האם המידע הנמסר למעשנים על גיל ריאותיהם עשוי לעודד אותם לחדול מעישון?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

המשימה של שכנוע מעשנים לנסות להיגמל מעישון מגלמת בתוכה "דבר והיפוכו": עישון הוא גורם המחלות המוכח והיעיל ביותר, ואין מערכת פגועה בגוף המעשן שטביעת אצבעות העשן אינה מותירה בה את רישומה.

אם כך, האם יש לכאורה משימה קלה יותר בנימוקים שמעלים בפני המעשן מדוע טובת גופו ובריאותו, מחייבים את הגמילה.

אך למעשה, המציאות מצביעה על אחוזי נגמלים נמוכים (עד 5%), גם אם לפחות כשליש מהמעשנים מצהירים בכל עת נתונה על רצונם לחדול מעישון.

אכן, ה"דיבוק" שבבסיס התמכרויות לסמים קשים או התנהגויות חריגות אחרות, הוא אף זה המקשה על המעשן לשנות ממנהגו: הסם הממכר בטבק, ניקוטין, עדיין יעיל כתמיד. רבות נכתב על שיטות הגמילה השונות מעישון, והן מגוונות:

א. טיפול תרופתי בתחליפי ניקוטין (טבליות לעיסה דוגמת ניקורט, דיסקיות עוריות דוגמת ניקוטינל או תרסיס לאף), נוגד דיכאון כ-Zyban, והטיפול הצעיר ביותר ב-Varenicline (שם מותג Champix) החוסם את הקולטנים לניקוטין במוח.

ב. טיפולים בדיקור סיני, והיפנוזה.

ג. טיפול ייעוצי-פסיכולוגי, בו מנסים להרתיע את המעשן בתיאור עובדות על נזקי עישון, ובחיזוק רוחו לקראת תסמיני הגמילה מהם יסבול כאשר יחדל לעשן.

אחת המוסכמות בקרב היועצים הפסיכולוגיים העוסקים בתחום סיזיפי זה, היא שקיים קושי לשכנע מעשנים צעירים יחסית, תוך אזכור אותן מחלות קשות שנזקפות לחובת העישון, כמחלות כלי-דם ולב, או סרטן הריאה, שאמורות להתבטא בדרך כלל בגיל שמעל 50 שנה.

אמנם כן, רובם המכריע של התקפי-לב ואירועי שבץ-מוחי טרם עת, וסרטן הריאות ש-85% מהלוקים בה הם מעשנים בהווה או בעבר, מבשילים לאחר כמה עשרות "שנות חפיסה" (pack years-לדוגמה מי שעישן 10 שנים ברציפות בממוצע חפיסה אחת ליום, לחובתו נזקפות 10 שנות חפיסה; מי שעישן 10 שנים ברציפות בממוצע חצי חפיסה ליום לחובתו 5 שנות חפיסה).

אופק הראייה למרחוק אצל מעשנים אינו כה ארוך, ויקשה לשכנעם לוותר על שגרה מענגת יום-יום כעת, על בסיס האיום במחלות קשות ככל שתהיינה, פרי העישון, שעלולות לפקוד אותם בעוד שנים לא מעטות. לכן, מתחזקת המגמה בשנים האחרונות, להדגיש דווקא את הנושא של מחלות ריאה קשות כתוצאה מעישון, על רקע של תהליכים חסימתיים כרוניים (COPD) הבאות לביטוי בירידה במדד בשנייה אחת FEV1 אוForced Expiratory Volume , כלומר נוצר קושי לנשוף אוויר תוך שימוש בשרירי עזר.

COPD היא פתולוגיה מובילה בתחום הירידה באיכות החיים (morbidity) והתמותה ברחבי העולם, ושכיחות התופעה נמצאת בקו-עלייה מתמיד. בארה"ב, בין השנים 1966 ו-1995, שיעור התמותה מ-COPD עלה ב-71%, מה שהציב את COPD במקום הרביעי בטבלת המחלות הקטלניות שם.

העליה בתחלואה ב-COPD בארה"ב מרשימה עוד יותר אם ניקח בחשבון שבמרוצת אותן 30 שנה התמותה משבץ-מוחי שם דעכה ב-58% והתמותה ממחלות לב כליליות פחתה ב-45%.

עישון מהווה סיבה עיקרית להתרחשות COPD כאשר למעלה-85% מהמאובחנים עם מחלה מייסרת זו מעשנים או עישנו שנים רבות. לפי הערכות כ-15 עד 25% מכלל המעשנים ייפתחו בשלב זה או אחר COPD, כאשר בבריטניה כמחצית הבריטים הסובלים מ-COPD אינם מאובחנים כלל כיוון שהמחלה נמצאת בשלביה המוקדמים כאשר התסמינים פחות חמורים. חשוב לציין שגמילה מעישון בגיל צעיר ובשלבים מוקדמים של המחלה, מביאה להאטה בתהליך הדעיכה במדד FEV1, עד כדי שהוא חוזר לקצב הדעיכה במדד זה האופייני לאנשים שלא עישנו מעודם.

הבדיקה לקביעת יכולת שאיפת האוויר ידועה כספירומטריה (spirometry) פשוטה יחסית לביצוע, ולו הייתה מתבצעת באופן שכיח יותר בקרב מעשנים לאחר 20 שנות חפיסה, הייתה עשויה לאתר בתוכם כבר כאלה עם דעיכה בתפקוד הריאות, באופן שהיה עשוי להרתיע אותם בפני המשך עישון, כבר בהיותם בני 35 שנה.

בשנת 1977 פרסמו החוקרים הבריטיים Fletcher ו-Peto, מחקר המוחזק כבר כקלאסי ב-British Medical Journal שהיה אחד הראשונים שייחס באופן מובהק לעישון גרימת מחלה חסימתית כרונית של הריאות הידועה כ-COPD. במאמר זה הופיע תרשים הידוע בכינוי Fletcher & Peto Diagram המוצג להלן:

תרשים זה מציג באופן ברור כיצד עישון גורם ומחיש את "הזדקנות" הריאות. כיצד נפרש אותו? התרשים משתמש במדד FEV1 של אדם צעיר בגיל 25 שנה שאינו מעשן כקו-יחוס עליון של תפקוד ריאות אידיאלי. שני השיפועים העליונים מתייחסים לאדם בריא שמעולם לא עישן ואף לא נחשף לעשן סיגריות, באופן טבעי תימצא אצלו דעיכה קלה ב-FEV1 עם הזדקנותו, באופן שבגיל 75 שנה כושר השאיפה של ריאותיו במבחן הספירומטריה נמצא בתחום שבין 73-77% מזה שהיה לו בגיל 25 שנה. השיפוע תחתון המסומן כ-COPD, מראה בברור את הדעיכה המהירה בנפח השאיפה של ריאות המעשן (מבוטא כ-% מזה של צעיר בריא בן 25 שנה), וניתן לזהות בה את השלבים הבאים: מעשן בגיל הממוצע של 60 שנה מגיע לכ-48% מרמת FEV1 המרבית מה שיגרום לו כבר הפרעות נשימה (dyspnea).

אם מעשן זה ממשיך לעשן הוא יגיע בגיל ממוצע של 68 שנה לכ-28% מרמת FEV1 המרבית ואז הוא כבר יסבול מנכות של ממש וקשיים בתפקוד מפאת דרגת החמצון הנמוכה של ריאותיו. בגיל ממוצע של 73 שנה כאשר ה-FEV1 של המעשן עלול להגיע ל8-10% מה-FEV1 המרבי הוא לא ישרוד. אם מעשן יחליט לחדול באופן מוחלט מעישון בגיל 45 שנה, הקו המקווקו העליון מצביא על כך שקצה הדעיכה בתפקוד הריאות שלו ישתווה לזה של אדם בריא שמעולם לא עישן, אם כי כמובן נקודת ההתחלה של קו דעיכה "משופר" זה נמצא נמוך יותר מזה של אדם שמעולם לא עישן וממילא הנגמל מעישון בגיל 45 שנה עלול להגיע לשלב הפרעות הנשימה בגיל המתקדם של 78 שנה.

אגב, לפי תרשים Fletcher & Peto, גם אם מעשן כל חייו, יחליט בגיל המתקדם יחסית של 65 שנה לחדול לחלוטין ממנהגו זה, בשלב שבו הוא כבר סבל ממגבלות פעילות, גם כאן יחול שיפור קל בתפקוד הריאות באופן שקצב הדעיכה במדד FEV1 שלו יתמתן ובאופן שעשוי לדחות את הקץ מגיל 73 שנה לגיל של 77 שנה.

התרשים של Fletcher & Peto מאפשר לחשב בנוסחה את "גיל הריאות" בהתאם לנתוני FEV1, וגובהו של הנבדק. רופאי ריאות רבים משתמשים היום בספירומטריה כדי למדוד את תפקוד הריאות של מעשנים כאמצעי לשכנע אותם לחדול מעישון. מסתבר שהרבה יותר יעיל, מפחיד ומשכנע מאשר לציין בפניהם לאחר הבדיקה שריאותיהם מתפקדים כ-% מסוים של תפקוד הריאות של "לא מעשנים" בגילם, יהיה לתת למעשנים אלה את נתון "גיל הריאות" שלהם לדוגמה אם נספר למעשן בן 55 שנה, שגובהו 183 ס"מ, ונפח האוויר הנשאף על ידו בשנייה אחת נמדד כ-3.1 ליטר, שכגיל ריאותיו הוא כגיל ריאות של אדם לא מעשן בן 94 שנה (!!), כי אז הדבר ישכנע אותו הרבה יותר מאשר אם נספר לו שריאותיו מתפקדות בספיקה של כ-%77 בהשוואה ללא מעשן בגילו וגובהו. נוכחו לדעת שמעשנים לא אוהבים, בלשון המעטה, שמשווים אותם ללא-מעשנים, בבחינת "קחו דוגמה מאנשים חכמים". אך אם מספרים למעשן בן 55 שנה שריאותיו בנות 94 שנה בהתאם לתפקודן, כאן הדבר מרתיע באמת.

שני סקרים מעניינים בנושא הזה התפרסמו לאחרונה. הראשון מבין השניים התפרסם בשנת 2006 בכתב העת המוקדש למחלות ריאה וחזה- Thorax. חוקרים מהמכון הלאומי למחלות ריאה בוורשה, פולין, בחנו מדגם של 4,494 מעשנים בהווה, גברים ונשים, כשכול אחד מהם בעל "ותק" של לפחות 10 שנות חפיסה. כולם עברו בדיקת ספירומטריה, והתוצאות נמסרו להם תוך הדגשת משמעות הבדיקה. לאחר שנה הוזמנו משתתפי הניסוי למפגש נוסף, ובו התברר כמה מבין משתתפי הניסוי אכן חדלו לעשן לאור ממצאי הבדיקה הקודמת, ושיחת המוטיבציה שקבלו. נמצא שבין אלה שנתוניהם הספירומטריים היו גרועים 16.3% חדלו לעשן, לעומת 12.0% שחדלו לעשן מבין אלה שנתוניהם הספירומטריים היו תקינים.

נראה שהמעשן הפולני המתבשר על מצב ריאותיו משתכנע לחדול לעשן טוב יותר מהמעשן הפולני שמצב ריאותיו אינו חמור. בשנת 2005, מועד ביצוע הניסוי המתואר, היו בפולין על פי הערכה כ-10 מיליון מעשנים, כאשר האוכלוסייה שם עמדה על 39 מיליוני תושבים, מתוכם 31 מיליון מעל גיל 15 שנה. נובע מכך שאחוז המעשנים בפולין עומד על כ-32% מהאוכלוסייה הבוגרת, שהוא מאחוזי העישון הגבוהים ביותר בין מדינות אירופה.

ניסוי נוסף בהקשר דומה מתפרסם במרס 2008 ב-British Medical Journal, על ידי רופאים בריטיים בראשות Gary Parks, שבחנו את השפעת מסירת מידע למעשנים על "גיל ריאותיהם" בעקבות מבחן ספירומטריה. משתתפי הניסוי היו 561 מעשנים פעילים בגיל שמעל 35 שנה. מחצית ממשתתפי הניסוי ששמשו כביקורת קבלו בתום המבחן הספירומטרי את הנתון המספרי של FEV1, דהיינו את נפח האוויר ששאפו בשנייה אחת. מחצית המשתתפים האחרים קבלו מידע על גיל ריאותיהם על ידי שהציגו בפניהם השוואה בין גיל הריאות שלהם ביחס לגילם של בני-גילם שאינם מעשנים. לדוגמה, מעשן בן 52 שנה, היה עלול להתבשר שריאותיו מתפקדים כמו ריאותיו של בן 75 שנה שלא עישן מעולם. שנה לאחר מסירת מידע זה, נמצא ש-13.6% מבין המעשנים להם נמסר "גיל ריאותיהם" אכן חדלו לעשן, ולעומתם רק 6.4% מבין אלה להם לא נמסר גיל ריאותיהם, נגמלו מעישון.

נתוני שני ניסויים אלה, בפולין ובבריטניה, ראוי שיאומצו באופן שיטתי גם על ידי מערכת הבריאות בישראל. כאשר מעשן ותיק, אם כי לא מבוגר במיוחד, מתבשר באופן קטגורי על העובדה שריאותיו מתפקדות במבחן ספירומטריה כריאותיו של אדם המבוגר ממנו ב-20 או ב-30 שנה, יש בנתון מטריד זה כדי להביא את המעשן למחשבה שנייה, האם לא הגיע הזמן לחדול מעישון. רק מי שחווה תחושת מחנק וקושי לנשום, ונזקק לעתים קרובות להיות מרותק למכשיר מחולל חמצן כבן לוויה תמידי, כפי שחולי נפחת הריאות (אמפיזמה) חשים, יודע מה משמעות קריסת הריאות. תשעה מכל עשרה לוקים באמפיזמה, יכולים להאשים את העישון במצבם.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

שמך

מס. הטלפון שלך

המייל שלך

הודעתך

בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו ואתם מסכימים לקבל מאיתנו דברי והודעות דואר כולל אלקטרוני ו/או הודעות סמס (מסרונים) כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליכם או באם קיבלתם מסרון להשיב עליו עם המילה הסר. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.