חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

ביקורת ושליטה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ביקורת ושליטה

משרד מבקר השליטה – אנחנו, השופט והכתר

גרמנים הם עם מוזר בעיני, הכל אצלם כל כך מסודר, מאורגן מתוכנן בקפידה, לפעמים נדמה שהם המציאו את הזמן, את היומן, את הסדר, את המגרות וכל שאר הפריטים האחרים. תמיד הם בשליטה, נדמה כי אי אפשר להפתיע אותם בכל..

לבן זוגי יש משפחה בגרמניה ובכל פעם שהם מגיעים לביקור מולדת, המפגש בין ישראלים לגרמנים נראה מהצד כמו 2 טיטאנים, נלחמים מלחמת תרבות מצד אחד ומבקרים ושופטים את תרבותם שלהם מצד שני. כשמגיעים האורחים לביקור מגרמניה אני מתחילה להרגיש לא נוח מס` שבועות קודם, מתבוננת בבית בעיניים מבקרות ושופטות ומתחילה להשליט סדר, כאילו מתכוננת למפגש עם ועדת הביקורת על הסדר הארגון והניקיון בבית ובחיים. בביקור האחרון כמעט ולא שרדתי את הביקורת על ביתי וחיי הלא מאורגנים ובשלב מסוים יצאתי לקרב להגן על המאורה שלי וכל מה שיש בתוכה, והיה שלב בו כמעט ולא התאפקתי ולא במודע יריתי צרורות של בקורת כמנסה להגן על כבודי שנרמס מתחת לענני הביקורת.

למה חיברתי בין בקורת לשליטה? חלק מאיתנו מסוגלים לשרוד את המציאות כשהם במצב שליטה, הם יודעים הכל, שומעים הכל, כמעט ואי אפשר להפתיע אותם. לעיתים, כשהם אינם יודעים הם שואלים וברוב המקרים הם בוחרים להעביר ביקורת, כדי להסתיר את מבוכתם או את “הפגמים” שהם רואים בעצמם, ולפעמים הם מצדיקים את התנהגותם הביקורתי ונוהגים לקרוא לה “בקורת בונה”. מצחיק לא? מעולם לא נתקלתי במישהו שהטיחו בו ביקורת והביקורת “בנתה אותו” הובילה אותו להעצמה, לצמיחה אישית, לתיקון. הביקורת תמיד יצרה התגוננות, כעס, הטחת האשמות הדדיות, מריבות ולפעמים במקרים מסוימים שנאה. משוב זה סיפור אחר להזדמנות אחרת.

בואו נחזור שוב לשליטה! מה גורם לנו לרצות לשלוט, שליטה איננה מחייבת כתר ושרביט ביד, שליטה מתבטאת בצורך התמידי שלנו לדעת הכל, להיות בעניינים, השליטה מעניקה לנו בטחון, אי אפשר להפתיע אותנו וגם אי אפשר לפגוע בנו! אנו שולטים במצב, שולטים בחומר ומסוגלים לשלוט באנשים אחרים, כשאנחנו שולטים באנשים אחרים אנחנו נהנים מהעוצמה הרבה שיש לנו ומהביטחון הזמני עד אשר אנו צונחים לפחד תהומי שאולי משהו ייקח לנו את הכתר או ימשוך מידנו את השרביט מבלי שהרגשנו ואז נרגיש פגיעים, חשופים – מה עושים ? אוספים את כל חיצי הביקורת שלנו כדי להחליש את כל מי שעומד מולנו, שידע החצוף מול מי הוא עומד ומה הוא שווה בכלל ושוב מחזירים שליטה.

והפעם סיפור אמיתי מעולם הילדים. באזור מגורי פעילה תנועת הנוער מסוימת ומדי זמן מה המדריכים והחניכים יוצאים לטיולים או לפעילות חינוכית משותפת, לקראת הקיץ יצאה הודעה להורים כי מארגנים מחנה קיץ, הופצו פליירים, נערכה אספת הורים הסברתית (שלא נוכחתי בה) ונראה היה כי זו עומדת להיות חוויה מיוחדת במינה. אני בשלב זה ניזונה משמועות ועדין לא הגיעו לידי כל הפרטים, במקרה האזנתי לשיחה בין בתי וחברתה על הטיול, החברה מתחה בקורת נוקבת על הטיול, בתי שבשלב זה התלבטה אם לצאת או לא, התערער בטחונה לאחר השיחה והיא שקלה לוותר על יציאה למחנה. בשלב זה לא היה בידי מידע מפורט על המחנה, לכן החלטתי לגשת לרכזת ולקבל אינפורמציה, לאחר ששוחחתי איתה ארוכות וקיבלתי עלון מידע מפורט, התבהרה התמונה. ושוב נקלעתי לשיחה בין בתי וחברתה, החברה אמרה שהמחנה לא שווה, שהוא עולה הרבה כסף ולא כדאי ללכת. בשלב זה שאלתי את החברה למה היא לא מצטרפת והיא ענתה במבוכה שהיא לא יודעת וגמגמה משהו שהטיול עולה הרבה כסף. קראתי בפניהם את העלון שקבלתי בו היה כתוב המחיר הנמוך המסובסד שניתן לחלקו ל-3 תשלומים, ראיתי כיצד בתי מאזינה בעניין ואת חברתה משפילה מבט, הצעתי לחברה לקחת את העלון ולעיין בו בבית או להראות לאימה, אך היא ענתה שלא צריך. לאחר מכן בתי קבלה החלטה לצאת לטיול ואת חברתה לא ראיתי מזה שבוע…

דעתי לא השתנתה ! ילדים מגיעים לעולם דף לבן וחלק, כל מה שמעצב אותם ואת התנהגותם אלו המחשבות וההתייחסויות שלנו המבוגרים למציאות.אותה חברה חיזקה בי את הדעה הנחרצת הזו.. אך נחזור לעינינו. מצב כלכלי בשילוב חוסר אינפורמציה על המחנה יצרו מצב של פחד, מפני מצב של להיות מנודה, להיות בצד, לא להיות בעניינים, לא לדעת מה קורה או בקיצור לאבד שליטה בכדי לדחוק הצידה את אותה תחושה של איבוד שליטה, חוסר אונים ולהימנע מתחושת הדחייה, אנו מעדיפים לדבוק בביקורת ובכך להמעיט בערך של משהו שאנחנו כל כך רוצים. זהו דפוס של הרבה מבוגרים שיוצרים ילדים שהופכים למבוגרים עם דפוסי התנהגות של פחד מאובדן שליטה ובקורת. הטיול מסתבר היה מסובסד, מחירו היה נמוך בהרבה ממה שחשבו בבית החברה, ניתן היה לבקש סיוע, אך עצם המחשבה של לבקש סיוע, היתה בעצם חשיפת חולשתה של המשפחה ובכך לאבד את השליטה. אם היו בוחרים לנכון לשחרר שליטה, יתכן והחברה היתה מצטרפת למחנה ונוצרת זאת בזיכרונה כארוע נפלא בחייה.

שליטה מאפשרת לנו לדחוק הצידה את כל אותם רגשות שאיננו רוצים לראות או להרגיש, כגון פחד, בדידות, עצב, כאב, דחייה, הערכה עצמית נמוכה, “עד כמה אני מאמין שאני שווה”. כשאני שולט באדם או במצב, אני מרחיק ממני את אותם תחושות שלא קל לי להתמודד איתם ו/או להרגיש אותם. והדבר הכי חשוב כשאני שולט, אני מונע מעצמי להיות חשוף לדבר הכי מפחיד מכל – ביקורת!

אם אני שולט הרי אני מושלם ! ומושלמים אינם זוכים לביקורת. היות והסינדרום של שליטה וביקורת אוחזים בנו שוב ושוב הרי אנו מבקרים את עצמנו ושופטים את עצמנו ללא רחם כשהשאיפה היא להיות בשליטה עצמית כל הזמן.

כדי לשמור על שליטה אנו משתמשים בכלים כמו מניפולציות, ציניות, סרקסיזם, שקרים ובקורת.

כמה טיפים בנושא:
*בכל פעם שאתם מעבירים בקורת על משהו, דעו כי יש מהביקורת הזו גם עליכם, ומוטב שתקדישו זמן להתבונן בביקורת ובעצמכם! “חפשו את ההבדלים” היית קוראת לזה.

*שחרור שליטה מאפשר לנו חופש, החופש להיות אנחנו מבלי לפחד, וכדאי ליהנות מהחופש הזה מדי פעם, זה טעם החיים האמיתיים.

*ספגתם ביקורת? על תמהרו לענות או להגיב, (סיפרו עד 10) התבוננו בביקורת הזו, הסתכלו בביקורת עמוק בעיניים והיו ישרים עם עצמכם, האם אנו שופטים את עצמנו, האם יש משהו שאתם רואים בעצמכם דרך הביקורת שספגתם כרגע?

*אם עומד מולכם אדם האוחז בכל כוחו בשליטה על המצב או עליך, בדקו טוב עם עצמכם, אולי כדאי לבחון שוב את הקשר עם אותו אדם, מתוך אמונה בעצמכם, עשו דין וחשבון קטן, בחנו מחדש את הקשר. זכרו שהמקום בו הביקורת היא דבר חיובי ביותר הוא: במשרד מבקר המדינה…

בברכה, חיה אליהו

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים