גיל הבלות, טיפול הורמונלי חלופי והשפעתם על תגובת לחץ הדם בזמן מאמץ.
גיל הבלות (מאנפוזה) הפסקת המחזור החודשי בנשים מתרחש בסביבות גיל 50.
גיל זה מאופיין בעליה בתחלואה במחלות לב ועליה בגורמי הסיכון אצל נשים.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טקסס בחנה כיצד משפיעה הפסקת המחזור החודשי
והטיפול ההורמונלי החליפי על הסתגלות לאימון אירובי.
הם בדקו 3 קבוצות: קבוצת הבקרה נשים שטרם הגיעו לגיל המעבר.
קבוצת הנשים בגיל המעבר. וקבוצת נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חליפי.
שלושת הקבוצות ביצעו מבחן מאמץ מרבי, שלאחריו נכנסו לתוכנית אימונים אירובית במשך 20 שבועות שכללה רכיבה על אופניים. בסיום התוכנית הם חזרו על מבחן המאמץ.
הם מצאו שבזמן מבחן המאמץ, בקבוצת הנשים שקיבלו טיפול הורמונלי חילופי לחץ הדם הסיסטולי היה נמוך ב- 14 ממ כספית לעומת קבוצת גיל המעבר.
כאשר הם השוו את הלחץ הדם בין קבוצת גיל המעבר וקבוצת הנשים שטרם הגיעו לגיל המעבר הם מצאו שבזמן מאמץ בינוני (60%) בקבוצת גיל המעבר היתה עליה של 24 ממ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ביחס לקבוצת הנשים הצעירות יותר.
אבל לאחר תוכנית האימונים חלה ירידה משמעותית בלחץ הדם של הנשים בגיל המעבר.
לסיכום ניתן לומר שבגיל המעבר מתרחשת ירידה ביכולת העורקים להתרחב בתגובה למאמץ גופני. טיפול הורמונלי חילופי עשוי לשפר את מצב זה ללא אימון גופני.
אולם תוכנית של אימון גופני עשויה לגרום לשיפור ביכולת העורקים להתרחב בנשים בגיל המעבר גם ללא טיפול חילופי.
מחקר זה מראה שפעילות גופנית למעשה "מחקה" את תפקיד הטיפול ההורמונלי החליפי והשפעתו על הסתגלות לאימון.