דומה שהשאלה הרפואית הדומיננטית במחצית המאה האחרונה, מתייחסת למושג
"אורח חיים בריא", והאם אמנם יישום של "חיים בריאים"
עשוי להעניק לנו שנות חיים נוספות ללא שלושת התחלואות הכרוניות המציקות לנו ביותר:
סרטן, מחלות לב וכלי-דם, וסוכרת type 2?
תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה משמעותית בעשרות השנים האחרונות. אך
בד בבד עם חיינו המתארכים גדלה גם התחלואה במחלות כרוניות כסוכרת, תחלואה
קרדיו-וסקולרית וסרטן.\
אכן, שלושת סוגי תחלואה אלה מקצרים את החיים בהשוואה לאלה ללא
התחלואות הללו בממוצע בין 7.5-20 שנות חיים (Capocaccia וחב' ב-Annals of
Oncology משנת 2015, Franco וחב' ב-Archives of Intermal Medicine משנת 2007, ו-Lee וחב' ב-Stroke משנת 2010).
מאות מחקרים מראים שעישון, חוסר פעילות גופנית, דיאטה באיכות ירודה,
ושתייה מופרזת של אלכוהול, תורמים ב-60% לתמותה טרם-עת ולהפחתה של 7.4-17.9 שנים
בתוחלת החיים (Mokdad וחב' ב-Lancet משנת 2016, Tamakoshi וחב' ב-Prevebtive משנת 2009, Kahw וחב' ב-PLos Med משנת 2008, Manuel וחב' ב-PLos Med משנת 2016, ו-O'Doherty וחב' ב-European Journal of Epidemiology משנת 2016).
אף על פי כן, מעט מחקרים התייחסו להשפעה המשולבת של 5 גורמים באורח
החיים עלולים להשפיע על תוחלת החיים החופשית מסוכרת, מחלות לב וסרטן (Ferrucci וחב' ב-American
Journal of Epidimeliology משנת 1999, Nyberg וחב' ב-Lancet Public Health משנת 2018, Stenholm וחב' ב-International Journal of Epidemiology משנת 2016, ו-Nusselder וחב' ב-BMC Public
Health משנת 2009).
מאפייני אורח חיים המושפעים מבחירה עצמית כגון עישון, פעילות גופנית,
צריכת אלכוהול, משקל הגוף וטיב המזון הנצרך, משפיעים על תוחלת החיים ועל התחלואה
בסוכרת. במחלות קרדיו-וסקולריות וסרטן (Loef ו-Walach ב-Preventive Medicine משנת 2012, Li וחב' ב-Circulation משנת 2018, Chiuve וחב' ב-Circulation משנת 2008, ו-Stampfer וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2008).
ממש בימים אלה של ראשית שנת 2020 מתפרסם מחקר רב-מוסדי רב-לאומי רחב
היקף שהתייחס לשאלה שלמעלה, בהשתתפות מרכזים רפואיים בבוסטון, ברוטרדם, בשיקאגו,
ב-Wuhan שבסין, ובברן השווייצרית.
אך חשובה מכל השתתפותם במחקר זה של שניים מהמומחים המובילים
בעולם בתחומי הקרדיולוגיה והאפידמיולוגיה, Walter Willett ו-Meir Stampfer, שניהם מהמרכז הרפואי Harvard.
המחקר אסף נתונים משני מחקרים "מיתולוגיים" שהתקיימו
בארה"ב: מחקר הבריאותית של 73,196 אחיות בתחום הסיעוד הרפואי בין השנים 1980
עד 2014, ו-38,366 רופאים ועוסקים אחרים בתחומי הרפואה בין השנים 1986 עד
2014.
ההתייחסות במחקר זה הייתה ל-5 אורחות חיים העשויות לתרום לבריאות: אי
עישון מאז ומתמיד, מדד מסת גוף (BMI) בין 18.5-24.9 ק"ג/מ2, פעילות גופנית מתונה עד עצימה של מעל
30 דקות ליום, צריכה מתונה של אלכוהול (בגברים 5-30 גרם ליום, ובנשים 5-15 גרם
ליום), ודיאטה ברמת איכות טובה (מעל 40% מהמזון הנצרך).
סיכום תמציתי של תוצאות המחקר הוא כדלקמן:
תוחלת החיים ללא סוכרת, מחלות קרדיו-וסקולריות או סרטן בגיל 50 שנה,
היא 23.7 שנים בממוצע לנשים שלא אמצו לעצמן אורח חיים חופשי מגורמי הסיכון
המוזכרים למעלה, בהשוואה לתוחלת חיים בגיל 50 שנה של 34.4 שנים חופשיות מהתחלואות
הכרוניות המוזכרות בנשים שאמצו לעצמן הימנעות מ-4-5 גורמי סיכון אלה.
ובאשר לגברים, אלה מהם בני 50 שנה יכולים לצפות לעוד 23.5 שנים
חופשיות מהתחלואה המוזכרת אם לא הקפידו במהלך השנים על הימנעות מאף אחד מגורמי
הסיכון המוזרים, ולעומת זאת לצפות לעוד 31.1 שנים חופשיות התחלואה אם הקפידו על
יישום של הימנעות מ-4-5 גורמי הסיכון הללו.
לגבי גברים בני 50 המעשנים בהווה, או גברים ונשים המוגדרים כ-obese (דהיינו BMI של מעל 30 ק"ג/מ2),
לתקוותם תוחלת חיים חופשית מתחלואה בגיל 50 היא הנמוכה ביותר בהשוואה לאי-הימנעות
מגורמי הסיכון האחרים.
פירוט תוצאות המחקר:
במהלך שנות המעקב הרבות אחר משתתפי שני המחקרים
האפידמיולוגיים האמורים, שכללו במשותף 2,270,411 שנות חיים, התרחשו 34,383 פטירות
בקרב משתתפי המטה-אנליזה הנוכחית (21,344 נשים, ו-13,039 גברים).
יצוין גם שמשתתפי מטה-אנליזה זו, עם המספר הקטן ביותר של גורמי סיכון,
היו גם אלה בדרגה גבוהה יותר של צריכה כרונית של מולטי-ויטמינים או של צריכת
אספירין על בסיס יומיומי מתוך גישה מניעתית.
תוחלת חיים חופשיות מסוכרת, מחלות קרדיו-וסקולריות או סרטן:
סך תוחלת החיים בגיל 50, עלתה ביחס ישר להימנעות מכל חמשת גורמי
הסיכון המוזכרים, מ-31.7 עד 41.1 שנים בקרב נשים, ומ-31.3 עד 39.4 שנים בקרב גברים
(תרשים למטה). בגיל 50, תוחלת החיים חופשית מסוכרת, מחלות קרדיו-וסקולריות או סרטן
הייתה 23.7 שנים בממוצע, 26.4 שנים, 29.1 שנים, 31.8 שנים ו-34.4 שנים, בקרב נשים
שאמצו אורח חיים ללא כל הימנעות מגורמי סיכון, או אלו שנמנעו מגורם סיכון אחד,
שניים, שלושה או ארבעה וחמישה, בהתאמה.
בקרב גברים בגיל 50 שנה, תוחלת החיים החופשית מסוכרת, מחלות
קרדיו-וסקולריות או סרטן, הייתה בממוצע 23.5 שנים, 24.8 שנים, 26.7 שנים, 28.4
שנים ו-31.1 שנים, אם הם לא נמנעו משום גורם סיכון, או נמנעו מגורם סיכון אחד,
משני גורמי סיכון, משלושה גורמי סיכון או מ-4-5 גורמי סיכון, בהתאמה. האחוז של
תוחלת חיים חופשית משלושת סוגי המחלות הכרוניות הדומיננטיות מכלל תוחלת החיים, היה
74.8%, 77.6%, 80.1%, 82.2%, ו-83.6% בקרב נשים, ו-75.3%, 75.8%, 76.8%, 77.9%
ו-79.0% בקרב גברים , כאשר שני המגדרים אמצו אורח חיים נטול גורם סיכון אחד, 2
גורמי סיכון, 3 גורמי סיכון ן-4-5 גורמי סיכון, בהתאמה.
תוחלת חיים עם אימוץ גורמים אינדיבידואליים של אורח חיים:
המחקר המצוטט חישב גם את תוחלת החיים המתווספת כאשר מאמצים הימנעות מגורמי הסיכון
האינדיבידואליים מתוך הרשימה של חיים בריאים ללא עישון, צריכה מתונה של אלכוהול,
הקפדה על פעילות גופנית, ו-BMI אופטימלי.
ההשפעה הניכרת ביותר הגורעת מתוחלת החיים החופשית ממחלות, נמצאה בגברים המעשנים
באופן כבד (מעל 15 סיגריות ביום), או בקרב גברים ונשים שמנים (מעל 30 ק"ג/מ2).
נשים שהפסיקו לעשן לפני למעלה מ-10 שנים, הפסידו רק 1.7 שנים בתוחלת חייהן,
בהשוואה לנשים שהחלו לעשן לפני פחות מ-10 שנים , שהפסידו 6.0 שנים מתוחלת חייהן
החופשית ממחלות.
גברים שחדלו לעשן לפני למעלה מ-10 שנים, או פחות מ-10 שנים, הרוויחו 2.6 שנות חיים
חופשיות ממחלה, או 1.9 שנים חופשיות ממחלה, בהתאמה.
כאשר נכללו רק ארבעה אורחות חיים (ללא אלכוהול), נשים שאמצו לעצמן
הקפדה על הארבעה האחרים, זכו ל-9.5 שנות חיים נוספות ללא מחלות, ובגברים תוספת
החיים הייתה של 8.8 שנים, בהשוואה לאלה מ-2 המגדרים, שלא הקפידו על אף לא אחת
מאורחות החיים הללו.
כאשר הוסיפו גם את שתיית האלכוהול המתונה, לנשים שהקפידו על חמשת אורחות החיים
ה"בריאות" התווספו 12.5 שנות חיים לעומת 9.6 שנות חיים בגברים.
בעלי המחקר מסכמים את תוצאותיו באמירה לא-מהוססת שיש ביכולתנו להשפיע על התארכות
החיים בבריאות טובה יחסית, עם הקפדה שאינה כרוכה במאמץ יוצא דופן: אל תעשנו,
הפעילו את גופכם, הימנעות משתיית אלכוהול מרובה הימנעו מ-junk food ואל תשמינו מעל המידה
הרצויה. עד 120!
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.