פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקול,ארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. 
המהלך הקליני של מיוקרדיטיס לאחר חיסון נגד COVID-19 במחוסנים משני המגדרים מתחת גיל 30 שנה:
בין 1,372 מקרים של מיוקרדיטיס בקרב בני 30 שנה ומטה, 1,195 תאמו את הקריטריונים של ה-CDC לגבי תרחיש זה. התסמינים כללו בדרך כלל כאבים בחזה, לחץ או אי-נוחות (ב-89% מהמקרים האחרונים), וכן קוצר נשימהdyspnea) ) ב-30% מהמקרים. רמות טרופונין היו מוגברות ב-98% מהמקרים של מיוקרדיטיס, ואילו תמונת האק"ג הייתה בלתי נורמלית ב-72% ממקרים אלה. במספר הלא גדול יחסית שהבירור הקליני כלל גם הדמיית MRI קרדיאלית, ב-72% מהמקרים הממצאים תאמו מיוקרדיטיס (Sachdeva וחב' ב-American Journal of Cadiology משנת 2015, ו-Ferreira וחב' ב-Journal of the American College of Cardiol משנת 2018).
כאשר בוצעה בדיקת echocardiogram ב-721 מהמקרים עם מיוקרדיטיס, נמצא שב-12% מתוכם הייתה ירידה משמעותית במקטע הפליטהejection fraction) ) של החדר השמאלי (EF של פחות מ-50%).
לא נמצאו מקרים מוכחים של מיוקרדיטיס בהם נדרשה השתלת לב, הנשמה מכנית עם חמצן או טיפול עם ventricular assist device(או(VAD שהוא מכשיר מושתל אלקטרוני-מכני המסייע בתפקוד הלב כאשר יש כישלון בתפקודו, בדרך כלל כאשר יש אי ספיקת לב.
ב-98% ממקרי מיוקרדיטיס שאושפזו, הטיפול הביא לשחרורם מבית החולים, כאשר ב-87% מבין המשתחררים מאשפוז נעלמו לחלוטין כל התסמינים. אכן, חיסונים כנגד נגיףCOVID-19 גרמו לעלייה קלה של מיוקרדיטיס בעיקר בקרב מתבגרים וצעירים, אף התרחשות זו צריכה להישקל כנגד היתרונות המוכחים של החיסון (Gargano וחב' ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2021).
השכיחות הגדולה יותר של מקרי מיוקרדיטיס בקרב מקבלי חיסון גילאי 12-29 שנה, בהשוואה לאללה בני 30 שנה ומעלה, דומה לפיזור התופעה בקרב גילאים האופיינית למיוקרדיטיס באופן כללי. נתון זה עשוי להסביר מדוע מקרים של מיוקרדיטיס התגלו רק חודשים אחדים לאחר תחילת מבצע החיסונים, שהרי חיסונים בקרב מתבגרים החלו מאוחר יותר. שנית, מיוקרדיטיס שכיחה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים בהתאמה לממצאים בשני המגדרים לאחר החיסון, מה שעלול היה להסיח את הדעת מתופעת לוואי זו.
יצוין שתחילת הופעת התסמינים של מיוקרדיטיס לאחר חשיפה לגריין בעל פוטנציאל אימונולוגי, הייתה מוקדמת יותר במקרים של מיוקרדיטיס לאחר חיסון כנגד COVID-19, מאשר במקרים של מיוקרדיטיס מאובחנת לאחר מחלה נגיפית (Mahrholdt וחב' ב-Circulation משנת 2006, Mason וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 1995, ו-Saji וחב' ב-Circulation Journal משנת 2012).
מקרים של מיוקרדיטיס המדווחים לאחר חיסון כנגדCOVID-19 אובחנו באופן אופייני במהלך ימים ספורים לאחר מתן החיסון, בעוד שאופייני למיוקרדיטיס שהתגלה לאחר מחלה נגיפית שהיה לה מהלך שקט והתסמינים הופיעו לרוב לאחר מספר שבועות עד חודשים לאחר הגירוי. כמו כן, תסמיני מיוקרדיטיס כתוצאה מחיסון כנגד COVID-19 מתפוגגים מהר יותר מהתסמינים של מיוקרדיטיס המופיעים לאחר מחלה נגיפית. אפילו במתאשפזים עם מיוקרדיטיס לאחר חיסון כנגד COVID-19, ההתאוששות מהתסמינים חלה בטיפול עם משככי כאבים בלבד.
בניגוד לתרחיש מיוקרדיטיס קל יחסית האופייני באותם מקרים של חיסון כנגד ,COVID-19 מיוקרדיטיס לאחר מחלה נגיפית היא מורכבת וחמורה יותר שעלולה להסתיים במיעוטם של מקרים בצורך להשתלת לב או אף בתמותה. חשוב לציין שתסמינים ארוכי טווח עדיין אינם זמינים כדי להעריך השפעות מאוחרות יותר של מיוקרדיטיס בעקבות חיסון כנגד COVID-19. ה-CDC החל במעקב פעיל ארוך-טווח בצעירים ובמתבגרים שאת מסקנותיו נדע רק בחלוף הזמן.
ובעוד אני כותב על נתוני מיוקרדיטיס בארה"ב, מופיע בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine מאמרם של פרופ' דרור מבורך מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים וחב' על ממצאיהם בדבר התרחשות מיוקרדיטיס בישראל באלה שחוסנו על תרכיב BNT162b2 של חברת Pfizer.
נסכם כאן את ממצאי סקירה זו בארצנו שחשיבותה רבה: בין 304 מקרים עם תסמינים של מיוקרדיטיס, נמצא ש-21 מתוכם קיבלו בדיעבד אבחון שונה. מתוך 283 המקרים הנותרים, 142 התרחשו לאחר חיסון עם BNT162b2. מתוך אלה, ב-129 מהמקרים (95%) התסמינים הקליניים היו קלים, ורק מקרה אחד התדרדר והסתיים במוות.
ההבדל בהסתכנות לתרחיש של מיוקרדיטיס, לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה או השנייה עמד על 1.76 מקרים לכל 100,000 מתחסנים, כאשר מספר המקרים הגדול ביותר נרשם בבני 16-19 שנה בעיקר בזכרים. היחס בין הופעת מיוקרדיטיס 30 יום לאחר החיסון השני, בהשוואה לאלה שכלל לא חוסנו היה 2.35. בקבוצת בני 1-19 שנה שחוסנו ואובחנו בדיעבד עם מיוקרדיטיס נרשם מקרה אחד לכל 6,637 מתחסנים. כל הנתונים לגבי מועד הופעת התסמינים, גיל ומגדר, מפורטים בגרפים למטה.
לסיכום, התחסנות כנגד COVID-19 על פי Pfizer או Moderna אמנם מעלה את ההסתברות לתרחישי מיוקרדיטיס, אך באופן אבסולוטי מספר המקרים הנוספים זעום בהחלט. מדובר בממוצע על מקרה אחד ל-6,000 עד 10,000 פרטים שהתחסנו, כאשר ברוב המכריע מתוכם (בין 95-97%) מדובר במקרים קלים שהתפוגגו עד מהרה.
סרבני ומכחישי החיסונים כנגד הנגיף המחולל את אחת הפנדמיות קשות ביותר שהאנושות חוותה ב-100 השנים מאז השפעת הספרדית, מתייחסים עדיין לנגיף האמור בסלחנות לא מובנת. המושג מיוקרדיטיס זכה אצלם לעדנה, והם נאחזים בקרני מזבח זה כמוצאי שלל רב. אך אל לנו ללכת שולל ולהאמין שמיוקרדיטיס היא מחלה קשה או אפילו קטלנית, שיש בה כדי לשלול חיסון. לאין ערוך יותר אנשים נפטרו מקורונה מאשר ממיוקרדיטיס. לכו להתחסן!
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
20/02/2022
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
