חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

בחזרה לנושא שתמיד עולה לדיון: צריכת תוספי ויטמינים ומינרלים, חלק ג`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת
תל-אביב.

לקריאת חלק ב’ לחץ כאן        לקריאת חלק ב’ לחץ כאן

סרטן השד:
מספר מחקרים אקראיים בחנו את ההשפעה של
תוספים פרטניים או של מולטי-ויטמינים במניעת סרטן השד. במחקר “בריאות
הנשים” (
WHI)
לא נמצאה כל השפעה של מתן משולב של ויטמין
D וסידן על התרחשות סרטן זה. בשתי מטה-אנליזות
שבחנו מחקרים בהם נעשה שימוש בחומצה פולית (
Vollset וחב’ ב-Lancet  משנת
2013) או ב-β-קרוטן (
Druesne-Pecollo
ב-
International
J of 
  Cancer משנת 2010), לא נמצאה כל השפעה של תוספים אלה על
סרטן השד.

סרטן ריאות:
הייתה קיימת היפותזה שתכשירים נוגדי-חמצון
מונעים סרטן ריאות, כיוון שריאות חשופות תמיד לרמה גבוהה של עקה חמצונית, בעיקר
בקרב מעשנים או עובדים בתעשיית האזבסט. מחקר
ATBC גייס 29,133 מעשנים, לקבל ויטמין E (50 מיליגרם ליום), β-קרוטן (20 מיליגרם
ליום) או ויטמין
E
במשולב עם β-קרוטן, או פלצבו.

לוויטמין E לא הייתה כל השפעה על היארעות סרטן ריאות,
בעוד ש-β-קרוטן אף הגביר את הסיכון ב-.18%. מחקר נוסף (
CARET) גייס 18,314 מעשנים בהווה, מעשנים לשעבר
ועובדים החשופים לאזבסט, שטופלו במשולב עם β-קרוטן (30 מיליגרם ליום) ורטינול (
25,000IU ליום), וכאן אף נרשמה
עלייה של 46% בהיארעות סרטן ריאות (
Omenn וחב’ ב-New England Journal of Medicine  משנת 1996).
מספר ניסויים אחרים בקרב לא מעשנים לא מצאו
כל השפעה מיטיבה של β-קרוטן על הופעת סרטן ריאות (
Cook וחב’ ב-Cancer Causes Control משנת 2000, ו-Lin ןחב’ ב-New England Journal of Medicine  משנת 2000).

מחלה קרדיו-וסקולארית:
מחקרים תצפיתיים דווחו באופן עקבי על כך
שצריכה עשירה של פירות, ירקות ודגים, מקטינה את הסיכון למחלות כלי-דם ולב, מה
שהעלה את המחשב שוויטמינים או מינרלים בסוגי מזון אלה אחראיים להשפעה מיטיבה זו.
אלא שניסויים גדולי היקף אקראיים ומבוקרים לא ספקו עדיין כל ראיה שתוספי-מזון הם
בעלי השפעה דומה לזו של סוגי המזון שהוזכרו. בעקבות זאת, ה-
USPSTF מסיק שאין די ראיות להשפעה כלשהי של תוספים
אלה בתחום מניעת תחלואה קרדיו-וסקולארית. בנוסף, שולל
USPSTF שימוש ב-β-קרוטן או בוויטמין E למניעת תחלואה זו.
ויטמין E לא נמצא משפר את היקף התחלואה הזו במספר
ניסויים בנשים (
Lee
וחב’ ב-
JAMA משנת 2005) או בגברים (Sesso וחב’ ב-JAMA משנת 2008).

ויטמינים מקבוצת :B
מספר ניסויים בהם נוסו ויטמין B6, B12 וחומצה פולית (B9), במטרה להפחית תחלואה קרדיו-וסקולארית
בהיותם מפחיתים את רמת גורם הסיכון הומוציסטאין, לא מצאו השפעה מיטיבה כזו, למרות
הפחתה ברמת הומוציסטאין (
Lonn
וחב’ ב-
New
England Journal of Medicine

משנת 2006,
Tool וחב’ ב-JAMA משנת 2004, ו-Ebbing וחב’ ב-JAMA משנת 2008).
בניסוי WAFACS בקרב נשים מתחום הרפואה בסיכון גבוה למחלה
קרדיו-וסקולארית, נוסה מינון יומי של 2.5 מיליגרם חומצה פולית, במשולב עם ויטמין
B6 (במינון יומי של 50 מיליגרם) וויטמין B12 (במינון יומי של 1 מיליגרם). לא נמצאה כל
השפעה של טיפול זה (
Albert
וחב’ ב-
JAMA משנת 2008).ניסוי Norvit בדק השפעת מינונים יומיים של חומצה פולית
(0.8 מיליגרם), ויטמין
B12
(0.4 מיליגרם) וויטמין
B6
(40 מיליגרם) בהשוואה לפלצבו במטופלים שעברו התקף-לב (
Bonaa וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2006).
בניסוי זה נמצא שהטיפול האמור בוויטמיני B, העלה את אירועי הלב החוזרים ב-22%, מה
שהביא להפסקת ניסוי אחר של
Ebbing וחב’ בעל אופי דומה שהתנהל במקביל ואף הוא
לא מצא כל השפעה מיטיבה של הטיפול. גם ניסוי
SU.FOL.OM3 שבחן השפעת ויטמיני B למניעה שניונית של אירועים קרדיו-וסקולאריים
לא מצא כל השפעה מבוקשת (
Galan
וחב’ ב-
British
Medical Journal
 משנת 2010).

חומצות שומן אומגה-3:
אמנם אומגה-3 הפחית משמעותית רמת
טריגליצרידים במספר ניסויים קליניים (
Campbell וחב’ ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2013), אך לא נמצא
שאומגה-3 היא בעלת השפעה חיובית על מדדים אחרים של סיכון קרדיו-וסקולארי, כולל
רמות כולסטרול-
LDL.
שלושה ניסויים דווחו שאומגה-3 במינון יומי של 1.0-1.8 גרם הפחיתו אירועים כליליים
ב-8-19% (
Gissi וחב’ ב-Lancet משנת 2008).
יחד עם זאת, ניסויים בהם ניתן אומגה-3
במינון יומי של 0.4-2.3 גרם במטופלים בסיכון גבוה או באלה לאחר אירוע-לב, לא מצאו
כל השפעה של אומגה-3 על אירועים קרדיו-וסקולאריים (
Rauch וחב’ ב-Circulation משנת 2010).

מולטי-ויטמינים:
בניסוי PHS II  שהתבצע בקרב רופאים-גברים בני 50 שנה ומעלה,
נמצא שתוספי מולטי-ויטמינים היו חסרי השפעה על אירועים קרדיו-וסקולאריים עיקריים
(ירידה לא משמעותית סטטיסטית של 9%) אך הפחיתו ב-39% את הסיכון לאוטם שריר הלב, אם
כי ממצאים אלה צריכים להיבחן בזהירות בשל המספר הקטן של אירועים שהופיעו במהלך
הניסוי (
Sesso וחב’ ב-JAMA משנת 2012).
ניסוי בעל אופי דומה (SU.VI.MAX) נערך בקרב גברים ונשים צרפתים מבוגרים
שטופלו בוויטמין
C
(120 מיליגרם), ויטמין
E
(30 מיליגרם), β-קרוטן (6 מיליגרם), סלניום (100 מיקרוגרם) ואבץ (20 מיליגרם), אך
לא נמצאה כל השפעה על אירועים איסכמיים של כלי-דם (
Hercberg וחב’ ב-Archives of Internal Medicine משנת 2004).

יתר לחץ-דם:
לחץ-דם מוגבר הוא גורם סיכון משמעותי למחלה
קרדיו-וסקולארית, ויש נתונים רבים המעידים על כך מזון עשיר בירקות, פירות ודגים
וכמויות מופחתות של נתרן וחומצות שומן רוויות, עשויים להפחית את לחץ הדם (
Kokubo ב-Hypertension משנת 2014 ו-Sacks וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2001).
יחד עם זאת, אין מחקרים רבים הבוחנים האם
צריכת ויטמינים ומינרלים עשויה להפחית לחץ-דם לטווח זמן ממושך (
Jurachek וחב’ ב-American Journal of Cinical Nutrition משנת 2012).
הייתה דעה שוויטמין D עשוי להפחית לחץ-דם (Burgaz וחב’ ב-Journal of Hypertension  משנת 2011), אך יחד עם זאת, יש מספר הולך וגדל
של ניסויים קליניים השולל השפעה כלשהי של ויטמין
D על לחץ הדם בטווח הקצר.
שני ניסויים בחנו השפעת ויטמין D במינון יומי של 4,000IU או במינון של 00,000IU1 אחת ל-3 חודשים, על נשים וגברים עם רמות
נמוכות של הוויטמין (פחות מ-30 ננוגרם/מ”ל), אך לא מצאו השפעה על לחץ הדם (
Arora וחב’ ב-Circulation משנת 2015).

בניגוד לתוצאות אלו, ניסוי שנערך ביון
מטופלים עם יתר לחץ-דם, מצא שנטילת ויטמין
 Dבמינון יומי של 3,000IU הפחית לחץ דם סיסטולי ב-4 מילימטר כספית ואת
לחץ הדם הדיאסטולי ב-3 מ”מ כספית. אך ניסוי זה התבצע במדגם קטן של 92 גברים
ונשים עם רמת ויטמין
D
בדמם הנמוכה מ-32 ננוגרם/מ”ל בבסיס המחקר (
Larsen וחב’ ב-American Journal of Hypertension משנת 2012).
ניסוי אחר בקרב 148 נשים קשישות עם רמות
ויטמין
D מתחת 20 ננוגרם/מ”ל,
מצא שמתן ויטמין זה במינון יומי של
800IU הפחית את לחץ הדם
הסיסטולי ב-5 מ”מ כספית, לאחר מעקב של 8 שבועות (
Pfeiffer וחב’ ב- Journal of Clinical Endocrinology &
Metabolism
משנת
2001).

יתר לחץ-דם בהיריון, הוא אחד הגורמים
העיקריים לתחלואה ולהפסקת הריון, או ללידת תינוקות עם מגבלות התפתחותיות (
Seely וחב’ ב-Circulationxehrv משנת 2014). סקירה סיסטמתית מצאה שתוסף סידן
בקרב נשים הרות עם צריכת סידן נמוכה מפחיתה את הסיכון ליתר לחץ-דם ב-35% (
Hofmeyr וחב’ ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2014). אך סקירה זו
התבססה על ניסויים קטנים בהיקפם, ויש להמתין לניסויים באוכלוסיות גדולות לבחון את
ההשפעה האמיתית של סידן במניעת  יתר לחץ-דם
בהיריון.

סוכרת type 2:
דיאטה מאוזנת ומזינה קריטית למניעה וטיפול
בסוכרת
type 2, אך אין נתונים רבים על
השפעת ויטמינים בתחום הזה.

הניסוי בנשים לבחינת נוגדי חמצון והשפעת
בתחום הקרדיו-וסקולארי, הצביע על הפחתה לא משמעותית בסיכון לסוג סוכרת זה בנטילה
יומית של ויטמין
C
(500 מיליגרם), על עלייה של 13% בסיכון להופעת סוכרת זו במינון יומי של
300IU ויטמין E, ובחוסר כל השפעה על הסוכרת בנטילה יומית של
25 מיליגרם β-קרוטן (
Song
וחב’ ב-
American
Journal of Clinical Nutrition

משנת 2009).

ויטמין E נמצא חסר השפעה על סוכרת type 2 בניסויי WHS ו-ATBC (Liu וחב’ ב-Diabetes  משנת
2006, ו-
Kataja-Tuomola וחב’ ב-Diabetologia משנת 2008). באנליזה שניונית של ניסוי WAFACS לא נמצאה כל השפעה על סוכרת type 2 מנטילה יומית של חומצה פולית במינון גבוה
(2.5 מיליגרם), או של ויטמין
B6
(50 מיליגרם ליום) או ויטמין
B12
(1 מיליגרם ליום) (
Song
וחב’ ב-
Diabetes משנת 2009).
מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שבחנו נטילת
תוסף ויטמין
D הנלקח באופן יחידני או
בשילוב עם סידן, לא מצא ראיות להשפעה כלשהי בטיפול זה על ההומאוסטאזיס של גלוקוזה,
או על מניעת סוכרת בתקופת מעקב של 4 שבועות עד 7 שנים (
Seida וחב’ ב-Journal of Clinical endocrinology &
Metabolism

משנת 2014).

בריאות העצם:
השקיעה של מינרלים בעצם מתחילה כבר ברחם,
עם תכולת מינרלים בעצם שעולה פי-40 מהלידה ועד הבגרות (
Golden וחב’ ב-Pediatrics משנת 2014). סידן וויטמין D, הם מרכיבי תזונה מרכזיים  החיוניים לבריאות העצם (Cashman ב-British Journal of Nutrition משנת 2001).
ויטמין D יכול להיות מסונתז בעור בחשיפה לקרינת UVB של השמש אך במדינות צפוניות עם עננות גבוהה
וחשיפה מוגבלת לשמש, עלולים להגיע לחסר ויטמין זה שהיכולת להפיקו רק מהמזון אינה
מספקת לעתים.

סידן וויטמין D:
ניסויים קליניים שבחנו מתן משולב של סידן
וויטמין
D, למניעת שברי-עצם
ושינויים בצפיפות המינרלים בעצם בנשים בגיל המעבר או בגברים מעל גיל 65 שנה, הניבו
תוצאות שהיו בעיקרן מבטיחות (
Jackson וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2006, ו-Meier וחב’ ב-Journal of Bone & Mineral Research משנת 2004).
יחד עם זאת, כאשר מרכזים נתונים מ-11
ניסויים קליניים אקראיים מתרשמים שנטילה של מעל
800IU ויטמין D מדי יום, הפחיתה את הסיכון לשבר בצוואר הירך
או לשברים לא-חולייתיים רק בערכים של 7% ו-10%, בהתאמה במטופלים מעל גיל 65 שנה (
Bischoff-Ferrari ב-New England Journal of Medicine  משנת 2012). מתן שגרתי של ויטמין D מומלץ כיום לתינוקות בארה”ב ובארצות
הצפון באירופה כדי למנוע רככת עצמות בעיקר בתינוקות הניזונים רק מהנקה (
Wagner ו-Greer ב-Pediatrics משנת 2008, ו-Braegger וחב’ ב-Journal of Pediatric Gastroenterology
& Nutrition

משנת 2013).

רככת (Rickets) מסיבה של חסך תזונתי עדיין שכיחה בחלקי
התת-סהרה של אפריקה, באסיה ובמזרח התיכון, וההמלצות על מינוני ויטמין
D למניעת רככת שונות במדינות השונות (Spiro ו-Buttriss ב- Nutrition Bulletin משנת 2014).
תוספי סידן וויטמין D בילדים ומתבגרים חשובים, ואכן העשרת פריטי מזון
אחדים בוויטמין
D
הפכה לשגרה בארה”ב קנדה וצפון אירופה (
Mosekilde ב-Nuitrition Review משנת 2008), למרות שאין מידע על המשמעות
ארוכת הטווח לבריאות של מערכות גוף אחרות של מדיניות העשרה זו (
Lerch ו- Meissnerב-Cochrane Database Systematic Review  משנת 2007).

נמשיך ונדון בתוספי ויטמינים ומינרלים
במאמר האחרון בסדרה זו.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים