים והמבקרים בכל המרכזים הרפואיים בארץ, בהם חלק ניכר מהחולים המאושפזים הגיעו למה שהגיעו בסופן של שנות עישון מענג. אגב, במדינות נאורות באמת, ארה"ב למשל, רבים מבתי החולים הוכרזו כ"אזורים נקיים לחלוטין מעישון" וחל בהם איסור חמור, הנאכף על ידי קנסות של ממש, לעשן בכל שטחי בית החולים כולל השטחים הפתוחים. ציון לשבח נעניק כאן לבית החולים הדסה בירושלים, המרכז הרפואי היחיד בישראל שהחליט ויישם החל מתאריך 1 בנובמבר 2000 מדיניות זו, והכל נהנים שם מאויר צלול ונקי מעישון. אכן, אוירא דירושלים מבריאה!

לפני מספר שנים התפרסמה בעיתון תמונתו של אחד מראשי הממשלה שלנו כשהוא מתענג במחיצת אנשי לשכתו בעישון של סיגר מוצק וארוך. מעליו נראתה מתרוממת פטריית עשן סמיכה של הסיגר, ועיניו היו עצומות לכאורה באותה ארשת התעלות שאנו מזהים בשגרת המסניפים המצויים. פניתי אליו במכתב כנציג "הפורום הישראלי למניעת עישון" ובקשתי ממנו להימנע מעישון בפומבי, שהרי העישון מזיק לבריאות ופומביות העישון של ראש ממשלה משכנעת באופן מיידי רבים ממעריציו להיגרף לפולחן הלא רצוי הזה.
במכתב התשובה המנומס שקבלתי נכללה תודה על דאגתי לבריאותו של ראש הממשלה האמור, והוא הסתיים בהצהרה: …"כיון שמדובר בסיגר, אין אני נוטל את העשן לריאות, ולכן איני מזיק לבריאותי"! נראה שגם ראשי ממשלה בישראל עלולים לשגות כבני תמותה רגילים! עשן הסיגר "שלא נוהגים לקחת לריאות" בהיותו מעט אגרסיבי, מוצא דרכו אל הדם בתהליך ספיגה דרך שכבת החיפוי (האפיתל) של חלל הפה, בגלל תכונות כימיות מסוימות. ובעיקר, גורם עשן הסיגר ותכולתו, לסוגי סרטן קשים וממאירים במיוחד של החך, והלוע , והגרון והושט ואפילו הלשון. חלק מהחולים בסוגי סרטן אלה, קורבנות של ידידות אמיצה עם הסיגר המענג, אפילו לא יוכלו להעיד בקולם על סבלם: בהם נכרתה קופסת הגרון ואיתה מיתרי הקול, אך שתיקתם רועמת.

וגרוע מכך, שדווקא עישון סיגר שהוא יקר יחסית ויש אף הסבורים-יוקרתי, הפך לסמל של סטטוס. וכך מגלגלים בפיהם את עשן הסיגר ראשי ממשלה בישראל , ועורכי דין מן הצמרת הגבוהה, וסתם שועי ארץ ומעצבי דעת קהל. וכל החבורה החשובה הזאת, שרוממות הסיגר בפיהם, מרעילים בעשן הכבד כל כך את מזכירותיהם, ויועציהם, והנכנסים והיוצאים בלשכות, והמסתודדים במחיצתם, ומעריציהם ולוחכי הפינכה, והכל נושמים וסופגים באהבה את עשן הסיגר המתקתק והערב. סיגר קובאני אמיתי, כבר אמרתי?

בברכה, פרופ` בן-עמי סלע