האם מגיפת האיידס בעולם תיזכר בהיסטוריה כמגיפה הנוראה מכולן? ללא ספק!
חלק א`
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1987 בכינוס בפילדלפיה הצהיר Robert Gallo, אחד משני החוקרים המזוהים עם גילוי הנגיף HIV-מחולל מחלת האיידס, שתוך 10 שנים יהיו בעולם כולו בין 2 ל-5 מיליוני חולים במחלה זו. רחש עבר בקהל המאזינים, בעיקר בשל אי-האמון בתחזית האפּוֹקַליפּטית הזו, ותרמה לכך הכרת קהל הרופאים והחוקרים את המרצה האמור, שלא יצאו לו בדרך כלל מוניטין בגין צניעותו היתרה. אך בדיעבד, אם יש מקרה קלאסי בו הנחתום לא ידע להעיד על עיסתו, זהו ודאי המקרה. בסוף שנת 2003 ניתן כבר לסכם 20 מיליוני אנשים שמתו מאיידס מאז 1981, ועוד 38 מיליוני נשאי הנגיף החיים איתנו. בשנת 2003 בלבד 5 מליון נשאי-HIV חדשים התווספו, בעוד 3 מיליון חולי איידס נפטרו ברחבי העולם. גם ד"ר Gallo לא יכול היה לנחש או להעריך בשנת 1987, את קצב ההתפשטות של מחלת ה-AIDS ברחבי העולם, עד למימדיה מעוררי האימה בשנת 2004.
באפריקה, היבשה המוכה ביותר על ידי איידס, נראה שמחלה זו יצאה מכלל שליטה במדינות תת-הסהרה, בעוד המדינות בצפון היבשת כמעט לא נפגעו במגיפה. בניגוד לאופי הנפגעים במחלה בצפון אמריקה ובאירופה, בהם ניכר עדיין אחוז גבוה יחסית של הומוסקסואלים וצורכי סמים בהזרקה, באפריקה המשוונית והדרומית נפגעה בעיקר האוכלוסייה ההטרוסקסואלית בגין יחסי מין בלתי מוגנים. ומעניין שהמגיפה מכה במדינות אפריקניות שכנות בעוצמה שונה, בגין התנהלות חברתית שונה, ומנהגים דתיים-שבטיים שונים. לדוגמא, במדינת Botswana בה מחלת האיידס פגעה יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, שעור המודבקים בנגיף או אלה החולים עומד היום על 38% מהאוכלוסייה הבוגרת (!!), ואילו אחוז הנגועים ב-Swaziland אינו נמוך בהרבה, 36.5%. בזימבּבּוּאֶה (Zimbabwe) או רוֹדזיה לשעבר, אחד מכל 4 מבוגרים נושא את הנגיף, ואפילו בדרום אפריקה שנחשבה עד לאחרונה מהמתקדמות במדינות היבשת השחורה, אחד מכל חמישה מבוגרים הוא נשא HIV. בכל שבע המדינות בחלק הדרומי של אפריקה לפחות 17% מהאוכלוסייה נגועה בנגיף, ואילו במערב אפריקה באף מדינה אחוז הנשׂאוּת אינו עולה על 10%.
יצוין שבמדינות במרכז ובמזרח אפריקה אחוז הנשאים בקרב המבוגרים נמצא בתחום שבין 4-13%. נשים באפריקה נופלות קורבן למחלה יותר מאשר גברים שם ואף בגיל צעיר יותר. במדינות תת-הסהרה נדבקות היום 13 נשים על כל 10 גברים אפריקאים הנדבקים בה, וההבדל בולט עוד יותר בשכבת הגיל הצעירה של 15-24 שנה: בקניה ובמאלי לדוגמה, יש 45 נשים צעירות נשאות HIV ולעומתם רק 10 גברים צעירים. נשים צעירות באפריקה נאלצות לעתים להתחיל בפעילות מינית לצורך קיומי או בשל מרוּת גברית, כבר בגיל 10-12 שנה.
ומה באשר למדינות מזרח אירופה? שם מגיפת האיידס מוזנת בעיקר על ידי מזריקי הסמים. בשנת 1995 חיו במדינות מזרח אירופה כ-160 אלף חולים ונשאים, ומספרם טיפס בשנת 2003 עד 1.3 מיליון. באופן לא מפתיע, למעלה מ-80% מכלל המודבקים בנגיף במזרח אירופה הם צעירים מתחת לגיל 30. המדינות המוּכּות ביותר הן אסטוניה, לטביה, רוסיה, ואוקראינה, אם כי מדינות כקזחסטאן, רוסיה הלבנה, ומולדובה מצמצמות את הפער. ברוסיה, למעלה מ-3 מיליון משתמשים בסמים, מהווים את המאגר העיקרי של חולי איידס. מפתיע מאוד האחוז הגדֵל של נשים בקרב מודבקים בנגיף ברוסיה, כאשר בשנת 2001 הן היוו 25% מכלל הנשאים ובשנת 2003 הם מהווים כשליש מנשאי הנגיף.
באמריקה הלטינית חיים היום 1.6 מיליון נשאי הנגיף, כאשר בדרום אמריקה רובם צורכי סמים או הומוסקסואלים, ואילו במדינות מרכז אמריקה ההדבקה מתרחשת בעיקרה ביחסי-מין דו-מיניים. בשלושת מדינות האיים הקריביים Bahamas, האיטי וטרינידד/טובגו, המגיפה מכה קשות: 3% מהאוכלוסייה שם נגועה, ובאזור קטן יחסית מתגוררים היום 430 אלף נשאים. האיטי, אותה מדינה אקזוטית, בה פרחים מקשטים את שערם וצווארם של נשים חינניות, אחוז הנשאים הגיע ל- 5.6%, האחוז הגבוה ביותר למדינה מחוץ לאפריקה.
בארה"ב חיו בסוף 2003 כ- 950 אלף נשאים, עלייה של 6% לעומת שנת 2001. כמחצית מהנדבקים בשנים האחרונות הם אפרו-אמריקנים, הרבה מעל ומעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה. באירופה, היבשת הנאורה, למרות מסע ההסברה והמוּדעוּת הנרחבת לכל היבטי המחלה ודרכי ההדבקה בה, עדיין מעריכים שיש בה 580,000 נשאי הנגיף, כאשר 30 עד 40 אלף נשאים חדשים מצטרפים מדי שנה לרשימה עגומה זו. לעומת בלימה יחסית של ההידבקות בקרב אירופים צעירים בגין הקפדת יתר ויחסי מין מוגנים, המחלה התלקחה אף ביתר-שאת בקרב הומוסקסואלים, צרכני-סמים בהזרקה ובקרב יצאניות בעיקר במזרח אירופה המכורות ברובן לסמים. עובדה אחרונה זו תגרום ללא ספק לעליה במספר הנדבקים במערב היבשת, עם העלייה המסתמנת בהגירה של יוצאי מדינות מזרח אירופיות למדינות המערביות המבוססות. ואמנם, ב-12 מדינות מערב ומרכז אירופה, כ-2/3 מבין ההטרוסקסואלים שנדבקו ב-HIV בשנים 1997-2000 היו מהגרים ממדינות עם רמת הדבקה גבוהה בנגיף זה, ואילו בשנת 2002 כשלושה-רבעים מבין ההטרוסקסואלים שאובחנו כנשאי הנגיף באנגליה, נדבקו כנראה במחלה בארצות מוצאם באפריקה.
באסיה, מגיפת האיידס נחשבת עדיין למוגבלת לאוכלוסיות בסיכון גבוה בלבד, דהינו הומוסקסואלים, מזריקי-סמים, המשתתפים בתעשיית תרומת-דם בתשלום הרוֹוחת בסין, והעוסקות בזנות. המגיפה שם מתפשטת במהירות, בעיקר בסין, אינדונזיה ווייטנאם: ביבשת זו חיים היום 7.4 מיליון נשאי HIV, ומתוכם בשנת 2003 בלבד נדבקו 1.1 מיליון. באסיה מרוכזים 60% מכלל אוכלוסי העולם, ונקל לשער כמה דאגה גלובאלית מעורר נתון זה של עליה ניכרת בתחלואת איידס ביבשת ענקית זו. אסיה אינה עוד יבשת סגורה ומסוגרת כבשנים עברו. עשרות אלפי מהגרים ופועלים סיניים, הודיים ותאילנדים נוהרים למדינות רווחה במערב לחיות ולהתפרנס. שערו בנפשכם עד כמה יעילה הידבקות גלובאלית זו, בה נגיף סמוי המקונן שנים אחדות בגופו של צעיר אסיאתי ללא כל תסמינים קליניים, מוצא דרכו ביחסי מין מזדמנים בארץ מערבית בה הוא מועסק כ"פועל זול". וכדאי להשלים אמירה אחרונה זו באזכור העובדה שבישראל "מתארחים" בכל עת נתונה לפרקי זמן ממוצעים של 2-3 שנים, כ- 70 עד 100 אלף עובדים ועובדות מסין, תאילנד, פיליפינים ואף מיעוטם מגיעים מהודו. מעט חומר למחשבה תחילה…ומעט זהירות.
