חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

דימום מהאף

אהבתם? שתפו עם חבריכם

הדימום מהאף וסיבותיו

אספקת הדם לאף:
האף מקבל את הדם מענפים של העורק ה- Carotis.
ענפים ותתי ענפים של עורקים אלה נפגשים ומתחברים בקצה הקדמי תחתון של מחיצת האף.
שכיחות הדימום האפי:
במחקר נמצא במדגמים אקראיים של האוכלוסייה,
כי הדימום האפי קיים ב- 10-12% מכלל האוכלוסייה. שכיחות גבוהה קיימת בקבוצת הגיל 15-25 ומאוחר יותר בקבוצת הגיל 46-65.
אין כמעט הבדל גברים לנשים.

סיבות מקומיות לדימום אפי

חבלה באף:
חבלה ישירה באף הינה הסיבה הנפוצה ביותר לדימום מהאף. הגורם מספר אחד הוא חיטוט באצבע הגורם להתכייבות רירית האף בקצה הקדמי תחתון של המחיצה. כתוצאה מהחיטוט נוצרים גלדים, בחיטוט חוזר או בזמן עיטוש הגלדים ניתקים ואז פורץ הדימום. לילדים רבים עם דימום חוזר מהאף, יש וריד בולט באזור המעבר בין העור לרירית בקצה הקדמי תחתון של האף, בהחדרת האצבע הוריד הזה מדמם קשות.

דלקות:
בזמן גודש חריף באף, למשל כשיש נזלת או שפעת, סינוסיטיס כרונית או אלרגיה, יש הרבה הפרשות. להפרשות אלה מהאף יכול להתלוות דם טרי. בעת מחלות כאלה, הרירית מודלקת וקיים גודש בכלי הדם ושבירות גדולה שלהם. מחקרים הוכיחו שאצל אנשים מסוימים קיימים באף זני חיידקים שמפרישים חלבונים הגורמים לפירוק קרישי דם, אצל אנשים כאלה הדימום האפי חוזר על עצמו.

עונתיות:
הדימום האפי נפוץ יותר בחדשי החורף מפאת עליה בשכיחות דלקות דרכי הנשימה העליונות וירידה בלחות בסביבות המחוממות (הסקות מרכזיות, מזגנים, תנורי חימום וכו`). אין קשר בין הדמום האפי ושנויים ברומטריים הדרגתיים שמקורם מטאורולוגי. אבל ירידת לחץ מהירה למשל בזמן המראה בטיסה הינה סיבה נפוצה לדימום אפי.

סטייה של מחיצת האף:
דימום מהאף נפוץ אצל אנשים שיש להם סטייה של מחיצת האף. הסטייה עוצרת את הזרימה הישרה הרגילה של אוויר בתוך האף, וכתוצאה מכך נוצרים זרמי אויר בתוך חלל האף. זרמים אלו גורמים להתייבשות הרירית, להיווצרות גלדים ולדימום. לעיתים תכופות הדימום קורה מאחורי הסטייה במחיצה, דבר שלא מאפשר לראות את מקור הדימום.

נקב במחיצת האף:
מהווה אף הוא סיבה לדמום מהאף. בשולי הנקב חסרה הרירית התקינה, הסחוס החשוף מכוסה חלקית ברקמת דלקת פריכה. היווצרות גלדים נפוצה במקום כזה, מופיעה שם דלקת המהווה זרז להיווצרות נמק, רקמת דלקת נוספת, גלדים וחוזר חלילה.

גופים זרים:
סיבה נוספת לדימום מהאף, בעיקר בילדים וגם באנשים המעורערים נפשית, נובעת מהחדרת גוף זר לתוף האף. יש לחשוש בכך במיוחד כאשר קיים ריח רע מהאף.

גידולים:
אחד הסימנים הראשונים לגידול בתוך האף או לגידול של מערות האף יכול להיות דימום מהאף. הדימום הינו בדרך כלל חד צדדי והוא יכול להיות מעורב עם הפרשה מוגלתית צמיגה. הוא יכול להופיע באופן בזמן קינוח האף.

ניתוח באף ובמערות האף:
בתקופה הראשונה שיכולה להמשך מספר שבועות, כשמקנחים חזק את האף, יכול להופיע דימום קל, הוא נובע בעיקר מהפרשות יבשות היוצאות מהאף ושורטות את הרירית. עם התייצבות הריפוי, התופעה מסתיימת.

סיבות כלליות לדימום אפי
הפרעות בקרישת הדם: יש לחשוד בהפרעה בקרישת הדם כשיש היסטוריה של דימומים חוזרים ורקע משפחתי של דימומים. מחלות כגון לויקמיה ועוד, יכולות לגרום לבעיה בקרישת הדם ולכן לדימומים אפיים.
תרופות נוגדות קרישה: ותרופות המכילות אספירין (קרטיה).
חוסר ויטמינים: כגון ויטמין C.
חומרים רעילים: בהרעלות כתוצאה מחשיפה למתכות כגון ברום, כספית וזרחן.
טרשת עורקים ויתר לחץ דם: דמום אחורי מהאף נפוץ באוכלוסיה מבוגרת. אין הוכחה ממשית שהוא קשור ליתר לחץ דם, שכן הוא מופיע גם כשלחץ הדם תקין.

טיפול לא ניתוחי בדימום אפי
1) הפסקת הדימום ומילוי החסר: כלומר, אם הדימום רב יש לבצע עירוי נוזלים או במקרים קיצוניים, עירוי דם. יש לקבל פרטים מדויקים מפי החולה או מפי משפחתו, לברר האם לאדם חוליים נוספים, האם אבד משקל, תופעות נוירולוגיות, האם דימם בעבר ועוד. בדיקת גוף כללית קפדנית חייבת להשלים את בדיקת האף. בשלב הראשוני הרופא מנסה לעצור את הדימום ע”י הפעלת לחץ מקומי בעזרת פתיל גאזה המוכנסים לאף או עם צמר גפן טבול בטיפות אף או חומר אחר כגון, ADRENALIN, HEXACAPRONאו אפילו תמיסת COCAINE בריכוז 10%. כיום קיימים טמפונים מיוחדים מחומרים סינטטיים למצבים של דימום אפי חריף. לרב הכנסתם מספיקה על מנת לעצור את הדימום. הטמפונים יישארו לכל היותר 72 שעות באף עד היווצרות קריש דם יציב.

2) במקרה שהטיפול המוזכר בסעיף הקודם אינו יעיל, ניתן לנסות לעצור את הדימום ע”י צריבה ישירה של מקור הדימום. הצריבה החשמלית המתבצע בהרדמה מקומית. לאחר הצריבה החשמלית נהוג להשתמש במשחה אנטיביוטית לאף המונעת היווצרות גלדים ותומכת ברפוי. טיפול זה יעיל במיוחד כאשר ניתן לראות את כלי הדם המדמם בפרט אם הוא נמצא קרוב לפתח הנחיריים.

3) טמפונדה קדמית: כאשר לא ניתן לראות את מקור הדימום יש להניח שמקורו בחלק האחורי של האף. הטמפון הינו פתיל צמר גפן, גזה או חומר מתאים אחר. הוא מוחדר תחילה לאורך רצפת האף ובהדרגה עד לתקרה. כיום מתרבה והולך השימוש בטמפונים הסינטטיים הניתנים להחדרה עד לעומק האף.
טפטוף עליהם של נוזל כמו טיפות אף או תמיסת מלח גורם להם להתנפח פי 8 מהגודל המקורי שלהם.
בכך מופעל לחץ על מקום הדימום.
כאשר מקור הדימום נמצא מאחורי סטייה במחיצת אף ולא ניתן להגיע אליו ולהשתלט עליו, האדם המדמם יצטרך לעבור ניתוח חרום של יישור מחיצת האף. רק לאחר היישור ניתן יהיה לאתר את מקור הדימום או לעצור את הדימום בלחץ ישיר כמתואר למעלה.

4) חלק קטן מהאנשים המדממים מהאף ימשיכו לדמם לאחר השימוש בטמפונדה הקדמית. מקור הדמום יימצא מאחורי מקום המפגש של החיך הקשה עם החיך רך, בפתח האחורי של האף או בלוע האף.
במקרה כזה, יש להחדיר טמפון בחלק האחורי של האף דרך לוע האף או להשתמש בבלון.
להחדרת הבלון מס` יתרונות: ניתן להכנסה לאף בקלות יחסית אפילו ע”י מישהו מצוות חדר המיון שאינו רופא. ההכנסה לאף אינה כה טראומטית כהכנסת פתיל גאזה. הבלון עשוי לאפשר נשימה אפית. עם זאת לשימוש בבלון מספר חסרונות כגון: הפעלת לחץ בלתי שווה על סביבתו, כך שעל אף השימוש בו ייתכן שהדימום האחורי לא ייפסק.

5) במקרה של כישלון כל הטיפולים הנ”ל לא מן הנמנע שיהיה צורך בניתוח , בו יחסם אחד העורקים המזינים את האף אך מצב זה הינו נדיר.

אתם מוזמנים לשאול אותי שאלות כאן במרפאתי בטבעלייף ואענה בחפץ לב.
לחצו כאן למרפאה

בברכה, ד”ר חיים אשכנזי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים