חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

האם נטילת סטאטינים באלה ללא מחלה קרדיו-וסקולארית תקטין את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולארי ?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


במחקר הרפואי, שתוצאותיו ומסקנותיו מזינות ללא הרף את העשייה הרפואית, בשיפור דרכי הטיפול ובחידוש בתחום התרופות, אנו נפגשים תדירות במושגים של מניעה ראשונית ומניעה משנית.


אמנם כן, כל העקרונות הנעלים של הרפואה המניעתית או הפרופילקטית, במובן של “הקדם רפואה…”, חייבים להתייחס באופן שונה למניעה הראשונית של היווצרות מחלות קשות, בהשוואה למניעה המשנית ההופכת רלוונטית כאשר מחלות אלה כבר הופיעו בצורך להמעיט בחומרתן, ולהפחית את התרחשותם של אירועים חוזרים, עד כדי מניעת מוות טרם זמנו.


 


יש א-סימטריה מובנית של פרקי הזמן בהם מאמצים מניעתיים אלה מתרחשים: באופן טבעי המניעה הראשונית מתנהלת משך עשרות שנים בממוצע, החל משחר הנעורים, שהרי כבר אז אנו מנחים את האדם הצעיר לחיות חיים בריאים וספורטיביים, להימנע מאכילה פרועה, מעישון, משתיית אלכוהול עד שהראש סחרחר, מהתנהלות מינית בלתי מבוקרת, להתחסן נגד נגיפים שונים, וכך הלאה.


אך יצר האדם רע מנעוריו, ולא תמיד אנו חיים את חיינו ללא דופי מבחינת ה”קוד הרפואי”, וברוב המקרים אף הגנטיקה אינה עושה איתנו חסד, ובשלב מסוים, בדרך כלל ב”מחצית החיים”, אנו לוקים באירוע המכונן הראשון, כאשר מאותו רגע ואילך, הרופא המטפל מנסה את עקרונות המניעה המשנית: אם לקינו בלבנו, ינסו למנוע התקף לב חוזר, ואם נפלנו קורבן לאירוע מוחי, ייעשה כל מאמץ למנוע את השבץ החוזר. וכך גם לגבי אירועים פחות דרמטיים כתעוקת חזה, או עלייה חריפה בלחץ הדם, או אירוע היפּרגְליקֶמי יוצא דופן בחומרתו.


כרונולוגית, אין ספק שמכסת שנות החיים העומדת לרשותנו  כאשר כבר חווינו אירוע קרדיו-וסקולארי ראשון, קצרה יותר ממכסת השנים הצעירות בהן התענגנו על בריאות טובה, עוד טרם התרגש עלינו “האירוע הראשון”.   


 


אך בשנים האחרונות אנו נתקלים ביותר מחקרים אפידמיולוגיים רב-אוכלוסייתיים, המנסים לענות על שאלה מרתקת: האם תרופות שנמצאו יעילות בטיפול באלה שכבר מוגדרים כבעלי מחלה קרדיו-וסקולארית במניעה משנית של אירועים דומים, האם תרופות אלה תתבררנה כיעילות באותה מידה באנשים חפים עדיין מאותם אירועים, באופן שהן עשויות לסייע להמעיט אירועים אלה בגישה של מניעה ראשונית.


כמעט באופן טבעי נשאלת השאלה האחרונה לגבי הסטאטינים, אותה משפחת תרופות שהחלו עולות על המדף משנת 1987, והיום 4 או 5 מהן מככבות כתרופות יעילות ביותר למניעת התקפי לב ואף שבץ מוחי, מעצם היותן מעכבות סינתזה של כולסטרול, מפחיתות את רמת כולסטרול-LDL “הרע”, ותורמות להפחתת התמותה הקרדיו-וסקולארית.


אנו יודעים, בטיפול באלה שכבר סובלים מתסמונת כלילית חריפה, באלה הסובלים ממחלת כלי-דם כליליים (coronary), ובאלה הסובלים מסוכרת או מלחץ-דם גבוה, בכל אלה סטאטינים אמנם הפחיתו באופן משכנע את אירועי כלי הדם הצפויים.


אך מה בדבר יעילותם של סטאטינים במניעה ראשונית, בעיקר באלה ללא מחלת עורקים כליליים, או באלה ללא סוכרת? זו עדיין שאלה פתוחה!


 


בשנת 1995 התפרסמו ב-New England Journal of Medicine מסקנותיו של המחקר שהתפרסם אז כ-WOSCOPS או בשמו המלא West of Scotland Coronary Prevention Study.


מחקר זה גייס גברים בלבד ומצא הפחתה של 31% באירועי לב כליליים באלה שטופלו ב-pravastatin בהשוואה למטופלי פלצבו.


מחקר ידוע אחר מסוף שנות ה-90 שנודע אז כ-AFCAPS/TexCAPS ובשמו המלא Air-Force Texas Coronary Atherosclerosis Prevention Study, שגייס גברים ונשים עם דרגות סיכון נמוכות מאוד, וגם מחקר זה הצביע על ירידה של 37% בהתרחשות אירועים כליליים (coronary), בטיפול ב-lovastatin בהשוואה לפלצבו.


 


אך שני מחקרים מוקדמים אלה עוד משנות ה-90, לא הביאו לשינוי בהתייחסות לסטאטינים כטיפול יעיל באלה עם גורמי סיכון וסקולאריים ובעיקר עם כולסטרול מוגבר, ולא בהכרח כטיפול במניעה ראשונית של אירועים קרדיו-וסקולאריים באלה ללא גורמי סיכון.


זכור מאמר מערכת נחוש של הקרדיולוג Abramson מהרווארד, שהתפרסם בינואר 2007  ב-Lancet, בו הוא התייחס בחשדנות לגישה  הממליצה על טיפול בסטאטינים בגישה מניעתית ראשונית.


אך ממש לאחרונה חל שוב שינוי בהלך הרוח בוויכוח הנטוש, עם הפרסום של תוצאות מחקר JUPITER, שכלל 17,802 גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 60, כולם ללא מחלה קרדיו-וסקולארית ידועה ועם רמת כולסטרול-LDL נמוכה יחסית, שהיא מתחת ל-130 מיליגרם לדציליטר.


כל אלה טופלו עם rosuvastatin במינון יומי של 20 מיליגרם. מחקר יופיטר הראה שבהשוואה למטופלי פלצבו, הטיפול בסטאטין הביא להפחת האירועים הקרדיו-וסקולאריים ב-44%, והתמותה במטופלים בסטאטין פחתה ב-20%.   


 


בחוברת דצמבר 2008 של כתב העת Mayo Clinic Proceedins, מתפרסמים תוצאות מחקר השוואתי מעניין בו נטלו חלק המחלקות לבריאות הציבור במרכזים רפואיים נחשבים באטלנטה ובווילמינגטון-דלוור, שמטרתו הייתה להשוות אירועים קרדיו-וסקולאריים  במטופלים ללא מחלה קרדיו-וסקולארית קודמת, אשר טופלו עם atorvastatin  או עם simvastatin, בגישה מניעתית ראשונית.


למחקר זה גויסו מתנדבים בני 18 עד 64 שנים, כאמור ללא מחלה קרדיו-וסקולארית ידועה קודמת, וקבוצה אחת של מאובחנים עם סוכרת, ובהם הוחל בטיפול באחד משני הסטאטינים האמורים, כאשר אלה נמצאו בקבוצת ה-atorvastatin היו במעקב בממוצע 22 חודש, ואלה בקבוצת ה-simvastatin היו במעקב 17 חודשים.


מינון simvastatin  היומי הממוצע היה 30 מיליגרם, ומינון atorvastatin היה בממוצע 17  מיליגרם. סך הכול השתתפו 168,096 מטופלים בקבוצת ה-atorvastatin ועוד 51,333 משתתפים בקבוצת ה-simvastatin, כאשר הגיל הממוצע בשתי הקבוצות היה זהה-50 שנה.


נמצא בתום תקופת המעקב ש-atorvastatin הביא להפחתת אירועים קרדיו-וסקולאריים ב-13% יותר מאשר ההפחתה באירועים אלה בטיפול ב-simvastatin, כאשר בקרב כ-40 אלף משתתפי המחקר הידועים בסוכרתיים לא הייתה לאחד משני הסטאטינים אלה עדיפות על משנהו.


אגב, השימוש דווקא בשני סטאטינים אלה במחקר המצוטט נובע מכך ששניהם הם הסטאטינים הנמצאים בשימוש היותר שגרתי לטיפול ביתר-כולסטרול בארה”ב, כאשר מחקרים רבים הצביעו על כך ש-simvastatin  הוריד את רמת ה-כולסטרול-LDL בממוצע ב-30 עד 46%, ואילו atorvastatin הפחית כולסטרול זה בממוצע ב-35 עד 60%.


 


תוצאות מחקר זה זוכות לניתוח מעמיק על ידי Richard Krasuski, הקרדיולוג הידוע מ-Cleveland Clinic, שאינו משוכנע בלב שלם, שטיפול מקדים בסטאטינים, גם באלה שאין להם תסמינים קרדיו-וסקולאריים, ישפר את תחלואת הלב באופן שהואcost-effective , כלומר שעלותו מוצדקת מבחינת יעילותו.


בכלל, בעת האחרונה מתרבים המאמרים בנוסח של דיוני שולחן עגול, בהם עולה וחוזרת השאלה האם אין הגזמה בגישה התרופתית ברפואה הקרדיו-וסקולארית המודרנית.


התייחסות לסטאטינים כאל “התרופה האולטימטיבית” שחברות פרמצבטיות מעוניינות לטפח, היא ברורה מאליה: ככל שנרבה ליטול סטאטינים, וויטמינים, ומשככי כאבים, ועוד גלולות בתחומים כה רבים, נשפר לכאורה את בריאותנו! האם אמנם כך? האם לא ניתן להגביר את החינוך ל”חיים בריאים”, ולאכילה נכונה, ולפעילות גופנית סדירה, ולאי-עישון, במחיר פחות בהרבה מזה הנדרש בהתמכרות לתרופות “מונעות תחלואה”, ולא מדובר רק במחיר הכספי.


לכן, כדאי להמתין לעוד כמה מחקרים רב-אוכלוסייתיים ברמת ביצוע גבוהה על השפעת סטאטינים במניעה ראשונית, לפני שנגיע למסקנה מחייבת בנושא כה חשוב זה.


 

    בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים