חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

גם נשים מעשנות אינן נמלטות מעונשה של הסיגריה, על נשים והסיכון הרב למחלות הכרוך בעישון סיגריות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


אין כבר ספק בכך שנשים ברחבי העולם מצמצמות בשנים האחרונות את הפער בינן לבין גברים דווקא בתחום שהיה מוטב להן להישאר בו “מקופחות”.


הכוונה היא כמובן לעישון, אותה רעה חולה המכה בנו קשות, והיא עושה לה נפשות דווקא בקרב נשים צעירות, באופן יחסי הרבה יותר מאשר לפני דור, והדבר בולט לעין….ולאף, בראש חוצות.


תחלואה מסרטן הריאות שהייתה לפני 30 שנה נחלתם של  הגברים באופן כה מובהק, מכה היום בנשים באופן העולה במידה מבהילה.


ראוי לשוב ולבחון את הנתונים על תחלואות שונות בקרב נשים מעשנות, על מנת לשכנע אותן, ובמיוחד את הצעירות ביניהן להימנע מלהיכנס להרפתקה ממכרת זו. 


 


צריכת טבק ממשיכה להיות הסיבה הניתנת-למניעה המובילה בסטטיסטיקת התמותה בארה”ב ובעולם המערבי.


בעולם כולו, כ-5 מיליוני אנשים נפטרו טרם זמנם בעולם כולו בשנת 2006 מסיבות שמקורן בעישון.


ארגון הבריאות העולמי (WHO) מנבא שעד שנת 2030, מספר הפטירות המיוחסות לטבק בעולם, יגיע מדי שנה ל-3 מיליון במדינות המתועשות, ועוד כ-7 מיליון במדינות העולם השלישי.


אך אנו מתעניינים כעת באופן מיוחד בתחלואה ותמותה שגורם עישון בנשים, ולצורך זאת אין טוב מאשר להידרש שוב ל”מחקר בריאות האחיות” המפורסם (The Nurses Health Study) שהחל בארה”ב ב-1976, ואשר אליו גויסו 121,700 אחיות במוסדות רפואה ב-11 מדינות שם, בגיל שבין 30 עד 55 שנה, ואשר היו במעקב רפואי הנמשך למעשה עד עצם היום הזה.


 


 במאי 2008 מתפרסם בכתב העת של איגוד הרופאים האמריקני JAMA, מסמך רב-היקף, בו מסכם צוות חוקרים מהרווארד ומסנט לואיס, בראשות Meir Stampfer, בכיר האפידמיולוגים בארה”ב כיום, נתונים המתבררים ממחקר האחיות, על נתוני התחלואה והתמותה באותן נשים המעשנות.


הנתונים מתבססים על מדגם של 104,519 נשים, שהיו במעקב בין השנים 1980 ו-2004, תקופה בה נרשמו 12,483 פטירות במדגם זה.


המשתתפות סווגו ככאלה שלא עישנו מעולם, מעשנות בעבר או מעשנים בהווה, כאשר קבוצת המעשנות בהווה חולקה לקטגוריות של 1-14 סיגריות ביום, 15-24 סיגריות ביום, 25-34 סיגריות ביום ו-35 ומעלה סיגריות ביום.


 


הממצאים העיקריים של בחינה אפידמיולוגית זו מצביעים על כך שבהשוואה לנשים שמעולם לא עישנו, הנשים המעשנות בהווה הן בעלות סיכון של פטירה הגדול פי- 2.81 בכל הקטגוריות.


הסיכון לחלות בסוגי סרטן שהוגדרו כ”תלויי-עישון” (smoking related) בדו”ח משנת של ה-Surgeon General , היה גדול פי-7.25 (!!) במעשנות בהווה בהשוואה לאלה שלא עישנו מעולם, ואף גדול פי-1.58 למות מסוגי סרטן אחרים, שאינם קשורים לכאורה לעישון.


מחקר זה מראה שהסיכון בקרב נשים מעשנות בהווה ללקות בסרטן המעי הגס ופי הטבעת גדל פי- 1.63, והוא גדל פי- 1.23 בקרב מעשנות לשעבר.


לעומת זאת לא נמצא כל קשר אפידמיולוגי בין עישון להופעת סרטן השחלות.


