חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

דלקת פרקים ניוונית – אוסטאוארטריטיס

אהבתם? שתפו עם חבריכם

דלקת פרקים ניוונית – אוסטאוארטריטיס

אצל שמונים אחוזים מהקשישים מעל גיל 75 ואף אצל אנשים צעירים יותר, ניתן בצילום רנטגן, להבחין בשינויים מבניים בפרקי אצבעותיהם ו\או בפרקי גוף נוספים. אנשים אלה סובלים בדרך כלל מדלקת פרקים ניוונית (דגנרטיבית) הקשורה לסחוסים, אשר מכונה גם שיגרון ניווני, אוסטאוארטריטיס (osteoarthritis) או אוסטיאוארטרוזיס (Osteoarthrosis). מחלה זו המכונה בקיצור גם OA מורכבת מהמלים osteo (עצם) arthro (מפרק), ו- itis (סיומת שמבטאת מחלה או דלקת), ואילו הסיומת ארטרוזיס (arthrosis) בכינוי אוסטאוארטרוזיס, משמעה “מפרק מנוון”. זוהי מחלת המפרקים השכיחה ביותר אשר בצורה הראשונית שלה, נוטה לפגוע במפרק אחד או יותר אצל מרבית בני האדם בשלב כלשהו בחייהם, בצורות שונות של חומרה, החל מ”בלתי מורגש” שניתן לאבחון רק בצילום רנטגן ועד “חוסר אפשרות לתפקד”.

כל תהליכי החיים מתאפשרים בתוך כדי הליכה בשביל הדק של שיווי משקל בין ייצור והרס שמתרחשים בכל חלקי הגוף. דלקת פרקים ניוונית נגרמת בגלל הפרה של שיווי משקל זה ופגיעה כתוצאה מכך, בסחוס הזגוגי במפרקים שעובר תהליכי הרס יותר מאשר תהליכי בניה. סחוס זה שתפקידו העיקרי לכסות את קצות העצמות המהוות את המפרקים, מאבד את תכונותיו אשר מקנות לו סגולות של חומר שעומד בתנאים בלתי אפשריים לכאורה, חומר בעל משטח חלק ביותר שעומד בלחצים כבדים, חומר גמיש ובה בעת גם קשיח. תכונות אלה של הסחוס הזגוגי הבריא מאפשר לו לעמוד במטלות הכבדות שמוטלות עליו, לפזר עומסים בצורה אחידה, לתמוך ברקמה הסינובית (סינוביום), המכסה אותו ולאפשר תנועה חלקה במפרקים.

כשמופר שיווי המשקל בין הרס לבניה, נשחקים הסחוסים המרפדים את המפרקים, ככל הנראה בעיקר כתוצאה מאיבוד מתקדם של מרכיבי סחוס. הסחוסים הופכים דקים, מופיעים בהם חריצים מיקרוסקופיים, שהולכים ומעמיקים. בתוך כדי כך מאבדים הסחוסים נוזלים, מתייבשים, מתבלים ונשברים. בדרך כלל מפסיקים הסחוסים לכסות כיסוי מלא את קצות העצמות המהוות את המיפרקים, חלל המפרקים מתמלא בנוזל סינובי רב, דליל וצמיג פחות מהרגיל אשר איננו מכיל כמעט תאים לבנים. בשלב מתקדם גדלים על קצות העצם המגולים שבחלל המיפרקים, זיזי עצמות ובליטות (אוסטאופיטים), במקום הסחוס הזגוגי שהולך ונעלם.

המפרקים הופכים מודלקים כשמתפתחת דלקת של הסינוביום (הקרום העוטף את המיפרק) ולא זו בלבד, אלא שהעצמות המחוספסות והגרמיות אשר איבדו את פני הפנים החלקים, מתחככות זו בזו ללא הגנה וגורמות לחולה כאבים עזים עד כדי חוסר יכולת לעמוד בפניהן ללא תרופות משככות כאבים במינון גבוה. מבין הסימנים הנוספים למחלה יהיו שינויים חיצוניים ונפיחות במפרקים שהופכים גדולים יותר וכן תחושת נוקשות ו”חריקה” בעת תזוזת המפרק. מפרקים פגועים נוטים גם “להינעל” לאחר זמן כלשהו של חוסר פעילות כגון שינה או מנוחה. כל אלה גורמים להגבלת התנועה וירידה ביכולת החולה לבצע פעולות שונות עד התנוונות השרירים סביב המפרק. המפרקים העיקריים המועדים לפגיעת דלקת פרקים ניוונית הם מפרקי הכתפיים, עמוד השדרה, הברכיים, הירכיים והאצבעות.

בדרך כלל יהיה ביטוי קליני ממשי של המחלה במספר מפרקים מועט ועל פי רוב רק בסוג מפרקים אחד או שניים, כשהיא משפיעה בצורה שונה בכל סוג מפרקים. ביטוי ברור הניתן לצפיה הוא התלקחות ודלקת אשר מתרחשת מספר פעמים בשנה, במפרקים בקצות האצבעות כשנוצרות שם גם קשריות המכונות על שם הברדן (Heberden Nodes), או התלקחות והתנפחות הברכיים. ניתן לאבחן אוסטאוארטריטיס באמצעות בדיקות דם, באמצעות בדיקת הנוזל שנשאב ממפרק נפוח, ובעיקר בצילום רנטגן לפי היצרות חלל המפרקים עקב איבוד הסחוסים ובעיקר בגלל נוכחות בליטות העצם, האוסטאופיטים שמעידים בוודאות על קיומה של “דלקת מפרקים ניוונית”.

מכיוון שאין לכאורה אפשרות לגרום לסחוס לגדול מחדש, יהיו הטיפולים המקובלים, סימפטומליים בהתאם לסוג המפרקים הפגועים, דהיינו טיפול בתסמינים באמצעות הפחתת הלחץ מהמפרקים ומניעת דלקת, ע”י שאיבת הנוזלים שהצטברו והזרקת סטרואידים (קורטיזון) במקומם, או מתן תרופות נוגדות דלקת כגון וולטרן או ויוקס, וכן שימוש במים חמים או בשמן פרפין חם ומתן תרופות ומשחות מסוגים שונים לשיכוך כאבים, או טיפול במרחצאות מרפא עם מים מינרלים בטמפרטורה גבוהה, חבישות בוץ ומנוחה, סדים לקיבוע המפרקים, וטיפולי אולטראסאונד להקלת הכאבים.

אלא ששיטות טיפול אלה אינן תורמות לעיכוב התקדמות המחלה ואינן משקמות את הסחוסים. למעט טיפול ע”י הזרקת חומצה היאלורונית למפרק אשר כחלק מהנוזל הסינובי, מביאה להקלה חלקית וזמנית של הכאבים, כל שאר הטיפולים מאכזבים למדי. על פי רוב מספקים טיפולים אלה הקלה קצרת מועד בלבד עם סיכון לתופעות לוואי קשות לבריאות בכלל, והחמרת הנזק לסחוסים בעיקר ובמיוחד לאחר השימוש בסטרואידים או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. לכן, במקרים לא מעטים ובעיקר במקרים הקשים, מומלץ על ניתוח להחלפת המפרק במפרק מלאכותי המאפשר תנועה חלקה וחופשית של המיפרק ללא כאבים, שבצידו כמובן, כל תופעות הלוואי של טיפולים רדיקאלים מסוג זה.

אולם למרות הכל ניתן לשפר את מצב המפרקים ע”י שינוי הסיבות העיקריות למחלה. למרות שהסיבה הבסיסית לבעיה שכיחה זו אינה ידועה לכאורה, ברור שמתרחשים במפרקים תהליכים ביוכימיים פתולוגיים, הגורמים נזק לסחוסים. השאלה היא למה. ההנחה המקובלת שתורשה היא אחת הסיבות למחלה משום שכמעט תמיד יווצר נזק לסחוסים ובמיוחד במפרקי הידיים אצל מי שגם מישהו מהוריו סבל מנזק דומה. אלא שהנחה זו אינה עומדת בפני עצמה משום שמרבית הקשישים יסבלו ממילא ממחלת מפרקים זו ולכן אין וודאות מוחלטת בהנחת התורשה. הנחה מקובלת נוספת קושרת בין העליה בגיל לבין מחלות פרקים מסתמכת אומנם על עובדות שהנה מרבית הקשישים יסבלו מבעיות מפרקים, אולם למרות זאת, עובדה חותכת היא שלא כולם סובלים ולכן גם הנחה זו איננה מחויבת המציאות.

הנחות רווחות נוספות הקושרות בין עודף משקל או בין עיסוק מאומץ בספורט, לבין מחלת מפרקים ניוונית ובעיקר זו של הברכיים, יש להן על מה לסמוך הן מבחינה הגיונית והן כעובדה שנתמכת במחקרים, עקב שימוש היתר במפרקים, אם כי ברור שסיבות המשקל והספורט אינן עומדות בפני עצמן לבדן. גם הנחה נוספת אשר כורכת תזונה לקויה עם מחלות מפרקים אינה מתאמתת אצל מרבית בני האדם. מכאן עולה שככל הנראה תהיה המחלה כרוכה בכמה גורמים גם יחד ולפחות שתיים מתוך ארבע הסיבות: גיל מתקדם, עודף משקל, עיסוק מאומץ בספורט ותזונה לקויה. על פי רוב מדובר ככל הנראה בגיל מתקדם ותזונה לקויה לאורך שנים.

ואכן, בשנים האחרונות הולכת ומוטבעת למעשה, ההבנה שככל הנראה אחת הסיבות העיקריות למחלה היא מחסור מתמשך בחומרי הבניין של הסחוסים, מה שגורם לכושר החלמה ובניה נמוך של רקמת הסחוסים. מחקרים רבים הוכיחו את יעילותם של שני חומרים המהווים מרכיבים טבעיים של הסחוסים, כתרופה טובה ובטוחה ללא תופעות לוואי, לטיפול בחולים הסובלים מדלקת פרקים ניוונית. אלו הם גלוקוזאמין סולפאט (Glucosamine sulfate) המעודד את בניית הסחוסים וכונדרואיטין סולפאט (chondroitin sulfate) המעכב אנזימים המפרקים סחוסים, מעודד את מנגנון תיקון הסחוסים ומסייע לשמירה על צמיגות נוזל המפרקים. שניהם נמצאו מועילים לשיפור תפקוד המפרקים, עצירת שחיקת הסחוסים ואף להקלה על הכאבים. למרות שאין שני חומרים אלה יעילים לטיפול בכל החולים, הנה אין ספק שנמצא טיפול שאינו רעיל ואינו גורם לתופעות לוואי קשות, טיפול הנושא עימו הבטחה רבה.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים