חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

האם ניתן להעמיס על גופנו מולטי ויטמינים בשפע, בלי שזה יתקומם?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


השאלה של מולטי ויטמינים ויעילותם הרפואית מרחפת בחלל כבר שנים רבות, ותמיד מקננת התחושה שמולטי ויטמינים הם המצאה בהחלט מתוחכמת של חברות התרופות, המנסות לפתות את הציבור לצרוך אותם במין “עסקת חבילה”, לפיה כל המרבה הרי זה משובח.


וכך אנו מכירים את המותגים ששמם כבר צרוב בתודעה הציבורית שהם תערובת של 13 ויטמינים, ועוד 14 מינראלים ויסודות קורט, כשכל אחד מאלה נכלל בכמוסה בכמות העולה לעתים פי-250 ואף פי-500 על המינון היומי המומלץ לגבי אותו רכיב.


ומה שמפתה עוד יותר במארזי המולטי ויטמינים הללו, שהם מונחים באופן נגיש על מדפי ה…פארם, באריזה צבעונית, ללא צורך במרשם רופא, ואפילו מחירם שווה כמעט לכול נפש: 2-3 שקלים לכמוסה.


וכשאנו שואלים את הרוקח “כמה כדאי לצרוך ביום”? יענה בלי להניד עפעף:”אחד בבוקר, ואחד בערב”, וכך מובטחים לנו חיי נצח. ועוד כדאי להוסיף שהיום כבר ישנה ערכת מולטי-ויטמין המיועדת ל-Juniors, וכזאת המיועדת לבני הגיל שבין 20 ל-50 שנה, וכמובן גם זו המיועדת לאלה בני 50 שנה ומעלה המוגדרים כ-“Seniors“, ולאחרונים כמובן יש תוספת הגונה עוד יותר של סידן, וויטמין D ועוד כמה רכיבים להקל על זקנתם, ממש נוגע ללב.


 


אני מכיר מעט מאוד מבין אלה שחצו את גיל 50 השנה, ולדאבונם כבר נחשבים Seniors, הסובלים מחסר של כל 13 הוויטמינים וכל 14 המינראלים הרלוונטיים, באופן שהם זקוקים להשלמה של 27 רכיבים אלה בנוסף למזונם. ואם רופא או רוקח יספר לכם ש”אין כל רע לצרוך עודף גדול של ויטמינים ומינראלים מעבר למה שהגוף נזקק לו, שכן כל מה שהגוף לא צריך הוא יפריש בשתן”, נא העבירו לי את שמו!  אין בדיה גדולה מזו, וגם הגוף יתקומם עם הצפתו בעודף כה גדול של חומרים כימיים שהוא אינו זקוק להם, וחלקם אף עלולים להזיק בריכוז כה גבוה.


 


בארה”ב נטילת ויטמינים מדי יום ולאורך שנים היא כמעט דרך חיים, אם כי בישראל עדיין לא הגענו לאותה דרגת שכנוע, שיש לצרוך מולטי ויטמינים כדי להיטיב עם הבריאות.


אחד היעדים היותר פופולאריים של שימוש במולטי ויטמינים הוא כדי להגן על שלמותה של המערכת הקרדיו-וסקולארית.


אך מספר ניכר של ניסויים קליניים אקראיים בחנו בעיקר השפעה של ויטמינים אינדיבידואליים כמו β קארוטן, ויטמין C, ויטמין E, סלניום והוויטמינים מקבוצת B, כאשר רובם המכריע לא הראה השפעה על תחלואה או תמותה ממפגעי כלי דם ולב.


לא התבצעו עד כה מחקרים באוכלוסיות גדולות כדי לבחון השפעת מולטי ויטמינים על מחלות קרדיו-וסקולאריות, לכן הייתה זו יוזמת מכוני הבריאות הלאומיים שם (NIH) שפרסם מסקנותיו בשנת 2006 ב- Annals of Internal Medicine, ופאנל מומחים בענייני תזונה של משרדי החקלאות והבריאות שדווח על ממצאיו בנושא זה באתר שלו בנובמבר 2010: שני מקורות מידע מוסמכים אלה פסקו ש”אין כל ראיה לכך שצריכה יומית של מולטי ויטמינים טובה למניעת מחלות באופן כללי, או מחלות קרדיו-וסקולאריות באופן יותר פרטני”.


 


בתחילת נובמבר 2012 מתפרסם ב-JAMA מאמרם של חוקרים משני מרכזים רפואיים נכבדים בבוסטון, הרווארד ו-Brigham & Women’s Hospital, בו הם ניסו לנתח את ממצאי מחקר בריאות הרופאים ה-II (להלן PHS II) באשר להשפעת נטילת מולטי ויטמינים על המערכת הקרדיו-וסקולארית. במחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר כנגד פלצבו זה, שהחל בשנת 1997 ונמשך בטיפול ובמעקב עד יוני 2011, השתתפו 14,641 רופאים גברים שהיו בבסיס המחקר בני 50 שנה ומעלה (גיל ממוצע של 64.3 שנה), כולל 754 רופאים עם היסטוריה של מחלה קרדיו-וסקולארית. אחת ממטרות מחקר זה הייתה בחינת ההשפעה של נטילת מולטי ויטמינים יום-יומית על אירועים כגון התקף לב בלתי קטלני, שבץ מוחי בלתי קטלני, ותמותה מסיבות קרדיו-וסקולאריות.


 


 תקופת המעקב הממוצעת במחקר זה נמשכה 11.2 שנים, כאשר במהלכה נרשמו במדגם זה 12,732 אירועים קרדיו-וסקולאריים משמעותיים. כאשר ערכו השוואה של התפלגות אירועים אלה בין צורכי מולטי ויטמינים לבין אלה שלא צרכו אותם, נמצא שלא היה כל הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות: בכל הקשור לאירועי לב או שבץ-מוחי, נרשמו בין צרכני הוויטמינים 11.0 אירועים לכל 1,000 שנות חיים, ואילו בקבוצת הפלצבו נרשמו 10.8 אירועים כאלה לכל 1,000 שנות חיים. גם באשר לתמותה מסיבוכים קרדיו-וסקולאריים, לא נמצא כל הבדל בין קבוצות המדגם: 5.0 מקרי מוות בקרב צרכי ויטמינים לעומת 5.1 פטירות בין הנמנעים מנטילתם, כל זאת על בסיס 1,000 שנות חיים. גם באשר לתמותה כללית מסיבות כלשהן לא הייתה בשורה משמעותית בנטילת מולטי ויטמינים שכן הירידה של 6% שנמצאה בקבוצת צורכי הוויטמינים לא הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית. נתון נוסף שהשתמע מנתוני מחקר PHS II היה שנטילה יומית של מולטי ויטמינים לא השפיעה כהוא זה על התרחשות אירועים קרדיו-וסקולאריים בקרב הרופאים שהשתתפו במדגם זה, בלי שום קשר לרקע הקודם שלהם בתחום תחלואת הלב או כלי הדם, במלים אחרות גם אלה שגויסו למחקר עם היסטוריה של מחלת-לב, בהם לכאורה אולי תחלואה זו נגרמה בין השאר מחסר של ויטמינים , גם אלה לא נהנו מיתרונות נטילתם במהלך שנות המחקר.      


 


כיצד ממצאי מחקר זה משלימים או סותרים מחקרים אחרים באותה שאלה?


ב-1998 התפרסם ב-JAMA מחקרם של 2 הקרדיולוגים הבכירים Rimm ו-Willett בו נבחנה השפעתם של שני ויטמינים מקבוצת B, ויטמין B6 וחומצה פולית (ויטמין B9) על מחלת לב כלילית, בקרב מדגם של 80,082 אחיות (nurses) במסגרת מחקר בריאות האחיות (NHS).


במחקר זה נמשך המעקב 14 שנים, ונרשמה בו ירידה משמעותית של 24% באירועים כליליים בקרב האחיות שנטלו תוספי 2 ויטמינים אלה, אך כאן התמקדו באופן פרטני במחלת לב כלילית.

גם מחקר שוודי שהתפרסם בשנת 2003 ב-Journal of Nutrition, דיווח על מדגם של מבוגרים בגילים שבין 45 ו-70 שנה, כאשר צריכת מולטי ויטמינים הפחיתה את הסיכון להתקף לב בקרב 2,053 גברים ב-21% ובקרב 928 נשים ב-34% (!!).

 


לעומת זאת, כבר במחקר בריאות הרופאים הראשון (PHS I) אליו גויסו 83,936 רופאים-גברים שהיו בריאים קודם הצטרפותם למחקר, לא נמצא כל קשר בין צריכת מולטי ויטמינים לתחלואה קרדיו-וסקולארית או לתמותה ממנה במהלך המחקר, כפי שהתפרסם ב-2002 ב-Archives of Internal Medicine.


גם במחקר בריאות הנשים (WHI) שמסקנותיו התפרסמו באותו כתב עת רפואי ב-2009, בו השתתפו 161,808 נשים מהן 41.5% נטלו מולטי ויטמינים באופן סדיר, לא נמצאה כל השפעה חיובית של נוהג זה בכל הקשור לסיכון של מחלה קרדיו-וסקולארית, התקפי לב, או שבץ מוחי, כל זאת לאחר מעקב שנמשך 8 שנים בממוצע. בנוסף, מחקר עדכני יותר בארה”ב שהתפרסם

ב-American Journal of Epidemiology ב-2011, לא מצא כל קשר בין צריכת מולטי ויטמינים על ידי גברים ונשים במדגם רב-אתני שכלל 182,009 משתתפים, במעקב שנמשך 11 שנה.  

 


גם מחקרים נוספים באוכלוסייה בסין (מחקר Linxian) ובצרפת (מחקר  SU.VI.MAXמשנת 2004), וכן מחקר MRC  בבריטניה שהופיע ב-Lancet ב-2002, לא הראו השפעה מועילה של ויטמינים נוגדי חמצון או ויטמינים מקבוצת B במינונים גבוהים על הגנה מפני תחלואת קרדיו-וסקולארית בגישת מניעה ראשונית ושניונית.


 


 אם יכולה להיות ביקורת כלשהי לגבי מסקנות המחקר המצוטט כאן על השפעת נטילת מולטי ויטמינים על ידי רופאים בארה”ב, ביקורת זו יכולה להתמקד בכך שרופאים אמריקנים, בדרך כלל לבנים, אינם אולי אוכלוסייה משקפת ואידיאלית למחקר מסוג זה. שהרי מדובר באנשי מקצוע הרפואה, המוּדעים לבריאותם, שרמת חייהם גבוהה יחסית ותזונתם אינה לוקה בחסר בהיותם צורכים בדרך כלל מזון “בריא” ועתיר ויטמינים, באופן שתוספי ויטמינים במקרה שלהם אין בהם כדי לשפר רבות את מאזן הוויטמינים “החיובי” שלהם. 


 


מחלות קרדיו-וסקולאריות מהוות את הסיבה העיקרית לתחלואה, לפגיעה באיכות חיים ולתמותה בעולם כולו, זאת על פי דו”ח של ה-WHO תחת הכותרת “World Health Statistics 2012“.


מחלות אלה פוגעות בלמעלה מ-50% מהגברים וב-40% מהנשים בשלב זה או אחר של חייהם. למרות ההתקדמות המרשימה בהתנהלות ובטיפול הרפואי במחלות כלי דם ולב, עדיין אחד מכל שלושה מקרי מוות בארה”ב נובע ישירות ממחלות אלה. גורמי הסיכון העיקריים למחלות קרדיו-וסקולאריות היו ונותרו יתר לחץ דם ממנו סובלים שליש מהאמריקנים, עישון המעסיק 20% מהאמריקנים, השמנת יתר של שליש מהאוכלוסייה שם, סוכרת ב-8% מהאוכלוסייה, 15% אנשים עם עודף כולסטרול בארה”ב, באופן של-46.5% מהאמריקנים יש לפחות גורם סיכון משמעותי אחד למחלות בהן אנו דנים.


