חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

דברים שיש לדעת בצריכת משככי-כאבים ללא מרשם

אהבתם? שתפו עם חבריכם

דברים שיש לדעת בצריכת משככי-כאבים ללא מרשם

חלק א`
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

השפע הרב של משככי-כאבים שניתן לרכוש בבתי-מרקחת או אף במרכולי שיווק מזון, ללא מרשם רופא over-the counter או OTC עלול לשמש פיתוי לצריכת תרופות בלתי מבוקרת, לעתים אף במינונים מוגזמים, עד כדי הסתכנות בריאותית. בשנים עברו, הבחירה הייתה מוגבלת: התשובה לכאבים הייתה בדרך כלל בנטילת גלולת אספירין. אך עם ההבנה הגוברת כיצד נוצר כאב, ומהם המנגנונים לשיכּוּכוֹ, יש היום בידנו חלופות רבות ומגוונות של משככי-כאבים. לגבי רוב תחושות הכאב הקלות או אף המתונות, הבחירה המיידית במשכך-כאבים (analgesic) שאינו מחייב מרשם-רופא, ורובם נכללים בשתי קטגוריות:
א. נוגדי-דלקת לא-סטרואידיים (NSAIDs) או non-steroidal anti-inflammatory drugs ;
ב. אצטאמינופן (acetaminophen) הידוע בעיקר כפאראצטמול (paracetamol).

כיוון שמשככי הכאבים המקובלים זמינים כל-כך, ולא נדרש עבורם מרשם, יש הסבורים שצריכתן בטוחה לחלוטין, אך יש להכיר בכך שגם להם יש תופעות לוואי כפי שמוצאים לעתים בתרופות רגילות או משלימות, בעיקר אם צורכים אותן במינון גבוה לתקופות ארוכות. יתרה מכך, משככי כאבים ללא-מרשם עלולים להגיב עם תרופות אחרות הנצרכות במקביל, עם תוספי-מזון או עם אלכוהול. לעתים משככי-כאבים מכילים מרכיבים פעילים הנמצאים בתרופות אחרות, כמו למשל אלה המשמשות להקלה של תסמיני-שפעת, הצטננות או אלרגיות שונות. לכן, אם אתם נוטלים מספר תרופות, אתם קולטים לגופכם כמות מוגזמת של משכך-כאבים שאינכם מוּדעים לה. חיוני אם-כן להבין את מנגנון פעולתם של משככי-הכאבים השונים, כפי שיפורט בהמשך.

כיצד פועלים נוגדי דלקת לא-סטרואידיים (NSAIDs) המפחיתים כאב, דלקת וחום? קבוצת תרופות זו פועלת בעיכוב האנזים COX או cyclooxygenase, המעודד את יצירת החומרים דמויי-הורמונים, הפרוסטאגלנדינים. אחת מצורות האנזים, COX-2, כרוכה בפרוסטאגלנדינים הגורמים לחום, דלקת וכאב, ועל ידי חסימת COX-2, מונעות תרופות ה-NSAIDs את התסמינים האחרונים. התופעה הבלתי-רצויה היא בכך שתרופות אלה מעכבות גם את האנזים COX-1 האחראי ליצירת אותם פרוסטאגלנדינים המגנים על רירית הקיבה, מווסתים את זרימת הדם לכליות ומגרים את תהליך קרישת הדם.
מהן אם כן תופעות הלוואי העיקריות בשימוש ב-NSAIDs ? דלקת קיבה, כיבי קיבה ודימום במערכת העיכול הם הסיכונים העיקריים. צריכת תרופות אלה במינון גבוה ולאורך זמן מגבירים את הסכנה להתרחשויות האמורות, ובמיוחד מסתכנים קשישים או אלה המודבקים בחיידק הליקובּקטֶר פּילוֹרי, הקשור ליצירת כיבי קיבה. תרופות NSAIDs עלולות אף להגביר את הסיכון להתרחשות שבץ-מוחי מדמם. שימוש-יתר ב-NSAIDs יכול לגרום לטשטוש, צלצול באוזניים, ואף לבעיות בכליות ובכבד. רוב התופעות האחרונות אינן שכיחות, והן נעלמות עם הפסקת השימוש בתרופות אלה.

באיזה מקרים צריך להיזהר או אף להימנע משימוש במשככי כאבים מסוג NSAIDs ? אם לחץ הדם אינו מאוזן, אין ליטול NSAIDs, שכן הן יכולות להחריף את יתר לחץ הדם וכן להפחית את יעילותן של תרופות להורדת לחץ-דם המעכבות ACE או את האנזים המהפך אנגיוטנסין. תרופות NSAIDs יכולות להגיב עם חוסמי ביתא, עם ליתיום וכן עם מתרוטרקסאט. אספירין מגיב עם תרופות למניעת פירכוסים, עם קורטיקוסטרואידים, עם אינסולין, ועם תכשירים אנטיביוטיים על בסיס סולפה. אלה הנוטלים תרופה למניעת קרישת דם כגון קומדין (warfarin) ודומיו, נשים בהיריון, אלה עם בעיית כיבי קיבה, דימום מעי, פוליפים באף, מחלת כבד או כליה, אנמיה או אסתמה, כל אלה אמורים להיוועץ ברופא לפני נטילת NSAIDs.
אמנם כ-20% מאלה הסובלים מאסתמה מראים רגישות לאספירין או תרופות אחרות מסוג NSAIDs. כיוון שתרופות אלה יכולות להגביר את סכנת הדימום בכל איבר בגוף, יש להפסיק לצרוך אותם לפחות שבוע אחד לפני ניתוח מתוכנן, כולל טיפולי שיניים וטיפולים כגון קולונוסקופיה. אם יש צורך בשימוש במשככי כאבים מסוג NSAIDs לאורך זמן, יש להיוועץ ברופא על אפשרות ליטול תרופות המעכבות משאבת מימן (proton pump inhibitors) דוגמת pantoprazole כדי להפחית את ההסתכנות בכיבי-קיבה. כדי להימנע מרגישות-יתר של הקיבה, יש ליטול את תרופת NSAID יחד עם המזון או לאחר ארוחה, אך לא ”על קיבה ריקה”.

ומה באשר לאצֶטאֲמינוֹפֶן ? תרופה ותיקה יחסית שהוכנסה לשימוש ב-1955 במקור להורדת חום ושיכוך כאבים בילדים. לאחרונה דווקא יש נטייה להשתמש באצטאמינופן כמשכך כאבי אוסטאופורוזיס. תרופה זו מקלה על הכאב ומפחיתה חום במנגנון שונה במידה מסוימת מזה של NSAIDs. אצטאמינופן משנה את מידת יצירתם של פרוסטגלנדינים אך רק במערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה), ובכך הוא עוזר להעלות את סף הכאב ולדכא יצירת חום. הורדת החום נובעת מפעולתו על ההיפותאלמוס, הגורמת להרחבת כלי הדם ולעליה בזרימת הדם עם התנדפות של חום הגוף.
אצטאמינופן אינו מקל על מצבי דלקת, אך מאותה סיבה עצמה הוא אינו גורם לבעיות של דימום ובעיות קרישה הכרוכים בשימוש בנוגדי דלקת לא-סטרואידיים, כיוון שאין לו השפעה על פרותרומבין או על טסיות הדם. רופאים ממליצים ליטול אצטאמינופן כאשר אין תהליך דלקתי, אם כי יש לתרופה זו תופעות לוואי אופייניות. אצטאמינופן עובר מטבוליזם על ידי אנזימים בכבד. צריכה רבה מדי של תרופה זו, עלולה להביא להצטברות רעלנית של תוצרי פירוק שלה, ולהזיק לכבד. שתייני אלכוהול כרוניים רגישים יותר לסוג הנזק האחרון. לכן צריך להימנע מצריכה מקבילה של שתי תרופות המכילות אצטאמינופן, או ליטול תרופה זו תוך פרקי זמן תכופים מדי.
המינון הרגיל למבוגר הוא 300-1,000 מ”ג כל 4-6 שעות, והכמות המרבית של אצטאמינופן המומלצת לחום היא 4 גרם ליום לאלה ללא בעיות בכבד. תגובות רגישות-יתר של התרופה כגון פריחה עורית ובצקת. ייתכנו במנות גבוהות ירידה כללית בכדוריות דם (פּנציטוֹפּאניה) וכן אגראנולוציטוזיס.

הבה נזכיר אחדים ממשככי הכאבים שניתן לרכשם ללא מרשם רופא. בקבוצת NSAIDs נכללות כיום עשרות תרופות בעלי שמות מותג רבים מאוד ונזכיר את היותר פופולאריות מתוכן. כמובן שהבולטת והמקורית במשפחת תרופות NSAIDs היא אספירין שהמרכיב הפעיל בה חומצה אצטיל-סליצילית. תרופה זו מומלצת לטיפול בכאב, עליה בחום הגוף, דלקת ולמניעת פקקת (תרומבוזיס) ואוטם שריר הלב. אספירין יכול להופיע תחת שמות מותג כמו: Ascriptin, Aspergum, Bayer, Bufferin, Ecotrin, St. Joseph, Anacin, Asprimox, BC, Buffex, Cama, Cope, Empirin, Fiorital, Genprin, Momentum ועוד.
בישראל אספירין משווק גם כ- Acetosalבמינון 325 מ”ג, Alka-Seltzer במינון 325 מ”ג, Bufacyl במינון 500 מ”ג, Colfarit במינון 500 מ”ג, Rhonal במינון 500 מ”ג, Aspro-junior במינון 75 מ”ג ועוד. במינון גבוה מאד עלול אספירין להפריע לפעילות ויטמין K, וכתוצאה מכך לסינטיזה בכבד של גורמי הקרישה VII , IX ו-X. במינון גבוה עלול אספירין להפריע להתכווצויות הרחם, הוא מעודד הפרשה של חומצת שתן (uric acid) ומונע ספיגתה מחדש באבוביות הכליה. תופעות הלוואי המוכרות מצריכת אספירין צרבת, כאבי בטן ודם סמוי בצואה. שימוש ממושך במינון גבוה עלול לפגוע בכליות.
כן עלול שימוש ממושך באספירין לגרום לפגיעה בכבד, מיעוט כדוריות לבנות וטסיות, לאי-יצירת גרנולוציטים, לאנמיה אפלסטית, פריחה או גרד עורי ואף לתגובות אלרגיות של רגישות-יתר. הרעלה קלה הנגרמת לעתים משימוש ממושך באספירין (הידועה כסאליציליזם)-מתבטאת בסחרחורת או צלצולים באוזניים עד כדי ירידה בשמיעה, הזעה, בחילות והקאות, בלבול, בצקת ריאות.
הרעלה חמורה יותר הנדירה יחסית עלולה להביא לשינויים מטבוליים משמעותיים עד איבוד הכרה. אלה עם שיגדון (Gout) או הלוקים בחסר האנזים G6PD, צריכים לנקוט זהירות בנטילת אספירין, וכדאי להימנע מלקיחתו באלה הסובלים מאסתמה, נוטים לדמם והסובלים מכיב קיבה. ילדים הסובלים משפעת או מזיהום באבעבועות-רוח (varicella) אינם אמורים ליטול אספירין. מטופלים עם תפקוד כליות ירוד, בצקת ריאות או נטייה לאי-ספיקת לב אינם אמורים ליטול אספירין במינון גבוה. בכתבת ההמשך נדון בהיבטים נוספים של משככי כאבים –OTC.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים