גמילה מעישון: צו השעה כחלק מהמלחמה במקצר החיים היעיל ביותר.
גמילה מעישון: צו השעה כחלק מהמלחמה במקצר החיים היעיל ביותר.
פרופ` בן-עמי סלע ,מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פאקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
כל שנה מתים בישראל כ- 10,000 בני-אדם ממחלות שנגרמות באופן ישיר ע"י העישון: למעלה מ- 85% מבין הלוקים בסרטן הריאה וכ- 80% מבין הסובלים מנפחת הריאות (אמפיזמה), יכולים לייחס את מחלתם לעישון. וכמותם, קורבנות סוגי סרטן אחרים, והמתייסרים במחלות כלי דם ולב, ומחלות קטלניות אחרות.
תוחלת החיים של המעשן המתמיד קצרה בממוצע ב- 6 עד 8 שנים בהשוואה לזו של הנמנעים מעישון, אך הסיגריה לא רק ממיתה ומקצרת את ממוצע שנות החיים של המעשנים: אינספור של מפגעים "בלתי-קטלניים" פוגעים באיכות החיים כמו פגיעה בראייה, החלשת העצמות, אין-אונות בגבר ופגיעה בפוריות האישה ונטייה לריבוי קמטים בפני המעשן, הם רק קומץ ממה שניתן לזקוף לחובת הסיגריה.
ובנוסף לרעה שמביא המעשן על עצמו, יותר חמור מההיבט המוסרי הנזק שמחולל המעשן לבריאותם של הסובבים אותו, חברים לעבודה ובני משפחה קרובים. ואם מדובר באחרונים מי יילחם על זכות ילדיו הצעירים לאוויר צח בביתם, כאשר על פי נתונים כלל-עולמיים אחד מתוך 100 ילדים לוקה בקצרת (אסטמה) בהיותו חשוף לעשן הסיגריה שמפריחים הוריו המעשנים. חמור עוד יותר הנזק הנגרם בלי-דעת על ידי נשים מעשנות בעת הריונן, לעובר המתפתח ברחם.
מכת העישון בישראל קשה, ובדו"חות של ארגון הבריאות העולמי משתקפת עלייה מתמדת של שעורי המעשנים בישראל, המדורגת כרגע במקום ה- 21 בין המדינות החברות בארגון, ברמת העישון. אך מטרידה יותר העובדה שישראל ממוקמת במקום ה- 9 בעולם המערבי ברמת העישון בקרב בני הנוער, ומסתבר שכשליש מבין תלמידי התיכון חוטאים בעישון, ואחוז זה גדל עם ההתגייסות לצבא.
דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל שהתפרסם לאחרונה מגלה ש – 39.6% מקרב החיילים ו – 38% מקרב החיילות מעשנים בעת שחרורם מהשרות הסדיר שלהם. אך מדאיג יותר הנתון שבעוד שבשנות ה- 80 חלה ירידה של 41% ברמת העישון בקרב חיילות, נרשמה עלייה של כ- 22% בממדי העישון של חיילות במרוצת שנות ה- 90. אין ספק שהנתון האחרון משקף שינוי מגמה גלובאלית ברמת העישון בקרב צעירים כולל סטודנטים שדווח עליה גם באנגליה וארה"ב, ושורשיה בתופעה עולמית של "מרד נעורים" מחודש שאחד מסממניו הוא בהתמסרות לעישון.
יש אגב אופנה חדשה בצריכת טבק בקרב בני-נוער בישראל, שלא ידענו כמותה בעבר. על פי דו"ח שר הבריאות, 39% (!) בקרב בני הנוער בישראל הצהירו על היותם מעשני נרגילה "מפעם לפעם", שהרי מדובר בכלי "אטרקטיבי" בצורתו החיצונית, ומאפשר על פי התבטאותם של הנשאלים "להעביר את הזמן בין החברה בסתלבט". מעט מאוד מצעירים אלה גילאי 13-17 שנה, היו מודעים לאפשרות שצריכת טבק בשעשועי הנרגילה היא דרך מפתה ואף תמימה למראה שעלולה להקל על צעירים אלה את המעבר לעישון סיגריות של ממש, אם אמנם מדובר במחסום פסיכולוגי שצריך לחצות כשמחליטים בגיל צעיר להתחיל לעשן.
אין לכאורה מאמץ יותר סיזיפי מהמלחמה בעישון. כשאנו עוקבים אחר הנתונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), נראה שאת מכת הטבע הזאת קשה לרסן, וככל שידוע יותר על הנזקים בצריכת טבק, לא ניתן להביא לצמצום ממדי התופעה.
המטרה של חינוך לאי-עישון כנושא מרכזי בסדר היום הלאומי שלנו עדיין לא הופנמה. חוק הכנסת משנת 1983 בדבר "איסור עישון במקומות ציבוריים" לא נאכף, וההחלטה בשנה שעברה על צעדים לאכיפה "אמיתית" של חוקי אי העישון בפומבי עליה הכריז שר הבריאות בנחישות רבה, לא יושמה ברצינות בנימוק השגור של "אין לעירייה פקחים" "ומשרד הבריאות אינו משטרה" וכמובן בצוק העתים, "השוטרים עסוקים בימים אלה בהצלת חיים מפני מחבלים". מקרטע גם יישום החוק היותר עדכני בדבר איסור עישון במקומות עבודה.
עשרות שנים הכחישה תעשיית הטבק את עובדת היות הניקוטין שבטבק חומר ממכר, והוא הוגדר חומר "מענג". רק בשנת 1996 הכריזו ראשי ה-FDA על היות ניקוטין סם-ממכר, ועל הסיגריה כ"מתקן להולכת סם" (drug delivering device). במקביל נלמד המנגנון הפארמקולוגי דרכו מגיעה מוליקולת הניקוטין כ- 20 שניות לאחר מעברה בריאות וספיגתה בדם, אל הקולטנים הניקוטיניים והשינויים שהיא מחוללת שם. שחרור נירוטרנסמיטורים כדופאמין ואנדורפין מחולל את תחושת ההנאה, ההרגעה ההתעלות (high) אותם מפיק המעשן מהסיגריה.
קשה הגמילה מעישון וישנן מספר תסמונות התנהגותיות שעלול לחוות המבקש להיגמל. מדי שנה כשליש מכלל המעשנים, מנסים או לפחות מצהירים על רצונם להיגמל מעישון, אך רק 5% מתוכם מצליחים במשימה לטווח ארוך.
שעור ההצלחה הנמוך בין המנסים להיגמל מעישון, מזין את פולקלור ה"כשלון הצפוי מראש" ומרפה את ידיהם של נגמלים פוטנציאליים. מעבר לשיטות לא-תרופתיות שנוסו במרוצת השנים לגמילה מעישון כגון היפנוזה, דיקור סיני ורלקסולוגיה (הרפייה), יש ניסיון נרחב בטיפול תרופתי. וכך השתמשו בחומרים כמו lobeline המתחרה עם ניקוטין בקישור לקולטניו, scopolamine הפועל על קולטנים מוסקריניים במוח, mecamylamine ועוד.
אך יעילות האחרונים כרוכה גם בתופעות לוואי בלתי רצויות. בשנים האחרונות רווח השימוש בתחליפי ניקוטין שמטרתם הפחתה מבוקרת של רמת הניקוטין בדם וייצובו, ללא השינויים החדים ברמת הניקוטין האופייניים לעישון סדיר, והמביאים את המעשן לצורך "למנת הסם הבאה", ולעישון הסיגריה הבאה. כך הוכנסו לשימוש טבליות הלעיסה מכילות הניקוטין (ניקורט), או דיסקיות הניקוטין העוריות (ניקוטינל).
הבשורה האחרונה היא הגלולה הידועה כbupropion או Zyban שהוא נוגד דיכאון מוכר, שבשנת 1997 קבל את אישור ה- FDA לשימוש בגמילה מעישון. תרופה זו מעכבת קליטת דופאמין במוח ומונעת השפעתו המעודדת-מענגת, ובנוסף מחליש Zyban חלק מהתחושות הדיכאוניות, תחושת הקושי להתרכז, את הנטייה לרגזנות וחוסר השקט, ואף מדכא את הנטייה לעלייה במשקל המוכרת אצל נגמלים מעישון כתוצאה מהגברת התיאבון. מספר קופות חולים והאגודה למלחמה בסרטן כבר נרתמו בארגון סדנאות לגמילה מעישון, וחלק מהקופות משתתפות במימון רכישת ערכת ה-Zyban וארגון קבוצת התמיכה המסתייעת בפסיכולוג והחיונית לחלק מהמבקשים להיגמל, בבחינת "מאמץ קבוצתי".
רבים מהמעשנים שהגיעו להחלטה ההירואית שאמנם הגיע הזמן להיפרד מן הסיגריה, עדיין מתמודדים עם החשש להיראות כמי שמודים בטעותם לאורך השנים. אין דבר החשוב לנו יותר מבריאותנו הטובה, ואם אמנם כך, ייאמר לנגמל מעישון – "מודה ועוזב -…איש חכם".
בברכה, פרופ` בן-עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
