גיאות האין אונות – אימפוטנציה.

גיאות האין אונות – אימפוטנציה.

בתקופה האחרונה אנו עדים לחיפושים אחר גישות טבעיות לשיפור התפקוד
המיני, בעיקר נוכח העלייה המדאיגה במקרי האימפוטנציה אצל צעירים, ולנוכח
הספקות באשר לבטיחות הוויאגרה וממריצים נוספים.
ההערכות הן ש – 30 מליון אמריקאים סובלים מאימפוטנציה זמנית לפחות.
מגיל 60 ואילך, לפחות כל גבר אחד מתוך שלושה הוא אימפוטנט.
בסקירה שנערכה בארץ נמצא שיעור גבוה מאד של סובלים מהפרעות בזיקפה
ובתפקוד המיני בקרב צעירים.

מהי אימפוטנציה?
אימפוטנציה מוגדרת כחוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור עליה, שפיכה מוקדמת
עם או בלי קושי בהתעוררות מינית.
הזקפה הוא תהליך התקשות איבר המין הזכרי בעקבות גירוי מעורר. הגירוי
מביא לתגובה במערכת עצבים השולחת אותות למערכת כלי דם ולמערכת שרירים
חלקה. מערכת כלי דם מביאה להזרמת דם מוגברת לאיבר המין. הזרמת דם זו גורמת
להגדלתו ולהתקשותו של איבר המין הזכרי.
מערכת שרירים חלקה מאפשרת הרפיית דפנות כלי הדם לצורך מילויים. עם כניסת
זרימת הדם המוגברת לאיבר המין נחסמת יציאתו על ידי מערכת שסתומים בכלי
הדם המאפשרת את כליאתו של הדם באיבר המין. הזמן שבו "כלוא" הדם באיבר
המין הוא משך הזקפה.
מכאן שהתעוררות מינית והיכולת להגיע לזקפה נובעת משילוב של גירוי המותנה
במוח, בכלי הדם ובפעילות עצבית, הורמונלית ושרירית.

הסיבות לאימפוטנציה:
1. סיבות נפשיות – מתח, דיכאון, חרדה, אבדן עניין בבת זוג, אירועים
משפחתיים קשים, כמו אבדן בת זוג, לידה פרישה לגמלאות וכו`.
2. תזונה לא מאוזנת הגורמת לחסרים של מרכיבים החיוניים למנגנון
המיני. מינרלים ויסודות קורט שנמצאו חיוניים למנגנון זה הולכים ומתמעטים
בקרקע.
3. תרופות – כ200- תרופות יכולות לגרום לאימפוטנציה. העיקריות הן
תרופות נוגדות דיכאון ותרופות להורדת לחץ דם.
4. עישון – מפחית יכולת מינית כתוצאה מפגיעה בכלי הדם הזעירים
המספקים דם לאיבר המין.
5. הרעלת מתכות כבדות.

6. אלכוהול – מצמצם את יכולת הגוף לייצר טסטוסטרון.
7. סוכרת – גורמת להפרעות זקפה מצירוף של כמה גורמים :
א. טרשת עורקים המוחמרת במצבי סוכרת גורמת לפגיעה בתפקוד דפנות כלי הדם.
ב. הפרעות נוירולוגיות, שכיחות בסוכרת, גורמות לפגיעה בהעברת
הגירויים הקשורים בזקפה.
ג. הפרעה באספקת דם לעצבים הקשורים למנגנון הזקפה.
ד. לעיתים פגיעה בשרירים חלקים הדרושים למילוי איבר המין בדם.
8. לחץ דם גבוה.
9. בעיות הורמונלית: חוסר בהורמוני תריס גורם לגירוי חשמלי נמוך.
התוצאה הלב שואב פחות דם ולחץ הדם יורד, בין היתר, לאיבר המין. בנוסף
אי ייצור מספיק של הורמוני תריס גורם לאי ייצור מספיק של טסטוסטרון. רמה
נמוכה של טסטוסטרון יכולה לגרום לירידה בדחף המיני. רמה גבוהה של
פרולקטין בתגובה לסטרס, מאמץ גופני, תרופות ועוד שקשורה בפגיעה ביכולת
להגיע לזיקפה.

10. ניתוח בפרוסטטה עלול לגרום לנזק למערכת עצבים השולחת גירויים
לאיבר המין, או לנזק לכלי הדם המובילים אליו.
11. אכילה מרובה של חלבון מהחי גורמת ליצירת טרשת וקרישי דם החוסמים
את מעבר הדם לאיבר המין ולעצבים האחראים לעוררות מינית וזה עלול להביא
לכישלון ביצועי.
12. סמים – השימוש בהם מוריד את רמות הטסטוסטרון.
13. נזק למערכת עצבים או לכלי דם. בעיות בכלי דם פוגעות במשך המילוי
או במשך הזמן בו שוהה הדם באיבר המין.
14. הפרעות נוירולוגיות הגורמות לפגיעה בגירוי המעורר והעברתו לאיבר
המין.

ממריצים נפוצים:
ויאגרה פועלת להגברת הדם ברקמות הגורמות לזקפה על ידי הרחבת העורקים של
איבר המין. הויאגרה פועלת על חומר שנקרא ניטריק אוקסיד. תופעות לוואי
אפשריות עקב נטילת ויאגרה: כאבי ראש, קשיי ראייה, ירידה פתאומית בלחץ דם
שעלולה לגרום להתעלפות.
"הזבוב הספרדי" אבקה המופקת מחיפושיות. תופעות לוואי אפשריות: גירויים
חזקים במעיים, פצעים בפה ובלשון, נזילת רוק מוגברת, כאבי בטן, גירויים
בדרכי השתן ודימום בשתן, זקפה מכאיבה ובלתי פוסקת ואפילו מוות.
הרואין, מורפין ומריחואנה קשורים לירידה ברמות טסטוסטרון ולפגיעה
בפוריות הגבר.
כל הממריצים הנ"ל מביאים לגירוי ולא לחיזוק. לגירוי יש השפעות שליליות
קשות לטווח הרחוק. הכוח המיני של כל גבר נקבע ברובו על ידי התורשה. אין
זה בריא ואף לא אפשרי, להגביר תחום זה מעבר לנטייה הטבעית הקיימת.
עם זאת כאשר מורגשת ירידה בתפקוד המיני עם הגיל, אפשר להיעזר בדברים
הנכונים.

יש לציין שבעבר נקשרה אימפוטנציה בהזדקנותו של הגבר. כאמור לעיל, בעשורים
האחרונים מורגשת ירידה אצל צעירים במספרים גוברים והולכים.
קרוב לוודאי שהתזונה משחקת תפקיד חשוב ביכולת המינית.
העלייה המדאיגה באחוז הסובלים מאין אונות בעשורים האחרונים מצביעה על
ירידה בחיוניות המזון.

מרכיבים תזונתיים שנמצאו חיוניים למנגנון המיני:
אבץ – חיוני לאון של אבר המין ולכל המנגנון המיני. בלוטת הערמונית ונוזל
הזרע מכילים ריכוז גבוה של אבץ הרבה יותר מכל נוזל או רקמה בגוף. זה
ממחיש את החיוניות של אבץ לכוח גברא.
מקורות לאבץ במזון: גרעיני דלעת, חמניות, נבט חיטה, מולסה, בצל, אגוזים,
פולן. אלכוהול מפריש אבץ בשתן.

ויטמין E – מחסור בוויטמין E מקטין ייצור הורמונים כולל הורמוני המין.
ויטמין E מרחיב כלי דם קפילריים וממריץ זרימת דם.
מקורות לויטמין E במזון: שמנים בכבישה קרה: זית, חמניות, תירס, חריע,
סויה, שקדים, אגוזים, גרעינים, נבט חיטה.
יש לציין שכדי לקבל ויטמין E במינון המומלץ של 400 יב"ל יש לשתות 2 כוסות
שמן תירס לדוגמא. קשה לקבל כמות זו במזון היות וויטמין E נמצא רק במזון
שומני. לכן יש צורך ליטול ויטמין E כתוסף מזון.
מגנזיום – עוזר להרפיית שרירים ולשחרור זרע.
מקורות למגנזיום במזון:נבט חיטה, שמרי בירה, אגוזים, פולן, עלים ירוקים.

ויטמין C – מונע מהזרע להתגבש בקבוצות.
מקורות לויטמין C במזון: קיווי, גויאבה, גמבה, פירות הדר.
קו אנזים Q10 – חוסר ממנו גורם לבעיות בכלי דם.
מקורות במזון: מקרל, סרדינים, שמן סויה בכבישה קרה, בוטנים.
ויטמניני B – חיוניים לכימיה של המוח, שם מתחילה להיווצר התגובה המינית.
חשיבות מיוחדת יש לויטמין B6 המשפר טונוס שרירים ואת יכולתם להתכווץ ול-
B3 הממריץ את מחזור הדם.

מלבד התזונה ניתן להיעזר בצמחי מרפא ובשמנים אפרודיזיאקים:
אפרודיזיאק הוא גורם המביא להעלאה משמעותית ברמות החשק והעוררות המינית.
אפרודיזיאק נפוץ הוא השוקולד. שוקולד מכיל ריכוז גבוה של המולקולה
פנילאתילמין המיוצרת באופן טבעי בגופנו שאנו מצויים במצב של תשוקה או
התאהבות חזקה. בנוסף, השוקולד ממריץ ייצור סרוטונין ואנדורפינים
כימיקלים המעלים את מצב הרוח.
שמנים אתריים כמו : יסמין, רוז, פטשולי, וניל, סנדלווד, אילנג אילנג,
גורמים ליצירת מצב רוח מיני, אופוריה וחיזוק ליבידו. השמנים מעוררים
שחרור נוירוטרסמיטורים המפעילים מרכז רגשי שמעורר, בין היתר, גם את היצר
המיני.
שמן אתרי פפרמנט מונע פליטה מוקדמת אצל גבר.

יוהימבה – עץ הגדל במערב אפריקה, ממנו מפיקים את היוהימביין.
היוהימביין מגביר ליבידו, מזרים דם לאיבר המין. ישנם דיווחים על זקפות
חזקות וממושכות בעקבות נטילת החומר. 500 מ"ג אבקת יוהימביין משמשת
סטימולטור מיני יעיל. החומר פועל על ניטריק אוקסיד שאליו מכוונת פעילות
הוויאגרה. אין לעלות על מינון זה. נטילת מינונים מופרזים עלולה לגרום
לחרדות ולהפרעות בלחץ דם, לרגיזות, להגברת קצב הלב. עדיף להשתמש בטיפות
50.0 D1 JOHIMBE 10 טיפות פעם ביום עשויות לעזור גם לסובלים משפיעה מוקדמת.

טריבולוס טרטסטריס- צמח המשמש לטיפול בבעיות ערמונית, איבר המין ודרכי
השתן ברפואה האיורוודית. הצמח מעלה זמנית רמות טסטוסטרון ומחזק ליבידו.
יש לקחת את הצמח לסירוגין למטרות סטימולציה מינית.

ג`ינקו בילובה – הצמח משפר את מחזור הדם בכל חלקי הגוף כולל אברי המין.
בניסוי 60 מ"ג ג`ינקו ליום אפשרו זקפה אצל מחצית מהמשתמשים לאחר חצי שנה.

צמחים נוספים הפועלים על מחזור הדם: רוזמרין, פפריקה חריפה.

זנגביל – תבלין המשפר זרימת דם לאיבר המין. מעניק המרצה כללית מיד עם
נטילתו, ויוצר תחושת חמימות בכל אברי הגוף.

מוירה פואמה – עץ האון הברזילאי – אחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול
באימפוטנציה ובחשק מיני ירוד. היות והוא מהווה גם סטימולטור עצבי
אפקטיבי , עוזר הצמח לבעיות נפשיות המפריעות לקיום תקין של יחסי מין.

סו פלמטו – ידוע כמחדש נעורי התפקוד המיני הגברי. מחזק כוח גברא, ומגביר
את מספרם של תאי זרע.

ג`ינסנג – מגביר און מיני. מגביר ייצור תאי זרע. מעלה רמות טסטוסטרון.
פועל על הצד ההורמונלי.

צמחים נוספים הפועלים על המערך ההורמונלי: ויטאניה משכרת, חרחבין
החופית, דמיאנה.

ציפורן – משפר תפקוד מיני. ניתן להשרות שיני ציפורן בברנדי למשך שבועיים.

בברכה, דר` רונית נחום – מרצה לתזונה