פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
למעלה ממחצית המאה חלפה מאז שה-surgeon general האמריקני C Everett Koop פרסם את המנשר הראשון מאז ומעולם על התחלואות הקשות והתמותה המרובה הנגרמות מעישון סיגריות, אך לא היה מנהיג אחד בעולם כולו שיוציא עישון מוצרי טבק אל מחוץ לחוק.
מסתובב בינינו רוצח בפנים גלויות ובידו אקדח מעשן, ואיש אינו עוצר בעדו: מספר עובדות שכדאי לשנן: טבק נכון להיום הורג כמחצית מכלל המעשנים בקיצור תוחלת חייהם מתחלואות שהעישון גרם להן; נכון לשנת 2019 מדי שנה מתים בעולם 8 מיליון מעשנים, דהיינו כל 5 שניות מת מעשן!
מתוך 8 מיליוני קורבנות העישון, מתים מדי שנה 600,000 לא-מעשנים בפועל, שהיו חשופים לעשן מיד שניה; עישון היא הסיבה הישירה לאחד מכל חמישה אמריקנים הנפטרים מדי שנה, או ל-480,000 פטירות; מדי יום נפטרים בארה"ב 1,300 איש ואישה מתחלואות קשורות לעישון, דהיינו 54 פטירות כאלו מדי שעה, או כמעט פטירה אחת כזו מדי דקה.
לאור נתונים קשים אלה, שואלים אנשי התנועות והעמותות הלוחמות בעישון מה עוד ניתן לעשות לשים קץ לתופעה הזו? הוצעו מספר גישות ונפרט אותן:
א)
התמקדות מחודשת במאמצים לבקרה והגבלת עישון של סיגריות קונבנציונליות המבוססות על התלקחות הטבק ושאיפת העשן: הדו"ח של ה-Surgeon General משנת 2014, היה פסקני לחלוטין בקביעתו ש"טבק מובער" (combusted tobacco) הוא הגורם העיקרי לרוב מקרי המוות ושהוא חייב לשמש יעד מרכזי במלחמה בעישון. גופים מתנגדי עישון, החלו מפנימים את הצורך להפחית את המערכה כנגד צריכת טבק לא מובער (smokeless) כגון לעיסת טבק, ולהקדיש את מירב המשאבים למלחמה בסיגריות קונבנציונליות.
ב)
להמשיך את המדיניות של בקרה על צריכת טבק בתחומים שהוכיחו עצמם כיעילים: העובדה שבארה"ב ירד שיעור המעשנים ל-14% מכלל האוכלוסייה שהיא נקודת השפל של עישון במדינה זו שנמדדה אי-פעם, מיוחסת למספר גישות שהוכיחו עצמן, ושיש להתמיד בהן: איסור עישון במקומות ציבוריים, העלאת המיסוי על מוצרי הטבק המסוכנים ביותר, זמינות נרחבת של שירותים הנועדים לגמילה מעישון, התמקדות מוגברת של אמצעי התקשורת בהטפה נגד עישון, והגברת היקף המחקרים המדעיים-רפואיים באיכות גבוהה ללמוד ולהפיץ את נזקי העישון לבריאות (דו"ח של ה-WHO משנת 2019, דו"ח של ה-CDC משנת 2014, ו-Ghebreyesus ב-Lancet משנת 2019).
ג)
הכרה בעובדה שלמרות שאין מוצר טבק או ניקוטין בטיחותי לחלוטין, כל המוצרים האחרים להעברת ניקוטין למנסים להיגמל הם פחות מסוכנים או מזיקים מאשר סיגריות "בעירות", והם עשויים לסייע בגמילה מעישון "מזיק" של סיגריות מדיפות עשן מבעירת טבק. כאן אנו כבר נוגעים בשאלת הסיגריה האלקטרונית (סיג"א), זאת במקום שתחליפי טבק סיגריה כגון מדבקות עור או גומיות לעיסה המכילים ניקוטין, אינם מצליחים להניע את המעשנים מתחביבם.
ד)
להגביר ולסייע למאמץ המחקרי סביב טבק ומוצריו, שכן ידוע בקרב אנשי קהיליית הלוחמים בעישון שניקוטין, למרות היותו סם ממכר ולבטח לא חסר סיכון כשלעצמו, אינו נחשב לגורם עיקרי לתמותה מעישון סיגריות בעירות, מה שמחזיר אותנו לשנת 1976 ולמאמרו המכונן של Michael Russell ב-British Medical Journal, בו הוא טבע את האמירה: "המעשנים עושים זאת ליהנות מהניקוטין, ובסופו של דבר מתים מהעיטרן (tar), אותה "זפת" שחורה המגיעה לריאות המעשנים ונדבקת אליהן.
למרות זאת, חלק ניכר בציבור, ממשיכים להאמין שניקוטין (ולא חשוב באיזה כמות, ומהי צורת העברתו למעשן), גורם לסרטן ולמחלות אחרות (על פי דו"ח של ה-National Cancer Institute משנת 2018).
אמונה מוטעית זו פוגעת בשימוש בתחליפי ניקוטין כדרך להפחתת העישון של סיגריות "בעירות", ויש צורך חיוני בהכחשת אמונה נבערת מדעת זו על ידי הגדלת הידע שמחקרים עשויים לספק.
ה)
סיוע למאמצים להפחית התמכרות לניקוטין בקרב צעירים: אין ספק שהסוגיה "החמה" ביותר בשאלת הפחתת הנזק מהוויכוח סביב שימוש בסיגריה אלקטרונית (להלן סיג"א) על ידי צעירים. למרות ששיעורי עישון סיגריות על ידי בני-נוער הם כרגע כ-5% לעומת 30% לפני 20 שנה, קיימת דאגה בקרב רבים שמא הצריכה העולה במהירות של סיג"א בקרב צעירים אלה עלולה להוביל אותם לעישון קונבנציונלי מה שיפגע בהצלחה הבולטת של הפחתת עישון בקרבם (Cullen וחב' ב-JAMA משנת 2019, Zeller ב-American Journal of Public Health משנת 2020, Glantz ו-Bareham ב-Annual Review of Public Health משנת 2018, Kozlowski ב-Journal of Health Politics & Policy Law משנת 2017, Miller ב-American Journal of Public Health משנת 2020, ו-Warner ב-Tobacco Contro משנת 2020).
לעומתם יש המאמינים שבני נוער דווקא עשויים לעבור מעישון סיגריות קונבנציונליות לעישון של סיג"א (Levy וחב' ב-Tobacco Control משנת 2019).
אך לאחרונה התעוררה בעיה בהופעת פגיעה בריאות (EVALI) לאחר צריכת סיג"א או מה שקרוי vaping, והיא מעוררת את ההתנגדות לסוג זה של שאיפת אדים רוויים בניקוטין. בתגובה, המרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) הבהיר ש-EVALI אינה נגרמת מעישון סיג"א מסורתיות, אלא ממוצרים מחתרתיים של קנאביס מזוהם (Gordon ו-Fine ב-New England Journal of Medicine משנת 2020).
למרות שוויכוחים אלה בין תומכי סיג"א ושולליה, אין ספק שה-FDA, ארגונים מדעיים, NIH, וגופי חקיקה, צריכים להתאחד במאבקם להפחתת השימוש בטבק בקרב בני-נוער. אם להתייחס לדבריו של Scott Gottlieb, הקומישינר הקודם של ה-FDA, יש להתייחס לסיג"א במידת הרצינות תוך פיקוח נאות על השימוש בה בקרב צעירים וגם בין מעשנים מבוגרים המנסים להיגמל מסיגריות.
ו)
תמיכה ברגולציה סבירה של ה-FDA על שימוש בסיג"א: ל-FDA תפקיד מרכזי בקביעת העתיד של סיג"א, מעניין לציין שבאופן די מובהק בעשור האחרון, דווקא האמריקנים יותר שמרניים בהתייחסותם לסיג"א, כאשר הממסד הרפואי הבריטי נוהג בסיג"א ביתר סובלנות, ורואה בה אמצעי סביר להיגמל מעישון למעשנים הבוגרים, ובניסיון להניע צעירים מהתנסות בה.
הרעיון של סיג"א החל בשנת 1963 על ידי הרברט ג'ילברט עם גישה דומה של אידוי בדומה לסיג"א המודרנית, אך בעיות טכנולוגיות מנעו את המשך פיתוחה והוצאתה לרשות הציבור. חלפו 40 שנה ודווקא בסין הרחוקה יוצרה סיג"א המוכרת לנו כיום בשנת 2003 על ידי רוקח סיני ומעשן כבד וידוע חולי בשם הון ליק זאת לאחר שאביו המעשן אף הוא מת מסרטן ריאות. החברה בה עבד ליק, "Golden Dragon Holdings", שינתה את שמה לשם Ruyan והחלה מייצאת את הסיגריה האלקטרונית בשנים 2005 ו-2006.
ב-2009 אסר ה-FDA ייבוא של סיג"א לארה"ב מסין, תוך דרישה להחיל על מוצר זה פיקוח הנהוג ביחס לתרופות ומוצרים רפואיים, אך בית המשפט האמריקאי אסר על ה-FDA למנוע ייבוא של הסיגריות האלקטרוניות, וקבע כי אין להתייחס לסיגריות האלקטרוניות כאל תרופה. ב-15 השנים שחלפו מאז, יוצרו עשרות גרסאות של סיג"א כאשר הגרסה האחרונה JUUL זוכה לפופולריות הגדולה ביותר, בעיקר בקרב בני נוער. האם סיגריות אלקטרוניות תכבושנה את השוק ויקימו את ההבטחה השיווקית שלהן כמסייעות לגמילה מעישון קונבנציונלי, זאת שאלה פתוחה.
אך אם ניקח בחשבון, שבפרק הזמן שנגזל מכם בקריאת מאמר זה, 11 אמריקאים מתו מסיבוכי עישון, וכ-140 איש ברחבי העולם נקטלו על ידי הסיגריה הבוערת, אולי כדאי בכל אופן לתת לסיג"א הזדמנות להוכיח את עצמה.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
25/04/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