קשה להעריך לאן נושב הנגיף באסיה והאם יפרוץ כבאפריקה לאוכלוסיה העיקרית, ההטרוסקסואלית. בקמבודיה ובתאילנד לדוגמה, בהן עלו באופן תלול מספרי נשׂאוֹת הנגיף בקרב יצאניות, החשש שמא תתפשט המגיפה לאוכלוסיה הכללית עדיין לא התממש. באופן שאין לו תקדים לגבי מגיפות קודמות בהיסטוריה, מרתק עד מאוד המעקב אחר ההתפשטות הגיאוגרפית של המחלה בעיקר באפריקה ובאסיה. תמורות כלכליות כבירות בשתי יבשות אלה, הביאו להגירה פנימית רבת היקף, כאשר עשרות מיליונים נודדים מכפרים נידחים לפרברים עניים של הערים הראשיות. שם, ההיחשפות למנהגים חדשים שהמצוקה הולידה, כמו צריכת סמים ועיסוק בזנות, גורפת פלחי אוכלוסיה חדשים למעגלי ההידבקות בנגיף. אולי הגורם החשוב ביותר בניסיון לעמוד בפרץ, הוא בהירתמות מהירה של השלטונות להיכנס לעובי הקורה בחינוך האוכלוסייה, חלוקה חופשית של אמצעי מניעה, פיקוח רפואי של יצאניות או אף בטפול הרפואי של נשאי הנגיף.
והא הראייה: במדינות כאוגנדה, תאילנד וקמבודיה, נבלמה באופן מרשים ההתפשטות המגפתית של איידס. נראה שבלימת התפשטות המחלה לאוכלוסיה ההטרוסקסואלית בארצות אסייתיות כפקיסטן, בנגלדש, אינדונזיה ופיליפינים, עם אוכלוסיה כוללת של כמיליארד בני-אדם, נובעת מכך שכמעט כל הגברים במדינות אלה נימולו, מה שמסייע למניעת ההתפשטות ההטרוסקסואלית של הנגיף.
אך עיקר הדאגה הגלובאלית מפני רעת האיידס מתמקדת ביבשת השחורה. החלקים הדרומיים והמזרחיים של יבשת זו מכילים רק 3% מכלל אוכלוסיית העולם, אך התחלואה באיידס שם מהווה כ-50% מכלל התחלואה העולמית. איך ניתן להסביר את התחלואה הגדולה פי-4 עד 5 באיידס דווקא בחלקים הדרומיים של אפריקה בהשוואה לזו במערב יבשת זו? אכן, באופן מובהק באותן מדינות בהן מטעמי דת ומסורת הגברים נימולים, התחלואה נמוכה. אלא שנתון זה אינו מסביר מדוע במדינות תת-הסהרה, המגיפה הרבה יותר מהירה מאשר בהודו או באירופה, אזורי עולם בהם לא שכיח מנהג מילת הגבר. תעלומה זו כנראה נפתרת כשבוחנים את דפוסי ההתנהגות המינית במדינות האמורות. בהודו ובאירופה מוסד הנישואין הוא עדיין מונוגאמי…עד כמה שניתן. לעומת זאת, במדינות אפריקניות כטנזניה, קניה, לֶסוּטוֹ, וזמביה מקובלת מסגרת רופפת יותר בה הגבר חי בעת ובעונה אחת עם שתיים או אף עם שלוש נשים. נראה אפוא שמגיפת האיידס מתלקחת ביתר-שאת במדינות בהן מערבבים מין בשאֵינוֹ מינו….
מספר היבטים גלובאליים של מגיפת האיידס ראויים לציון ולהדגשה. בתחילת שנות ה-80 כשפרצה המחלה לראשונה היא יוחסה באופן מובהק לגברים הומוסקסואלים. בסוף שנת 2003, נשים מהוות 48.5% מכלל המודבקים בנגיף ברחבי העולם, ובתת היבשת האפריקאית נשים נשׂאות הנגיף מהוות 57% מכלל הנשאים שם. הנה כי כן שוויון מוחלט בין המינים המבטא בעיקר את העובדה שרוב ההידבקויות בנגיף בעולם מתרחשות בקיום יחסי מין. ועובדה בולטת נוספת הנגזרת מהמסקנה האחרונה, היא הירידה המתמשכת בגיל הממוצע של הנדבקים בנגיף ה-HIV בעולם. בתחילת שנות ה-90, הגיל הממוצע של הנדבקים היה 33 שנה, ואילו מאז שנת 2002 צעירים בתחום הגילים של 15 עד 24 שנה מהווים כמעט 50% מכלל הנדבקים החדשים בנגיף בעולם. אכן המתירנות המינית, על פיה יחסי מין מתחילים בגיל ההולך ופוחת, מותירה רישומה בהורדה כה דרמטית של גיל הנדבקים בנגיף.