האם יש סיכוי להגיע לעולם נקי מעשן סיגריות? לעולם לא. הגישה השאננה, התמימה והאימפוטנטית שאנו מפגינים במלחמה בחברות הטבק

 האם יש סיכוי להגיע לעולם נקי
מעשן סיגריות? לעולם לא. הגישה השאננה, התמימה והאימפוטנטית שאנו מפגינים במלחמה
בחברות הטבק

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה
לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בשנת 1854 ביצע הרופא האנגלי John Snow את אחד הניסויים המכוננים
של המאה ה-19, בניסיונו להתחקות אחר הגורם להתפרצות מגיפת כולירע בקרב תושבי רחוב Broad בלונדון.
תושבי בתים הקרובים לבאר מסוימת ממנה שאבו מי-שתייה נפגעו קשה, ואילו אלה שלא שתו
מבאר זו כמעט ולא נפגעו.
Snow נעל את הבאר, ולאחר שמיפה את מקרי המוות של
דיירי הרחוב וריחוקם מהבאר המזוהמת, הגיע למסקנה כי כולירע היא מחלה הנגרמת ממים
מזוהמים, על ידי החיידק ויבריו כולירע.
בכך הוכר Snow כמבצע הניסוי האפידמיולוגי הראשון אי-פעם
וכתורם כביר בתחום בריאות הציבור. והנה בלונדון עצמה ממש באותה שנה, 1854, התבצע
אקט אנטי-בריאותי, שגרם במרוצת 150 השנים שחלפו מאז, למותם של עשרות רבות של
מיליוני אדם בעולם כולו: נער בן 19 שנה בשם פיליפ מוריס ייצר אז באופן ידני
ופרימיטיבי את הסיגריה הראשונה.
כיום, כולירע מתפרצת מדי פעם באפריקה ובאזורים דלי-סניטציה בעולם, אם כי היא נחשבת
מחלה נדירה בארצות המערב, ואילו הסיגריה מייצגת את האיום הגדול ביותר לבריאות
בעולם, שניתן למניעה, אך כפי שיסתבר בהמשך אנו נאלצים להימנע מחיסולו מסיבות מגוּנוֹת.
 

לא אתווכח עם היסטוריונים, אך את פיליפ מוריס ניתן להזכיר בדיעבד בנשימה
אחת עם גדולי המרצחים בעולם לדורותיהם: גי'נגיס חאן, אדולף היטלר ויוסף סטאלין,
ואם לשפוט על פי מספר האנשים שמתו בעטיה של הסיגריה, נראה ש"זכויותיו"
של פיליפ מוריס אף עולות על אלו של השלישייה שהוזכרה.
מוריס חי בין השנים 1835-1873, ומותו בגיל 38 שנה נגרם ממחלת הסרטן. כלומר הוא
גולל את הסיגריה הראשונה בהיותו בן 19, והצלחתה בקרב הגברים  בלונדון הייתה
מידית. עוד קודם לכן, בשנת 1847 משפחת מוריס פתחה ברחוב Bond חנות לממכר טבק, לצורך הרחה ולעיסה, ובשנת 1870 כבר יצר מיודענו 2
מותגי סיגריות, Philip
Morris Cambridge ו-Philip Morris Oxford Blues, ולאחר מותו 3 שנים מאוחר יותר, אלמנתו
מרגרט ואחיו ליאופולד, המשיכו את מלאכת הקודש וראו ברכה בעמלם. האמריקנים חשו מעבר
לאוקיינוס שמדובר במותג נחשק ורווחי, וכך נוסדה בניו-יורק בשנת 1902 חברת Philip Morris Inc. Ltd, הפועלת למעשה עד עצם ימינו אלה.  

