חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

בחזרה לנושא שתמיד עולה לדיון: צריכת תוספי ויטמינים ומינרלים, חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת
תל-אביב.  

לקריאת חלק א’ לחץ כאן

בחלק הראשון של מאמר זה הושם דגש על הצורך
לבצע הערכה מחודשת באשר לצריכה לא מושכלת של ויטמינים ומינרלים, שניתן לקבלם במידה
הנדרשת לבריאות טובה ממזון בריא ומאוזן.
יש אמנם מצבים יוצאי דופן בהם ספיגה לקויה דוגמת מחלת קרוהן, או ניתוחים בריאטריים
של קיצור קיבה לדוגמה, מקפחים את היכולת לקבל מהדיאטה הרגילה את כמות הוויטמינים
או המינרלים להם זקוק הגוף, ואז כמובן יש לפצות אותו בצריכת תוספים של מזיני קורט
(
micro-nutrients) אלה. אך גם בתרחישים
האחרונים יש להקפיד לא לצרוך מינוני ויטמינים ומינראלים בכמות מוגזמת, שכן נטילתם
ללא הגבלה עלולה לגרום נזק ולעתים אף נזק בריאותי חמור.

בדברים דלהלן אנו מבקשים לסקור את הנושא של
צריכת תוספים תזונתיים ותרומתם במניעת מחלות, שהרי רבים מצרכני מוצרים אלה מאמינים
בגישה המניעתית בנוסח של “להקדים ויטמין למכה”.

אחת הסוגיות השובות מתייחסת לפלח גדול מאוד
באוכלוסייה הממשיך לצרוך תוספים גם כאשר אין ספק שהדיאטה שלו מכילה את כל מה שדרוש
לו, ובדיקות מעבדה אף מוכיחות שאין כל חסר ברמת ויטמינים/מינרלים בדם.
זו נקודה חשובה שהרי יש מסה גדולה של תוצאות מחקרים אפידמיולוגיים המצביעה על נזק
הנגרם מצריכת עודף של מספר מהתוספים הללו.
סקירה סיסטמתית שבחנה את השפעת תוספים כגון β-קרוטן, ויטמין
A ויטמין C, ויטמין E וסלניום על תמותה בקרב משתתפים בריאים
ומגוון של חולים במחלות שונות, מדווחת על תמותה מוגברת באלה הנוטלים תוספים כβ-קרוטן,
או ויטמין
E (Bjelakovic וחב’ ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2012). י
תרה מכך, כוח המשימה האמריקני למניעת מחלות (
USPSTF) הגיע למסקנה שנטילה פרטנית של תוספי β-קרוטן,
ויטמין
E, סלניום, ויטמין C, חומצה פולית וויטמין D, או נטילה משולבת של סידן וויטמין D, לא השפיעה לטובה בתחום מניעת סרטן או מחלות
קרדיו-וסקולאריות בקרב מבוגרים הסובלים אמנם מחוסר ויטמינים אלה, אך לא סבלו
מתחלואות אלו בבסיס המחקר (
Fortmann וחב’ ב-Annals of Internal Medicine משנת 2013).  

תזונה לקויה:
מצב זה מתרחש כאשר הדרישות התזונתיות לצמיחה (קלוריות וחלבונים) אינן מסופקות הן
בתזונה בלתי מספקת או אף בתזונת-יתר.
תזונה לקויה היא סיבה לדאגה מבחינת בריאות הציבור, והיא קשורה לתרומה הגדולה ביותר
להתפתחות מחלות תוך שהיא פוגעת באיכות החיים בארצות מתפתחות אך גם מפותחות. ברחבי
העולם, 805 מיליון בני-אדם נמצאים באופן כרוני במצב של תת-תדונה. בשנת 2013
תת-תזונה ומחלות מדבקות היוו במשולב כ-75% מכלל התמותה בילדים עד גיל 5 שנה, וכך
גם תת-תזונה היוותה 45% מכלל התמותה בקרב ילדים במדינות מפותחות (על פי נתוני ה-
WHO משנת 2014).
תת-תזונה בהקשר של ויטמינים ומינרלים עלולה לגרום לנזקי בריאות בלתי-הפיכים
המשפיעים של כ-2 מיליארד בני-אדם בעולם. אנמיה היא אחד המצבים המדווחים ביותר
הקשורה לחסר ויטמינים או מינרלים, המשפיעה על 43% מהילדים, על 38% מהנשים ההרות
ועל 29% מהנשים שאינן הרות בעולם. הסיבה העיקרית לאנמיה היא חסר ברזל, וגורמים
נוספים המסייעים להופעת אנמיה כוללים חסר בוויטמינים
A ו-B12, חומצה פולית וריבופלאבין.

נתונים על צריכת תוספי ויטמינים ומינראלים:

מולטי-ויטמינים אם או בלי מינרלים, הם התוספים הנצרכים ביותר בארה”ב (
Bailey וחב’ ב-Journal of Nutrition משנת 2011), בעוד שבקנדה ויטמין C הוא התוסף הנצרך ביותר, בעוד שוויטמין D הוא הוויטמין הנצרך שם ביותר בקרב נשים (Shakur וחב’ ב-Journal of Nutrition משנת 2012).
ידוע כמו כן שצריכת תוספים תזונתיים גדולה יותר בחלקים הצפוניים של אירופה מאשר
בחלקים הדרומיים של יבשת זו (
Skeie
וחב’ ב-
European
Journal of Clinical Nutrition

משנת 2009).

השפעות תוספי תזונה על סוגי מחלות שונים:
סרטן:
צריכה אופטימלית של מזיני קורט (
micronutrients) עשויה להיות קריטית במניעת סרטן, אף עדיין
לא ברור איך העיתוי של צריכת תוספי תזונה יכול להשפיע על התפתחות המחלה שכן זו
עלולה להתפתח משך שנים רבות, והתערבות תזונתית לאורך זמן מסובכת עד בלתי אפשרית.
יחד עם זאת, לגבי גורמי תזונה אחדים הצריכה עלולה להגביר את קצב התקדמות התחלואה
בסרטן, במיוחד כאשר מינוני תוספים אלה עולים על המינון היומי המומלץ (
(RDA.
בשנת 2013 פרסם ה-
USPSTF
סקירה סיסטמתית על השפעת תוספי תזונה במניע ראשונית של סרטן בקרב מבוגרים הלוקים
בחסר גורמי תזונה ללא מחלות כרוניות ידועות בבסיס המחקר. נמצא שאף לא אחד
מהתוספים, כמו β-קרוטן, סלניום, חומצה פולית וויטמינים
E,C, ו-D, הנלקחים באופן יחידני, או צריכה משולבת של
ויטמין
D וסידן, הועילו במניעת
סרטן.
ה-
USPSTF קובע שבנקודת זמן זו לא
ניתן להגיע למסקנה מחייבת באשר למאזן בין תועלת ונזק בצריכת תוספי תזונה למניעת
סרטן.
גם  שני ניסויים קליניים גדולים (
PHS II ו-SU.VI.MAX) שדווחו אמנם על ירידה בהיארעות סרטן על ידי
נטילת תוספים בקרב גברים, לא דווחו על יתרון כזה בקרב נשים, ולכן קשה להסיק מהם
מסקנה מחייבת לגבי כלל האוכלוסייה.

כיום, PHS 
II

הוא המחקר הגדול היחיד שבחן צריכת
מולטי-ויטמינים והשפעתם על התפתחות סרטן כאשר הם ניטלים בכמות אופטימלית (
Gaziano וחב’ ב-JAMA משנת 2012).
המחקר שיתף 14,461 רופאים-גברים, ומצא ירידה של 8% בהופעת סרטן בקרב הנוטלים
מולטי-ויטמינים בהשוואה לקבוצת פלצבו. לא היה סוג ספציפי של סרטן בו ההשפעה נטילת
התוספים הייתה בולטת במיוחד. בנוסף, ההשפעה הייתה גדולה יותר באלה עם היסטוריה של
סרטן מאשר באלה ללא היסטוריה כזו, עם הפחתה של 27% בסיכון לסרטן חוזר בהשוואה ל-6%
של סיכון לסרטן “חדש”.
במחקר זה מינון ויטמין
C
היה 120 מיליגרם ליום, ויטמין
E
(30 מ”ג ליום), β-קרוטן (6 מ”ג ליום) ואבץ (100 מיקרוגרם ליום), כל אחד
באופן פרטני. נשים צרפתיות לא נהנו מכל השפעה מועילה של צריכת תוספים אלה, וכאמור
הפחתת המחלה נמצאה רק בין הגברים. ההשפעה המיטיבה ביותר בקרב גברים הייתה בריכוזי β-קרוטן
נמוכים מ-0.3 מיקרומול/ליטר, ובריכוזי וימין
C נמוכים מ-11.4 מיקרומול/ליטר.

מחקר בעל אופי דומה נערך במחוז Linxian בסין בו נכללו 29,584 משתתפים מבוגרים עם
רמות תת-אופטימליות של ויטמינים ומינרלים. תוספים במינון נמוך של סלניום, ויטמין
E ו-β-קרוטן, הפחיתו את היארעות סך מקרי הסרטן
ב-13% וסרטן הקיבה פחת ספציפית ב-21% (
Blot וחב’ ב-Journal of National Cancer Institute משנת 1993).
לאור נתונים מקדימים אלה החל ניסוי
COSMOS בשנת 2016, בו משתתפות 12,000 נשים ועוד
6,000 גברים שיטופלו משך 4 שנים במינון נמוך של ויטמינים ומינרלים, אך תוצאות
ניסוי זה יוודאו רק ב-2021.

למרות הצטברות ראיות ממחקרים תצפיתיים על
יחס הופכי בין רמות ויטמין
D
והסיכון לסרטן (
Chowdhury
וחב’ ב-
British
Medical Journal
 משנת 2014), אין אישורים לממצאים אלה ממחקרים
ומעקבים לזמן ארוך.
סקירה סיסטמתית של 18 מחקרים אקראיים ומבוקרים כנגד פלצבו, העלתה שוויטמין
D הפחית תמותה מסיבות כלשהן ב-7% בקרב
מבוגרים, אך גם כאן נדרשים מחקרים מאשרים נוספים. גם כאן אין תוצאות עקביות,
ולדוגמה בשליש מבין הנשים שנכללו ב”ניסוי בריאות הנשים” המפורסם  (
WHI) נמצא לאחר מעקב של 7 שנים, שצריכת ויטמין D במינון 400IU ליום, וסידן במינון יומי של 1,000 מיליגרם
הפחיתו תחלואה בסרטן ב-11% שלא הייתה משמעותית סטטיסטית (
LaCroix וחב’ ב-Biology Science & Medicine משנת 2009).

ניסוי RECORD גייס 5,292 בריטים בגיל שמעל 70 שנה, וחילק
אותם באקראי לאלה שקיבלו מדי יום ויטמין
D3 (800IU), או סידן (1,000
מיליגרם) או טיפול משולב של השניים האחרונים, או אלה שטופלו בפלצבו לתקופה של
24-62 חודשים, עם 3 שנים של המשך מעקב על שברי עצם: ניסוי זה לא מצא כל השפעה של
טיפולים אלה על תחלואה בסרטן או על תמותה (
Avenell וחב’ ב-Journal Clinical Endocrinology &
Metabolism

משנת 2012).
בימים אלה מתקיימים מספר ניסויים גדולי-היקף בארה”ב, בריטניה, פינלנד
ואוסטרליה, בהם ינוסו מינונים יומיים של ויטמין
D בין1,600IU  עד 100,000IU לחודש בקרב עד 100,000
נבדקים (גברים ונשים) בני 50 שנה ומעלה שיהיו במעקב למשך 5 שנים (
Manson וחב’ ב-JAMA משנת 2015, ו-Pradham וחב’ ב-Journal of Steroid Journal of Steroid
Biochemistry & Molecular Biology

משנת 2016).  

חומצות שומן אומגה-3:
לא מתבצעים כרגע ניסויי מניעת סרטן לבחינת ההשפעה (אם יש כזו) של אומגה-3.
בעבר בוצעו ניסויים למניעה של סרטן אך אלה לא מצאו כל השפעה של אומגה-3 על היארעות
מחלות סרטניות (
Kromhout
וחב’ ב-
New
England Journal of Medicine

משנת 2010).
ניסוי אחד (
SU.FOL.OM3) אף העלה חששות בדבר מספר
השפעות שליליות של אומגה-3 על התרחשות סרטן בקרב נשים עם הגדלת הסיכון פי-3 (
Andreeva וחב’ ב-Archives of Internal Medicine משנת 2012).
ממש בימים אלה עומדים לסכם את תוצאות ניסוי
VITAL בו נבחנת השפעת חומצות אומגה-3 במניעה
ראשונית של התרחשות סרטן באוכלוסייה הכללית בארה”ב (25,874
גברים ונשים (Manson וחב’ ב-Cotemporary Clinical Trials משנת 2012).

סרטן הערמונית:
ניסויים לבחינת ההשפעה של ויטמינים ומינרלים למניעת סרטן זה הניבו תוצאות שנויות
במחלוקת. ניסוי
SELECT
גייס 35,533 גברים ניזונים באופן ראוי בבסיס הניסוי לקבל סלניום (200 מיקרוגרם
ליום), או ויטמין
E
(
400IU ליום), או טיפול משולב
בשניהם, או פלצבו. הסיום הופסק טרם-עת לאחר מעקב של 5.5 שנים, שכן התברר כבר
מתוצאות הביניים שאין כל השפעה מיטיבה בטיפול המשלים (
Lippman וחב’ ב-JAMA משנת 2009).
לאחר מעקב של 7 שנים התברר שטיפול בוויטמין
E, הגביר דווקא את התחלואה בסרטן זה ב-17%,
הגברה שהייתה משמעותית סטטיסטית (
p<0.05). לסלניום לא הייתה השפעה (Klein וחב’ ב-JAMA משנת 2011), וכמו כן לא הייתה השפעה לוויטמין E או C הייתה השפעה על סרטן הערמונית בניסוי PHS II לעומת הממצאים של ניסוי SELECT.
במבחן
SU.VI.MAX נמצא דווקא שצריכת נוגדי-חמצון במינון נמוך
הפחיתה את הסיכון לסרטן הערמונית ב-48% בקרב גברים עם רמת
PSA בתחום הנורמה, אך הגבירה באופן לא-משמעותי ב-54%
את הסיכון לסרטן הערמונית בקרב אלה מבין הגברים עם רמת
PSA מוגברת (Meyer וחב’ ב-International Journal of Cancer משנת 2006).

סרטן המעי הגס:
בזמנו הייתה השערה שרמות גבוהות של ויטמינים ומינרלים יעילות במניעת סרטן המעי הגס.
אנליזה של מחקרים למניעה שניונית של התפתחות אדנומות, מצאה שחומצה פולית במינון
יומי של 0.5-1.0 מיליגרם, לא מנעה הופעת אדנומות חדשות בקרב גברים ונשים (
Figueiredo חב’ ב-International Journal of Cancer משנת 2011).
יחד עם זאת, חומצה פולית נכרכה בהפחתה בתמותה מסרטן זה, אם כי באלה עם רמה נמוכה
של חומצה פולית בבסיס הטיפול (מתחת ל-11 ננומול/ליטר) לא נרשמה כל השפעה של תוספי
חומצה פולית, ואילו באלה עם רמה בסיסית של חומצה פולית שמעל 29 ננומול/ליטר נרשמה
אפילו עלייה בתמותה.
גם בניסוי
WAFACS לטווח ארוך בנשים עם
סיכון מוגבר למחלה קרדיו-וסקולארית, תוסף של חומצה פולית (במינון יומי של 2.5
מיליגרם) בשילוב עם ויטמינים
B6
ו-
B12, לא היה בעל השפעה על
הופעת אדנומות או על סרטן המעי הגס (
Song וחב’ ב-Journal of National Cancer Institute משנת 2012).
אם לוקחים בחשבון את העובדה שבארה”ב ובמספר מדינות אירופיות מעשירים סוגי
מזון אחדים בחומצה פולית, נראה שנטילת תוספים של תכשיר זה עלולים להיות מופרזים,
ולא מועילים.

גם ויטמין D הוצע כתוצר תזונתי חיוני למניעת סרטן המעי
הגס, אם כי נכון להיום לא בוצעו כל ניסויים לבחינת מניעה ראשונית אפשרית בנטילת
ויטמין
D.
גם מחקר בריאות הנשים (
WHI)
לא מצא השפעה של ויטמין זה על סרטן המעי הגס, ומחקר שכלל 2,259 משתתפות בגיל המעבר
עם אדנומות “טריות” מצא שנטילה יומית של
1,000IU של ויטמין D לא השפיעה על התפתחות מאוחרת של סרטן המעי
הגס (
Baron וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2015).
ניסוי נוסף של
Grau
וחב’ ב-

Journal
of National Cancer Institute

משנת 2003 הגיע אף הוא למסקנה שוויטמין
D אינו משפיע על התפתחות סרטן המעי הגס.

נמשיך ונדון בנטילת ויטמינים ומינרלים
במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים