האם הביטוי לחיים לפני שתיית כוסית יין לפני ארוחת ערב, משקף יתרונות בריאותיים עד כדי אריכות חיים

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע' המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

אברהם לינקולן, הנשיא האמריקאי הנערץ שחייו קוצרו בנסיבות עצובות, צוטט באמירה הבאה: "שנים רבות ידוע שהבעיות עם אלכוהול אינן מתייחסות לצריכה של דבר רע, אלא לשימוש לרעה (abuse) של דבר טוב".
מלים כדורבנות. אכן, ההשפעה של צריכת אתנול תוארה כקצה דו-להבי של סכין בשל היכולת לעשות בו שימוש מזיק או מועיל, בתלות באופן של השימוש.

במחקר ביולי 2021 מתפרסם ב-Mayo Clinic Proceedings מחקרם רחב הממדים של Ma וחב' שכלל 316,627 בני 37-73 שנה, צורכי אלכוהול בריאים, שהוכנסו למחקר בפרק הזמן שבין מרס 2006, עד אוקטובר 2010, כאשר כולם היו מוגדרים כצורכי אלכוהול "במידה" (דהיינו שתיית כוסית מעל 3 פעמים בשבוע, בשעת הארוחה).
הנכללים במחקר לא סבלו ממחלות קרדיו-וסקולריות או מסרטן בתחילת המחקר, והנשים המשתתפות במחקר לא היו בהריון בתחילתו.
משתתפי המחקר היו במעקב משך חֶצְיוֹן של 8.9 שנים, ובמהלך תקופת המעקב נרשמו במדגם זה 8,652 מקרי מוות מסיבות כלשהן, כולל 1,702 פטירות ממחלות קרדיו-וסקולריות, 4,960 פטירות מסרטן, ו-1,990 פטירות מסיבות אחרות. לאחר התאמה לערפילנים (confounders) שונים ולכמויות האלכוהול שנצרכו, נמצא ששתיית אלכוהול מתונה הייתה כרוכה באופן משמעותי בסיכון מופחת לפטירה מסיבות כלשהן, ממחלות קרדיו-וסקולריות, מסרטן או מסיבות אחרות שהיו משמעותיות עם 0.001p<, 0.001 p<, p=0.03 ו-0.001p<, בהתאמה).
חישובים סטטיסטיים הראו במחקר זה שסיכוני הפטירה נמוכים יותר בקרב אלה שצרכו בין 50 גרם ל-300 גרם אלכוהול בשבוע.

המחקר של Ma וחב' גילה שצורכי אלכוהול במידה נמוכה עד מתונה היו בעלי תוחלת חיים טובה יותר בהשוואה לאלה שנמנעו באופן מוחלט מצריכת אלכוהול, אך כצפוי מצא שצורכי אלכוהול במידה רבה היו בעלי סיכוני תמותה גבוהים יותר.
מחקר זה מצא גם מתאם חיובי בין שתייה מוגברת של אלכוהול לבין תמותה מסרטן. בין אלה עם צריכת אלכוהול "בריאה" של 3 ימי שתייה בשבוע במהלך ארוחה, הסיכון הנמוך ביותר לתמותה נמצא בקרב אלה הצורכים 4-21 כוסיות יין בשבוע.
תוצאות המחקר המצוטט מעט יותר "ליברליות" בהשוואה למטה-אנליזה הגדולה הקודמת של Wood וחב' שפורסמה בשנת 2018 ב-Lancet, ואשר הקיפה 83 מחקרים פרוספקטיביים ואשר כללה במקובץ 599,912 משתתפים: מטה-אנליזה זו מצאה שהסיכונים הנמוכים ביותר לתמותה מסיבות כלשהן או אירועים קרדיו-וסקולריים משמעותיים היו בקרב צורכי אלכוהול של פחות מ-100 גרם בשבוע, המוגדרים כשתיינים מתונים, דהיינו אלה הצורכים אלכוהול 7 פעמים פחות בשבוע בהשוואה לשתייה מתונה שמגדירים Ma וחב'.

הקשרים בין צריכה רגילה של אלכוהול עם תמותה מסיבה כלשהי או ממחלות קרדיו-וסקולריות בקרב שתייני אלכוהול בהווה.

המינון קובע את הסיכון:

בעבר, צריכה שגרתית קלה עד מתונה של אלכוהול נכרכה עם סיכון מופחת לתמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות , משבץ מוחי, ובדיעבד מתמותה מסיבות כלשהן (O'Keefe וחב' ב-Progress in Cardiovascular Disease משנת 2018).
יחד עם זאת, כמות גדולה של ראיות תומכת בקיןם סף צריכת אלכהול, שמעליה כמו גם שתייה מופרזת בפרק זמן קצר, מה שידוע כ-binge drinking, הופכים להיות טוקסיים לבריאות בכללותה, עם סיכון מוגבר לשבץ-מוחי, סרטן, יתר לחץ-דם, פרפור פרוזדורים, אי-ספיקת לב, מפרצת של אבי העורקים ופגיעות גופניות שתוצאה מתאונות, נהיגה בשכרות, ואף פעולות פליליות תוך שימוש בנשק.

ברשימת הגורמים לתמותה טרם-עת בארה"ב, אלכוהוליזם ממוקם במקום השלישי, לאחר השמנת-יתר מוגזמת (obesity) ועישון (O'Keefe וחב' ב-Journal of American College of Cardiology משנת 2007).
עבור גברים בגיל 15-59 שנה, שתיית-יתר (abuse) של אלכוהול, היא הסיבה המובילה למוות. שתיית-יתר נראית מזיקה יותר בקרב אנשים צעירים, הנמצאים בסיכון מוגבר לתאונות דרכים ולתאונות מסוג כלשהו, בהשוואה לצורכי אלכוהול מבוגרים יותר הנמנעים בדרך כלל מהתנסות בפעילויות הרות-סיכון.

מדוע אנשים שותים?

רוב הצורכים אלכוהול אינם עושים זאת בגלל היתרונות הבריאותיים "המשתמעים ממנו", אלא כדי להפחית עקות ומצוקות נפשיות ולעודד תחושות טובות.
כאשר אלכוהול נצרך לפני או בשעת ארוחה, הדבר נעשה במסגרת אירועים חברתיים, תוך תרומה לקשר שיחתי או רגשי.
יצירה וחיזוק של קשרים חברתיים הם דחפים אנושיים בסיסיים, ויש נטייה לראות בשתייה בחברותא מנגנון יעיל לעודד קשרים בין-אישיים.
ראיות הנכפות עלינו, מרמזות שהאיכות והכמות של יחסים בין-אישיים וחברתיים, הם בין הגורמים העוצמתיים והנֶחְרָצים ביותר לחוסן מנטלי ולבריאות ככלל (O'Keefe וחב' ב-Heart משנת 2020).

מחקר אקראי ומבוקר בקרב 720 מתנדבים, מצא שצורכי אלכוהול במידה, פיתחו קשרים חברתיים יציבים יותר מאשר אלה הנחשפים למשקאות נטולי אלכוהול לחלוטין (Sayette וחב' ב-Psycological Science משנת 2012).
מחקר זה מצא באופן שאינו נתון למחלוקת, ששתייה מתונה בקבוצות קטנות מעודדת אינטראקציה חברתית, מגדילה את כמות הזמן שאנשים מקדישים לשיחות איש עם רעהו, ומפחיתה רגשות שליליות. יחד עם זאת, שתייה מופרזת בחברותא היא בעלת השפעות הפוכות, דהיינו עלולה לעורר מחלוקות וסכסוכים, ולעתים אף אלימות ונתק של יחסים בין-אישיים.

התפקיד של אלכוהול בדיאטה ים-תיכונית מסורתית: אלכוהול, לרוב בצורת יין, המלווה את הארוחה העיקרית של היום, הוא חלק אינטגרלי של הדיאטה הים-תיכונית המסורתית.
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי (תחת הכותרת PREDIMED) בהשתתפות 5,505 מתנדבים, נמצא ששתיית אלכוהול ברמה של 5-15 גרם/ליום (שהיא שוות ערך ל-60-180 מ"ל יין ביום), הייתה כרוכה בסיכון מופחת משמעותית לדיכאון, בהשוואה עם הימנעות מוחלטת משתייה או עם שתייה ברמה גבוהה יותר (Gea וחב' ב-BMC Medicine משנת 2013).
באופן פרדוקסלי, אלכוהול שנצרך בדיאטה הים תיכונית השגרתית, אינו מגביר סיכוני התחלואות השונות כפי שמצא מחקר PREDIMED בעקב שנמשך 6 שנים (Bazal וחב' ב-Neutrition & Metabolism in Cadiovascular Diseases משנת 2019).

ניסוי אקראי ומבוקר של 140 מתנדבים עם מחלות עיקשות או התקפיות כגון סרטן, שבץ-מוחי, פרפור פרוזדורים ויתר לחץ-דם, שצרכו 10 ומעלה שתיות אלכוהול בשבוע, היו בסיכון מוגבר ב-58% ללקות במחלות האמורות, בהשוואה לנמנעים משתייה (Voskoboinik וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2020).

מנגנונים להגנה על הלב:

בנוסף לסגולתו לשפר קשרים חברתיים, עשוי אלכוהול בצריכה קלה עד מתונה להגן על הלב תוך שיפור הרגישות לאינסולין, הפחתת LDL-כולסטרול, והפחתת רמות גלוקוזה בדם לאחר ארוחה (O'Keefe וחב' ב-Journal of the American College of Cardiology משנת 2008).
הפוליפנולים ביין אדום, משפרים במיוחד את הרגישות לאינסולין, את התפקוד האנדותליאלי, ואת פרופיל הליפידים בדם.
ניסויים אקראיים ומבוקרים כנגד פלצבו, של מתנדבים בריאים שאינם סוכרתיים, מדווחים על כל ש-1-2 כוסיות ממש לפני ארוחה, מפחיתים משמעותית את רמת גלוקזה ואינסולין לאחר הארוחה (תמונה למטה).
כאשר השתייה מתבצעת לפני שינת הלילה, היא פוגעת בשינה עמוקה, מגבירה נחירות, ומגבירה את הסיכון בהפסקות נשימה במהלך השינה (Simou וחב' ב-Sleep Medicine משנת 2018).
והיפוכו של דבר, כאשר צריכה מתונה של אלכוהול מתבצעת לפני או במהלך ארוחת הערב, האלכוהול עובר מטבוליזם ומתפרק לפני העלייה על מצע השינה 3-4 שעות מאוחר יותר.

כיצד ניתן להימנע מהמסלול החלקלק דרכו מגיעים לשתיינות מופרזת:

למרות ששתייה קלה עד מתונה של אלכוהול יכולה לשפר מדדי בריאות, צריכת אלכוהול ככלל עלולה להוות מדרון חלקלק שאינו מצוי בשליטתם של אנשים רבים, המתפתים להרבות בשתייה שתגבה מהם מחיר יקר. נאמר פעם ש"כוח ההתנגדות למשקה מתמוסס באלכוהול", ולא מעטים מתקשים לשלוט בעצמם, ועוברים לשתייה של יותר מפעם אחת מדי יום.
לכן לא רצוי שרופאים ימליצו למטופליהם לצרוך אלכוהול באופן קל עד מתון בגלל יתרונותיו הקליניים, שכן אותו מדרון חלקלק אורב גם לאלה הסבורים שיוכלו לעמוד בפני ההתפתות להגביר את צריכת המשקה האלכוהולי.
אכן, כוסית יין אדום לפני או במהלך ארוחת הערב לכאורה טובה לבריאותנו, אך סופה מי ישורנו?

אלכוהול מפחית את רמות גלוקוזה בדם לאחר ארוחה. בקבוצה זו של אנשים בריאים, 20 גרם של אלכוהול (בערך שתייה וחצי) מפחיתה את רמת הסוכר בדם מיד לאחר ארוחה המלווה בשתיית יין עד 38% ביחס לשתיית מים.
כותב דברים אלה נזכר במה שנאמר בספר בראשית פרק כ"ה פסוק ל': וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: 'הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי!' כאשר עֵשׂו ראה את התבשיל של יעקב אחיו, הוא לא הסתפק בטעימה קטנה, אלא ביקש מיעקב שילעיט אותו, דהיינו ישפוך לתוך פיו את כל התבשיל האדום הזה. כמובן שאז היה מדובר בנזיד אדום ולא ביין אדום… אך פשוט לא יכולתי לעמוד בפיתוי.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
25/07/2021
   לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן