בריאות הגבר והזיקפה

בריאות הגבר והזיקפה

מהי הפרעת הזקפה?
הפרעה ביכולת הזקפתית מוגדרת אי-יכולת להשיג או להחזיק זקפה המספיקה לקיום יחסי מין מספקים. התופעה שכיחה, ומשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים של המטופל ובת זוגו.

איך נוצרת זקפה?
הזקפה היא תהליך מורכב, רב-שלבי, המתחיל בגירוי ארוטי (מחשבה, טון דיבור, מראה וכדומה) או גירוי גופני. עקב זאת, המוח שולח אימפולסים חשמליים העוברים בסיבי העצבים, והם גורמים הרפיה ופתיחה של חללים קטנים המצויים בתוך שני איברים גליליים -"הגופים המחילתיים" המצויים באיבר המין.
לתוך חללים אלו זורם דם עורקי ואיבר המין מתנפח. כלי דם ורידיים המצויים בדופן
חללים אלו נלחצים ונסגרים, ועקב כך נלכד הדם בתוך איבר המין ומושגת קשיותו.
להשגת זקפה תקינה, דרושים מערכות עצבים וכלי דם תקינים, וכן סביבה הורמונלית
תקינה.

גורמי סיכון להפרעה בזיקפה
גיל:
ככל שהגיל מתקדם, גם שכיחות הבעיה וחומרתה עולות. לפי דיווחים בספרות
הרפואית, שכיחות הבעיה בגיל 30- 20 היא עד 7%, בגיל 40 עד 40%, ובגיל 70 עד 68% מכלל אוכלוסיית הגברים.
מקובל לחשוב, כי 10% מכלל אוכלוסיית הגברים סובלים מבעיה זאת.
סוכרת: גורם סיכון משמעותי. שכיחות הבעיה עולה בקרב חולים שערכי הסוכר אצלם אינם מאוזנים או שהם סובלים מסוכרת התלויה באינסולין.
מחלות לב וכלי דם: מחלת לב כלילית ואשפוז עקב אוטם שריר הלב גורמים עלייה
תלולה בשכיחות הבעיה. בסובלים מיתר לחץ דם השכיחות זהה לזו שבקרב חולי לב.

עישון:
שכיחות הבעיה בקרב מעשנים גבוהה פי 1.8 לעומת הלא מעשנים. קיימת התאמה בין כמות העישון לחומרת הבעיה.

אלכוהול:
הבעיה שכיחה יותר בקרב שתיינים.
כיום יודעים לטפל היטב בהפרעה ביכולת הזקפתית, ואפשר לתת פתרון טוב ומספק לכל הסובלים מבעיה מטרידה זאת.

טיפול תרופתי
ויאגרה, תרופה הניתנת דרך הפה במינונים שונים (50 ,25 ו – 100 מ"ג), פועלת על איבר המין על ידי הרפיה ופתיחה של חללים המצויים בתוך "הגופים המחילתיים".
כדי שהתרופה תפעל, יש צורך בגירוי מיני והיא יעילה יותר בגברים שלא איבדו לחלוטין את היכולת הזקפתית. התרופה לא משפיעה על התשוקה המינית ותופעות הלוואי שלה הן זניחות ובהן: כאבי ראש, הפרעות בעיכול ובראייה. לחולים במחלת לב כלילית ונוטלי תרופות מקבוצת הניטרטים אסור להשתמש בוויאגרה.

מכשיר ריק (ואקום)
מורכב מגליל פלסטי, שאליו מחוברת משאבת ואקום.
הגליל מורכב על איבר המין, ובעזרת המשאבה יוצרים ריק, הגורם לדם לזרום לאיבר המין ועל ידי כך מושגת זקפה. לצורך שמירה על הזקפה, המטופל צריך לכרוך טבעת גומי לוחצת סביב בסיס איבר המין, ואותה הוא מסיר בגמר המגע המיני.

זריקות תוך מחילתיות
הזרקה ישירה של משלב תרופות לתוך איבר המין גורמות לו להגיע לזקפה מהירה וטובה. את ההזרקה מבצע המטופל זמן קצר לפני המגע המיני, במזרקים קטנים עם מחטים זעירות.
טיפול זה יעיל מאוד ושיעור הצלחתו 100- 70 אחוז, לפי סיבת הבעיה וחומרתה. תופעות הלוואי הן מעטות ואפשר שיהיו הצטלקות וכאב במקום ההזרקה, וכן זקפת יתר (מעל 4 שעות זקפה).

ניתוחים להשתלת תותב
שני סוגים עיקריים של תותבים מושתלים לתוך איבר המין. הסוג הראשון מורכב משני גלילים קשיחים, השומרים את איבר המין בזקפה מתמדת. יתרונו של תותב זה הוא מחירו הנמוך ופשטותו הרבה.
הסוג השני מורכב מגלילים מתנפחים המצויים בתוך איבר המין. מצד אחד הם מחוברים למשאבה זעירה המושתלת בשק האשכים, ומצד שני – למכל פלסטי המושתל בתוך הגוף. לחיצה דרך העור על שק האשכים גורמת זרימה של נוזל מהמכל לתוך הגלילים ועל ידי כך נוצרת זקפה. לחיצה נוספת על שק האשכים בתום המגע המיני תגרום לנוזל לחזור למכל ולביטול הזקפה. יתרונו של תותב זה הוא חיקויו המושלם את פעולת הזקפה הטבעית, וחסרונו – מחירו הגבוה ואפשרות לתקלות מכניות.

טיפולים אחרים
יש מגוון טיפולים תרופתיים אחרים, שיעילותם נמוכה או מוטלת בספק. מאלו ניתן
לציין את התרופה "יוהימבין" (בשמה המסחרי "טסופלמד"), משחות שונות שמורחים על איבר המין, החדרה של חומר מרחיב כלי דם לתוך השופכה (התרופה "מיוז"), וכן ההורמון הגברי טסטוסטרון.

באדיבות: "מכביתון" – מגזין הבריאות של מכבי שירותי בריאות.