גורמים להשמנה

גורמים להשמנה

השמנת יתר הנה תמיד תוצאה של עודף אנרגיה שנכנסה לגוף בצורת מזון, לעומת האנרגיה שהוצאה על פעילות מטבולית ופעילות אחרת של הגוף. האנרגיה העודפת הנותרת בגוף נצברת כרקמת שומן. כתוצאה מכך התורמים העיקריים להתפתחות השמנה הם תזונת יתר ומעוט פעילות גופנית.

תזונת יתר
אכילת מזונות עתירים בשומן (מזון מהיר) ושתית משקאות עתירי סוכר, גורמת לאגירת אנרגיה מעבר לנדרש לשמירה על המשקל הרצוי. תזונת היתר פוגעת במאזן האנרגיה וגורמת לעלייה בגודלם ובמספרם של תאי השומן.

על מנת לשמור על מאזן האנרגיה כפי שהוא, היחס בין שומן לפחמימות בדיאטה צריך להיות זהה ליכולת הגוף לשרוף שומן. כאשר הגוף שורף יותר שומן ממה שנאכל, יש ירידה ברמת השומן בגוף. כאשר הגוף שורף פחות שומן ממה שנאכל, יהיה מאזן השומן חיובי ותהיה עליה ברמת השומן הגוף. מחקרי אוכלוסייה מוכיחים כי השמנת יתר מתרחשת בדרך כלל כאשר הדיאטה עתירה בשומן. מצב זה יכול להתפתח כבר בגיל ילדות.

העדר פעילות גופנית
יש לה השפעה מכרעת על התפתחות השמנה. בהעדר פעילות גופנית קטנת ההוצאה האנרגטית, על כן קטנה "שריפת" חומרי המזון. כתוצאה מכך חומרי המזון נאגרים בצורת שומן. בחיים המודרניים, מתרבים המכשירים חוסכי אנרגיה המקטינים את ההוצאה האנרגטית ומגבירים את הנטייה להתפתחות השמנת יתר.

אחוז השומן בגוף מושפע מרמת הפעילות הגופנית. במהלך אימון גופני, כמות רקמת השומן בגוף יורדת וכמות הרקמה הכחושה עולה. לאחר סיום הפעילות המגמה מתהפכת. השינויים הללו בכמות רקמת השומן והרקמה הכחושה בגוף יכולים להתרחש ללא כל שינוי במשקל הגוף.

על כן משקל אינו מדד טוב למדד ההשמנה.

אם שומרים על פעילות גופנית במהלך כל החיים נמנעת העלייה במשקל המתרחשת בדרך כלל עם העלייה בגיל. באדם שאיננו חולה, אגירת שומן היא כתוצאה מאכילת יתר של מזון. עודף המזון, שאדם איננו משתמש בו ליצירת אנרגיה או לפעילויות חיים חיוניות, נאגר בצורת רב סוכר, שהוא הגליקוגן, אך בעיקר נאגר בצורת שומן. כניסת המזון לגוף ועיבודו, מפעילה מערכות רבות של חילוף חומרים ומערכות רבות של הורמונים.

קיים היום ידע רב על מעגלי חילוף החומרים ועל מערכות ההיזון החוזר ההורמונליות. אך לא ברור עד היום מה מווסת את התאבון, מה גורם לאדם להיות שבע, או לרצות לאכול, ומדוע שני אנשים האוכלים אותה כמות מזון יהיו שונים במידת ההשמנה שלהם.

להשמנה יש תופעות לוואי ונזקים בריאותיים רבים. אנשים שמנים נמצאים תחת לחץ חברתי העלול לגרור לבעיות פסיכולוגיות ותגובות לא נעימות של הסביבה. מבחינה בריאותית, אנשים שמנים נוטים לפתח לחץ דם גבוה, מחלות לב, מחלות שלד ובעיות פרקים ועמוד השדרה.

בעולם המערבי, אחוז האנשים השמנים הולך ועולה. כמו כן ההשמנה מתחילה בגיל צעיר יותר מאשר היה בעבר. בגלל ההשלכות החברתיות והבריאותיות ובגלל כמות האנשים ההולכת וגדלה הסובלת מכך, מושקע מאמץ רב במחקר ההשמנה.

עד היום, הסתכם הידע על ההשמנה במחקרים גנטיים וסביבתיים. ייתכן שבמשפחה תהיה השמנה לא בגלל התורשה, אלא בגלל הרגלי תזונה הנלמדים ועוברים מדור לדור, במקרה זה ההשמנה היא סביבתית ולא תורשתית. קיים היום ידע רב על מחלות ותסמונות הגורמות להשמנה.

מנגנונים חדשים בהשמנה
בחיפוש הגורם להשמנה והקשר לתורשה נעשה צעד חשוב ב- 3 השנים האחרונות. נתגלה חלבון, המופרש על ידי רקמות שומן. חלבון שיש לו השפעה על משקל הגוף והאינפורמציה ליצירתו תלויה בגן.

מחקרים ראשוניים הראו שבגרעין התא יש אינפורמציה גנטית (גן ob) אינפורמציה זו גורמת לייצור חלבון הנקרא לפטין. בעכברים נמצא, שחסר של לפטין, גורם להשמנה. טיפול בחיות אלו על ידי לפטין גורם להרזיה. בבני אדם נמצא חומר זה, אולם התנהגות המנגנונים שונה לגמרי. באנשים שמנים יש רמות גבוהות של לפטין ומכאן הסיקו שלאנשים יש תנגודת ללפטין.

בברכה, פרופ` צבי צדיק