 


על מנת להפחית ככל האפשר גורמי סיכון אלה שרובם תלויים באורח החיים שאנו מנהלים, ניתן היה להגיע להישגים בריאותיים משמעותיים יותר בסיגול דרך חיים בריאה יותר: אכילה מרובה יותר של פירות וירקות, וצריכה מרובה יותר של דגים ובשל דל שומן כבשר עוף, והפחתה בצריכת בשר עתיר שומן כבשר בקר; הפסקה מוחלטת של עישון; פעילות גופנית סדירה; מעקב שיטתי אחרי מדדי הבריאות בבדיקה גופנית ובדיקות מעבדה תקופתיות. אך נראה שלעתים יש הבוחרים לשמור על בריאותם בדרך שנראית קלה יותר לביצוע : נטילת מולטי ויטמינים !


בשנות ה-70 נטלו אותם 32% מהאמריקנים, ובין השנים 1988-1994 כבר צרכו אותם 42% מהאמריקנים, ובין השנים 2003-6 צריכת מולטי ויטמינים הקיפה כבר 53% מהאמריקנים.


 


התחושה ואולי התקווה שמולטי ויטמינים עשויה לסייע במניעת תחלואות שונות החל ממחלות לב, דרך סרטן, הדבקות בפתוגנים, ניוון המאקולה בעין, מחלת אלצהיימר, קמטי פנים, איבוד שיער יצר מיני דועך וזקפה מדולדלת, האיצה את הצריכה של מולטי ויטמינים במעצמה הגדולה בעולם באופן מרשים: ב-1994 שלמו האמריקנים על תוספי ויטמינים סך של 4 מיליארד דולר, ובשנת 2008 הם שלמו על מוצרים אלה 23.7 מיליארד דולר (עליה פי-6)!!


 


מזון מאוזן מכיל את כל סאת הוויטמינים להם זקוק הגוף, והוויטמינים שמקורם במזון מגיעים לגופנו בדרך כלל בהרכב הזמין ביותר להיספג במעי ולהגיע לכל איברי היעד.


האבולוציה הכול-יכולה דאגה לכל ששרשרת המזון בטבע, תהיה בסופו של יום מספקת את צרכי הגוף האנושי, באופן שברוב המקרים אין כל צורך בנטילת מולטי ויטמינים.


אמנם יש מקרים פרטניים בו נצטרך לקחת תוספי ויטמינים והם הופכים במקרים אלה להיות ממש קריטיים לגוף: מי מאיתנו שהם צמחוניים ואף יותר מכך טבעוניים יצטרכו להקפיד על רמת ויטמין B12 בדמם, ובדרך כלל יזדקקו להשלמת ויטמין זה לבל יגיעו לחסר מסוכן שלו. וכך גם אלה החולים ב-cystic fibrosis  להם יש באופן ברור חסר ב-4 הוויטמינים מסיסי השומן A, D, E ו-K, והם יצטרכו לקבלם לעתים אף בזריקות כיוון שספיגתם במעי לקויה.


כמו כן הקשישים בינינו עלולים להגיע לפריכות עצמות בין השאר בחסר של ויטמין D שניתן להשלים על ידי נטילתו מדי יום, אם לא הגיע במידה מספקת מגבינות מועשרות בו. כמובן גם במקרים של אלה עם מחלות ספיגה במעי כמו קרוהן וגם צליאק, או אלה שנאלצו לעבור ניתוחי לקיצור קיבה, או ניתוחי קיצור מעי מסיבות שונות, ועלולים ללקות ב-avitaminosis.


 


יש אם כן סיבות פרטניות לחסר בוויטמין זה או אחר, או אף לחסר בקבוצת ויטמינים, וכמובן שכאן יש צורך להשלים את החסר שלא  ב”דרך הטבע”. אך מולטי ויטמינים במארז “רב-תכליתי” או כמו שמקובל במקומותינו במארז של “הכול כלול”, מסייעים בראש ובראשונה ליצור אשליה, וזאת לעתים אף על חשבון נקיטת צעדים בטוחים יותר לשמור על בריאותנו. 


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים