דיכאון Depression פרק א`

דיכאון Depression

פרק א` – מבוא

מחלה זו איננה משתייכת לאוסף המחלות המודרניות. עוד משחר ההיסטוריה האנושית תוארו מקרים של דיכאון.
בתנ"ך מוזכר שדויד המלך היה בדיכאון. היפוקרטס אבי הרפואה המערבית (460 – 377 לפנה"ס) הגדיר את הדיכאון כמלנכוליה שמשמעותה מרה שחורה. היפוקרטס טען שישנם 4 מזיקים שהם הבסיס לכול תחלואי האדם; מרה צהובה, ליחה, מרה שחורה בצירוף עם דם כלומר גם היפוקרטס הבין את הקשר בין הגוף לנפש באמצעות התחברות המרה השחורה לדם.

במערב במאה ה-19 הדיכאון נחשב כביטוי לחולשת אופי. במחצית הראשונה של המאה ה- 20 קישר פרויד את הדיכאון לרגשות אשם וקונפליקטים באדם. בשנות ה- 50 וה- 60 של המאה שעברה הגדירו את הדיכאון לשני סוגים; האנדוגני והנוירוטי. האנדוגני הוגדר כהפרעה שמקורה מתוך הגוף כמו בעיה גנטית או אורגנית אחרת. הנוירוטי הוגדר כהפרעה הנגרמת מגורמים סביבתיים כמו מוות של בן זוג או קרוב אחר או פיטורין ממקום עבודה וכד`. בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- 20 ההתמקדות היתה יותר על הסימפטומים של החולה והשפעותיו ופחות על הגורמים.

ברפואה הסינית המסורתית הדיכאון אינו נחשב כמחלה וזאת בשל תפיסה החברתית הקיימת עד היום. הדכאוניים נחשבים כעצלנים ופרזיטים הפוגעים ביסודות החברה ולכן גם טיפולים המכוונים לבעיות נפשיות אינן מפותחות באופן שיענה על כל צורכי החולה.
העלות הכלכלית של בעיית הדיכאון בארה"ב בשנת 1990 היתה 43.7 מליון דולר שזה שווה ערך להוצאה עבור מחלות לב וכלי דם (גורם מספר אחד לתמותה) או מחלת הכשל החיסוני הנרכש AIDS

זהו אחד הגורמים הראשיים לאובדן ימי עבודה ובארה"ב בלבד הוא אחראי על אובדן 200 מיליון ימי עבודה בכל שנה. מעל 80% מהאנשים הנמצאים במצב דיכאון קליני יכולים לנצח את הבעיה.
הסיבות לבעיה זו רבות כגון: שינויים הורמונליים, סיבות גנטיות, שינויים אנטומיים במערכת העצבים, גורמים חברתיים ועוד.
מהם הגורמים ואלו אוכלוסיות פגיעות יותר?
הגורם העיקרי הוא שינויים בנוירוטרנסמיטרים במוח.

הסבר

הקשר בין מערכת העצבים לאיברי הגוף הוא באמצעות הורמונים ומתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטר). הורמונים הם חומרים המופרשים מבלוטות וגורמים לשינוי/ים באיבר/ים מסוימים. דוגמא: בעת מצב לחץ מופרש הורמון האדרנלין (אפינפרין) מליבת בלוטת יותרת הכליות (בלוטה הממוקמת מעל הכליות) וגורם להאצת הדופק, הגברת קצב הנשימה, הפרשת זיעה ועוד. לפי דוגמא זו נוכחנו לדעת כיצד המוח מתקשר עם איברים וכעת נשאלת השאלה כיצד מתקשרים תאי העצבים. ובכן אנסה להבהיר סוגיה זו.

כידוע כל פקודה נשלחת מהמוח לאיברי המטרה כדחף חשמלי כלומר תאי העצב מתנהגים כחוטי חשמל. ברור שאין "חוט" אחד ארוך המגיע ממרכזים שונים במוח לאיברי המטרה כי אם מקטעים של "חוטים".



לדוגמא; פקודה חשמלית נשלחת מקליפת המוח מאזור האחראי על תנועת שרירי כף היד דרך חוט השדרה לעצבים היוצאים מחוט השדרה ומעצבבים את שרירי כף היד. התוצאה היא תנועה של כף היד.
כעת השאלה המתבקשת היא כיצד מועברת הפקודה מסוף של תא עצב אחד לתחילתו של תא עצב אחר או לבלוטה או לשריר? התשובה היא באופן כימי.

מפגש בין סיום תא עצב לתחילת תא עצב אחר, שריר או בלוטה מכונה "סינפסה". אזור שבו מסתיים תא עצב מכונה החלק "הקדם סינפטי". החלק שבו מתחיל תא עצב אחר מכונה "האחר סינפטי" ובין שני החלקים נמצא "הרווח הבין סינפטי". בחלק הקדם סינפטי ניתן להבחין בשלפוחיות המכילות חומר כימי המכונה "נוירוטרנסמיטר" שפירושו מעביר מסר בין עצבי (מתווך עצבי). בכל פעם שדחף חשמלי "רץ" לאורך תא עצב ומגיע לסופו (לחלק הקדם סינפטי) השלפוחיות משחררות את החומר הכימי המצוי בהן, הנוירוטרנסמיטר למרווח הבין סינפטי. בחלק האחר סינפטי (תחילת תא עצב) ישנם גופיפים המכונים "קולטנים" או בלעז "רצפטור". הם אחראים לקלוט את החומר הכימי (המתווך העצבי) שהופרש למרווח הבין סינפטי. הקולטנים ספציפיים לחומר כימי מסוים ואינם מגיבים לחומר אחר. הדבר דומה מאוד למפתח ומנעול כאשר המנעול הוא הקולטן והמפתח הוא החומר הכימי. כאמור בעת הפרשת המתווך העצבי למרווח הבין סינפטי הקולטנים הנמצאים בחלק האחר סינפטי מוצפים במתווך העצבי וקולטים אותו. זהו תחילת גירוי ליצירת דחף חשמלי ש"ירוץ" לאורך תא עצב עד לסינפסה אחרת ולבסוף יגרום לכיווץ שריר או להפרשת בלוטה מסוימת בגוף.

ישנם מספר מתווכים עצביים הפועלים במוח ומחסור בהם עלול לגרום להפרעות נפשיות וגופניות כאחד. אחד מהחומרים שמחסור בו עלול לגרום לדיכאון מכונה "סרוטונין" אך ישנם עוד כמו דופמין ונור-אדרנלין. חוסר סרוטונין נמצא גם באנשים הסובלים מהפרעות אכילה כמו בולמיה ואנורקסיה. מחסור בסרוטונין גורם להפרעות שינה וחוסר יכולת להרדם. בטבלה הבאה מובאים שלושה נוירוטרנסמיטורים והפרעות ממחסורם.



הסרוטונין כמו כל חומרי הגוף נוצר מחומצות אמינו. חומצות אמינו הם אבני הבניה של החלבונים בגוף. ישנם 20 סוגים של חומצות אמינו שמהם נוצרים כל החלבונים בגוף. חומצת האמינו החשובה ליצירת סרוטונין מכונה טריפטופן Tryptophan (מהטריפטופן נוצר גם חומר המכונה מלטונין Melatonin הקרוי גם הורמון השינה). מכאן נובע שחוסר טריפטופן מתזונה לקויה עלול לגרום לחוסר בסרוטונין.

– היחס בין נשים לגברים הלוקים בדיכאון הוא 2 ל- 1. כ- 20% מהנשים מכל שכבות האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במשך חייהן. דיכאון שכיח יותר בקרב אוכלוסיה בסביבה אורבנית מאשר בסביבה כפרית. אין ממצא חד משמעי היכול להסביר את המספרים הללו למעט השערות בלתי מוכחות. ידוע שנשים לאחר לידה עלולות לסבול מדיכאון כתוצאה משינוי הורמונלי.

– אחוז הדיכאוניים גבוה במיוחד בקרב אנשים אלכוהוליסטים ומשתמשי סמים. הגברים נוטים להסתיר את מצבם הדיכאוני ובוחרים להשתמש בסמים ולשתות אלכוהול כדרך להתמודדות, דבר שיוצר מעגל קסמים שלילי מפני שסמים ואלכוהול עלולים לגרום לדיכאון.

– חולים כרונים וקשים נוטים למצבי דיכאון והאמת לא ראיתי מימיי חולה שמח וצוהל. לא בכדי נאמר נפש בריאה בגוף בריא.

– אצל קשישים מצב דיכאוני נגרם בד"כ כתוצאה מאובדן בני זוג או אובדן חברים קרובים הגורם לתחושת בדידות ותחושה שהמוות קרב והם הבאים בתור. סיבה נוספת לדיכאון אצל קשישים הינו מירידה חדה במצב הבריאותי הכללי.

– ילדים הסובלים מדיכאון בדרך כלל כתוצאה מהתעללות מינית ו/או גופנית והמעניין הוא שבמחקר שנערך התברר שכמעט 40% מהבוגרים הסובלים מדיכאון היו קורבנות התעללות בילדותם. סיבה נוספת לדיכאון בילדים הוא שהייה בקרבת הורה הנמצא במצב דיכאוני.

– בגיל ההתבגרות ישנה עליה תלולה במספר המתאבדים בקרב בני הנוער. אין יודעים באופן חד משמעי את הגורם לכך אך מיחסים זאת לשינוי הורמונלי שחל בגוף בגיל ההתבגרות ולגורמים סביבתיים וחברתיים.

בכל שנה ישנה עליה מתמדת במספר הדיכאוניים וכיום מוערך מספרם בארה"ב מעל ל-5% מהאוכלוסייה.

תסמינים

דיכאון מוגדר כירידה במצב הרוח, ירידה בריכוז ובהנאה מעל שבועיים וברציפות. אין הבעיה נפשית בלבד והיא מכילה בתוכה מאפיינים גופניים: ירידה ניכרת בפעילות ובאנרגטיות, חרדה, עייפות, תחושת כובד בגוף. תסמינים אלו דומים במידה מסוימת למחלת תסמונת העייפות הכרונית (מחלת היפים). תסמינים נוספים הם; הפרעות אכילה, אובדן משקל, קשיי נשימה, לחצים בחזה, עצבנות, חוסר סבלנות, בכי, חוסר ריכוז, חוסר מנוחה, חוסר תקווה, תחושות משונות כמו זרמים חשמליים ו/או דקירות ואף כאבים קשים בגוף ובעיקר בגב. הכאבים אינם מגיבים לטיפולים המכוונים לכאב בלבד.

בפרקים הבאים נבהיר את סוגי הדיכאון, נכיר שאלון לבחינה עצמית שיעזור לנו להכיר את סימני הבעיה וכמובן נתמקד בטיפול הקונונציונלי והאלטרנטיבי ועד אז שימרו על שמחת החיים.

המשך שבוע הבא….