פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
מה נחשב בשר אדום?
בשרים מקוטלגים כלבנים או אדומים בהתבסס על כמות המיוגלובין בשרירי החיה ממנה מופק הבשר. זאת על פי הדיאטנית Julia umpano שמסבירה שמיוגלובין הוא החלבון המצוי בבשר המייצר צבע אדום בחשיפה לחמצן.
בשר אדום מקורו בבקר, חזיר, עז, עגל וכבש. קטגוריה נוספת הקשורה לשאלת הבריאות שבאכילת בשר אדום היא זו של בשר מעובד. בשר משומר על ידי עישון, המלחה, ייבוש או הוספת חומרים משמרים כגון hot dogs, bacon, נקניק, בשרים מעושנים, ham, סלמי, pepperoni ונקניק bologna.
מחקרים תצפיתיים על צריכה של בשר אדום ומשך החיים הם דוגמאות ממשיות להערכה של שאלה שמציקה לנו מאז ומתמיד.
ניסויים אקראיים ומבוקרים הם הדרך הטובה ביותר לענות על שאלה זו, אך הם אינם אפשריים כמו שאלות רבות אחרות הנוגעות לצריכת מזון ולבריאות.
מחקרים תצפיתיים נולדים מנתוני ראיות ענקיים, אך לחוקרים יש אפשרויות רבות כיצד לפרש נתונים אלה. לפני שנים אחדות, Brian Nosek הראה באופן אלגנטי שאפשרויות אנליטיות עלולות להשפיע על תוצאותיהם. אך מסקנותיו לא תפסו אחיזה בקרב חוקרים רבים, שכן השאלה שהוא שאל התייחסה להערכת התנהגותם של אנשים לצריכת בשר אדום, לכאורה סוגיה השייכת למדע חברתי.
דרכים מגוונות לפילוח הנתונים:
לאחרונה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת McMaster בראשות Dena Zeraatkar, אישרה את בעיית ה-analytic choices, תוך שימוש בשאלה של צריכת בשר אדום ותמותה.
הרעיון של חוקרים אלה היה פשוט: כיוון שיש דרכים רבות מתקבלות על הדעת וניתנות להגנה בניתוח database, עלינו לא לבחור שיטה אחת, כי אם לבחור אלפי דרכים, לשלב את התוצאות ולנסות למצוא היכן נמצאת האמת.
נשאלת השאלה כיצד לנתח אלפי תוצאות דרכן ניתן לנתח database? במאמרם של Zeraatkar וחב' ב-Journal of Clinical Epidemiology תחת הכותרת "Grilling the Data", הם לא רק העלו על הדעת את הדרכים האנליטיות הרבות ללמוד את שאלת הבשר האדום והתמותה. במקום זאת, הם השתמשו בסקירה סיסטמטית של 15 מחקרים על הבשר האדום הלא-מעובד והתמותה המוקדמת. המחקרים שנכללו בסקירה זו דיווחו על 70 דרכים ייחודיות ללמוד על הקשר בין בשר אדום ותמותה.
האם בשר אדום טוב או רע?
הממצא הראשון של חוקרים אלה היה שהאנליזה הפיקה הערכות השפעה שונות באופן נרחב, מ-0.63 (סיכון מופחת של סכנת מוות) עד 2.31 (סיכון מוגבר של סכנת מוות). ניתן להסיק מנתונים אלה שאכילת בשר אדום כרוכה בסיכון מוגבר מעט של תמותה מוגברת. הצעד השני היה לחשב כמה דרכים קיימות לנתח את הנתונים, על ידי חישוב כולל של כל האפשרויות של בחירה ב-70 הדרכים שנמצאו בסקירה הסיסטמטית.
החוקרים חישבו סך של 10 quadrillions (מיליון מיליארדים) אנליזות אפשרויות ייחודיות. קוודריליון הוא 1 עם 15 אפסים, ואין עדיין בכוחו של המחשב להכיל כמות כזאת של אנליזות. לכן החוקרים יצרו 20 אפשרויות אקראיות וייחודיות, שהפחיתו את מספר האנליזות ל-1,400 בערך, מהם נפסלו בערך 200 בשל אי-סבירותם.
בשלב זה היו ברשותם בערך 1,200 דרכים שונות לנתח את ה-database, ובחרו במחקר ארוך טווח של NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) מהשנים 2007-2014.
התוצאות של אנליזה של עקומת מִפְרָט: כל אנליזה הפיקה יחס סיכון (HR) לחשיפה לבשר אדום ולמוות: ה-HR החציוני היה 0.94 באשר להשפעה של בשר אדום על תמותה מכל סיבה, כלומר השפעה לא משמעותית.
התחום של יחסי הסיכון התחיל ב-0.51 כלומר ירידה בסיכון לתמותה מוקדמת של 49%, והסתיים ב-1.75, כלומר עלייה של 5% בסיכון לתמותה מוקדמת. בין כל האנליזות, 36% הניבו יחסי סיכון של מעל 1.0, ן-64% הניבו יחסי סיכון הנמוכים מ-1.0. באשר למשמעות הסטטיסטית המוגדרת כ-p<0.05, רק 4% הניבו סף יחסים זה.
על פי Zeraatkar זה הנתון לו אנו מצפים אם בשר אדום בלתי מעובד הוא חסר השפעה של משך החיים. בין כל 48 האנליזות שנראו משמעותיות סטטיסטית, 40 הצביעו על כך שצריכת בשר אדום הפחיתה את התמותה המוקדמת, ו-8 אנליזות הצביעו על צריכת בשר אדום כגורמת לתמותה גבוהה יותר.
כמעט חצי מהאנליזות הניבו הערכות תמותה לא מרשימות, עם יחסי סיכון שבין 0.90 ו-1.10.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
16/06/2024