ממדי האיום הבריאותי של הסיגריה מפורטים בדו"ח ה-WHO העדכני משנת 2017 על מגפת הטבק הגלובאלית.
דו"ח זה מעריך שצריכת טבק גרמת מדי שנה ל-7 מיליון מקרי מוות המהווים כ-10%
מכלל הפטירות בעולם מדי שנה.
דו"ח זה מדגיש שוב את סיסמתMPOWER  המייצגת ראשי תיבות של ששת עקרונות המלחמה
בעישון: Monitor,
Protect from smoke, Offer help to quit, Warn about dangers, Enforce bans, Raise
taxes . אך למרות המאמץ ליישום
עקרונות אלה, נראה שההתקדמות בנושא איטית.

בערך 62% ממדינות העולם מיישמות רק אחד מששת הצעדים המוזכרים, בעוד
ש-37% מהמדינות מיישמות 2 צעדים כאלה. אך עדיין כמעט 40% מהמדינות לא אימצו עדיין
אף לא אחד מהצעדים הללו, שלא לדבר על יישום כל ששת הצעדים. יתרה מכך, אין כל תועלת
באימוץ עקרוני של צעד זה או אחר לצמצום העישון, אם לא אוכפים ומיישמים אותו הלכה
למעשה.
ישנן מספר סיבות בעטיין מדינות העולם, עשירות או עניות, נכשלות במלחמה בעישון,
והחשובה בהן היא "היעדר אקדח מעשן". בניגוד לתחלואות אחרות הנגרמות כמעט
בזמן אמת על ידי הגורם להן, מחלות הלב או הריאות ומחלות אחרות שהעישון גורם להן
מתגלות לעתים קרובות רק 30 שנה לאחר העישון, ובמלים אחרות, צעיר בן 20 המעשן, צפוי
לסבול מהתחלואה הנגרמת מהסיגריה רק בהגיעו לגיל 50 שנה או אף מאוחר יותר.
וכך נוצרת באֶתוֹס של המעשנים האשליה המוטעית שלמעשה אין סכנה "נראית
לעין" בעישון. ולכן בכל נקודת זמן מדינות נוטות לגרור רגליים במלחמה בעישון,
שכן האחרון מייצר להן  רווחים כלכליים
גדולים בגין המס על סיגריות, תעשיית הטבק מייצרת מקומות עבודה לאלפי מועסקים,
ו"חבל" אולי לוותר על האחרונים כאשר העונש בהופעתן של מחלות קשות יתרחש
רק בעוד כמה עשרות שנים.

מגפת העישון מתוזמרת ומתוחזקת על ידי תעשיה עשירה בעלת אמצעים שעושה
כל שביכולתה לתעתע, להוליך שולל, לרמות ולנצל פרצות בנחישותן של ממשלות העולם
להילחם בעישון.
לדוגמה, Philip
Morris International, מכריזה על מאמציה להמיר
סיגריות קובנציונאליות המזיקות לבריאות בחלופות עישון פחות מזיקות, ובה בעת מטרפדת
מדיניות של פיקוח ובקרה על עישון במדינה כמו הודו על מנת לקדם מכירת סיגריות
מרלבורו, מותג הדגל של פיליפ מוריס, במדינת ענק עם פוטנציאל המעשנים הגדול בעולם.
ובאופן דומה, חברת הטבק הענקית British American Tobacco, נוקטת בטקטיקות של מלחמה מלוכלכת (שתפורט בהמשך) על מנת להציף את
יבשת אפריקה מוכת המחלות בסיגריות מתוצרתה, וכמו סוחרי העבדים האפריקאים במאה
ה-18, חברות הטבק המערביות הן בעלות עוצמה כלכלית, ומעסיקות אלפי עורכי דין
ושתדלנים מושחתים על מנת לחדור לממסד השלטוני בשיטות של עורמה ואף שוחד, כדי שאנשי
שלטון יסייעו להן במסמוס כל מאבק בעישון.

אפילו בדמוקרטיה נאורה ומתוקנת כמו בריטניה, תגובת הממשלה למגפת
העישון אינה ראויה. תכנית הפיקוח החדשה של הממשלה הבריטית על טבק, שפורסמה ביולי
2017 לאחר עיכובים רבים, תחת הכותרת "דור ללא עישון", אינה שמה לעצמה
מטרה למחוק את העישון כליל מעל פני האי הבריטי, אלא רואה לעצמה כיעד להפחית את
מספר המעשנים לרף של 5% מהאוכלוסייה.
אחוז זה, יותיר עדיין מעל 2 מיליון בריטים תחת ענני עשן הסיגריה, וכמצופה רובם
אנשים מהשכבות העניות, הנחשלות, הפחות מלומדות, ובמקרים רבים אף חולי נפש, ובמלים
אחרות, ניצול ציני של אנשים חלשים, המתקשים להבין מה יגרום להם העישון.

אולי הנתונים המשכנעים והמרגיזים ביותר לתיאור גישתן של חברות טבק
להתמיד ברווחי העתק שלהם על חשבון בריאות הציבור, יתבררו מניתוח מעמיק ומפורט של
הסתערותן על שוק המעשנים באפריקה.
בשנת 2017 התפרסם ב-Guardian  הבריטי מסמך יוצא דופן בחומרתו.
הוא מתאר בפרוטרוט את הטקטיקות הנלוזות של British American Tobacco לחדור לאפריקה הדוויה על ידי דיכוי האזהרות
הרפואיות והפיקוח על עישון שם.
חברה זו (להלן BAT) וחברות טבק מובילות נוספות, איימו על
ממשלות של לפחות 8 מדינות באפריקה, בטיעון שמדיניות הגבלת העישון שלהן "עומדת
בניגוד לחוק". BAT נלחמת דרך בתי משפט בקניה
ובאוגנדה, בניסיון למנוע את תקנות להגבלת עישון ב-2 מדינות אלו, כדי להקל על BAT בהרחבת שוק
המעשנים באפריקה, בעיקר בקרב צעירים.
באחד המסמכים החסויים שהגיע ל-Guardian ונחשף על ידי העיתון,
פונה חברת BAT לבית הדין העליון של קניה, בדרישה שזה יבטל
חבילה של תקנות נגד עישון שהוציאה הממשלה שם, לאחר שערעורים קודמים של BAT בבתי משפט נמוכים יותר לא צלחו. במסמך נוסף שנחשף, פונה BAT לממשלת אוגנדה בהתרסה שתקנות הפיקוח על עישון שם "נוגדים את
החוקה באוגנדה".
ה-Guardian חושף גם מסמכים שנשלחו למדינות כמו נמיביה, טוגו,
גאבון, קונגו, אתיופיה ובּורקינה פאסו, בהם מאשימה BAT ממשלות אלה בהפרת חוקי המדינות עצמן ובזלזול בהסכמי סחר
בינלאומיים, וכן מזהירה מדינות אלה מפני נזק אנוש לכלכלתן. בימים אלה של ספטמבר
2017, עומדת חברתBAT
 להפוך לחברת הטבק הגדולה בעולם עם רכישתה את
חברת הטבק האמריקנית Reynolds תמורת 49 מיליארד
דולר.     

מומחים מציינים שאפריקה ודרום אסיה הפכו לשדות הקרב העיקריות של
טייקוני הטבק, הן מהסבה הדמוגרפית וכן משום שחלק ממדינות אלה שודרגו בשנים
האחרונות מבחינה כלכלית, באופן שמאפשר לתושבים להשחית יותר כסף על סיגריות.
יש בערך 77 מיליון מעשנים באפריקה, ומספר זה צפוי לעלות ב-40% מהרמות של 2010 עד
שנת 2030, שזו העלייה הצפויה הגדולה מסוגה בעולם כולו. בקניה לדוגמה, BAT הצליחה לעכב את התקנות לפיקוח על עישון במשך 15 השנים האחרונות,
והיא עושה זאת דרך דיונים מייגעים ואינסופיים במערכת המשפט המקומית, והיא נעזרת על
ידי חברי פרלמנט מקומיים שרבים מהם נאשמים בקבלת שוחד וטובות הנאה החברות הטבק.

BAT הולכת ומשגשגת ללא הרף. במרס 2017, בכינוס של בעלי מניות של חברת
טבק זו,Richard
Burrows  יו"ר חברת BAT, הרים כוסית תוך שציין ששנת 2016 הייתה "שנה נפלאה" ל-BAT שרווחיה עלו ב-4% ל-5.2 מיליארד שטרלינג, והדיבידנד שחולק לבעלי
המניות עלה ב-10%.
בהמשך ציין היו"ר ש"אין זה נכון שאנו מתנגדים לפיקוח (regulation) על מוצרי טבק, בעיקר במדינות
המתפתחות". אך העובדות הן אחרות: ה-WHO מתנבא שעד שנת 2025,
שיעורי העישון יעלו ב-17 מתוך 30 מדינות באפריקה, מרמותיהם בשנת 2010. בקונגו-בּרזאוויל
המצב ממש מבהיל: בשנת 2010 אחוז המעשנים עמד על 13.9% מהאוכלוסייה הבוגרת, והוא
צפוי להגיע בשנת 2025 ל-47.1%, ואילון בקמארון אחוז המעשנים צפוי לזנק מ-13.7%
ל-42.7%. בסייארה-לאון יעשנו ב-2025 41.2% מהאוכלוסייה (74% מהגברים), ואילו מדינת
לסוטו יעשנו אז 36.9%.

נראה שעם הדעיכה ההדרגתית של העישון במדינות המערב, מפנות חברות הטבק
את מרצם ומאמצי השיווק שלהם למדינות דרום הסהרה, על פי אנליזה של הרגלי עישון
בעולם של Gakidou וחב' ב-Lancet מאפריל 2017.
למרות הכחשת BAT מסתבר שחברה זו מכוונת מאמציה לילדים
קניאתים כפי שהסתבר מדו"ח שהופק בניירובי על ידי הפקולטה לבריאות הציבור של
אוניברסיטת Johns
Hopkins. אין להתפלא אפוא על
מכונות כמו גם רוכלים לממכר סיגריות דווקא בדרכים המובילות לבתי הספר המקומיים.
כן התברר שבקניה נמכרות סיגריות בודדות של חברת BAT כגון Dunhill, Embassy, Safari ואחרות במחיר של 5 סנט לסיגריה באריזות
המכילות דברי מתיקה, ביסקוויטים או משקאות תוססים. Samuel Ochieng, האחראי על הצרכנות בקניה מאשים את BAT על כך שהם מכוונים את תוצרתם לילדים בגיל בית-ספר בשיטות
ערמומיות. BAT אמנם טוענים שהם מדגישים שאין למכור סיגריות
ליד בתי ספר, אך בקניה כנראה לא שמעו על בקשת BAT.  

קשרים עם פוליטיקאים: BAT חולשת על כ-70% משוק
הסיגריות בקניה, ועל פי Joel Gitali העומד בראש
מערכת הפיקוח על סיגריות בקניה, המערכת הפוליטית במדינה זו ידועה זה מכבר לשמצה על
שוחד הזורם מחברות טבק לשכנע פוליטיקאים לעמוד לצידם בהחלטות רלוונטיות.
אכן, גם מצפונו של Paul Hopkins שפעל באפריקה 13 שנה עבור
BAT העיק עליו, והוא חצה את הקווים. בראיון
לעיתונות בריטית מסר Hopkins שהוא עצמו שיחד מטעם BAT בכירים ברשות המסים הקנייאתית, כדי לקבל מהם מידע ש-BAT יכול היה לנצל כנגד חברת הטבק המתחרה במדינה זו, Mastermind.
לפי Hopkins, יש קשרים הדוקים וסמויים בין BAT לבין פוליטיקאים מהאופוזיציה הקנייאתית, וכן עם אנשי צמרת
בבורונדי, רואנדה, ואיי קומורוס, כל זאת על מנת לטרפד את הפיקוח על מכירת סיגריות
במדינות אלו.

אך BAT מבטלת האשמות אלו בטענה שחברה זו אינה סובלת
כל פעילות לא חוקית בעסקות הבינלאומיות שלה, אך לא כולם שותפים להבעת עמדה צדקנית
זו מצידה של BAT. הכחשה זו של BAT לא נתמכת על ידי Tih Ntiabang, מהעמותה האפריקנית התומכת במדינות WHO לצמצום עישון, טוען דווקא שחברות הטבק הופכות תוקפניות יותר
בגישתן.
"בעבר נציגי חברות הטבק השתתפו בכינוסים בתחום הטבק בצנעה רבה, ואילו כיום הם
קולניים יותר ומתבטאים בחוצפה בכינוסים של גופי בריאות ללא חשש שהם יישמעו חריגים
בדעותיהם".

ל-BAT יש באפריקה תדמית של מעסיק גדול המציע לאלפי
עובדיו מקום עבודה קבוע עם משכורת קבועה והוגנת. החברה מארגנת אירועי בידור
המוניים ובכך רוכשת את אהדת הצעירים המקומיים.
BAT העסיקה 18,000 איכרים מקומיים ושילמה להם סך
כולל של 61 מיליארד שילינגים אוגנדיים עבור יבול של 16.8 אלף טון טבק בשנת 2013,
מה שסייע למשפחות רבות באוגנדה לשרוד מצוקה כלכלית. בתמורה לסיוע זה דרשה החברה
המקומית BAT
Uganda רשות לשיווק בלתי מוגבל
של סיגריות, תוך התרסה שמכירת סיגריות שנאסרה שם על אלה בגיל פחות מ-21 שנה אינה
סבירה, שהרי בני 18 שנה נחשבים בוגרים ויודעים להחליט לעצמם מה טובתם.
חבר פרלמנט באוגנדה שתמך בפיקוח על מכירת סיגריות לקטינים "נענש" על ידי
BAT בכך שהם פיטרו מעבודתם 709 איכרים ממחוז
בחירתו, מה שגרם לאי-בחירתו המחודשת לפרלמנט. 

ה-Guardian חשף מכתבים שנשלחו לממשלות אפריקניות מחברות
טבק בינלאומיות המנסים לשכנע ממשלות אלו לחדול מהפיקוח על טבק.
ממשלת קונגו קבלה באפריל 2017 פנייה מחברות אלה לפיה פיקוח על טבק פוגע בחוקה,
בהסכמים בינלאומיים ובחוקים של קונגו עצמה. בינואר 2016 נשלח מכתב לשר הבריאות של
בורקינה פאסו על ידי חברת Imperial Tobacco בו מופיעה אזהרה שמגבלות
ואיסורים בתחום שיווק סיגריות, ייסבו נזק כלכלי כבד למדינה ענייה זו בנוסף לנזק
חברתי (???).
שר הבריאות האתיופי קיבל בפברואר 2015 איגרת מ- Philip Morris Internationalבו הוא מוזהר באופן דומה שכל התערבות ממשלתית במדינה זו בשוק הטבק
מהווה עבירה על חוקי הסחר החופשי. מכתב דומה שיגרה פיליפ מוריה לשר המסחר בטוגו.
גם מיביה לא נמלטה ממכתבי אזהרה אלה.  

פיליפ מוריס טוענת שהיא מקיימת באופן שוטף דיונים עם ממשלות באפריקה,
בתחומי מיסוי על סיגריות, סחר בינלאומי, ומדיניות הפיקוח על טבק.
מהכירנו את סגנונה האגרסיבי של פיליפ מוריס לקדם את רווחיהם על אף סבלם ומותם של
כה רבים מצרכני הסיגריות בעולם מאז ומעולם, אין אנו לוקחים את דברי חברה זו
ברצינות יתרה. וכל זאת בגלל אותו נער אנגלי זב-חוטם בשם פיליפ מוריס בשנת 1854.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.