נתון חשוב העולה מהמחקר המצוטט הוא שסיכון היתר לתמותה מסיבות כלשהן פוחת בנשים 20 שנה לאחר שנגמלו באופן סופי מעישון, ומגיע לדרגה המקובלת באלה שלא עישנו מעולם.


כמו כן נמצא במחקר זה כי האחיות שהפסיקו לעשן זכו לירידה מהירה בסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית ומחלות כלי דם אחרות, אך על פי החוקרים  למרות שמחקר זה הוגבל לנשים,  ניתן להכיל את הממצאים על גברים עם פרופיל עישון דומה.


 


החוקרים מצאו כי 61% מהתועלת המלאה בהפסקת עישון הקשורה לתמותה ממחלת לב כלילית ו-42% מהתועלת המלאה בהפסקת עישון בנוגע לתמותה צרברו-וסקולארית זוהו כבר בחמש השנים הראשונות לאחר הפסקת עישון.


נזקי העישון הפיכים, אך עבור חלק מהגורמים לתמותה, כמו מחלות נשימה, ירידה בסיכון לתמותה טרם-עת ב-18% באה לביטוי 5 עד 10 שנים מהפסקת העישון, כאשר 20 שנה לאחר הפסקת העישון, משתווה הסיכון לתמותה ממחלות נשימה לזה של אלו שמעולם לא עישנו. לכן לעולם לא מוקדם מדי להפסיק לעשן. יתרה מכך, עבור חלק מהמחלות, דוגמת מחלת לב כלילית, חלה ירידה מהירה בסיכון, לכן לעולם לא מאוחר מדי להפסיק לעשן, גם לאחר שנים רבות.


 


קבוצת המעשנות מבין האחיות המשתתפות במדגם סווגה גם על-פי גיל התחלת עישון: גיל 17 או לפני כן, גיל 18-21, 22-25 וגיל 26 שנה ומעלה.


באשר למחלת כלי דם, נראה כי גיל התחלת עישון שיחק תפקיד פחות חשוב בהערכת הסיכון לתמותה מאשר במחלה נשימתית, סרטן ריאות ותמותה ממחלות ממאירות אחרות הקשורות בעישון. 


 


בעת שהחל המחקר בשנת 1980, 28% מבין המשתתפות בו היו מעשנות, בעוד ש-26% מבין המשתתפות עישנו בעבר, ואילו 46% מתוכן לא עישנו מעולם.


בשנת 2002, עם סיום המחקר, רק 8% ממשתתפותיו שנותרו בחיים היו מעשנות, הן משום שחלק מהמעשנות נפטרו במרוצת 22 שנות המעקב, וכמובן חלק מהמעשנות נגמלו מעישון בחלוף השנים.


כאשר נעשה ניתוח סטטיסטי מדוקדק של נתוני התמותה בקרב האחיות המשתתפות במחקר זה לאורך למעלה מ-20 שנות מעקב, המסקנות היו חדות וברורות מאין כמותן: בכל אחת מהקטגוריות הרפואיות שנבחנו, דהינו מחלות כלי-דם, מחלת לב כלילית, מחלה צֶרֶבּר-וסקולארית, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), סרטן ריאות, סך מחלות הסרטן המיוחסות לעישון, סך מחלות הסרטן שלא נהוג לייחסן לעישון, והסיבות כלשהן לתמותה, בכל אלה גדל  משמעותית הסיכון לתמותה בקרב המעשנות בהווה, בהשוואה לאלה שעישנו בעבר וכמובן בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו.


ברור שהסיכון לתמותה מוגברת זו, כפי שיפורט בהמשך גדלה באופן מודרג ככל שמספר הסיגריות הנצרכות ביום גדול יותר.


 


נתחיל דווקא בקטגוריה בה הסיכון לתמותה תלוי בעישון הוא הגדול ביותר, ומדובר ב-COPD, אותה מחלת ריאות כרונית שחלק ממנה ידועה לנו כנפחת הריאות או אֶמפיזֶמָה.


בהשוואה לאחיות שבמדגם שמעולם לא עישנו, התמותה מ-COPD הייתה גדולה פי-14.0 בקרב אלה שעישנו בעבר, וגדולה פי-56.0 (!!) בין המעשנות בהווה.


אם מפלחים את המעשנות בהווה על פי מספר הסיגריות הממוצע שהן מעשנות מדי יום נמצא שעישון צנוע יחסית של 1 עד 14 סיגריות ליום מעלה את סיכונן למות מ-COPD פי-30.0, אך אלה המרבות לעשן (מעל 35 סיגריות ליום) מגבירות את סיכונן למות מ-COPD פי-156.0 (!!!). אכן, העישון ועונשו.


ומה בדבר מחלה אחרת המיוחסת באופן מובהק לעישון, סרטן הריאות? בהשוואה לאחיות שמעולם לא עישנו, התמותה מסרטן ריאות בקרב אלה שעישנו בעבר הייתה גדולה פי-5.4, ובקרב המעשנות בהווה הייתה תמותה זו גדולה פי-21.0.


אך גם כמובן, התמותה מסרטן ריאות בקרב המעשנות עומדת ביחס ישר למספר הסיגריות הנצרכות ביום: האחיות שעישנו עד 14 סיגריות ליום הגדילו את סיכונן פי-12.0, אך אלו מהן שהרבו לעשן הגדילו את סיכונן למות מסרטן ריאות פי-40.0, בהשוואה ללא מעשנות. התמותה מסרטן הפה והשפתיים הייתה גדולה בקרב מעשנות פי-4.7, מסרטן הלוע פי-6.0, מסרטן הוושט פי-7.0, כל זאת בהשוואה ללא מעשנות.


 


אך מתברר שעישון הגדיל את התמותה באחיות משתתפות מחקר זה גם בסוגי סרטן, שבדרך כלל לא נוטים לראות קשר מובהק בין התרחשותם לבין עישון.


לדוגמה התמותה מלויקמיה מייאלואידית חריפה ((AML הייתה גדולה בין מעשנות ב-72%, התמותה מסרטן שלפוחית השתן והכליה הייתה מוגברת פי-3.0, התמותה מסרטן צוואר הרחם הייתה גדולה פי-10.2 (!!), כל זאת בהשוואה ללא מעשנות. בעוד שסרטן המעי הגס ופי הטבעת גדל פי-2.0 בקרב מעשנות לא נרשמה בין האחרונות כל עלייה בסרטן השחלות. בדומה,  גם סרטן השד לא היה מוגבר יותר בקרב מעשנות בסקר המדובר.


באופן כללי, בערך 64% מכלל הפטירות של משתתפות מחקר זה מיוחסות לעישון סיגריות, וכן מייחסים לסיגריות 69% מכלל הפטירות ממפגעי כלי-דם, 90% מכלל הפטירות ממחלות נשימה, 95% מכלל הפטירות מסרטן הריאות, ו-37% מהפטירות מסוגי סרטן אחרים. 


גם לגיל תחילת העישון, וממילא למספר שנות העישון חשיבות רבה: סיכון הפטירה טרם-עת באלו מבין האחיות במחקר זה שהחלו מעשנות בגיל 17 שנה, היה גדול פי-2.93 מאלה שלא עישנו מעולם, כאשר התחלת עישון בגיל מעל 26 שנה הגבירה את הסיכון לפטירה טרם-עת פי-2.40 בהשוואה ללא מעשנות.


 


מחקר בריאות האחיות נמשך כבר למעלה מ-30 שנה, וכמו מחקר Framingham הידוע, משמש מקור בלום לנתונים על הרגלי החיים ובריאותן של נשים במחצית חייהן.


נתוני הקשר בין עישון, תחלואה קשה ותמותה באחיות המעשנות, מוכיחים לאלה שעדיין זקוקות להוכחה, שהנזק הבריאותי החמור שגורם העישון אינו מבחין בין נשים לגברים.


מאז שחווה פותתה על ידי יצר הרע, “הנחש הֵשׂיאֲני ואֶפּת”, נראה שהפיתוי של נשים על ידי הסיגריה הערמומית הוא מקור לא פחות חמור למצוקה, שהיא גופנית בעיקר. כל כך חשוב שנשים צעירות, ממש נערות, לא תתפתינה להתחיל לעשן בגיל צעיר, כי מה שמתחיל כאקט של משובה, ואולי מרדנות, ואולי סתם סקרנות, סופו מי יֶשוּרֶנוּ.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים