פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. 
מספר התינוקות הנולדים בעולם לאחר פרוצדורה של טיפולי פוריות נמצא בקו עלייה (de Mouzon וחב' ב-Human Reproduction משנת 2020). במדינה כ-Taiwan אחד מכל 20 יילודים בשנת 2018 נולד כתוצאה מטיפולי פוריות, מה שמהווה 5.7% מכלל הלידות במדינה זו.
מחקרים הראו שתינוקות שנולדו להורים עם בעיות פוריות, ונזקקו לטיפולים, נמצאו בסיכון מוגבר לשינויים אפיגנטיים (Mani וחב' ב-Epigenetics משנת 2020, ו-Huntriss וחב' ב-British Journal of Obstetrics & Gynecology משנת 2018), וכתוצאה מכך גדל סיכונם לתופעות לוואי לא רצויות (Jackson וחב' ב-Obstetrics & Gynecology משנת 2004, Marino וחב' במחקר גדול שנערך באוסטרליה והתפרסם ב-PLoS One משנת 2014, ו-Qin וחב' ב-Fertility & Sterility משנת 2016).
אך הדברים הבאים יתייחסו באופן ספציפי לסיכון המוגבר של ילדים אלה לחלות בסרטן (Benetatos וחב' ב-Leukemia משנת 2015, Finegold וחב' ב-Pathology of Pediatric Gastrointestinal & Liver Diseases משנת 2014, Herzog וחב' ב-Oncologist משנת 2000, Caughey ו-Michels ב-International Journal of Cancer משנת 2009, Heck וחב' באותו כתב-עת משנת 2020).
ראיות עדכניות על הקשר בין טיפולי פוריות ותחלואת סרטן בילדים, עדיין שנויות במחלוקת, כאשר חלק מהמחקרים מוצאים קשר כזה (Peridou וחב' ב-Pediatric Blood Cancer משנת 2012 באוכלוסייה ביוון ובשוודיה, Wainstock וחב' ב-American Journal of Obstetrics & Gynecology משנת 2017, Spector וחב' ב-JAMA Pediatrics משנת 2019, Williams וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2013, ו-Wang וחב' ב-International Journal of Cancer משנת 2019), ולעומתם מחקרים שאינם מוצאים קשר כזה (Rudant וחב' ב-Pediatric Blood Cancer משנת 2013, Hargreave וחב' ב-JAMA משנת 2019, Spaan וחב' ב-Human Reproduction משנת 2019, ו-Zhang וחב' ב-European Journal of Cancer משנת 2020).
סתירה זו יכולה להיות מוסברת על ידי מספר גורמים: אי התייחסות לגורמים ערפילנים בחלק מהמחקרים, מדגמי מחקר קטנים מדי, ואי התייחסות ראויה לרקע משפחתי של מחלות סרטניות.
לפיכך החליטו Weng וחב' על מחקר רחב ממדים שיכלול את נתוני הלידה הלאומיים ב-Taiwan בין ה-1 בינואר 2004 ל-31 בדצמבר 2017, באשר לכל הצורות של התחלת הריון (טבעי, הריונות חוזרים, הריונות שהסתייעו ב-,IVF ונתוני תחלואת הסרטן בילדים שם (Li וחב' ב-Taiwan Journal of Public Healt משנת 2016, ו-Lin וחב' ב-Journal of Formosa Medical Association משנת 2004).
ממצאי מחקר זה הראו שילדים שנולדו בעזרת הפרייה נתמכת, היו בעלי סיכון וגבר לכל סוג של סרטן ילדות, כגון לויקמיה וממאירויות כבד, בהשוואה לילדים שנולדו כתוצאה מהריון טבעי. סיכון מוגבר זה לא נתמך על ידי גורמים סב-לידתיים.
הלידה המתועדת הראשונה בשיטת IVF התרחשה בשנת 1978, ונכון לקיץ 2022 למעלה מ-8 מיליון תינוקות נולדו ברחבי העולם כתוצאה מיישום שיטה זו (Chiavarini וחב' ב-Multidisciplinary Scientific Journal משנת 2019).
מאז לידה זו, מחקרים רבים בחנו את תופעות הלוואי של הריונות "לא-טבעיים" ומסקנת מחקרים אלה שאכן קיים קשר כזה שהתבטא בסיכון מוגבר לעיוותים מולדים, ותמותה סב-לידתית (Wennerholm ו-Bergh ב-UPS Journal of Medical Science משנת 2020).
אחת הסיבות השכיחות ביותר לתמותה בקרב ילדים היא מחלת הסרטן, ולמרות שהאטיולוגיה ברובה אינה ברורה, מסתמן קשר אפידמיולוגי בין העלייה הבלתי מוסברת של מקרי סרטן בקרב ילדים ליישום של השיטות המודרניות של הפרייה מסתייעת (Kaatsch ב-Cancer Treatment Review משנת 2010).
אחד המחקרים הראשונים שקשר טיפולי פוריות עם הסיכון לסרטן בשנות הילדות, מצא שהורמונים בהם משתמשים לטיפול בבעיות פוריות כרוכים בעלייה של פי-10.4 בסיכון לנוירובלסטומה בילדים (Michalek וחב' ב-American Journal of Epidemiology משנת 1996).
כיום, מספר סקירות סיסטמתיות ומטה-אנליזות פורסמו על הסיכון המוגבר של סרטן כתוצאה מטיפולי פוריות (Wang וחב' ב-International Journal of Cancer משנת 2019). אך למרות נתונים מתרבים בכיוון האמור, נותרות פתוחות מספר שאלות חשובות. Weng וחב' התייחסו לעלייה בלויקמיה ובסרטן הכבד, אך הקשר בין טיפולי פוריות עם סוגי סרטן אחרים כגון נוירובלסטומה, גידולים במערכת העצבים המרכזית, סרקומה ורטינובלסטומה, דווח גם כן. אם אמנם הקשר האמור הוא אמיתי, כיצד טיפולים להגברת הפוריות מסייעים להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן.
לא ברור איזה תכשירים הורמונליים או אחרים מגבירים סיכון זה, וכן לא ברור איזה מהפרוצדורות מגבירות סיכון זה: האם מדובר בהחדרת עוברים טריים או מוקפאים, האם מדובר ב-IVF או בהזרקת זרע, וכן האם יש קשר לסוג נוזל המדיום בו מתבצעת הפריית המבחנה. מחקר גדול שנערך בדנמרק בקרב 1,085,172 תינוקות שנולדו בין השנים 1996 ו-2012, מצא שכיחות גדולה יותר של סרטן בילדים שנולדו כתוצאה מהחזרת עוברים קפואים (Hargreave וחב' ב-JAMA משנת 2019).
המחקר ב-Taiwan של Weng וחב', מרשים בהיקפו ובמסקנותיו. הוא כלל 2,553,583 תינוקות, ולא נכללו בו תינוקות שנולדו להורים הצעירים מגיל 20 שנה, להורים צורכי אלכוהול, להורים מעשנים, להרים צורכי סמים אסורים במהלך ההיריון, או להורים עם היסטוריה של סרטן, וכן לא נכללו במחקר תינוקות שנולדו מתרומת זרע או ביצית, וכן תינוקות שאחד מהוריהם היגר ל-Taiwan.
מתוך 2,308,016 תינוקות שנתוניהם נחקרו (לאחר ניפוי התינוקות "הלא כשרים" לפי הפירוט שלמעלה), 52% היו בנים, 8.16% נולדו טרם-עת, ו-7.38% נולדו במשקל נמוך. מבין התינוקות הללו, 1,880 לקו בסרטן בילדותם. לאחר התאמה של גורמים ערפילנים (confounders), נמצא שטיפולי הפרייה היו כרוכים בסיכון מוגבר לכל סוג של סרטן (עלייה של 58%), עלייה בלויקמיה (110%), עלייה בסרטני כבד (171%), כל אלה בהשוואה להריון שהתפתח טבעית. לא נמצא קשר בין סוגי סרטן אחרים לבין טיפולי הפרייה. מגדר התינוקות לא השפיע על הקשר בין צורת ההפריה לבין היארעות סרטן בילדים.
החזרת עוברים טריים הייתה כרוכה בהגברת הסיכון לחלות בסרטן ילדות, בעוד שלא נמצאה הגברה כזו בהחזרת עוברים מוקפאים לגוף האישה. המחקר ב-Taiwan לא מצא קשר בין לידת פגים טרם-עת לבין תחלואה בסרטן.
הסוגיה שבמרכז הדברים לא הגיעה עדיין למיצוי וכפי שכבר הוזכר למעלה לא כל החוקרים בתחום תמימי דעים לגבי הקשר בין טיפולי פוריות לתחלואה בסרטן בגיל הילדות. וכך לדוגמה Luke וחב' שביצעו סקר דומה במדינות ניו-יורק, טקסס, מסצ'וסטס וצפון קרולינה, פרסמו בשנת 2020 ב-JAMA Network Open ופרסמו תוצאות שאינן תומכות בקשר בין טיפולי פוריות וסיכון מוגבר של סרטן בילדים שנולדו כפועל יוצא של טיפול כזה.
בדומה, גם Sutcliff וחב' מ-University College בלונדון במאמר משנת 2019 ב-New England Journal of Medicine, שוללים קשר בין טיפולי פוריות והיארעות סרטן ילדות.
IVF שנהגה במוחם של שני רופאים מזהירים, אדוארדס וסטפטאו, העניק חיים חדשים ואושר רב להורים שלקו בבעיות פוריות מסיבות הורמונליות או מכניות. פרוצדורה זו הולכת ומשתכללת ללא הרף זה למעלה מ-40 שנה, וניתן לראות בה את אחד ההישגים הגדולים ביותר בתחום הגינקולוגיה והמיילדוּת.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
09/10/2022
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
