חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

האם אכילת ביצים אמנם רעה לבריאות כלי הדם והלב?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’  (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון
לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא,
 תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה,
הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

האם שתי האמירות הבאות יכולות להיות נכונות באופן סימולטני? 


האמירה הראשונה היא שביצי תרנגולת מהווים מרכיב בסיסי חיוני בדיאטה של אוכלוסיות
ותרבויות ברחבי העולם, ויש בהם כדי לספק צרכים תזונתיים חיוניים. לעומת זאת,
האמירה השנייה קובעת שביצים הם מקור לא אכזב של כולסטרול ששמו הולך לפניו כגורם
המדרבן מחלות קרדיו-וסקולריות ברחבי העולם (
Kuang וחב’ ב-Cholesterol משנת 2018, ו-Rehault-Godbert וחב’ ב-Nutrients משנת 2019).
ראיות למכביר שהאמירה הראשונה נכונה, אך מה לגבי האמירה השנייה?
מחקרים רבים ב-50 השנים האחרונות, יצרו תחושה שאכילת ביצים
עלולה להוות גורם סיכון לכלי הדם והלב (
McNamara ב-Nutrients משנת 2015). סוגיה זו
עוררה גל של מחקרים, כולל המחקר המרשים והכוללני של
Drouin-Chartier וחב’ ב-British Medical
Journal
משנת 2020). 

במחקר האמור, נבחנה אכילה שִׁגְרָתִית של ביצים על ידי שאלון
תזונתי, תוך מעקב של שנים רבות אחר תחלואה קרדיו-וסקולרית של משתתפי המחקר שנלקטו
מ-2 מקרים מיתולוגיים בארה”ב: מחקרי אחיות הסיעוד (
Nurses’ Health
Study
) ומחקר אנשי הרפואה Health Professionals’ Study


משני מחקרי ענק אלה נאספו נתונים מ-215,000 גברים ונשים, שבבסיס המחקר לא סבלו
ממחלות כרוניות משמעותיות.
החוקרים לא מצאו כל קשר בין צריכת ביצים לבין התרחשות אירועים קרדיו-וסקולריים
כגון אוטם שריר לב, מחלת עורקים כליליים, או שבץ מוחי.
החוקרים ביצעו אף מטה-אנליזה של מחקרים אחרים שכללו בסך הכול 1.7 מיליון
משתתפים, ואשר הגיעו למסקנה דומה. יחד עם זאת מצאו החוקים מתאם חיובי בין צריכה
מוגברת של ביצים וסיכון קרדיו-וסקולרי בקרב אלה ממשתתפי המחקר עם סוכרת
type 2, מה שתואם מחקרים
מנגנוניים (
Eckel ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2015). 
יחד עם זאת, קיימת סתירה לא מובנת כרגע בין המסקנה המשתמעת ממחקר זה על חוסר קשר
בין צריכת ביצים ותחלואה, לבין העובדה שצריכה גדולה של ביצים מעלה בנסיוב את רמת
כולסטרול-
LDL, שהוא גורם הסיכון המוכר
לתחלואה קרדיו-וסקולרית (
Weggemans וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2001, Boren וחב’ ב-European Heart
Journal
משנת 2020, ו-Pallazola וחב’ ב-Mayo Clinical Proceedings משנת 2019).   

הבה נבחן בפירוט את ממצאי המחקר של Drouin-Chartier וחב’: 


המחקר בחן נתונים ממחקר שכלל 83,349 אחיות הסיעוד הראשון מהשנים 1980-2012,
שכלל 90,214 אחיות ממחקר ההמשך של אחיות הסיעוד מהשנים 1991-2-13, וכלל
נתונים של 42,055 גברים שהשתתפו במעקב אחר אנשי הרפואה מהשנים 1986-2012).
כל משתתפי שלושת המחקרים הללו היו ללא מחלות קרדיו-וסקולריות, סרטן או סוכרת
type 2 בבסיס המחקרים.
ממצאי המחקר היו כדלקמן: במהלך 32 שנות מעקב שכללו למעלה מ-5.54 מיליון שנות חיים,
אובחנו 14,806 משתתפים בשלושת המחקרים עם מחלות קרדיו-וסקולריות.
נחקרים עם הצריכה הגדולה ביותר של ביצים היו אלה עם מסת גוף (
BMI) הגבוהה ביותר, היו גם
אלה עם הנטייה הנמוכה ביותר לצרוך סטטינים, והיו גם אלה בעלי הנטייה הגדולה ביותר
לצרוך בשר אדום.
רוב משתתפי המחקרים הללו צרכו מדי שבוע בין 1-5 ביצים.
באנליזה רבת משתנים (
multivariable), נמצא שאכילת לפחות ביצה אחת ליום לא הייתה כרוכה בהגברת
הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים, זאת לאחר התאמה לנתוני אורח חיים, וגורמים
תזונתיים אחרים.

יחס הסיכון (hazard ratio או HR) של אכילת לפחות ביצה אחת ליום, לעומת אכילת פחות מביצה אחת ליום
נמצא כ-0.93. 


במטה-אנליזה המעודכנת של מחקרים פרוספקטיביים (בהם נבחנו 33 גורמי סיכון
ב-1,720,108 משתתפים, נמצאו במהלך המעקב 139,195 אירועים קרדיו-וסקולריים, אך
תוספת של ביצה אחת ליום לא נמצאה כרוכה בהגדלת מספר האירועים הללו (
HR=0.98).
מסקנה זו הייתה דומה הן לגבי מחלת לב כלילית שנבחנה ב-1,411,261 משתתפים בהם
אובחנו במהלך המעקב 59,713 אירועים כליליים, כאשר ה-
HR באלה שצרכו מדי יום יותר
מביצה אחת לעומת אלה שצרכו פחות מביצה אחת ליום נקבע כ-0.96, וגם לגבי אירועי
שבץ-מוחי (1,059,315 משתתפים בהם התרחשו 53,617 מקרי שבץ בתקופת המעקב, עם
HR=0.99 בצורכי יותר מביצה אחת
ליום, לעומת צורכי פחות מביצה אחת ליום.
כאשר נבדקו נתונים אלה באוכלוסייה אמריקנית לעומת אוכלוסייה אירופית המסקנות היו
דומות. לעומת זאת באוכלוסייה אסייתית צריכה מועטה יותר של ביצים הייתה כרוכה
במיעוט אירועים קרדיו-וסקולריים. 

בארה”ב מחלות קרדיו-וסקולריות מהוות גורם ראשון במעלה
לתמותה ב-2 המגדרים. בעבר, הגבלת צריכת כולסטרול ל-300 מיליגרם ביום, הייתה המלצה
מקובלת (
Krauss וחב’ ב-Circulation משנת 2000), אך ההמלצות הדיאטתיות המעודכנות
לשנת 2015 לא תומכות בהמלצה זו. 


ביצים מהוות מקור עיקרי של כולסטרול במזון, אך הן גם גם מקור של חלבון באיכות
גבוהה, של ברזל, של חומצון שומן לא-רוויות, של פוספוליפידים, ושל קרוטנואידים
(
Kuang וחב’ ב-Cholesterol משנת 2018).
הקשר האפשרי בין אכילת ביצים לבין תחלואה קרדיו-וסקולרית מהווה מקור לעניין
ולמחקרים רבים, עם תוצאות סותרות לעתים. חלק ממחקרים אלה דווחו על חוסר קשר בין
צריכת ביצים לתחלואה זו (
Diez-Espino וחב’ ב-Clinical Nutrition משנת 2017, Djousse ו-Gaziano ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2008, ו-Hu וחב’ ב-JAMA משנת 1999).
לעומתם, מחקרים אחרים דווקא כן מצאו סיכון מוגבר מצריכת ביצים (
Zhong וחב’ ב-JAMA משנת 2019, ו-Gua וחב’ ב-European
Journal of Nutrition
משנת 2018). היו אף כאלה שמצאו שאכילת ביצים אף מפחיתה אירועי
תחלואה קרדיו-וסקולרית (
Qin וחב’ ב-Heart משנת 2018, ו-Key וחב’ ב-Circulation משנת 2019). 

הקרדיולוג, אפידמיולוג ותזונאי הנודע Meir Stampfer איש Harvard, כתב פעם שמחקרים
אפידמיולוגיים על הקשר בין תזונה ובריאות קשים מאין כמותם לאינטרפרטציה, שכן הרגלי
האכילה של אנשים מושפעים מאינספור גורמים נפשיים, בריאותיים, חברתיים ועוד, והם
משפיעים על מדדי אורח חיים שהם כשלעצמם מקרינים על בריאותנו. 

מאמרים
שונים במרוצת השנים מצאו קשר בין אכילת ביצים למדד מסת הגוף, לסטאטוס העישון,
לפעילות גופנית, לצריכת אלכוהול, לדרגת הפעילות המטבולית של הגוף לצריכה שגרתית של
ויטמינים, לסטאטוס המנופאוזה של נשים, לצריכת הורמונים חלופיים בשנות חידלון
הווסת, ולצריכת גלולות למניעת הריון.

אם
אמנם כך, שערו בנפשכם כמה ערפילנים ומדדים יכולים להשפיע על צריכת ביצים, או
להיות מושפעים מצריכתם, באופן שעלול להותיר פתוחה את הסוגיה של השפעת ביצים
על בריאות כלי הדם.

אכילת
ביצים אינה מסקרנת רק בתחום הקרדיו-וסקולרי: יש הסבורים ש-
choline הנמצא בביצים עשוי לסייע
במניעת מחלת אלצהיימר, ויש הסבורים שנוגדי חמצון הנמצאים בביצה, מפחיתים את
הסכנה של כולסטרול מחומצן.

גם lutein העשיר מאוד בחלמון ביצה
נחשב חומר המיטיב עם הראיה. אנו נמשיך להחזיק בדעה שצריכת 3-5 ביצים בשבוע היא
מידה ראויה. 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים