חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

דלקת בדרכי השתן

אהבתם? שתפו עם חבריכם

דלקת בדרכי השתן

לאחר שעברו תהליך של סינון בכליות מופרשים עם השתן מרבית חומרי הפסולת של הגוף. מהכליות עובר השתן דרך שני צינורות המכונים שופכנים אל שלפוחית השתן ומשם, בצינור המכונה שופכה, מופרש השתן אל מחוץ לגוף. על פי רוב זוהי דרך חד סיטרית, אולם לעיתים (נדירות), עלולים מיקרואורגניזמים ובעיקר חיידקים מסוג אי קולי (E coli) לחדור מבחוץ פנימה אל שלפוחית השתן. או אז, עלול להיווצר זיהום במערכת דרכי השתן (urinary tubular system) ותתפתח דלקת.

זיהומים כאלה עלולים לפגוע בילדים ובמבוגרים, בגברים ובנשים, אם כי אחוז הנשים הסובלות מהבעיה גבוה בהרבה מזה של הגברים עקב ההבדלים במבנה האנטומי בין שני המינים, הפועלים לרעת האשה במקרה זה, משום שאחת הסיבות העיקריות להתפתחות זיהומים היא מעבר חיידקים קל באופן יחסי מפי הטבעת אל הנרתיק והדרך הקצרה יחסית אצל האשה בין השופכה לשלפוחית השתן, מרחק של ארבעה או חמישה ס”מ לעומת כעשרים ס”מ אצל הגבר.

שכיחות גבוהה יותר של זיהומים בדרכי השתן מתרחשת בעת הריון, לכאורה עקב לחץ האיברים על מערכת השתן ובעיקר על השופכן וחוסר יכולת השלפוחית להתרוקן לחלוטין, כתוצאה מכך. במקרים אלה קיים הסיכון להפלה או לידה מוקדמת. כמו כן קיימת שכיחות גבוהה יותר אצל נשים החולות במחלת הסוכרת עקב רמת הסוכר הגבוהה בשתן ובית גידול העשיר בסוכר הדרוש לחיידקים, בנוסף לעובדה שרמת סוכר גבוהה בדם פוגעת בפעילות היעילה של התאים הלבנים של מערכת החיסון. כמו כן ישנה משום מה, שכיחות גבוהה של זיהומים גם אצל נשים לאחר גיל המעבר. בסך הכל תסבול אחת מכל שלוש נשים, מדלקת בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחייה.

זיהומים ודלקות עלולים להתרחש עקב שימוש בקטטר לצורך ניקוז שתן ואילו זיהומים חוזרים ונשנים עלולים להיות קשורים לחסימות עקב אבנים בדרכי השתן ואף בגלל פגמים אנטומיים ומומים מולדים, מה שמחייב ברור מדויק של הבעיה וטיפול ממוקד. מטבע הדברים, עשויים זיהומים כאלה לעבור מאדם לאדם בעת מגע מיני. לפיכך יעלו יחסי מין תכופים עם בני זוג מתחלפים, ללא הגנת קונדום, את הסיכון לדלקות חוזרות ונשנות, אשר בדרך כלל יגרמו אצל בני שני המינים לתחושת צריבה ולהפרשות נוזליות או מוגלתיות. יש חשיבות רבה לטיפול מהיר, משום שללא טיפול עלול הזיהום להתפשט ואף לגרום לנזק בכליות. אצל גברים קיימת דחיפות לטיפול עקב הסיכון להתפתחות זיהומים באשכים או בערמונית ופגיעה בפוריות.

לא תמיד ניתן לזהות זיהומים בדרכי השתן, אולם בדרך כלל יגרמו הזיהומים לתופעות שונות וביניהן כאבים בשיפולי ובצידי הבטן והגב התחתון, חום, צמרמורות, צורך פתאומי להטיל שתן, ריח שתן בלתי נעים, דליפת שתן בלתי רצונית, צריבה בעת הטלת השתן ועוד. מעבר לתחושות שלעיל, נעשית אבחנת הזיהומים בדרכי השתן, בעזרת בדיקות שתן במעבדה שבה ניתן להבחין ברמה גבוהה של תאי דם לבנים שיעידו על זיהום, ניתן לקחת תרבית שתן שתספק תשובה ברורה לנוכחות או העדר חיידקים בשתן וניתן גם לבצע בדיקות רנטגן עם הזרקת יוד (IVP – Intravenous Pyelogram) של כל דרכי השתן או בדיקת שלפוחית השתן בעזרת סיב אופטי, בבדיקה בשם ציסטוסקופיה.

כדי למנוע את התופעה יש לשמור על היגיינה, להשתמש בתחתוני כותנה מאווררים, לנשים בעיקר, כדאי בעת ביקור בשירותים לעשות שימוש במכשיר להתזת מים מסוג בידן ולהקפיד שלא לנגב לכיוון הנרתיק, להיזהר בשימוש בקוטלי זרע, או בשטיפות הנרתיק אשר עלולים להגביר חשיפה לזיהומים. כמו כן מומלץ להטיל שתן לאחר מגע מיני כדי לשטוף את החיידקים החוצה ולהימנע מהידבקות אפשרית.

ברפואה הקונבנציונאלית, נעשה שימוש בשתי תרופות בעיקר לשם הכחדת החיידקים. האחת היא חומצה נאלידיקסית (Nalidixic Acid) הידועה גם כנג גראם (Neg Gram), תרופה נוגדת חיידקים שאיננה מצטברת בגוף, אלא מופרשת רובה ככולה בשתן ומסייעת בכך לחיסול החיידקים. לעתים תיתכנה תופעות לוואי כגון בחילות והקאות, סחרחורת ותרדמה, הפרעות בראיה, עוויתות, הפרעות נפשיות, גרד ופריחה. התרופה השניה היא תרופה אנטיביוטית מסוג אמינוגליקוזידבשם: גנטאמיצין (Gentamicin) הידועה בשמות מסחריים שונים, אשר משמשת לטיפול בזיהומים מסוגים רבים וניתנת לשם טיפול בדלקות בדרכי השתן, בהזרקה. גם לתרופה זו תופעות לוואי קשות כגון: אלרגיה לתרופה, עייפות, סחרחורת, כאבי ראש, ורטיגו, פגיעה בשמיעה וצלצולים באזניים, השתנה מרובה ולחילופין קושי בהשתנה, שתן עכור או דם בשתן, גרד ופריחה. בנוסף לתרופות אלה נרשמות לעתים תרופות משככות כאבים.

עם זאת, לא תמיד עולה בהצלחה שיטת הטיפול הקונבנציונאלי כשלא פעם יש לחזור ולטפל עקב זיהומים חוזרים ונשנים. לכן כדאי לנסות טיפול בשיטות אחרות, אשר מסייע על פי רוב בהצלחה רבה: אכילת פירות שונים שמספקים לגוף שני ויטמינים חשובים למערכת החיסון, ויטמין A וויטמין C, שתיית מים במידה מספקת ובעיקר אכילת ירקות ופירות משתנים שמסייעים לשטיפת החיידקים אל מחוץ לגוף ומעלים גם את רמת חומציות השתן עד לדרגה שבה אין החיידקים יכולים להתקיים. לשם כך כדאי לשתות בעיקר מיץ חמוציות (cranberry) או מיץ אוכמניות (blackberry). כמו כן מומלצת אכילת יוגורטים פרוביוטיים המכילים חיידקים חיוניים המסייעים לגוף בדרכים שונות ומעלים גם הם את רמת חומציות השתן.

בברכה, ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים