חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

דלקת (inflammation): יותר מאשר סתם הידבקות בחיידקים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

דלקת (inflammation): יותר מאשר סתם הידבקות בחיידקים

פרק ב` לחץ כאן לקריאת פרק א`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

מחקרים בתחום הקרדיו-וסקולארי מצביעים על כך שדלקת פועלת בתיאום עם עודף של הכולסטרול ה”רע” LDL, להגברת התהליך של יצירת טרשת עורקים. כאשר ריכוזו בדם גבוה, LDL כולסטרול מתחמצן באופן שהוא ניתן לזיהוי על ידי מערכת החיסון והוא “נבלע” על ידי תאים מאקרופגים, ואלה מגייסים את מערכת המַשלים שגורמת נזק לשכבת האנדותל בדופן כלי הדם. כתוצאה מהנזק האמור אותם מאקרופגים הטעונים במטען השומן שהם בלעו, חודרים בעד החריצים באנדותל הפגוע, ועוגנים בדופן כלי הדם , מקום בו הם נעטפים על ידי מעטפת פיברין ומתחיל להיווצר הרובד הטרשתי. ככל שרובד זה גדל, אותה מעטפת פיברין עלולה להיקרע ולהיתלש באופן היוצר קריש או תסחיף העלול לחסום את כלי הדם הכליליים (coronary) המספקים דם מחומצן לשריר הלב.
חסר זה של חמצן גורם לאוטם ולתמותה של רקמת שריר הלב, מה שידוע כהתקף לב.

מחקרים הראו שאנשים עם רמת דלקת גבוהה שבאה לביטוי בעלייה בדם של החלבון CRP או C-reactive protein, המהווה מדד אמין לרמת דלקת בגוף, אנשים אלה ילקו בליבם הרבה יותר בהשוואה לאנשים עם רמת CRP נמוכה. מסתבר שרמה מוגברת של CRP, וממילא רמת דלקת מוגברת, היא גורם סיכון משמעותי יותר להתקף לב מאשר רמת כולסטרול גבוהה.
כיום, מדידת רמת CRP בדם, הפכה בדיקה שגרתית בעשייה הרפואית בבדיקות המעקב גם באנשים בריאים שעדיין לא אובחנו או סבלו ממחלת לב. מחקר שהתפרסם בשנת 2002 בכתב העת החשוב Circulation, הצביע על כל שלפעילות גופנית סדירה יש השפעה נוגדת-דלקת, והחוקרים מיוּטָה מסרו שנשים לא פעילות מבחינה גופנית היו בעלות רמות גבוהות יותר של CRP בדמן. בהתאם, נשים שמנות עם מדדBMI גבוה, היו אלה עם רמותCRP מוגברות.

ומה לגבי מחלת הסוכרת? תצפיות קליניות אחדות הראו שאנשים עם רמות גבוהות של CRP היו יותר צפויים לפתח עמידוּת לאינסולין (insulin resistance), שהוא התהליך המקדים לסוכרת type 2, בה התאים אינם מגיבים להשפעת אינסולין ואינם קולטים את הסוכר גלוקוזה מהדם, מה שמעלה רמת סוכר זה בדם. חוקרים מצאו כמו-כן שאנשים שפיתחו בדיעבד סוכרת מכילים בדמם רמה גבוהה של מולקולות הקשורות לתהליך דלקתי, כגון TNF-α, ציטוקין הנוצר על ידי מאקרופגים ועל ידי לימפוציטים T. כאשר רמת TNF-α גבוהה, גוברת בכבד יצירת סוכר גלוקוזה וכן עולה יצירת טריגליצרידים בכבד, מה שפוגע ביכולת של אינסולין לפקח על רמת הסוכר התקינה בדם. יתרה מכך, לאינסולין עצמו יש תכונות נוגדות-דלקת.
נובע מכך שדלקת אינה רק משרה עמידות לאינסולין והופעת סוכרת, אלא גם תהליך הדלקת מואץ בהתגבר העמידות לאינסולין. מחקר שנערך בבריטניה מצא בקרב 5,245 גברים, שאלה מהם עם רמת CRP הגבוהה מ-4.18 מיליגרם לליטר, היו בעלי סיכון גבוה פי-6 לפתח סוכרת, בהשוואה לאלה עם רמת CRP של 0.66 מיליגרם לליטר, או נמוכה ממנה.

ומהו הקשר בין דלקת ומחלת הסרטן? לפני כ-150שנה קבע Rudolf Virchow הפתולוג הגרמני הגדול מהמאה ה-19 את האמיתה “סרטן הוא פצע שאינו מחלים”. הוא הבחין בכך שרקמה של גידול ממאיר מכילה ריכוז גבוה של תאי דלקת, ויצא אז עם ההשערה שגידולים נוצרים לעתים קרובות באתרים של דלקת כרונית.
ממצאים מן העת החדשה אכן מאששים את Virchow. בערך 15% ממקרי הסרטן, כולל סרטן הכבד, צוואר הרחם והקיבה, קשורים באופן הדוק למחלות מדבקות. עשן סיגריות וסיבי אסבסט עשירים במיוחד בחומרים גורמי-דלקת, עישון גורם לסרטן ריאות וחשיפה לאסבסט כרוכה במֶזוֹתֶליוֹמָה, סרטן של רקמת החיפוי של החזה. יתרה מכך, ממצאי מעבדה מראים שתוצרים של ריאקציות דלקתיות, כגון רדיקאלים מחמצנים, גורמים נזק לחומצת הגרעין DNA, ויוצרים בה מוטציות המגבירות הופעת תאים סרטניים. כמו כן, מאקרופגים הפעילים כל כך בתהליך הסרטני אחראים לשחרור מספר גורמי גידול סרטניים (tumor growth factors) המעודדים את תהליך האנגיוגניוּת בו נוצרים כלי-דם חדשים המזרזים התפשטות תאי סרטן לרקמות מרוחקות. בקצרה, רקמות סרטניות יודעות דווקא לנצל לתועלתן רבות מהמולקולות הדלקתיות שהגוף יוצר בתגובה לתהליך הסרטני על מנת להדביר את התאים הסרטניים.

ואיך נקשר תהליך הדלקת למחלת אלצהיימר? פעם היו סבורים שהמוח ומערכת העצבים המרכזית, נמצאים מחוף לתחום השפעתה של מערכת החיסון, שכן ישנו מחסום דם/מוח, הנוצר על ידי קפּילרות מהודקות ומונע שתאי דלקת או מולקולות שהם מפרישים מלחדור למוח. יחד עם זאת, מצאו במחקרים אפידמיולוגיים קשר בין תרופות ממשפחת NSAID כגון אספירין, ibuprofen (ידוע כ-Advil ו-naproxen), תרופות מעכבות האנזים COX-2 ותרופות נוגדות דלקת אחרות, להופעה מופחתת של אלצהיימר.
בנוסף, למוח יש את “מערכת החיסון” שלו, וידוע שתאי מוח הידועים כתאי מיקרוֹגְלִיָה, שהם בעלי תפקיד דומה לזה של מאקרופגים, יודעים להקיף ולבלוע חומרים זרים, והם יודעים גם כן לשחרר TNF-α, ומולקולות דלקת אחרות. יצירת יתר של חלבון ביתא עמילואיד, אולי מסמלת יותר מכל את מחלת אלצהיימר, וידוע שתאי מיקרוגליה הבולעים את מולקולת ביתא עמילואיד, נעטפים בשכבת פיברין וכתוצאה מכך נוצרים אותםplaques האופייניים לאלצהיימר.

האם יש בסיס מולקולארי לנטייה לפתח דלקת כרונית: דלקת מהווה כיום שדה מפרה למחקר בסיסי הלומד דרכים למניעתה. כמו בנושאים אחרים במחקר הרפואי “גיזת הזהב” שהיא משאת נפש של חוקרים רבים, היא ברור האפשרות שמא ישנם גנים ספציפיים במכלול החומר התורשתי שלנו, האחראיים לכך שחלק מאיתנו נוטים יותר לפתח דלקת כרונית-סמויה, הבאה לביטוי ברמות גבוהות של סמן הדלקת-CRP. אכן בנובמבר 2005 התפרסם בכתב העת Nature Genetics, דיווח מעורר תקווה בנושא האמור, פרי מחקר של John Blangero וקבוצתו בטקסס. במסגרת מיפוי הגנום האנושי, עלה בידי מדענים אלה לזהות גן, היושב על כרומוזום 15, שייתכן והוא קשור לוויסות של תהליכי דלקת בגוף. גן זה מקודד ליצירת חלבון שלא היה מוכר קודם לכן,selenoprotein S, ובקצרה SEPS1, והוא נמצא במהלך מחקר גנטי מקיף על כ-1,400 אנשים השייכים ל-40 משפחות ממדינות טקסס וויסקונסין, אשר מכל אחד מהם המעבדה פענחה 48 אלף עותקי גנים.

החלבון SEPS1 מתואר על ידי החוקרים שזיהו אותו, כעין “משאית אשפה” המסייעת לפנות מן התאים חלבונים “שגויים” במבנה שלהם, הנוטים להצטבר בתאים הנתונים במצבי עקה (stress), ואז גם גדל סיכון להתפתחות מצבי דלקת. יש בני-אדם שיש להם פגיעה גנטית ספציפית בהם נוצר עותק פגום של החלבון SEPS1, כאשר ווריאנט זה קרוי 105G, ובנוכחות עותק פגום זה של הגן, נמדדה הפרשת-יתר של ציטוקינים דוגמת IL-6 ו-TNFα, הידועים כקשורים למצבי דלקת. ההשערה היא אם כן, שאנשים עם הפגם הגנטי המפריע לחלבון SEPS1 להרחיק חלבונים פגומים מהתאים, הם גם אלה הנוטים לרמות גבוהות יותר של דלקת. האם מידע מולקולארי זה עשוי לקדם שיטות מולקולאריות או טיפוליות לשכך את פעולת הגן הפגום SEPS1, על מנת לדכא תהליכי דלקת כרונית? זאת כמובן מוקדם להסיק.

האם יש דרך מעשית ומיידית להפחית את רמת הדלקת הכרונית בגוף כדי להמעיט בגורמי הסיכון למחלות ניווניות חמורות? האם כאשר מתגלה אצלנו רמה גבוהה של CRP, יש טיפול או דרך להקטינה? אפשרות אחת המזדקרת מיד היא של נטילה יומית של אספירין ברמתו הנמוכה ביותר 75-81 מיליגרם, וזאת כמובן לאחר התייעצות עם הרופא המטפל וחוות דעתו המלומדת, שהרי הכול יודעים על הסיכון הנלווה לטיפול זה כגון דימום בקיבה, ונזק לכבד ולכליות. דרך יעילה להפחית רמת CRP היא בהפחתת משקל ומעבר לדיאטה מוקפדת, דלת שומנים רוויים ושומני טרנס, ועתירה בחומצות שומניות ממקור דגים (אומגה 3), כמו גם שומנים מונו-בלתי רוויים המגיעים משמן זית או שמן קנולה. כפי שכבר נאמר למעלה, פעילות גופנית סדירה ונמרצת נחשבת יעילה להפחתת רמתCRP בגוף, ובאופן לא-בלתי-תלוי טיפול בסטאטינים להפחתת רמת כולסטרול, יעיל בהורדת רמת CRP.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים