השכלה פורמלית נמוכה ומעמד סוציו-אקונומי נמוך, בידוד חברתי וסוכרת היו בין הגורמים הקשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה.
מחקר גדול מבריטניה זיהה 15 גורמים הקשורים להתפתחות דמנציה לפני גיל 65, ופתח נתיב של אסטרטגיות מניעה חדשות.
המחקר שעבר ביקורת עמיתים, שפורסם בכתב העת JAMA Neurology, בחן גורמים הקשורים לשכיחות של דמנציה צעירה (YOD), מצב המשפיע בדרך כלל על אנשים בגילאי 45 עד 65 שנים. במקרים מסוימים, אנשים בסוף שנות ה -30 או תחילת שנות ה -40 לחייהם יכולים גם להיות מושפעים.
YOD נוטה להיות אגרסיבי יותר מאשר דמנציה בגיל מבוגר. החוקרים גייסו 356,052 אנשים מתחת לגיל 65 וללא דמנציה להיות במחקר.
לאחר מעקב זוהו 485 מקרים של YOD.
החוקרים מצאו כי 15 גורמים היו "קשורים באופן משמעותי" לסיכון גבוה יותר ל-YOD: השכלה פורמלית נמוכה יותר, מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, אי שימוש באלכוהול, הפרעת שימוש באלכוהול, בידוד חברתי, מחסור בוויטמין D, רמות גבוהות של חלבון מגיב C, חוזק אחיזת יד נמוך יותר, ליקוי שמיעה, לחץ דם אורתוסטטי, שבץ, סוכרת, מחלות לב, דיכאון ונשיאת שני עותקים של אלל אפוליפופרוטאין E4, שהוא גורם סיכון גנטי עיקרי לאלצהיימר.
הגילוי של גורמים משפיעים אלה מאתגר את הרעיון כי גנטיקה היא הגורם היחיד למצב ופותח את האפשרות כי הסיכון של YOD יכול להיות מופחת על ידי התמקדות אורח חיים וגורמים בריאותיים.
גורמים כאלה "ניתנים לשינוי ברובם", נכתב במחקר. "גורמי סיכון אלה הניתנים לשינוי צריכים להיות משולבים ביוזמות עתידיות למניעת דמנציה ולהעלות אפשרויות טיפוליות חדשות עבור YOD".
המחקר הובל על ידי אוניברסיטת אקסטר בבריטניה ואוניברסיטת מאסטריכט בהולנד. הנתונים למחקר הגיעו מהביובנק הבריטי, מאגר של דגימות ביולוגיות למטרות מחקר.
"לדמנציה צעירה יש השפעה רצינית מאוד מכיוון שלאנשים שנפגעו בדרך כלל עדיין יש עבודה, ילדים וחיים עמוסים", אמר סטיבי הנדריקס, אחד ממחברי המחקר, בהצהרה שפורסמה על ידי אוניברסיטת אקסטר.
אחת ממחברות המחקר, ג'ניס רנסון, ציינה כי המחקר שלהם "פורץ דרך חדשה" בכך שהוא מזהה שניתן להפחית את הסיכון של YOD. "אנחנו חושבים שזה יכול לבשר על עידן חדש בהתערבויות כדי להפחית מקרים חדשים של מצב זה".
המחקר נתמך על ידי Alzheimer's Research UK, The Alan Turing Institute/Engineering and Physical Sciences Research Council, Alzheimer Nederland, Gieskes Strijbis Fonds, המועצה למחקר רפואי, המכון הלאומי לחקר הבריאות והטיפול (NIHR) שיתוף פעולה מחקרי יישומי בדרום חצי האי המערבי (PenARC), המועצה הלאומית לבריאות ומחקר רפואי, המכון הלאומי להזדקנות ואלצהיימר הולנד.
סיכון לדמנציה צעירה ל-YOD, המכונה גם דמנציה מוקדמת, יש תסמינים דומים לדמנציה בגיל מבוגר. זה כולל אובדן זיכרון, התנהגות חזרתית, בלבול, קושי בביצוע משימות רגילות, שינויים בהתנהגות, בעיות שפה ואובדן היכולת לחשוב או לבצע שיפוטים ברורים.
חלק מהגורמים ל-YOD כוללים אלצהיימר, בעיות בזרימת הדם במוח, הידרדרות בחלק הקדמי של המוח, שימוש יתר כרוני באלכוהול הנמשך מספר שנים, ומחלות כמו הידבקות ב-HIV, מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון וטרשת נפוצה, על פי HealthDirect.
מחקר משנת 2021 העריך כי דמנציה צעירה שכיחה בקרב אנשים בגילאי 30 עד 64 בשיעור של 119 לכל 100,000 איש. מדובר בכ-3.9 מיליון אנשים הסובלים מהמחלה ברחבי העולם בקבוצת גיל זו.
בעוד ששכיחות YOD בקרב גברים הייתה 216.5 לכל 100,000 אנשים, לנשים היו שיעורים גבוהים יותר של 293.1 לכל 100,000 אנשים.
במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר היה השיעור הנמוך ביותר של YOD עם 663.9 לכל 100,000 איש, אשר עלה ל -764.2 במדינות בעלות הכנסה בינונית נמוכה, ולאחר מכן ל -1,873.6 במדינות בעלות הכנסה בינונית-גבוהה.
מחקרים אחרונים הראו דרכים רבות להפחית את הסיכון לדמנציה. מחקר מדצמבר 2022 מצא כי רמות ויטמין D נקשרות לסיכון לירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. רמות גבוהות של ויטמין D נקשרו לסיכויים נמוכים בעד 33% לפתח ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה.
ישנם קולטני ויטמין D רבים ברקמת המוח. ויטמין D הוכח לנקות פלאקים עמילואידים, שהם "אשכולות חריגים של מקטעי חלבון" המצטברים בין תאי עצב, על פי איגוד האלצהיימר.
מחקר נוסף שנערך לאחרונה הציע כי בעלות על חיות מחמד יכולה להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית. אנשים שחיו לבד ולא היו להם חיות מחמד נמצאו כבעלי שיעורי ירידה מהירים יותר בקוגניציה מילולית ובשטף המילולי.
לבעלי חיות מחמד שחיו לבד היו תשומת לב, חשיבה, דיוק ומהירות עיבוד טובים יותר בהשוואה לאלה שחיו לבד ולא היו בבעלותם חיות מחמד.
הפרעות שינה שחווה אדם בשנות ה -30 וה -40 לחייו יכולות גם לגרום לירידה קוגניטיבית ברגע שהם מתבגרים, על פי מחקר שפורסם החודש.
מתוך 175 אנשים שחוו את הפרעות השינה הרבות ביותר, 44 סבלו מביצועים קוגניטיביים ירודים 10 שנים מאוחר יותר. לעומת זאת, רק 10 מתוך 176 האנשים עם הכי פחות הפרעות שינה סבלו מירידה קוגניטיבית.
משמעות הדבר היא שבעוד שיותר מ-25% מאלו עם השינה המשובשת ביותר ראו יכולות קוגניטיביות יורדות עם הזמן, רק 5.68% מאלה עם השינה הכי פחות מופרעת סבלו מאותו הדבר.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שאיכות השינה ולא כמותה חשובה ביותר לבריאות הקוגניטיבית בגיל העמידה", אמר מחבר המחקר יואה לנג.
